מערכת אתר אשובה א סימני ביצים ודיניהם. ובו י' סעיפים: סימני ביצים להכיר שהם מעוף טהור אם שני ראשיה כדין או חדין או שהיה חלמון מבחוץ וחלבון מבפנים בידוע שהוא ביצת עוף טמא ואפילו אם יאמר המוכר שהם מעוף טהור אין סומכין עליו ואם ראשו אחד כד ועגול וראשו השני חד ועגול וחלבון מבחוץ וחלמון מבפנים אפשר שהיא … להמשך קריאה
א סימני חגבים. ובו ג' סעיפים: סימני חגבים כל שיש לו ד' רגלים וד' כנפים וכנפיו חופין את רוב אורך גופו ורוב היקפו ויש לו שני כרעים לנתר (פי' לקפץ ולהעתיק ממקום למקום) בהם ואפילו אין לו עכשיו ועתיד לגדלם לאחר זמן ואע"פ שיש בו כל הסימנים הללו אינו מותר אלא אם כן שמו חגב … להמשך קריאה
א דין שרצים הנמצאים במים בפירות בקמח ובגבינה. ובו י"ז סעיפים: שרצים הגדלים במים שבכלים ושבבורות שיחין ומערות שאינם נובעים מותרים אע"פ שאין להם סנפיר וקשקשת לפיכך שוח' ושותה מהם ואינו חושש לשרצי' שבהם אם יזדמנו לתוך פיו (אבל אסור לשאוב בכלי ולשתות מהם) (אשיר"י פא"ט וארוך כלל מ"ח וכל בו) ואם פירשו ממקום רביתן … להמשך קריאה
א דין סימני דגים ודגים מלוחים. ובו י' סעיפים: סימני דגים מפורשים בתורה כל שיש לו סנפיר וקשקשת טהור וסנפיר הוא ששט בו וקשקשת הן הקליפות הקבועות בו: הגה ודוקא שהם נקלפים ביד או בכלי אבל אם אי אפשר לקלפן מעור הדג לא מקרי קשקשת (המ"מ פ"א דמ"א): ואפילו אין לו אלא סנפיר אחד וקשקשת … להמשך קריאה
א סימני עוף טהור. ובו ה' סעיפים:סימני עוף טהור לא נתפרש מן התורה אלא מנה מינים טמאים בלבד ושאר מיני העוף מותרים והמינים האסורים כ"ד האמורי' בתורה (ל' רמב"ם פ"א מהמ"א די"ד): ב כל מי שהוא בקי באותם מינים ובשמותיהם הרי זה אוכל כל עוף שאינו מהם ואינו צריך בדיקה (שם) ועוף טהור נאכל במסורת … להמשך קריאה
א שכל היוצא מן הטמא טמא (ודברים היוצאים מן החי והם מותרים) ובו ט' סעיפים: חלב בהמה וחיה טמאה או טריפה וצירה ומי רגליה אסורים כבשרה ויש מי שמתיר במי רגליה (רמב"ם פ"ד ד"כ) אבל מי רגלים דאדם לדברי הכל מותרים: ב גבינות שנעשו מחלב בהמה ונמצא טריפה אם הוא טרפות שאפשר שלא אירע לה … להמשך קריאה
א דין חיה טהורה. ובו ו' סעיפים. חיה טהורה חלבה מותר ודמה אסור וטעון כיסוי וחכמים נתנו סימנים מפי השמועה בקרנותיה אם הם מפוצלות (פירוש שהרבה פיצולין יוצאין מהם) ודאי חיה טהורה היא ואם אינם מפוצלות צריך שיהיו בהם שלשה סימנים כרוכות והדורות וחרוקות (פירוש כרוכות עשויות גלדים כבצלים. הדורות עגולות ולא רחבות. חרוקות שיש … להמשך קריאה
א סימני בהמה וחיה טהורה. ובו ג' סעיפים: סימני בהמה וחיה נתפרשו בתורה והם שני סימנים מעלת גרה ופרסותי' סדוקו' וכל בהמה וחיה שאין לה שיני' בלחי העליון ולא ניבים שהם תלתלי בשר כעין שיני' בולטים בחניכים וי"א שניבין הם שני שינים למעלה אחד מכאן ואחד מכאן בקצוות הלסתות (פירוש ויכה את מיכהו על הלחי … להמשך קריאה
א שלא לדבק בצק בבשר שלא נמלח. ובו סעיף א': הטופל בצק בעוף שלא נמלח אע"ג דבגמ' מפליג בין סמידא לשאר קימחי ובין אסמיק ללא אסמיק אנן השתא לא בקיאינן במלתא ובכל גוונא יש לאסור אבל אם נמלח ושהה כדי מליחה ואח"כ הודח מותר בכל גונא: הגה ודוקא לטפל בבצק אסור אבל מותר למשוח בשמן … להמשך קריאה
א דין עופות שנמלאו בשר שלא נמלח. ובו סעיף אחד: עופות או גדיים שממלאים אותם בשר שלא נמלח אם לצלי מותר אפילו פיהם למעלה ואפילו אם נמלח החיצון דכמו שבולע דם המילואים כך פולטו: הגה וכ"ש אם נמלח הפנימי ולא החיצון דשרי (ד"ע לדעת ארוך כלל ט') דנורא משאב שאיב הדם מן החיצון ואינו נבלע … להמשך קריאה
א דין בשר לצלי. ובו ו' סעיפים: הצלי אין צריך מליחה לפי שהאש שואב הדם שבו מעצמו אבל אם דם אחר נטף על הצלי אפי' אותו דם הוא צונן לא אמרינן שהאש שואבו ואוסר ממנו כדי נטילה: ב רצה למלוח צלי ולאכלו בלא הדחה עושה ואין לחוש לדם שעל המלח ויש מי שאומר דהני מילי … להמשך קריאה
א דין מליחת המעיים. ובו ג' סעיפים: אין מחזיקין דם בבני מעיים כגון בכרס ובקיבה ובדקין ובחלחולת (פירוש הכרכשא והוא המעי הדבוק בפי הטבעת) בלא שומן שעליהם לפיכך אם בשלם בקדרה בלא מליחה מותר אלא אם כן אסמיק: הגה וכ"ש אם נמלחו בכלי שאינו מנוקב דמותרים (מרדכי פכ"ה) מיהו לכתחלה צריכים מליחה בכלי מנוקב והדחה … להמשך קריאה
א הטחול דינו כשאר בשר. ובו סעיף אחד: הטחול אע"פ שיש בו מראה אדמומית ונראה כרבוי דם דינו כשאר בשר: [וצריך מליחה]: הגה י"א שנהגו שלא לבשל הכליות או ביצי זכר אפילו לאחר שניקר אותן משום דאית בהו רוב דם ובדיעבד אין לחוש (אגור וארוך כלל א' בשם רוקח) ומותר למלוח כל אלו עם שאר … להמשך קריאה
א דין צליית הכבד. ובו ו' סעיפים: הכבד יש בו ריבוי דם לפיכך לכתחלה אין לו תקנה לבשלו ע"י מליחה אלא קורעו שתי וערב ומניח חיתוכו למטה וצולהו (שיהא ראוי לאכילה) (או"ה נתיב ט"ו) ואחר כך יכול לבשלו: הגה ואם מנקבה הרבה פעמים בסכין הוי כקריעת שתי וערב (ארוך) וכן אם נטל משם המרה וחתיכת … להמשך קריאה
א דין מליחת הלב והריאה. ובו ד' סעיפים:הלב מתקבץ הדם בתוכו בשעת שחיטה לפיכך צריך לקרעו קודם מליחה ולהוציא דמו ולמלחו אחר כך: ואז מותר אפילו לבשלו (ארוך כלל ט"ו) (ויש מחמירין לבשלו רק צולין אותו) ואחר כך מבשלו (ש"ד): ב מלחו ולא קרעו קורעו אחר מליחתו ומותר אף על פי שנמלח עם הדם שבתוכו … להמשך קריאה
א דין מליחת הראש והטלפים והמוח. ובו ג' סעיפים. הראש חותכו לשנים ומולחו יפה לצד פנים וחוזר ומולח על השיער שאין השיער מעכב על ידי המלח להפליט דם: ב הטלפים מחתך אותם מעט למטה ומולחו ויניח מקום החתך למטה וימלח גם על השיער (ועיין לעיל סימן ס"ח): ג הקרום שעל המוח יש בו חוטין והמוח … להמשך קריאה
א דין מליחת הרבה בשר ביחד. ובו ו' סעיפים: מולחין הרבה חתיכות זו על גב זו אע"פ שהתחתונה גומרת פליטתה קודם לעליונה לא אמרינן שחוזרת ובולעת מדם העליונה לפי שהוא שוהה הרבה לפלוט ציר וכל זמן שפולטת צירה אינה בולעת ואפילו מתקבץ הרבה ציר ועומד בגומא שבין החתיכות מותר במה דברים אמורים במולח בשר עם … להמשך קריאה
א דיני מליחה והדחה. ובו כ"א סעיפים: צריך להדיח הבשר קודם מליחה (ואם הדיחו הטבח אין צריך להדיחו בבית) (טור) ואם אחר שהדיח חתך כל נתח לשנים או לשלשה (או שהסיר טלפי הרגלים לאחר ההדחה) (ארוך כלל ד' וי"ז) צריך לחזור ולהדיחם: הגה ואם לא עשה כן הוי כלא הודח כלל (שם) הדחת הבשר לכתחלה … להמשך קריאה
א דיני מליגת הראש והעופות. ובו ט"ו סעיפים: הטומן הראש לצלותו צריך שיכוין שיהא בית השחיטה למטה כדי שיזוב הדם דרך שם ואם הניחו על הצדדים המוח והקרום אסורים אא"כ נקב עצם המוח והיה הנקב למטה לפי שהדם זב דרך שם: הגה ולכתחלה נהגו להחמיר שלא לצלות שום ראש שלם אפילו רוצה להניחו אבית השחיטה … להמשך קריאה
א כמה דברים האסורים משום דם. ובו ו' סעיפים: בדם בהמה וחיה נמי אין איסור כרת אלא בדם הנפש שהנשמ' יוצאת בו אבל דם האברים אינו אלא בלא תעשה והני מילי כשפירש מן האבר ויצא לחוץ או שנצרר בחתיכה או שפירש ממקומו ונתעורר לצאת ונבלע במקום אחר אבל אם לא פירש ולא נצרר מותר: ב … להמשך קריאה
א דברים האסורים משום דם. ובו י' סעיפים: דם בהמה חיה ועוף בין טמאים בין טהורים אסור. וכן דם שליל אבל דם דגים וחגבים מותר: ב דם ביצים אם ידוע שהוא מרוקם האפרוח (פירוש שהתחילה להתהוות בו צורת האפרוח) חייבים עליו אבל אם אינו ידוע שהוא מרוקם האפרוח אין חייבין עליו אבל חכמי' אסרוהו: ג … להמשך קריאה
א חוטין האסורין משום דם ומשום חלב ודיני גיד הנשה. ובו י"ד סעיפים: יש חוטין שאסורים משום דם שבהם כגון חוטין שביד ושבכתף ושבלחי התחתון שבצד הלשון מכאן ומכאן ובלשון ובצואר וחוטי הלב וחוטי העוקץ וחוטי הדקין שהם בתוך שומן הדקין כמו בית עכביש מסובכין זה בזה: הגה ונוהגין להסיר ג"כ ג' חוטי אורך אצל … להמשך קריאה
א איזו חלבים הם המותרין והאסורין לאכילה. ובו כ"א סעיפים: חלב שור וכבש ועז אסור ושל שאר מינים מותר כוי חלבו אסור: ב השוחט את הבהמה ומצא בה עובר בן שמונה או בן תשעה בין חי בין מת חלבו וגידו מותר והא דבבן תשעה מותר דוקא כשלא הפריס על גבי קרקע אבל אם הפריס על … להמשך קריאה
א דין בשר הנמצא ולא נודע מהו. ובו ב' סעיפים: בשר הנמצא מושלך בשוק הלך אחר הרוב דכל דפריש מרובא פריש אם היו רוב המוכרים עובדי כוכבים אסור ואם היו רוב המוכרים ישראל מותר וכן בשר הנמצא ביד עובד כוכבים ולא נודע ממי לקח אם היו מוכרי הבשר ישראל מותר זהו דין תורה וכבר אסרו … להמשך קריאה
א דיני אבר מן החי. ובו ד' סעיפים: אבר מן החי אסור בבהמה חיה ועוף: ב אבר הפורש מן החי אסור ובשר הפורש מן החי אסור משום ובשר בשדה טריפה ואפי' הפורש מהבהמה ועדיין הוא בתוכה כגון שנחתך מהטחול או מהכליות ונשארה החתיכה בתוכה אסור: ג אבר או בשר המדולדלים אם אינו יכול לחזור ולחיות … להמשך קריאה
א דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים: חייב ליתן לכהן הזרוע והלחיים והקיבה של שור ושה: ב הזרוע דוקא של ימין והוא מפרק ארכובה הנמכרת עם הראש עד כף היד שקורין אישפאלד"ה והם שני פרקים: ג הלחיים הם מפרק של לחי עד פיק"א של גרגרת שהיא טבעת הגדולה עם הלשון שביניהם וצריך … להמשך קריאה