העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף כג עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף כג עמוד א

עירובין דף חוף ג השיעור מתחיל בעזרת השם במשנה בסוף הדף הקודם אומרת המשנה למדנו שעושים פסה בירוס סביב בו ולמעשה יש בזה כולה מיוחדת זה פרוץ מרובה לעמד שעשו דווקא כדי שיוכלו להשקות את במותי הם של אויל ר גודים לכן אומרת המשנה איך עוד בויר אורבים בור של מים מכונסים מי גשמים אין לו נביאה עצמית אבל הוא שייך לרב ולכן אפילו שייקרה מקרה שהמים המכונסים יגמרו התייבש הבור לא יבואו לטעות להמשיך לטלטל על אף שעקף התבטל כי כבר אין כאן מים לא יבואו ליטות כי אחד יזכיר לשני לכן מותר ובעיר אורבים ובעיר היחד גם באר הרבים גם בער היחד כי בבאר אין חשש שיפסקו המים להם אושים להם פסים אבל לבו היחיד שיש לזה שתי חסרונות גם זה בו שהמים עלולים להיגמר וגם זה שייך לאדם יחיד אויסין מחיצה גובו עשור פוכים ואי אפשר להקל לעשות רק פסים דברי רבי עקיבא רבי יהודה בן בוב אמו לא כמו רבי עקיבה שצריך שיהיו שתי חסרונות כדי שיהיה אסור לעשות פסים אלא אדרבה צריך שיהיו שתי מעלות כדי להתיר פסים אינוס פסים לו לבאר או רבים בלבד דווקא באר שבדרך כלל המים לא מפסיקים יש לזה נביאה וגם שזה שייך לרבים שגם אם יקרה מקרה שמיים יפסקו אחד יזכיר לשני שהיתר לטלטל כאן יתבטל אבל אם חסר אחד משניהם או שזה בור אפילו ששייך לרבים או שזה בערב השייך ליחיד ולשער או יסין חגרו גוב עשור פוכים לא צריך לעשות מחיצות גמורות אפשר לעשות חגורה מחבלים כמו שלמדנו בסוף הפרק הקודם בהקף שכבו בגובה עשור פוכים אומרת הגמור אומר רב יוסף אומר רב יהודא אומר שמואל וחרבי יהודה בן בובה שלא מתיירים פסוס אלו לבה רבים בלבד ואומר רב יסף אמ רב יוד שמואל רופס בוס אלו לבהר מים חיים בלבד הוא צריך הוא היה צריך לומר לנו את שני המאמרים שמואל די השמינ רק את המאמר הראשון החק רבי יהודה בן בובה היה יכול להיות לי טעות בהבנת דברי רבי יהוד בן בוב אמינה דרבים ואפילו מכוסים העיקר שיהיה דרבים זאת אומרת כך רבוב שאמר פס לביר רבים לאו דווקא בעיר הרבים העיקר שיה שייך לרבים שאחד יזכיר לשני אפילו מכוסים ודות שרבי יהוד ב בוקד באר אורבים פוק רב עקיבא רב קיב אומר באר גם של יחיד מותר רק בור של יחיד אסור אומר לו רבי יהוד בן בובה גם אם זה באר דווקא של רבים ברגע שזה של רבים גם לב מותר קשל שניה של שמואל רפ או לבאר מים חיים אבל בו בשום אופן לא ושמ באר מים חים רק את הממרה השניה אבל מנ זה הת היחיד אבל לא ישנ דרבים ולא ישנ דיחיד מותר כחק רב יהוד בן בובה שהזכיר שדווקא לרבים ולכן עכשיו יש לי הלכה ברורה לפנינו שמר דווקא באר של רבים אומרת המשנה ווד אומר רבי יהודה בן בובה וכאן נלמד מה שכבר הזכרנו כמה פעמים בדפים האחרונים חזל למדו מחצר המישכון כמו שנראה הכל מלכס השבס נלמדים מחצר המשכון חצר המישכון הגודל שלו היה חמישי ממו רוחב על מו עמו ארך זה יוצא ביסוסים חמש אלופים אמו מרובו זה שטח שאפשר לזרוע שם שתי שעו של שעורים עוסים השטח הזה הוא מותר בטלטול בשבת אבל אם הוא שטח יותר גדול אסור לטלטל בו בשבת מדרבנן אבל באיזה אופן האם בכל אופן כזה הקף שיותר גדול מי ססים אסור כאן נלמד את השיטות בעניין ועוד אומ רבי יהודה בן בובה הגינו גינה היא לא עשוייה לדירה עשוייה לזרוע שם ירקות זרעים קרפף זה מחסן כזה שעשוי להניח שם עצים שהין בגודל ש ש אמו ושירים 70 אמו ועוד שיריים זה לא מגיע לאמו שלמה לכן אומרים אתזה שיריים שני שליש אמו כמו שנראה על שבמו ושירים שזה בערך השיעור של ביסוסים נראה בגימור אמגד גור פכים מטלטל בוח בשבת אבל ובלבד שיהי בו שומרו זאת אומרת רבי סובר שכדי שיהיה מותר לטלטל בקב בשבת צריך שיהיו שני תנים גם שיהיה מוקף לדירה וגם שיהיה עד שיעור של ביסוסים אב ברגע שהוא בשיעור של ביסוסים והוא לא מוקף לדירה אסור אם הוא שטח יותר קטן מבואר בטיס שמותר אבל אם הוא בשטח של ביסוסים כדי שיהיה מותר לטלטל בו צריך שיהיה בו גם שיהיה ההיקף לדירה איך גינו קרפף מוקפים לדירה הרי הם לא עשויים לדירה אם יש בו בתוך הגינה בתוך הקרפ יש שמה שומרו סוכה לשומרים אוי בסירה בית ממש אוי שתסמוך יר ואז כיוון שהיא קרובה לביתו אומר רשי דעתו להשתמש בה תמיד ואז זה נהפך כוף לדירה אז מותר רבי יהודה אמר לא צריך שיש שמת ממש בית אפילו אין בו בגינה בקרפ שהיא עד שיעור שביסים אלו בורר ושיח אמור זה מיני בורות מטל מוחו כ אז בבור יש מי גשמים אז זה עשוי לשתות בו מים אז זה כבר נחשב למור כף לדירה אלו שיטות רבי יהודה בן בובה ורב יהודה שהם סוברים שגם שזה היקף שהו כף לדירה זה דווקא עד ביסוסים לא יותר מבי סוסיים רב עקיבא אמר ברגע שזה עד ביסוסים אפילו אין בו אכס מכל אלו לא בית ולא בור מטלת בסוכו ובלבד שיעי בו שטח שבמ ושירים על שימה ושירים או פחות מזה לא יותר זאת אומרת אפי רבי עקיבה שטח שהוא מוקף לדירה אין לו הגבלה אפילו שהוא ענק כמה שהוא יהיה ברגע שמוקף לדירה מותר לטלטל בו בשבת גם מדי רבונו שטח שלא הוא כף לדירה כמו קרפף כמו גינה שאן בזה בית אז עד ש ושירים מותר לטלטל שם יותר מש ושירים אסרו חכמים רב לזר אמר אםו אורקו יסר על רוך בו אפילו עמו אכס אין מטל בתו ורשי מבאר כפי שגמור הבינה בב מינה שצריך להיות דו מרובה ביסוסים מרובה שי ושירים אשיב ושירים אבל אם זה לא מרובה אלא אורך יותר מהרוח באמו פחות מאמו זה לא חשוב אסור לטלטל שם ברגע שזה לא הוקף לדירה רבי יסי אמר אפילו אורכו פי שניים ברוך בו מטלת תחו כמו חצר המשכון אם זה יותר מפי שניים אסור נראה בגימורי אומר רבי אלוי שמעתי מרבי אליעזר כך הגרסה הנכונה שלוש הלכות שמעתי ממנו ההלכה הראשונה בנוגע לעניינינו מה אנחנו אמרנו גינו קרפף רק עד ביסוסים מותר לטלטל שם אבל אם זה יותר גדול אסור כי זה לא הוקף לדירה הוא אומר לא ואפילו הי כבי סקור אפילו שזה בגודל של ביס קור קור זה 30 סו זאת אומרת 15 פעמים ביסוסים עדיין מותר לטלטל בהיקף שלא יהו כפל דירה עוד שתי הלכות שמעתי ממנו וכן שמעתי ממנו אנשי חצר ששוכח איך עוד מהם ולא עירב כפי שכבר הזכרנו הרבה פעמים שלום המלך תיקן אסור להוציא מהבית לחצר כיוון שהבית הוא פרטי שלי והחצר היא משותפת לכל בני החצר עד שלא יעשו עירוב חצרו עשים עירוב חצירו הכל נעשה אחד עכשיו מה קורה שבאמצע שבת הם תופסים את עצמם שאחד מהם לא נתן חלק בעירו ואחד מהבתים אז הוא עוסר על כולם כך צר שייכת גם ללא אז יש צה שמבטל את רשותו באמצע שבת כמו שנראה בגימור אז אחרי שהוא ביטל את רשותו אוסו מלהכניס צילו דברים מהבית שלו לצורכו אסור להוציא ולהכניס לבית שלו אבל ו הם לשאר בני החצר מותר נראה בגימור בעזרת השם בסוף הפרק את כל העניין נראה גם מה הסברת החולקים מהדעת סברת החולקים עליו וכן שמעתי ממנו הלכה שלישית שיצ בר קבלין זה מן צמח מר יוצ ידי חובה בצמח הזה בפסח ידי מצס מורר אפשר לצאת באר קבלין וחזרתי על כל תלמידו שרב לזר וביקשתי לחובר האם עוד מישהו שמע ממנו את ההלכות האלו ולא עמו סוסי כולם חלקו עליו כמו שנראה בגימורי על גינו קרפף הם חלקו שדווקא ביסוסים לא יותר מבי סוסים לן ש חצר נראה בגימור הם סברו שגם להם אסור להוציא ולהכניס מהבית שלו ול הרקב חלקו שזה לא כשר למור שואלת הגמורה איך המשנה מתחילה ועוד אומר רבי יהודה בן בובה תונה דקונ ווד כ הגמור הבינה שועד שייך לומר דווקא כשטן אומר עוד הלכה באותו נושא זאת אומרת שרבי דמובה אמר לפני זה הלכה לעניין גינו וקרפ עכשיו הוא מוסיף עוד ווד הוא לא אמר שום הלכה על כלפי גינו וקרפ לפני זה מה תאמר אילימה משו חומר חרי משו חייב להיות באותו נושא במשנה הקודמת הוא אמר חומרה אחת שפסו מותר לעשות דווקא לביר רבים ממשיכה המשנה ד רבי בובה או חומרה אפילו שאין כשר בין שני הדינים כך הוא אומרים וד אפילו בשני הלכות שאין בהם כשר ו רבי יהודה סתם רבי יהודה רבי יהוד ברילו נתו לחוד לחומר במשנה הראשונה של הפרק אומר רבי יהודה הלכה אחת לחומרה שפסי ברוס מותר להקיף רק שטח שביסים וקו אחריתה בדף חוז במשנה השנייה של הפרק אומר רבי יהודה עוד חומרה אסק לקנו דודים ו קווד למה כי זה שתי נושאים נפרדים הנושא של המשנה הראשונה זה הנושא של גודל ההיקף הנושא של המשנה השנייה זה ביטול מחיצות עדי הליכת רבים זאת אומרת שברגע ששתי נוסים לא אומרים ווד אז למה כאן כתוב וד אונה הגמור באמת בשתי נושאים גם שייך לומר רק אוסום ברבי יהוד הסקו רבון חח הפסיקו את דבריו כ הם אמרו ו אמרו לא למדנו משנה ראשונה לא יאמרו שבים דווקא בגינה בקרפ אז הפסיקו את דבריו של רב יהודה באמצע לכן לא שייך לווד אבל אוכ כאן לא פסקו רבו אין שום הפסק בין הרבי ובוב הקודם להלכה השנייה שלו אין שום הפסק לכן שייך לומר וד אפילו שזה לא באותו נושא שואלת הגמור ופסקו רבון כשזה באותו נושא קד סס מביא רשי במסכת סוק שנינו רבז סכ בסוק וחכמים אמרים א דקצ לא חייבים לאכול בסוק סעודות דו רבי זר מי ש יאכל לי יום טוב רשן יש לי יום טובח מי שלא אכל סעודה בליל יום טוב רש בסוכה יכול להשלים את הסעודה בליל יום טב אחן זאת אומרת שברגע שרב ליזר אמר שתי הלכות באו נו של סעודות סוכות שייך לכתוב וויד אפילו שיש הפסק של דברי חכמים באמצע חכמים אמרים אין להד קצ אז רואים שזה באותו נושא אפילו שיש הפסק כתוב וד אז למה רבי יודה בריל לא כתוב וד במשנה בדף חוף ביז לא בגלל ההפסק של חומים באמצע אלא כי זה לא אותו נושא אז למה כאן שזה שזה שתי נושאים נפרדים כתוב וד אונה הגמור באמת שייך לומר ווד גם שלשתי נושאים והסיבה שלא אמרו ד ברב יהוד בריל כי חכמ הפסיקו את דבריו מה אתה מקשה מרב לזר אוסום ברב לזר במיסוד סקו חחמ הפסיקו אותו באותו נושא הם אמרו לעניין הסעודה כמה שהוא רוצה א ד קיצ יאכל לכן שיח לו מב כי לא הפסיקו בנושא אחר אוכ ברב יהוד רב יוד י סתם רב יהוד במיל חרית הפסק הוא דיבר על פסוס שעד בסוסים ווים אמרו לו גינו וקרפ שם פסק ע נו אר לכר לבר ו במ השניה לא שיך ל שאן שו ה ך [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: