הדף היומי מסכת סנהדרין דף טז

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף טז

[מוזיקה] סנדר דף טז השו מתחל בעזרת השם 11 שורות האחרונות של הדף הקודם סוף השורה בנקודתיים ראינו במשנה אין דונין וכולו השבת אלו בנדר גדולו של 71 יונים מבררת הגמור שבט דחו במאי מה החט שכל השבט חטא אי משבת שחי לשבס כולם חיללו שבת יש הבדל אמפולי גרח המונה מתי התירה חילקה ב יחידים לרובן לענין אבס חובים דהיינו עיר דחס עיר שלמה שעבדה עבד זורה אז צריך לדון אותה בנדר גדולו כמו שכבר נראה עוד מעט מה שאם כן יוחד שעבד עבד זורה הוא נדון בבזן של 23 כמו שכתוב צס וגמר אל שורו בזן ששור בשר מצס מי פוליג חילול שבת של עיר שלמה של אדם יחיד יש הבדל ביניהם אלו בש שהוד ומר שמדובר בשב שוד זור ל ר כדין ארדס כיוון שזה שבט שלם אז יר דחס דונת בנדר גדולו וגם הדין שונה כי אדם פרטי ש שעובד זור אז הוא נסקל מה שאם כן ביר דחס אז העונש הוא בסיף אז כמן לאק רביש ובס ני עד כמה כמה אנשים יכו ועד מום אומר רשי פחות מערה לא נחשב כעיר יותר ממ זה כבר לא יר זה ציבור ובציבור לא נמר הל סף אז כל אחד ו בפני עצמו בסי ד רבשי רב ד של שבט אבל אפילו רב אבל כ שבט שלם זה כבר לכולם כש כציבור ולא כעיר אז א אפשר לדון זס אז משנתנו ק רבש קרבס אז נראה כא כמה דרכ דרך ראשונה אומר רב מסנה אוכ בנוי שבת שקינן לא באנשי השבט אלא נשי השבט חא באיזה שהו חט שעונש עליו אחת מד מסס בזן והוא צריך לדון אותו בנדן גדולו למה מי לא יאמ רב דבר לון אומר זאת רב דברו לבהר מה שראינו במשנה שכהן גודל שחטה דור בבזן של 71 למה אז הוא אומר נאמר כל הדובר הגודל וביו אליך כך אומר ישר למשה רבנו מה הכוונה דבר הגודל דבור של גודל שכהן גודל חוטה זה יבוא אליך ומשה רבינו עמד במקום הסדרן של 71 אז ממילא זה גם אותו מקור הנמה הנוס של השבט גודלו אז נוסי שחו הוא דום בבזן של סנדן גדולו דרך שניה בביאור המשנה המרב לזור מה הכוונה ש דום בנדר בב סק נחס שיש מחלוק על הנחל ו של השבט וכיסו של ץ ישראל כך לעולם מה חילוו כשחילקו את ץ ישראל 71 סנדר שהיו ביחד עם ישע בן נן הם חילקו את הארץ אף כאן לעולם כשיש מחלוקת על נחלת הארץ 71 טמ גמור אמ חילוו נתחלקה הארץ על ידי קלפי שהיה בגורל אורים ותומים שהיה דרך נס שהורים ותומים אמרו איזה שחלק יפול בנחלת כל שבט כמו שמבואר באריכות מסכת זבור בס כל ישראל הנוחים שם אף כאן בכל מחלוקת שתהיה בדורות הבאים על נחל ישראל צריך שהה קפי אור ומ כל ישראל אם זה לא צריך אז גם סנ גדו לא צריך ארב מס הפירוש הקודם שהכוונה לנוס שבט שחטו פירוש שלישי במשנה רבינו כמו שפתחנו לום בשבט שוד לבורר אג ביחיד נכון שהורגים אותם כל אחד כמו יוחד שחטו בסקילה א בכל זאת בידי דרלי צריך בז של 71 ולא בזן שדן דין יוחד ב-23 מאותו מקור מי יום הרבח רבש לון מה המקור שעיר דחס דונת בנדר גדולו כי כתוב במי שזור צוא אוישי וגומר אל שורך כתוב איש ו ששך אלכ שלם חא איש ואיש כל השבט כולו לשורו אז אמנם נידונים כיחידים בסקילה לא כמו רדח שבס וצריך לשרוף את ממונם לא כחם אבל עניין זה הם שוים ח שצריך שנדר גדו מהרנו בהמשך המשנה י נובי השקר נובי שקר שמתב בשקר בשם הקדוש ברוך הוא אז צריך להרוג אותו מנ ג דו בנד ג מ אומר רבני א בגז שו הזו הזו מזוקן ממר נבי שקר נאמר אך נובי אשר וזד לד בשמי זוק ממר נאמר ווא איש אשיש בזו ו ממר ומור כנגד דעתם שנד גדול מה לון ב1 מה זוק נרג רק אם המר את פי בז הגודל כמו שכתוב קמטו סמוק נו שוא חולק סנדר גדו ששד בליקס גוזיס אף כ נוי שקר נהרג ב7 שואלת הגמור איך אפשר לדרוש כך וזו של זו כמר המילים יש השי בזו כיס היכן הם נכתבו ב ס בנ שמיס שלו שם זה נכתב וטו בס ז ממרה נהרג בבזן של 23 קמטו ווסו זה כתוב בירוא כשבאים לשאול מה יורו ווא חוזר לעירו והוא אומר אני פוסק אחרת מה שפסקו לי שם אז אם הוא אכן עומד בדעתו לפסוק כמו שהוא פסק בהתחלה שלא יקה בזן הגודל אז דנים אותו למיסה בבזן של 23 כרי במשנתנו לא כתוב שזו קן ממר נדון בנדון גדולו אז אם כך איך תדרוש משם שנביא השקר ן ב 71 אלקיש הגש זוזו אלא גמר ד דו במיטתו של נבי שקר כתוב אש יוזד לדבר דוור וגוי כשזו קן ממרת פי בזנ גודל כתוב סיסו על פי הדוב אז כשם ששם מדובר שהוא ממר את פי בזנ גודל כר גם כאן ננש נובי השקר בבז גודל שואלת הגמור להד עכשיו נחזור ונדר ז ק שג לדן במר כך נו הואר בנ ג למדנו שלז ב ג ז נלמד הזז אז למה משנתנו לא שנינו שז רג בגז זוד לא גומו גזרו שו אדם לא דן מעצמו כל אדם יכול לדון מעצמו גזרו שוה צריך דווקא מה שהוא קיבל מרבה ו למשה מסיני יתכן שהפסוק בא על דברים אחרים לא לדרוש בגזר שוב אש אומר וכן וחס בישראל ממילא גזור שוב של המילה דובו דובו זה קיבלנו בבולה הזו הזו לא קיבלנו ממילא דובו נאמר רק באמרתו של זוקן ממרה לא בעונשו אז אין מקור שעונשו של זוקן ממרה יהיה בסנ לכן רק נוי שקר הוא נרג בנדר גדולו זמ נרג גם בנדר ט שלנו בהמשך ויש כהן גודל לא דנים אותו א בם כהן גודל דון למיס אחת ממיס משל הוא חילל שבת דנים אותו בנדן גדו ממ כמו שהזכרנו או קר בצר למשה רבנו אומר לו תמנה תחתך סור לופים סורס הדברים הקטנים הם ידונו כל הדובר הגודל יביאו אלכו מה הכוונה דובר הגודל דורוב של גודול כשיש דין של בעל שררה כהן גודל נוסי שהזכרנו זה וביו אלכו ומויש עמד במקום סנדר גדול של 7 אז במילא גם לדורות ככהן גודל אנו שיחתה צריך לדון אותו בבז של 7 מס למד מבריס מה הכונה כל הדו הגודל הבי דו גודל דו קושה דבר שקשה לדון אותו את דו קוש דור של גודל כש אחרי המינוי בפועל כתוב סדו כוש יביל מושה הרי דוב קוש אומו זה מפרש לנו שגם מה שאסר אמר דו הגוד התכוון לדוב הקוש אז מפורש כאן לא כמו רבד בר אונה הגמור הדבר הוא אמר כי הי תנה יש תנה שדורש כמו שהוא דרש דתני דו גודל שמר ר הכונה דורוב של גודל שצריך לדון למיס כהן גודל לא נוסי ד של גודל אנוד הקוש כשהוא אמר אחר כך ד הכושל משה הרי ד קוש אומ אומה מקים ד גודל זה משהו אחר דור של גודל אז גם דבר הקושי הביאו מוישה וגם דור של גודל הביאו מוישה ומישה ממקום סנדר אומרת הגמ תנ שהוא דרש דו גודל דווש התנה הראשון שהבנו רקר ולי למה צריך להיות כתוב פעמיים אז הוא עונה לך תרוץ פשוט חד צבו בעלמה זה מה שיסר אמר כך יהיה אחד להס חר כך הפסוק אומר שכר באמת היה שאת הדבר הקשה יביאו ל מושה וידו חתן השני טוען אם כן שהכוונה בשניהם לדבר קשה לכתוב אוי גודל גודל או שבשניהם יהיה כתוב גודל גודל אחד לצב אחד לאסי אוי קוש כושא מהי השינוי כאן כתוב גודל ומ כושא שמע מנותר מדובר בשני דברים דבור של גודל ודוב כושא בוא רבי לזור מסתפק רבי לזור שויו של כהן גודל שהמית איש בכמה הוא נידון כי אמרנו שהוקש לבולו גם בלוב ומוס וצריך לדון אותו בבז שאילו בעליו היה נידון כך גם צריך לדון את השור אז שאלה ה למי סבלדי מדמן אלי מדמים אותו לבעליו שלו בעליו שלו הוא כהן גודל ואם כהן גודל ח בנדן גדו גם שורות צריך דנד גדולו באופן כללי כשדנים אדם למי מספיק 23 כ גם לשורש שכהן גודל כ ספק רב לוזו ולמסה הגמור לא פושטת את הספק אבל אומר הב מקב מכך שהוא המיד את הספק רק בשרו שכאן כתוב וגם בוסס מל פשט זא אומרת שזה פשוט רבז שאם יש דין תרה לכהן גודל בממן למשל כהן גודל היה שוימר של אדם ויש דין תרה במק לכהן גודל זהד בז של ששו כי בזה אין אפילו ספק אומרת הגמור פשיטה ברור למה שיהיה הבדל אונ הגמול בכוס כ הד הגודל אז כל דבר של גודל אפילו דר של ממונות של כהן גודל נצטרך סנדר גדולו כוש מלון שרק מיס של כהן גודל דונ בנדר גדולו מיס שר נשאר בספק רב קיב מציין כ בגי השס שהב הצרך לדג רב לוזו זה בריס מפורשת ללודז שכהן גודל צריך ש רק לנפש לא ללקס הוא נשאר בצורך חיון גודל המרצ מתרץ שיש סברה שמלכה שכהן גודל לא צריך 71 עיינים כיוון שהוא חטא הוא לא עושה משמחו המזלזלים לדון אותו בשלושה דיינים מה שאם כ בדין מומו משום כבודו אז אולי כן דמה זאת לנפס שמשום חומרתו אפילו שה לא חדו מ71 אז לכן אומר הביה שלא אומרים כך כך רואים מסקו שרב לוזו מר במשנה אי מוצים חול לחמס הרשו אלא על פי בזן ש מנמי מה המקור אומר רביב ומקרו כתוב כשמי את יהושע בנ שהוא יכניס את כלל ישראל לארץ ישראל אז כתוב הקדוש ברוך הוא אומר שם ולפני לא זר כהן יעמוד יושע יעמוד לפני לא זר כהן גודל כתוב שם בהמשך ושע לוי אזור ישאל עבורו במשפט הורים לפני השם ישאל בורים ותומים על פי יצו על פי יבואו הוא וכל בני ישראל תוי וכל ודו אז דורש רבי אבו הוא זה מלך וכל בני ישראל תו זה משח היה כהן שהיה מושח מלחמו הה צריך לומר לפני צה למלחמה כמו שכתוב בתר כל דו זה נדר עדה זה סנדר אז רואים שהסדר הם מוציאים למלחמה רש מקשים הפסוק הזה נאמר לגבי ישע מלחמ ישע היתה מלחמ מצוו המשנה אומרת לגבי מלחמ הרוס מתרץ רבנו ינ כתוב בפסוק איתו זה משח מלחמה לחמס מצ לא צריך משח מומו יש בזה בפונים יש רשים שסוברים כך אם כך בכר שהפסוק מדבר בלחמס הרשו דהיינו אם יהושע יחפוץ לצאת למלחמה כזאת אחרי כיבוש הארץ הוא צריך לצאת עם השח מלחמו וכל דו זה סנהדרי אמרת הגמורה מי אומר שזה הפסוק בא לומר וד סנהדרי וחמוש בורים ותומים מה שהפסוק מזכיר כאן סנדר גדולו זה רק כרי כתוב כאן שיהושע יצא למלחם הו ישל בורים ותומים אז הפסוק אומר אתה יודע מי יכול עוד להשתמש בשאלה לורים ותומים גם המלך גם הוש מלחמו גם סנדר אבל אדיות שיש להם שאלה הם לא יכולים לשאול בהורים ותומים אבל מי אומר שצריך רשות מסנ הדרן לצאת למומו אלא המקור הוא שונה כי עוד אומר רבח בר בזנה אומר רבי שמ חסידה כינו אותלו למלו ממטוס של דוד כל לילה הכינור טלה שם ונקב החור של הכינור היה כלפי רוח צפונית כי מי שהגיע חצו יס לילו רוח צפונס מן השבס בוי והייתה מרעידה את המיתרים ומנגן מלו רשי מבי שבלילה רוח צפונית מנשבת כתוב בגמ ב א מש בל י מזר בבוקר רח דר בחצי היים מרוב בתחי ליו צפ בחצי לילו כמו מהלך השמש רבמ שש במדפי שז נו רח צ בים חצ בחצי הלילו לרואים שחצו אין כזה מושג שבחות אין רוח צפונית פעמים ששבת גם ביום ואז ר היא רח נוה ויפה בריות ויו מעיר בה וזה לא היה שם במדב היו זופ ולכן הם לא מלו את התינוקות כמו שמבואר שם קופונים בחצ לה תמיד משבת רוח צפונית אז הוא התעורר מידד ק ב עד ששחר כמו שומר בתהילים חצ כשח צ אמר דני המלך עמ ישראל צרי לפס אמר ם לו פס זה העשירים פרנסו ענים אומרו לו אינה קומץ פרנסה מועטת קומץ זה כמה שמשל להחזיק ביד אחת מצביע אסרי אפשר להשביע את הרים קומץ והנה בורר מסמ ל מחולי וסו אז רשי אומר עוקר חוליה מבור עמוק וחוזר ושליחה לתוכו אינו מתמלא בכך אז טוס מבינים שכוונת הרשי יש כבר בור והוא חופר בבור שכבר חפור והוא זורק חזרה ה בור לא מתבלה כי מה שהיה קודם חור נשאר חור אבל יש מפרשים כרג טויס רוכס שכוונת רשי שגם כש בתחילת חפירת בור שחופרים בור חדש מחזירים את אותו עפר הוא לא מתמלא לגמרי כלומר אומר רשי אין סיפק בידינו לפרנס עניים שבתוכן אין מספיק קשירים לפרנס את כל העניים אומר להם אמר להם דוד ככ היה באחד הימים לא בכל בוקר זה היה כל בוקר נכנסו לדבר איתו בצורכי הציבור בוקר אחד היה במדי פעם היה כזה דבר אומר להם לכו פשטו ידיכם בגדוד לכו תלחמו עם הגויים שסיבות האיובים שלנו ויהיה שם פעם פרנסה מהשלל מיד כשיוצאים למלחמה איך הולך הסדר יועצים באחי טופל הוא היועץ ונמוכים בסנדרלנד וזה מה שראינו במשנתנו שצריך רשות מסנ ההדרן גדולו לצאת למלחמת הרשו ושוללים באורים ותומים כיצד אם יצליחו במלחמה או לא אומר רב יוסף מיקרו היכן כתוב בפסוק את כל הדברים האלה כתוב ואחר אחיתופל בנוי ביודו והב יוסור ושר צוב לך יוב אכי ויפ זה יעץ וכי צס אכי ויפל אשר יעץ וגיו ובן ובן יודו זו סנדר היה מפלש בבזן איוסו הוא היה כהן גודל אוורים ותומים אז מני אנחנו יודעים שאב יוסו הוא היו צריכים להשתמש בור ותומים שלו אומר המרו מסודה אולי באו רק לבקש מהכהן גודל שתפ שליח מלחמה אז הגמ מביאה עוד פסוק כימ ובבן ודו על הקרי ועל הפיסי קרייסי פליסי כינוי לור ותומי זאת אומרת הוא על קרייסי הוא למעלה וקודם להם הפסוק הקודם ראינו בנוו ביודו ואחר כך איוסו זאת אומרת שאביו שו שאחרי בנייו המטרה שהלכו לאביו זה לשאול באורים ותומים ולא מניק רשמו של מתו מ קרייסי ו פליסי קרייסי שקורסים דבריהם אומר רשי חותכים דברים באמונתם ו פליסי שופלים מעשה בדרך פלא האותיות העירו וענו תשובות ואחר כך שר צוב למלך יויו רק אחר כך אפשר לצאת למלחמה אומר רבי יצחק בריד רבד ואמר לו אומר רבי יצחק ודמי מה יקרו מהמקור בפסוק שכינו היה תלוי למעלה מיטתו של דוד להעיר אותו משנתו כתוב דוד המלך אומר בתהילים הור כבודי אור ניבל וכי אירו שוחר רשי וכס מסביר דוד אומר לנשמה שלו שהיא נקראת כבודי אורו על ידי הנב וכינו אל תכבדי בשינה כדרך שער מלכים אומר רשי ק ירו שחר אני מעורר את השחר אני קם לפניו ולא כשר מלכים שהשחר קודם ומעורר מה ראנו בהמשך המשנה ואייר אלא על פי בז ש מנמי שרוצים להגדיל את קדוש הזור א קדוש ירושלים צריך סנדר גדולו אומר ר שחי אומר קר כתוב בקומיקון הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו ככל אשרני סמשקו וכן תסו וכן תס מיותר כשם שאת המישכון בנו על פי מושה והוא במקום סנדר גדולו כר גם לדרו שרוצים לקדש אזור ירושלים על פי סנדר גדולו מוסיוב למדנו כל הקילים שוס מוש כ השרת משוון מקון משכו אותם בשמן המשו וכך הם התקדשו לאבוד מכאן לך הכלים שעשו אחר כך אודוס מוסון החינוך ההתחלה בשעה שעושים בםב ראשונה אז הם מתקדשים ומ כן ת דבים שיצטרכו לקדש בשמן המשו אגמור שס לגבי הקנו מקרו ומשום ויקדש אוסום אוסום זה מיוט אוסום שנעשו אז במשיכה וז במשיכה שואלת הגמ וום במשיכה ולדס הי במשי הי בבו כי מצד אחד למדנו וכן תעסו כשם שהיה שם ככ לדרוס מצד שני כתוב אוסום אז אולי אוסום בא לומר שאפשר גם על ידי אבוד וגם על ידי משיחה או או אומר הרב פפה אומ קרו אשר ישור סו בום לשון עתיד דהינו להבא יהיה בקודש לום בירוס אש ורסו אז יהיה קודש על ידי ורסו רשי אומר כל כלי השור אשר ורסו ורשי בשבו מוסיף שיש כאן כפות כלי השורש אשר יורשו הם יעשו לכלי שורס על ידי שרות אומרת הגמורה אם כך שיש פסוק מפורש של אוסום לא למת ממשיכ ג לד בש ו כ תעו גם לשי מצד שני כתוב אורסו אז ריך גם חינוך הית אומר ציני כמשי לא לד במשי אלא רק על ידי שרוס מה ראינו בהמשך סנדר וכולו לא ממנים בערים סנדר אר מש הוא השרים שהיו תחת בצר ומשה במק 7 כ רש אומר משה שופת בן על פי הדיבור ושוק כנדר גדו שושים אז גם לעתיד אפשר להושיב בתי דינים רק על ידי גו ר בפסוק כתוב שפים ושוטרים ת ל בכל שורך אשר השם אלק לשות משפט צדק אומרת ה שמעמיד ש לישראל שיש מצוה ונים תמוד לא ימר שופטים טיטן שוטרים לישראל מניים השוטרים שהם חובטים במקלות מי שלא שומע וכל השופטים תלמוד ימר שוטרים טיטן כתוב שופטים ושוטרים טיטן היטן עולה על שניהם שופטים לכל שיבט ושבט מניים אז טוס מסבירים אם יש בעיר אחת משני שבטים עושים שני סנהדראות לכל שבט תמוד לא ימר שופטים לשבות שוטרים לכל שבט ושבט מנין תמיד לא ימר שוטרים לשות שופטים לכל עיר ועיר מנין תמיד לא ימר ש ממנ לכולן הם ממנים את כל הבנים שנאמר ת ל בגודל הם ממנים את כולם שמש גשו מצו בשב לאד ולא לכו בני שבט זה לבז של שבט אחמה ב שזכרנו וא אל שעזה שור כתוב איש איש ישור ל שבעיר עיר שבעיר אנר שבירושלים במשך הש ב בעיר גבול בכתוב בניל מקיר ב דוקא מקיר בכ מאמצע ארץ ישראל ולא מהגבול ספר במשך ים של ארדס מה מק ס אס כתוב כסי באור א השם אבן אסו שת ור בס אור אז מר שניים כ שתמו אז עכשיו כך זמ לפעמים אומר בז אדס סנדר גדולו שם עשו יר הנידח אחת עשו עוד אחת הם לא כים לעשות שלישית אבל כשהם מתים ונים אחרים במקומם אז הם יכולים שוב לעשות שניים או בשניים או שלוש דיסים כל סנדר יכול לעשות שני ארדס וז אפילו בשניים שלש ב לא ן אי אפשר לעשות בץ ישראל יותר משתי יר נדחס בכל הזמן ת מדרה משום כורחו יר נדחס כתוב בת סובוד אז יהיה מידה הרבה קרחות באמצע ר ישראל איש יותר משניים אומר יש לוקיש לא ישו במו מחוד הרי ארץ ירל היתה מחולקת לשלושה חלקים גול יהוד בר הירדן אז אי אפשר בגליל לעשות יותר משניים יהודה יותר משניים בשניים ושלוש מק אסן אפילו שלושה למשל שתיים בגליל אחד ביודו אפילו שתיים בגול שתיים ביודו רבי ן אמר אי בלש משניים משום כחו תני רבין אסים ש מ בארץ ישראל אבל סם שתיים כגון אכז ביודו ואחז בגול ברס כאן יש כאן חידוש שלא ראינו במשנה הראשונ מסבירים שזה מרומז במשנה שגם שראינו במשנה שאפשר לעשות שניים זה לא באותו חלק בצ ישראל רק אחד כאן אחד כאן אבל שתיים ביהודה ושתיים בגול נו אוזה אוזה אי אי אפשר לעשות שתיים ביודו אי אפשר לעשות שתיים בגול אפשר רק אחד ביודו אחד בגול וסמוך לספר אפילו אחסנו שישמו נוכר יחריבו אץ ישראל יראו שישראל עצמם מחריבים את העיר שבגבול יכנסו יחריבו עוד רים רחמו צלן שואלת הגמור למה הבריה צריכה לומר את הנימוק הזה פוד מקיר במונה ולאמן הספר אונה הגמור בריז רבי שמני דורק כמו שצי ב מקומות שרב שימן דורש תמיד את ה של הפסוק וסס אומרים בכמה מקומות בגטים ועוד שרב ש מתכוון לומר שדורשים קר ואומרים קמינס דינ מכך חומים גם סוברים שמסבירים טעמים של של פסוקים אבל לא אומרים מכך קמינס הוא ימר גם קמינס כמו למשל שכתוב שם ר בגד אלמו אז הוא אומר דוקא אלמוניה ושירה כמו שר במצי החים חולקים עליו אז כר גם כאן לפי חומים בכל עיר ספר לא סרדס מכיר רוסוב ארב שמ שדורש ז אומר מה הבעיה שמספר שם השמח חיב ישראל זה הטעם של הפסוק ולכן אם אין כזה חשש יודעים שאין כזה חשש כן אפשר לכן סזו שממקם זה שנוייה רק דס רב שמעון עד כאן דף תז
לצפיה בתכנים נוספים: