הדף היומי מסכת סנהדרין דף מו

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף מו

[מוזיקה] סנדר דף מוש בסיעתא דשמיה במשנה שבסוף הדף הקודם כתוב בתרה הקדושה וכ באיש חית משפט מובס ומוס וסוסו אוסו עלץ אומרת המשנה כל הסקו טלין אחרי הסקילה דבר אליזר ומרים אינוס אלא מגדף מבורס השם סגנו ואבזור אז נראה בגימור עמם שלרב לז חומים אומרת המשנה עוד מחלוק ביניהם היש וו פנו פום ושופץ דברי רבז מסביר הדרמה שמטרה של פו פום כדי לרדיסון שכולם יראו מה קורה שאדם עובר ה ולא יעברו הרספ אומר כי נוש בזנו יש למידה הרבה ביזיונות י כתוב ברור לויס יופה ומה קורה עם איש אז אומר שתי דברים קודם כל באיש אין כל כך בזיון כמו באישה וגם הרי מצינו שהתירה מחלקת בין איש לאישה לגבי האם בכסות או בלי כסותו חח אומרים או איש ניטלה ונוי שו טליס יש לנו כאן שתי מחלוקות קודם כל מי ניטלה האם כל הניסוים או רק מג זור וגם האם גם אישה או רק איש אומרם רב אליעזר ל שמון בן שוטו נושים בשקל במעשה של המחשפות כמו שלמדנו לאיל אמרו ו שמ נושלו ודון שניים במח באותו בזן כ הם לא יכולים להפר בזכות שלכל אחד ואחד צריכים ריות למיס זו ורות למיס זו אלו מה זה הייתה הור שו אומר רשי וש בשח שו הוצרכו לכך ש בנו ישראל פו בשופ וסו סג לשובל לפרסום במינס ודן את כולם ביום אחד מפני קרוביהם של התקשרו צילן זאת אומרת כשם שאתה מבין שתה ר שו דן 80 ביום אחד זה גם התר שו לטל בעצם אישה לא נטלת מביאה הגמ ו רבו כתוב כמו שהזכרנו את הפסוק ומוס ואחר כך כתוב טוליסו יכל כל המומסים בבז טלין תמוד כתוב סו נבלוס לוץ אלא באותו יום צריך להוריד אותו לקבור אותו בהגיע הלילה כי קילס אלוקים תולו מפני שהוא ברך את השם הוא נטלה אז העוברים ושבים אומרים למה הוא תלוי אז אומרים שבירך השם וזה גנאי כלפי מעלו לכן לא יסו למנוס על עץ אז רואים שמדובר במי שברך את השם מה מקלל זה שבסקי לבו ניטלה אף כל שבסקי לנטלה דבר רב לזו כים אומרים אחרת מהמה מקלל זה שכופר בעיקר אף כל שקופה בעיקר אז אין לך לרבות אלא אובזור במקו מפליגה אומרת הגמור נחלקו מחלוקת יסודית בכל מקום שכתוב לשון כללית אחר כך כתוב לשון של של פירוש של פרט איך דורשים זאת רבו דר שכלולה ופרוטה רב לז דוריש ריבוי יו מיוטה ויש חילוק גדול בין זה לזה כמו שרשי מסביר כלל הוא פרט אז פרט הוא פירוש של הכלל אז אין בכלל אלא מה שבפרט ואפילו דבר שדומה לפרט לא מתרבה מהכלל המי שדורש בריבו במיו אז המיו לא עוקר את הכלל במקומו אלא הוא בא למת אם הכלל היה כתוב הוא עצמו אז הי משמע כל דבר בביו הוא ממהט משמעו של ר הכל במש אלא דברים שדומים לו אז המ כך רבוד שלופר ואוס וסוסו כלל כל מי שומת כי כיס פרט דווקא אדם שברך את השם עכשיו כך אבוא מקרבון דו אם היו כתובים אחד עד השני הכלל והפרט אמרינן אין בכלל אלאמה שפרט כ הפרט הוא פירושו של הכלל ממי אנין רק מ השם ט מחרי אלו אשתר דוד זה לא כתוב אחד עלש כתוב הוא ז כתוב כ הזלה לומר שלא דנים את זה ממש בכלל ופרט אלא רבור פרט בכל מ שכופר בעיקר כמותו ר אליז דור ו מרב כל דבר כל מי שמוד בז כימיות עכשיו כ דומה ל בכל מילה כי המיר מט את הריבו ללמד שתשווה לו רק דברים שדומים לו אשרך כדוד ארבו שר הניסוים המרחק בא לומר לך שאל תמט כמו שר מוטים כל דבר שלא דומה לו כמו שמיז דהיינו כל הניסוים אלא תמט רק דברים שלא דמים להם בכלל כמו כאלה שומטים בשר מיסס אבל שר ניסוים שיש איזשהו דמיון שזה בסקי כמותו לא תמט בדרך אגב מוסיף כאן רשי לא קשור לעניינינו שאותה מחלוקת תהיה גם בכלל ופרט וכלל אנחנו דיברנו על כלל ופרט אמה קורה שכתוב לשון כללית אחר ככך פרט ואחר כך שוב כלל אז מי שדורש בכלל ופרט דס ח חומים אז הוא מב רק כעין הפרט ומי שדורש בריבי ומי דינו רב ליזר הוא אומר ריבה הכול ולא מית אלא דבר אחד שהוא הכי לא דומה מוזכר כמה פעמים בשס במותו טם כי מי שדורש בכללו פרט אז פרט הוא לשון פירוש אז בכלל ופרט הוא כלל אז הכלל האחרון מוסיף לך רק הים הפרט כם כתוב רק כלל ופרט הייתי אומר הפרט הוא פירושו של הכלל ואם בכלל אלא מה שבפרט ואפילו הדומה לו אל תלמד אבל הגיע הכלל האחרון ובא לרבות כל דבר שדומה לפרט המי שדורש בריבוי ומיו אז הוא אומר לך המיו זה לא פירושו של הריבוי של הסתם אלא הוא בא למט שלא יהיה הכל במשמע אז גם לולי הכלל האחרון הייתי שומע דברים שדומים למיו אלומי שיש לי עוד ריבוי הכלל השני זה ריבע הכול והמי באמת רק את הדבר שהכי לא דומה מה ראינו במשנה או איש טולים וכולו אז ראינו מחלוק האם טולים גם אישה או לא מה התרבו שלא טולים אישה אומר קר וסוסו אוסץ הוסו מיותר אוס סו ורב ליזר אוס בא לומר בקסוס אזמר וא הגד מסילה היה ערום כמו שלמדנו סל כדי תוך שעל בישו ביש תליה אז ממילא אוסו לא מיותר למת אישה רבון אינו נמה אוסו בא לומר אוסו כמו שהוא בלי כסותו אלא אוקרו הפסוק מתחיל וכ באיש ח וכולי איש ולא אישו ורב לזרח בישמה דורש אומר לוקיש העו בן סמ הוא הרי סובר שכל הסקו ניטלים ואחד הסקו זה בן סמר שנראה בהמשך בעזרת השם בפרק בן כל הפרטים בכל זא אפלו ש י כתוב אישן הוא לא איש כי אם הוא כבר רו להוליד הוא לא דון כתוב שם בן ר אז טקש בןק ני ז אצחק להפך האיש לרב בן איך משמ ריבוי יש ח אז מה שמ איש ובן ח מי שעל חרג יצ נרג על החט שהוא עשה כעת שהוא אכל רבו ח ילוג יין לא מגיע לוסילה אל כמו שמבואר לון בפרק שהגיע סדו שבסוף הגמר ל הכס ם את הבריות לכן אומרו ימוס זק אז יש לכאן שתי מוטים למהט שבן סר מר לא ניטלה אמיחי וישמיד בת חמיות או לרש אדרבה שהוא כן טלה אז זה מתאים מה שלמדנו בברייס שסר לפי רב לזר נסקל וגם נטלה וס בום הביים שהרשם הקשה מה מה מה מה צריך מיוט הח מיוט לר בויס בכל מקום שיש מיוט הח מיוט אל תכתוב שום מיוט וממילא נומר שהו כמו כל ניסקו למשל כאן אצלינו אז הוא אומר שבכל המקומות האלו יש איזשהי דרשה למט אנחנו לא יודעים את הדרשה הזו התה איזשהי דרשה למעט בסר מוירה אז צריך ריבוי לרבות אותו והריבוי נכתב בצורה של מיות חמיות מה ראינו במשנה אומר ל רבי אליזר מה אתם אומרים לא טולים אישה ישים בשות חתולו נושים וכולו אז הם אמרו לו ה עשה עוד דבר הוא המיט יותר מש יותר מאח באותו יום 80 באותו יום אומר רב חז מהשר במשנה שלא דנים שני אנשים באותו יום למיס לאשו בשתי מיסס במי ששניהם סי למשל דון כעניין הוא שלא יכלו לעין זה אהי אפשר ין שואלת הגמ הרי משפ בסי וכולם היו מכשפות ד א דברי חז לא ש דג ש לא דומות זו לזו למשל מגיעים להעיד על אדם שהוא חילל שבת ואדם שני עבד עב אזור שתיהם בסקילה אבל כיון ש שתי עבירות אז אי אפש לדול אותם ביום אחד כל שכן שתי מסס ממש אחד סקילה אחד רגב מיחס חס למשל דון שתיים על חילו שבס שתיים על נר מורוסו דו אומר רשי ושמ נושים נכון שכל הש היו בכילה אבם לא היו על אח כי יש כמה סוגי כישוף יש וב יש דוני ולכן ש בשטח בכורה מעיקר הדין לא יכל לדון את כל השמונים באותו יום הגז לצרך שו אוסו מסי בר למד בברי אין דו שני בחוד ואפילו בנוף ופס כורה מה הכוונה שסי זיסו אז אם היא נשואה שניהם בחנק אנסו שניהם בסקילה בכל זא אי אפשר לדון את שניהם ביום אחד רב חז אמר שאם מדובר באותה בותה מיס כן אפשר לדון אומרת הגמר גחיז סזו לא מדובר בסתם נו אפס אלא בבס קובולו שזה רחס ושתי מיסס או בבס קו זזו שזה שתי עבירות ושתי מיסס מה הכוונה כתוב בתוה נראה בעזרת השם בפרק הבא בארוחה שבס כוהן שינסו אז דינו בסריה רשי אומר שב ס נראה בעזרת השם בפרק הב שז מוקס זה הכל אי מה קורא בועלה הוא נידון כשר בול ב ישראל שרוס אז בסי ואנסו אז בחנק כי כתוב הי בש סורף הי ובלו הי זו רשי לו מביא לזו פסוק אחר ז לאכ לא נראה בעזרת השם בפרק הבא למה צריך שתי הלימודים הקופונים אז אם באים להעיד על בסקו בלו אז נכון שזו א זה שתי מיסס כי בז קוים בשריפה וב לו בחנק אז אי אפשר לדון שתי מיסס אפילו שזה על אותה עבירה ביום אחד ואז האופן השני שזה שתי עבות ושתי מיסה זה בסקו וז ממ ז ממו דהיינו היו שלוש זוגות עדים זוג עדים בא והעיד שבס כהן זו וזו זינתה במקום פלוני בשעה פלונית גמרו את הדין וחיו את בס קון חיוו ריפה את בע ו בחנק ואז הגיע זוג שני של עדים ואמרו איך אתם מעידים כך הרי מו נויס הם באותו זמן מקום אחר אז מה קרה כעת שפטרו אותם ממיסה את ה את ה בסקו בת בולו וחייבו את העדים הראשונים את הזוג הראשון בחנק וכמו שאמרנו לא חיוו אותם בשריפה כמו הבז כהן אלא במיסה של הבול בחנק ואז הגיע כת שלישית של דים זוג שליש והם אמרו איך אתם השניים מעידים שהייתם עם העדים הראשונים בזמן זה במקום זה וזה הרי אמנו הייתם מקום אחר לחלוטין מקום שלישי ואז מה קרה התהפך הדין שהעדים הראשונים נמצאו כשרים ואז באמת שורפים את בס קויין והורגים את בילו והעדים האמצעיים הם נעשו כעת ז ממים כ התברר שהם באו להעיד עדות שקר על הקת הראשונה לחייב אותם בחט זס כעת הם מתחמים חנק עכשיו ב צריך לדון את בסקו ובילו ואת הזוג האדים השני דבס קון זה על הויר של וף ומיס ריפה את שתי האדים ה צריכים לדון במיס חנק ועל הו של דו שקר אז זה א אפשר לדון באותו יום ראינו במשנה שש בן שוטח הייתה לו רשו לעשות מה שהוא עשה מביאה גמור קמ שמעתי מרבותי שבז מקין ושין שלמת כלומר מותר להם להכות מלכות ולהעניש עונש של מיסה אפילו לאדם שהוא לא חייב על פי תוירה ולא לבר על דברי תויו לא ש מתכוונים לעבור לדברי תויו לבוד מליבם חיוב מיס למי שלא חייב אלקד לסס סיג לטרו גד ל לצורך שו מותר להם לעשות לא שם נותנים ז בתור עונש שתר מחייבת אל בתור סיאג דוגמאות לכך מ בח ש רוחב על סוס בשבס במבונים רכיבה על סוס מותרת מןתר בשבת אלו מ מרבו סרו בכל זאת הביו לבזן וסולו לא מפני שר לכך לא מגיע לו עלפי תר ל ששו צריכו לכך אומר ני שהיו פרוצים בעבירות שהיו ראים לחצן של ישראל שהיונים הם גוזרים עליהם גזרות ויו מצוות בזויות בעיניהם אז כדי לחזק את העניין סקלו אותו גם על שבוס דרבון שוב מס בוד מוד שנהג מעשה ש צנוע שחשו בלי תחנו תחס מקום גלוי על פיתר זה לא הו שמגיעה אלי איזשהו עונש וביו לבז ולקו פני שר לכך ששות צריך לכך כדי לחזק את גדרי הצניעות אומרת המשנה למדנו שתולים כיצד ס אז מקס דה ראשונה משקע עצים את הק בורץ עץ יתד כמו צורה של כ סופית ומקיף שתי ידב זו על גב זו ומכים לו את שתי ידיו וויסו בידיו רביס אמר הקוו לא התה נעוצה בארץ אלא מותו על הקסל רושה אחד על הארץ ורושה אחד סמוך על הכותל עקום וטויס כדרך שבו כינוסים שם טולים את הבמה כדי להפשיט אותה ומתיר נוס מיד מיד אחרי התליה מורידים אותו וקוברים אותו ועם לון עם הולן על העץ מחלוק הרשים כל הלילה אפילו חלק מהלילה אוול ביסס בז עוברים ביסס נמ נוכ מפני מה זה ל כמו שדיברנו משנה קודמת מ שבירך השם ונמצא שם שומים מסח שמזכירים שהוא בירך את השם לכן צריך להוריד אותו ככ ר אומרת מביאה משנה דרשה נוספת על הפסוק הקלס אומר רשו שוד מצט שפות בא עליו בגלל העוונות שלו למשל מי שממת ע יד בז שכיר באיזה לשון רת היא אומרת קלני מרושי קלני מזרועי אומר רשי לפי פירוש אחד בגימור כמו שאדם שיגיע וייף אומר ראשי כבד עליי זרועי כבד עליי זהו כי ללס קלס איני קל ראשי לא קלי זרועי לא קלי אם כן המוק מצטער על דומון של רשעים שנשמח קלמר על דומון של צדיקים הבנו שמי שמלין את המס אז סולין אומרת המש זו בלבדו שבר ב בזה שחי שתלו אותו אלא כל המנס מס כל מת שמת והוא מלין אותו הוא לא קובר אותו לפני עבור הלילה אויבר בלא סס רשי מביא זה למד בברי ריבוי כיכ תקברנו למעשה נראה כמה לימודים הכפלות דוז מדבר על זה איך אפשר ללמוד כמה לימודים מכפלות אחת אבל אלינו לכבודו למשל ור כריך מקום אחר אינו ולב ממשיכים לגבי וגז לפ ש שג חק חח חק ס רופ ל לא אר בתק בגור מסיני נסע הבוש כל הבשר התעכל נשארו רק צמות א כבר הוא הכפר מהו שלו במתו ובזו אז אפשר כבר לקבור אותו ד צדיק קו מעבירים אותו בקיס אוסוב ואחרי שמוציאים להורג בבז וקרובים של זה שעצה להורג בואים ושל בשל מדיונים ובשל מועדים מה המטרה כילא ימר שאין בליבנו עליכם שדי מז דנתם ו וו מסבן על הרגזן אומר רשי כדי שתה בז כפור ם אבל אוננים אוננים בלב מצטערים זה לא כבוד להרוג זה לא מפריע את הכפור שלו שנינו אל בלב וממילא צריכים ג מגנוס שאסור להם לאכול קודשים שני וכולי אומרת הגמ רבן כתוב בפסוק כמו שהזכרנו וכה באיש חי משפט מבס ומוס וסוסו אילו נאמר חי וסוסו בלי ומוס ואחר כך מ דרך שלו שתולים בחיים תמ ומס וסוסו ממי ואחר כך או כיצד איך זה עבד אז רשי מסביר לא טלו או בשס שמה התרשלו קבורתו וישכחו והוא ילין על העץ רקמה שינוס את גמר דינו כי ברגע שגומרים דינו צריך להרוג אותו נו הדין אז משינ את הגמר דין צמוק סכמו וגרנו וממיס ואחר כך ס ועכשיו זה סמוק סכמו אז מיד ידעו שצריך להוריד אותו ועושים זאת ממש שהוא תולה רגעים ספורים איך עוד כושר על העץ ואיך עוד מטר מיד כדי לק מצו לי אומרת הגמור מה ראינו במשנה מחליק רביס לחומים איך טולים אותו איך הקורה עומדת מה המקורות של הם תון רבנן כתוב ססס עץ שמני בן בתלוש בי מחובר בין קורה תלושה בין מחוברת שעץ שעדיין יונק מהקרקע תעמוד ל ימ כי קוב אז ריבוי משמע הקובות תקברנו שגם את העץ צריך לקבור אז מני מ לומד מכך מי ש מחוסר לו קבורת שביד אחרי התליה אני אוכל לקבור את העץ היו סוזה אם אני אטלה אותו על עץ שהוא יונק עדין שמחוסר ציצה וקבורה אבל נעוץ כן צריך להיות רבי סימר גם נעוץ מתמט מהמשמעות הזו כי מי שמחוסר ל קבור זה שמוס תלי ש הוא נעוץ בקרקע וקבורה ורבו תלי שלף כלום אין כאן חיסרון מעשה כי זה לא יונק מהקרקע מה ראינו כ הפנימה זה טול משבי וכולו תני א רבי מר משלו משלמה למה הקדוש ברוך הוא אמר להוריד אותו מהעץ לשני אחים טועים מביר אכס הם דומים זה לזה איך עוד מינו הוא מלך ליסוס צי המלך ו את אחיהו שוא ליסטים כל הר המלך דו לו ציב המלך רידו אזכר גם כאן כיון כל אדם יש לו צלם אלוקים בדיוק של הקדוש ברוך הוא לכן זה זלזול הקדוש ברוך הוא שאדם תלוי זה כקי אלוקים תלוי אמר רבי מניש ני בי אומר הבד כמו שדבר במשנה איני קל אומ לרוב אם כן שקל ש משנתנו זה לא כינוי הוא לא אמר בלא שגינו לא אכפת לו לומר על עצמו דברים לא טובים אומר אני לא קל אז שיא אומר בפירוש כובד אולי רשי כובד אולי זרועים יבוא אלי אין כזה נוסח של קל לא אלא מרובה להפך כמדי עלמה אדם לא רוצה לומר על עצמו דבר רע אז הוא אומר בכינוי בלא שנס גינו אומר קל זרועי קל ראשי כולם מבינים שוא מתכוון שלא קל להפך מקל כבד אז זה קילס שואלת הגמ איך דורש רמר מקיס רשה זו ה מבול לגופי שמדובר במגד שקי ללס מזה למדים לאחרים למד מלקס רב לז וחומים האם למדים לכל הניסוים שדומים לכיל הלס או לרק אלה שדומים לו ממש אונה הגמור אם כן שזה בא רק לגופו שמדובר במי שקילל נ מקרו מקלל כי מקלל השם טולוי למה קילס מהי קילס הלשון היללס שהוא משונה זה בלמר עוד ר קלני בקשה הגמור מוד אולי מת רק ללני ואולי מדובר בכל מומוס בזן לא רק בכאלה שחיבים סכי לא בכאלה שמג אונה הגמור אם כן שרק הדרשה זו בפסוק נ מקו קלס ל אחת מ קילס שמ מיותרת מזה שהת אומרת קילס ולא קלס אז מדובר במקל השם זה שכתוב כיל אז ולא מקלל אני דורש יש כאן עוד רשה שהשכינה מצטערת מה רנו ז אמיחי מ ל כל מת שברנו הכפ מלמד כל המתים מכא י רמז לכור שיש מצווה לקבור מנין שאדם חי לקבור את מתו תנו מכא רמז לקבור מספרת הגמור אומר לי שוור מלכ לרב חומ פרס מלאך מלך שקראו לו שבור והוא היה בקי בדין תוירה הוא שאל פעם את רחו מ קבור מתו מני כן כתוב בתור שצריך לקבור אישתי כלא לא דע מה לנות לו אומר רבח בייק הבטה בחריפות על רב חומה אם שר אלמה ביוד פשו העולם נמסר ביד טיפשים דממה צריך לומר לו את הפסוק כי קוננה גמור הכל לאמר לו דבד לאורן כי קוב הכוונה להעלים אותו לכסות אותו אבל לכן כתוב שצריך לגבור בארץ לכן הוא לא אמר לו מזה אומרת הגמרא צריך לומר אמר לומה פלות תגנו ממה שמ בארץ לא משמ גוי לא מבין כאלה לימודים של כפל וגבור צדיק מכך שתר מספרת שקברו את אברם את יצחק את יעקב אומרת הגמורה ז לא ראה שיש מצווה לקבור מנהג בלמה כך נגו כך נהגו העולם מימים ימימה לכן קברו גם אותם אבל זה לא מצווה אומר את הגמור לחיש להוכיח מכך מקבר הקדוש ברוך הוא למשה זאת אומרת שדעתו של הקדוש ברוך הוא מסכימה עם המנהג אמרת הגמרה לא דש מג שלא י ממנהג עולם לכן הוא קבר אותו תושמע שיש מצווה לקבור מנך כתוב באביו בן ובום אחי השילו תנבע עליו שכל משפחתו היא לא תזכה להספד וקבורה כראוי כ הייו רשעים אבל הוא נמצא בו דבר טוב הוא ביטל פרדסי שהושיב אביו אביב ירוב בן נבות היה רשב הוא המיד מחסומים שלא יעלו לרגל הוא הסיר זאת אז הוא אומר לו אחי השל תנב עלי וסודו לכל ישראל וקברו הסו זאת אומרת ש יש עניין לקבור אומרת הגמרא לא זה לא מצווה נשתנה מנוגה גמור עוד פסוק כתוב בירמיה בן שנוסו הרשעים אז רמי קילל אותם לא יסובו ולא ייקברו אלא הם יהיו לדומ כמו ז ופני אדום יהיו זאת אומרת שמשמים הסכימו שקבור צריך לעשות אמרת הגמורה לא הקללה היא דלתנו מנוגה אז למישה אין אי אפשר להוכיח לגוי אנחנו כן יודעים כובות תקברנו זה הכוונה לגבור בארץ אבל לגוי לא היה מאיפה להוכיח אבולו מסתפקת הגמור קבו מצוות הקבורה בארץ משום בזיוו שלא יתבזה לאן כל שרו מת ונרכב ונבקע או משום כפור אז רשי אומר שמורידים משפילים אותו בתחתיות זה כפור למ קמנה דמר לאנה קברו א הוא גבר אדם אומר לפני מיתתו אני לא רוצה שיקברו את אותו אדם מכוון על עצמו אמץ משום בז למני אתה מסכין לזונות קרבך לא מסכין ל בזיונות אבי שמטרה משום כפור כפור הוא רצ את הכפור ורשי מוסיף טרמיק ברגע שהוא אמר שהוא לא רוצה את הכפור הזו אז גם אם נקבור אותו זה לא תהיה כפור בשבילו זו הנקנה תוש מדו צדיק צדיקים גברים למדנו אברם מצקו כפורת צדיק לכפור ריכ אזן ארגמ ן הם צריכים כפור וד מצ בור ו תוש הב את הפסוק מקוד ר ק ז המטרה הנ מל משפח כפור אמרת הגמ דצד אבי שצד כפור משפחתו כפור אומר רשי ני הקדוש ברוך הוא פורש פסח קזר בתשוב ושמה שקל אותם לא יסובו ו יקברו אם המטרה היא כפור למה שלא ות להם כפור אמר הגמור לא זה מה שהוא אמר לא כפור אז למיסה יש לנו ספק האם צריך לב משום כפור או משום בזון אדם שאומר אל תגברו אותי רמבם פוסק שחייבים לקבור אותו והרמבן מסביר כי חיו קבור מתור כמו שדיברנו ק לחומר עד כאן דף מו
לצפיה בתכנים נוספים: