הדף היומי מסכת סנהדרין דף עג
הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
הדף היומי מסכת סנהדרין דף עג
[מוזיקה] נהדר דף עג מתחיל בסיעתא דשמיא תחילת הדף במשנה הקודמת למדנו שהב במרס אפשר להרוג אותו כבוא להורגו אשקם להורגו הוסיפה המשנה ואלון שמציל סון כדי שלא יעברו אוירה בנפשו כל אדם הורג אותם כדי להציל אותם וירה כמו שנראה בגימור את המקורות לכך מי הם ארף אחח ורגו ראובן רואה ששמעון רודף אחרי לוי להרוג אותו אז ראובן צריך להרוג את שמעון ואחר הזוכר הוא רואה שאדם רודף אחרי זוכר לרבוע אותו בונס ואחר נר מורוסו נוס אותה אז הוא הורג אותו אבו רדח ב לרבוע אותה או ומחלל השבס אדם רואה שחברו עומד לחלל שבס או זור הולך לעבוד אבזור אין מצין אוסון בנפשו כל שכן שרס אפ שיש ם חיוב כורס אסס בזן אם זה לא הריס אז לא ניתו לצ בנפשו רק דבר שהוא ערווה והיה בזה קלון ופגם לנרדף כמו שנראה בגימור כמו זוכו שיש לו כלון ונר מורוסו שהיא נפגמת מה שהמשנה נקטה שלושת אלו בהמה כזה דומה רייס אז הייתי חושב לכן צריך לומר לא אבל די זורק הייתי חושב שזה נלמד בקלחים כמו שבאמת רב שימן סובר בדף הבא ושבס גם כי יש שיטה שלמד מזה רושו משנתנו חולק את הרב שימן רב לוז רב שימן שגם מי שרוצה לזור לא הורגים אותו אומרת הגמר רב מנין לרף אח ורג שצ בנשו תלמוד ד על דם רו מסביר רשי לא תעמוד עצמך על דמו אלא הציו וסס מתקשים למה צריך מקור למד בדף הקודם כתוב ב מכרס והוק אז למדנו שלמד מכך שכל ודום אומר וסס משם רואים שיש רשות כאן הפסוק בא לומר שחובה שואת הגמ הפסוק הזה מ צ ממות ונ הגמ צור מהו שב א פגש זלה צ בכו ש את המקור מים השיע ללא רודף החבר להורגו להרוג אותו לגמרי לחס כמו וכמו ומסבירים האחרוני שבכל זאת הברס הקודמת אמרה של סדם ריחו זה מלמל אותי כך כי בעצם אחרי שיש לנו מקור מנרו מורוסו שצריך להציל אז זה כבר נכלל גם בלשם אדם רכו ומי שלא מציל עובר עלעלי של דמרי כו שואלת הגמור כישי ד מכמר אפשר ניש בשי אומרת הגמ זה לא כ רביו שלרבי שנוצח וקש לנר מורסו אומר רשי וכ קש אוזה רשוש מפנ את המילים מיותרות מפורש במקרו ן ש ממנו לפי שתדרש עצמו רקל שאדם יכול לדון בעצמו אפו שקב מרבו איןו ממנו ובואה ברשי שגם אקש לא רק זהרו אין אדם מעצמו אבל רשי בגיטין כותב שקש אדם דן מעצמו הכנים כ מתקשים בסתירה דברי רשי ומה הקש שרבי אמר כתוב לנר סוב אין לנר חית מובס כי שיקום אישל צ נפש כן הדוור הזה כימה למדנו מרוצח לכאורה הפסוק בא ללמוד מרוצח לפתור את הנרו ממיס כי לא השמה הוא הנס אותה בשדה לא יכלה לצוק אפילו מה מה המשל הזה מוסיף לי הרי ברור ונערו לסס דובו כתוב מהתו הרי זה בו ללמד המשמעות היא שרוצה הרבה ללמד על נערו ונמצא לומד למס נכתב כאן כדי ללמוד מנרו למיסה רשי כותב נמצא אף לומד כי כמו שנראה בעזרת השם בדף הבא רבי מקיש הנה ו וחזור לשני הכיוונים פונמה שמביאים כאן מה שנוגע לנו מה כישר יצח לנערו מורוסו מה נרו מורוסו ניתן להציל לו כדי שלא ינסו אות הבן נפשו שזה שרודף אחריה כמו שנראה עוד מעט את המקור אפ רוצח ניתן להצילו בנפשו וכמו שנראה בדף הבא עכשיו מקישים גם להפך שכמו שרוצח אם אומרים לו תהרוג את חברך ואם לא נהרוג אותך הוא צריך למסור את הנפש יורג ליב כמו שנראה בדף הבא אזכר גם נרו מורוסו תורגל תור רק זה לא נוגע לעניינינו לכן לא הביאו את זה כאן ונר מורוסו גופו מלון שאם אתה רואה שאדם רוצה לאנוס נרו אתה צריך להרוג אותו כ רבי שמואל רבי שמואל כתוב בפסוק צנן משי ו אף אחד לא שם באזור ממה שמויש משע לו הוא צריך להושיע אותה בכל דו שכל להושיע אפילו בהריגת הרודף גופ הזכרנו מ ש בנו שהוא ח להציל שואלת הגמור ו מאוק זה המקור מאוס ק כתוב בתר מצהוב אז מבררת הברי הדגו מנין הוא לא איבד ממון אלא הוא עצמו הוא טובע בנהר למשל צריך להציל אותו מנין מצוה על שבתו תעמוד למר פסוק מיותר שם ושוו ו השב את גופו לעצמו אז למה צריך את הפסוק דונ הגמ אם בנפשי זה שר א יכול להצילו בעצמו צריך להציל אותו אבל מרוג אבל אם הוא בעצמו לא יכול להציל אותו הוא יכול ללכת לזכור אנשים שיצילו אותו אבל זה אולי לא צריך לעשות כ שדרכו לא תעמוד על עצמך משמ לחזור על כל צדדי שלבד רח אפילו ללכת לחפש כאלה שיצילו אותו אפילו שצריך לשלם להם ו רב אךד אח ח גו ואחזו נוס אותו ואחר מורוסו ואחר מס בז נוס אותם אישה שאסורה עליו ב שחי מסז חחי קריסוס משל אחותו מצילי נוסו בנפשו באמת דווקא חי מסס בז חי כיסא של הרייס שיש הר פגם אז רשי אומר שהמשנה גם סוברת כך מכך שרואים שגמור לא מקשה מ משנתנו על המיסה אלא המשנה נקטה דוגמאות של זוכ נמרו סבו הדין לכל הריס שם חי ובסס בזנו וחי כריסס אלמונה לכהן גודל כהן גודל שרודף אחרי אלמנה נוס אותה אפילו שיש בה פגם כי ברגע שהוא הבל אותה אז היא תה תהיה חלוו תהיה אסורה גם לכהן הדית או גרוש חלוץ לכהן הדית יש ל גרסים זאת כי היא כמ בגומה לקונה אין מצין אוסון בנפשו כי חי ולשר יסו לכהן גודל לא ניתנו לצלון בנפשו ממשיכה הברי נד ב כ נעשתה עבירה איצי בנש אז רשי לומד יש ראשונים שחולקים על רשי שהכוונה לו דוקה כעת אלא הם כבר נעשתה בברה לפני זה למשל נרו מורוסו שכבר מישהו בעל אותה עכשיו בא שני לבעול אותה כז שהיא כבר פגומה אז התירה לא הקפידה מכך שרואים שהתירה הקפידה רק על פגם ולא על שרה וירס אדם שרוצה לחלש שבת אז לא מציל סה בנפש רק שיש פגם אז ה כבר פגומה אז אי מציל סה בנפשי עוד דין יש לו מושיע אם אפשר להושיע אותה בלי להרוג אותו אפשר למשל לחתוך לו את הרגליים אין מצילין אוסו בנשים רבי יהודו אמר אף אמרס לאלה שבאים להציל אות ה מרודף הניחו אל תרדפו אחריו שלא יארגן לפני שהם ישיגו אותה אפילו שהיא הנוסה היא אומרת כך מהירה כי חוששת שהוא יהרוג אותה אז לא הורגים אותו עד כאן הברייה ממילה כל מה שראינו בברייס מה המקורות אומרו ולנר סדוב אין לנרו חיט מובס כך כתוב במי שנס נרו בשדה במילים אין לנרו ח מובס מיותרים כתוב דובו אז הכל בא לדרוש כל אלה נאמר ואם מושיע ללא שאם יש מושיע אז צריך לו ישיה אפילו די מיסה מי הם שהתרבו בארבע מילים אלו אז קודם כל כתוב אין לנערו אז הכתיב הוא נער והקרי הוא נערו אז קודם כל דורשים לפי הכתוב נער זה זוכר אם אדם רודף אחרי זוכר אז אין מושיע לא אם יש מוישי תהרוג אותו נערו קוראים זאת נערו זו נער מורוסו ח הלוכי קריסוס זה בא לומר חי כריס של הריס אז גם צריך להושיע אותם מבס אוחז מי שרודף אחרי הר שחי מזז גם מציל בשום שואלת הגמ כל ה לא למה צריך את כל אלה לרבות צריכ וס חמ רק נער התד אורכי אין דרך זוו להבל היש בזו ובוש גודל אז צריך להצילו בנפשו של הרודף אחרו אבל נרו דור נרו הרי היא דרכה בבילה לא בהילה של אונס בהילה של בעלה אבל הפגם הוא לא כזה גדול הבושת לא כזו גדולה אלו לכן צריך להות כתוב הקרי פגו הוא פוגם הוא מסיר ת הבתולים והוא מגנה אותה על בעלה אבג הוא לא נפגם לכן צריך כתוב שניהם וסמו משום ז וג אבל ש דחו נשים דרכם בילות ונופש פגמו רשי אומר ל משל איש איש שנסע ה לא כל כך נפגמת כמו הרסו או שר הריס פנויות בתולות לא נפגמ כל כך אבל הוסו היא חביבה ולסכן ע הורו הי מאוד מגנה עליו אז היית אומר רק נרו מורוסו או זוכו אבל שערס לו אם חמו ח וי חמו ח בלי המילה מו עשו המינה אפילו חי ולהבין כל חטא כסמו מוז דווקא אם יש לזה חיוב מיסה כסמו רק מומח מיס בזן שיש מוות על ידי בזן הן חי כריסס למשל רודף אחרי אחותו לוי חמו חיט מצד אחד יש לי חי מצד אחד יש מוז אני אומר גם חי כריסס שואלת הגמורה ת רחמו חית מובס וב נער ונערו כי ברגע שיש לי כריסס מיסס בזן אז אן בכלל כרי בעל זוכו ובעל נר מורוסו הם חייבים מיסה אומרת הגמור אינו נמה ונער נרו בא לומר כך בא למהט חד לימזור שלא תלמד בקלמר כמו שרב ש ב יחא לומד בדף הבא חד למ ב ש דומה רס ושבס אז רשי אומר חדמ ב שבס דו אגב גור במשנה ראינו את שלושת אלוז ב ושבס אבל לא צריך פסוק למת שבס כי באמת אם כך צרכו שלושה פסוקים כי כל מקור לשבס זה רק מ כמו שנראה בדף הבא שאפשר ללמוד מעבוד זורה בגזר שובה אב ברגע שיש לנו שיש לנו מיעוט לעבוד זורה אז אז אני לא יודע עבוד אזורה אז אני לא יודע שבס כל המקור לשבס זה רק מגזר שוב לעבד אזורה כמו שנראה בעזרת השם בדף הבא הקופונים לולי המוטים האלה של נער ונער הייתי אומר שגם מי שרוצה לעבוד זורה או שרוצה לבעול באמה אז הורגים אותו לכן כתוב נער נערו זה בא לומר לי באיזה מיסס יש דין זה רק בדומה לנער ונערו שיש כאן קולון או פגם ולא בס אחרות שואלת הגמר רב שמ חזור בנפשו הלומד בלמר לאולי שתי הפסוקים אחד לימודה חד למ שבס ס דמ שבס מחילול חילו מב חובים כתוב בשבס מומ כתוב אק אז מהז בנש גם שבל לשבס ציו בנשוי לכן צריך את המיות שבס לו ולרב זב שמן שוא מוסיף על דברי אביר מב למה צריך את שתי הדברים אונג חייב להיות כתוב נרו נער למו ב וידך למה צריך את הה באמת לא כתוב ה אבל קוראים זאת ה ד החמון נער החמון נר דהיינו צריך תנער לאיס הזוכ אומר רשי אז בעצם לאיס הזוכ שלעצמו לא צריך כרי אמרנו שזה כלול בחית מובס אלא להביא זוכו לומר דווקא זוכו ולא בהמה שהם בזה בושה אז ברגע שכתוב נער כדי לומר על זוכ אז בהכרח לקרו זאת נרו כרי מדובר בנרו מדובר בנרו מורוסו שננסה מה ראינו בברי רבי דמר הניחו שלא יארגנו אז לא הורגים אותו במקו מפליגה אומר ובה במדס ל פגמו ומניח תו שלא יארגנו אז רשי אומר כך כמו שנראה בעזרת השם בשיעור הבא אם היא לא מקפידה בכלל היא אומרת אני מסכימה לכך תעזבו אותו אם היא לא רוצה אם היא מעוניינת בזה משום הר לחוד לא לכים להרוג אותו זה חומ בזור בשבס אלא ודאי שמדובר שמקפידה על זה שהיא נפגמת אבל היא אומרת תניחו לו כי הי מפחדת שהוא יהרוג אותה אז רבונו סברה הפיגמה קופד רחמו ורי מקפס על פגמו כיוון שהפסוק מדבר רק בדברים של פגימה והיא מקפידה על זה שהיא נפגמת אז צריך להרוג אותו ורב יהודה דומר חמון קטלה זה לא משום שהיא נפגמת רק משום ד מוסרו נפשו קטולו התו חששה שיש צנועות שמוסרים עצמן למוות שארגנה ולא תבעה לו זה רק מידת צניעות כי מעיקר הדין היא מיס קרקע כמו שנראה בהמשך אז אומרת התירה כדי שלא תמסור את נפשה תהרוג אותו אבל הו לא ימסר נפשו לקטו לירי אומרת תניחו לו מפחדת שהוא יהרוג אותי היא לא מסכימה להרג אז כאן אנתר להרוג אותו אומר לרב פופל הביה מה חחים אומרים שהטעם הוא משום פגם אם כך אלמונה לכהן גודל נמקו פוגים לו אז למה אם מט נו חי ולהבין הוא פוגם אותה כעת ה נעשת לולו אמרל הב הפיג בקופ רחמו הפיג מזקו רחמנה על פגם גדול כמו הר של כריסס שהם חמורות והחרפה של המרובה אבל שנולדו ממזר ה נעשת זד בוסו זהר קפידה אבל פגם זוה פגם קטן כ גודל באלמו לא נש ז רק חלוו על זה התר לא הקפידה עד כאן דף הג y
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה
