הדף היומי מסכת סנהדרין דף יד

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף יד

[מוזיקה] סנהדרין דף ידש מתחל בעזרת השם 14 שורות האחרונות של הדף הקודם טונה בברסה סמיכה וסמי זקינים בשושו סמיכה ומסמיך הזקנים אז אחד מהם אני מבין מה שראינו במשנה שהזקנים סומכים על פרד של ציבו צריך שלשו אז מה זה סמיך הזקנים אומר רבי חן מסמך סוב לסמוך אותם שיהו סמוכים קרות להם רבי זה מש רבנו שמח את ישע וישע כך הלא עד אחד אחד מפי השני אמבל רב יוסף מסמס בשלש מק שך שלושה א מס שמשה לישע וימו אולק בחד שם ה רק משה רבנו כישה במק שח משה היה ראש להם שקול כמו שזקנים כבו עם 71 מן ש שלושה קש אכן לאלא ידוע מה המקור אומ חברי דר רב הש הוא מברר איך סומכים ביוד ממכלי האם צריך להניח את הידיים על ראשו של הזקן כדי לשמוח אותו אומר לי לא סמכ בשמו בשם דהיינו קורא לרבי אומרים אתה ולך קוראים לך רבי וירשו למד דקסס נותנים לך רשות לדון דין קסס אומר רשי כמו שרנו בתחילת הפרק שאלוקים כתוב ממה שדנים מומחים שהם סמוכים בשר דינמוס תקנו חומים שלא יצטרכו משם לס דלס בד שומרים בגלוס זה אפילו שאין לס דלס דנים בבוב אפילו שאין סמוכים כ אנחנו עושים את שליחותם של הסמוכים צמל כמו שגמור בקמה מרת הקנס לא עושים שליחותם כי זה לא שכיח והן בזה חיסרון כיס המישהו סומך יש לו רשות לדון דקסס שואלת הגמור דווקא בשלושה כך פירשנו את הברי חד לא סומך ואמר רב יהודה מרב ברם ז אווש לטוב ורב יהודה ב שלמ תקס ישראל גמ נשתק גרסנו נחזור ם נשן אותם א בס מישראל כתה מתבטלת סמיכ שפמ גוזר מל שורשו רמי שמד על ישראל שסומך הורג וכמ ורג ועיר שמכים בו חורב חומ מסביב לעירו שסמ בעו מהו רבי בן בוב הוא ראה שאם הוא לא יסמוך אחרים בסוף הוא ימ סמיכ הול ויושב בין שני הורים גדולים ובין שתי הור גדול לא בתוך העיר שלא יחריבו את העיר ובין שני תחומי שבס שלא יהיה בתוך תחום שבס לאחד ההרים שלא יחריבו זה ואיפה המקום הזה היה בין אוש לשפרם שני הרים בגליל ווח שום חמיש זקנים ואלון רבי מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון ורבי יסי ורב לוז בן שמיה רב אבי מוסיף היה גם שישי אף רבי נחמיה כיוון שהכירו אביהם בום פתאום ראו שחיילים רומיים מכירים בהם אומר ן אמר לחמשת תלמידיו בואנה רוצו תברחו אומר לרבי מתיו ך אתה זקן אתה לא כול לברוח אומר ן הרימו לפני כאבן ש לאחים באמת כולם ברחו אמרו זוזו משום החיילים עד שעצוב שש חניתות של ברזל עשו קבורו כמו קמרה כמו נפה כך היה מכור הקופונים הרואים שדי באחד ונגמור רבי יהוד בן בוחין אבדי היו איתו עוד שניים וחוש שלא פרטו אותם משום כב רב יהד בן בוב ש היה חשוב מכולם שואלת הגמ ורבי מר רב יהוד בן בוב סמחי ואמר רבי רב מר לאמ רב הקיב איד רב הקיב שמח אותו אונ הגמור שמחי רב הקיב קיבלו עדיין היה צעיר מד הה בחור חק סמב בן בוב וקיבלו את השמיכה שלו אומר רבי ישע בן לוי אין שמיו בחוץ ורץ מבררת הגמ מה אין שמיו כל בחוץ לארץ השמיכה לא מועילה לחוץ לארץ גם מי שנשמח בארץ ישראל יצ חו י לפסוק שם דקס לא יתכן ב בן בחוץ לארץ אם דנים נס אחוץ ורץ בחוץ לארץ אי אפשר לשמו ג ב ישראל אמרת המפשיט זה פשוט סמכים בחוץ ורץ אלה שרוצים לסמוך נמצאים בחוץ לארץ וסמוכים בורץ אז אי אפש בחוץ ורץ אז הרי גם אם הנשמ היה ד הומר בחוץ לארץ לא סמח כל ש שלא לפניו אלו מה הספק שלנו סמחים בורץ וסמוכים בחוץ לורץ מים אומר רשי אם הסומך עומד בארץ הוא רוצה לסמוך מישהו ונסמך עומד בובל וסג הסומך לא עומד לידו מכג שסמ האם זה מעיל כאילו שעומד לידו מצ למחוץ סנג ורץ לא עומד לידו מנילי אז בעצם השאלה היא האם סמיכת צריכה להיות בפניה נשמח או לא ולפי זה אומר הרמ היכלו לשאול לו דווקא באורז בחוץ לארץ גם אם שניהם בארץ ישראל האם צריכים להיות אחד על השני או לא לכן הוא כותב שכל הספק דווקא שנשמר בחוץ לארץ אם בארץ ישראל לא צריך להיות לידו תושמע ויה גמור ריה שצריך להיות לידו רב חנון אב מצטער עליד רב שמון שמון ברבה ד גבד סמח כל פעם שרב שמן נייל בסביבתו הוא לא מצא עוד שניים שהצטרפו אליו לסמוך אותו וצריך שלושה אם אפשר לסמוך שלא בפניו אז גם כשרב שמן לא היה לידו רבי יחן הזדמנו לעוד שניים היה צריך לומר להם בואו כעת נסמוך את הר שמון איפה שהוא אז רואים שצריך להיות בפניו עוד רואים רבי שמעון בן זירו חדמי ואחד שאיתו אומנו מי זה אחד שאיתו רבי יונסן בן אחמי ואמר לו להפך לא ברור מה ההבדל רבי יונסן בן אחמי ואחד יומ רב ש בזירו חד וגבו אחד היה ליד רבי חן כשהוא ם עוד שניים שסמכו ואחד ליג אולי לידו לא יסמכו אז רואים שדווקא בפונו אפשר לסמוך מספרת הגמורה רבי חנינה ורבי אושיה אז המרשה אומר צריך לתקן רב חנינה ורב אושיה כרי כמו שנראה הם לא נמחו ורק סמוך נקרא רבי לכן בדרך כלל המרו ארץ ישראל נקראים רבי כי הם היו סמוכים בבוב קוראים רב אוקו משת קד רבי ח משמחי הוא שוקד הוא היה מחזר ומצפה לסמוך אותו אותם לאמס מלס וזה לא עלה בידו אבק מצטער תוה רבי חן הצטער על כך אמרו אמרו לו רב חני רבי שי צר נן מדס אנחנו נכדים של אלה הכהן ולכן אתה לא מצליח לסמוך אותנו דמר רב שמואל בר נחמן אומר רבס מנין שסמוכים לביס אינם זוכים להיות סמוכים שנאמר כתוב שבני עי הם חטו הקדוש ברוך הוא קילל לא יי זוק בח כל היומים מה הי זו אזוק ממש אדם זקן וסב כל מרב בו ימוסו אנוש הם ימוסו כשהם באים לכלל איש איש זהבן 18 אז למה צריך לכתוב שלא יהיה זקן ב 18 הם כבר מתים אוסמי אומר גמ אומרת שוגיס סודים כן אפשר לכפר בזמק אז היו כאלה כמו שהגמר מספרת שם ש מסקו בטווס סודים הם כן הריחו ימים אפילו שהו בני אלי אבל וגם אלו לא יהיה זוק מה הכוונה לא תהיה תורת זקנה עליהם הם לעולם לא יהיו ורים לסנ הדרן לא יצליחו לסמוך אותם אז הם הרגיעו את רבי יחנון זה משמיים מספרת הגמרא רבי זירי אומת למסמכים הוא התחבא מרבותיו שלא ישמחו אותו למה דומה רבי אלזו לאוי לומה קבול וקים תהיה אפל אל תהיה במקום זורח דהיינו תתכבד תהה תהיה מובע מהציבור ואז תחייה כלומר הרחק מן הרבנות שמקבלת לי אז לא רצה שישמחו אותו אבל כ דשמ דמה רבי אלוז ממר אחרת אין אודום או גדו מח כלב סוב אמצ לנ שז הוא המציא את נפשו לרבו שיסמוך אותו ואז הוא ולה לגדולה וכלים לו על כל עוונותיו אומרת הגמרא כי שמחו לרב זיר כ שסמכו את רב זירה שורו וכ שרו לו שיר שהיו שרים לכלה שהיא יפה בלי קישוטים כך גם רב זיר אומר הרמה אפילו שהיה צנוע ו ה מתנה במלבושים נעים מידותיו מיפים אז השיר הולך כך לא כחל היא לא צריכה לכחול את עיניה לשים צבע ולא ישרק היא לא צריכה לשים סומק על הפנים ולא הפיקוס לא צריכה לפרקש לקלוע את שערותיה והה על החן בכל זאת היא מעלה חן כי סמכו לרבי ימ ולרבי סה שורו לאכ שרו להם כך כל מנדין כל מדן כמו כללו כמו כללו כ יצא בהם סמוך לונו כאלה תשמחו לנו הם רים לשמיכה לא תשמחו נו רמית לשון סמרט כאלה שלא נותנים טעם הגול לדבריהם ולא מסר מיסים לשון הבחנים שפכים את טעם טויו ואמרי לו אל תשמחו לנו לא חמסין שהם חומסים הם מונעים מהציבור לומר להם ת טירו ולא מטור מיסן זה רשי אומר לא ספר שהוא לא יודע מה זה טור מיסים באורך מפרש שעוגה שלא נאפתה יפה היא נקראת טורמוס אלה שלא מתקנים את דבריהם נכון אומרת הגמורה ביבו כבוס בספט בקיסר כשהיה יוצא במדרש לבית הקיסר לפול לצורכי ציבור נק מטס קיסר הפריצות העשרות של בקיסר יצאו לפניו מש ושרו לו רדמי נשיא בעמו מדבר דומס מנהיג אומתו ה היה פרנס קרוב למלכות בוצי נר המהיר היה מאוד נהה כמו ש מבוא בסך הספלים בריך מסך לשלום ברור בכה לשלום מה ראינו במשנה ריפס אגלו בשושו אומר טופס אריף לו דק מדידה צריך מוצאים בשדה צריך למדוד מ העיר הכי קרובה זה שלוש כמו שנראה את הפסוקים שמדברים לגבי המדידה כמה צריך בש אבוד העיפה עצמה אזלא מדברים מע זה הרן כותב כתוב וכל זיקר הקסם כל הזקנים נו כל הסדר תנו ת רב ראינו במשנה שתי שדעות האם שלש חמיש כאן נראה את המקורות ויצו זקניו ושתו ומדדו זקניו שניים שו עוד שניים יש לנו ארבעה ואם בזן שוקול כיון שקוראים להם זקנים זה כמו בזן מספ ליו ח וד רבי שמון ז שניים ורבי שמעון שש אם היה כתוב רק זק הייתי אומר שלא צריכים מנדר גדו כתוב זק איזה זקנים מהפ יוד מזק זקו נק היה יכול להות כתוב זק זקני כתוב זקו אז כ יודעים שמנדר שתו זה עוד שניים רבי שמעון א זיקנה ומינה זיקנה השוק וחמו זקו שיודעים שצריך שיהיה סנדר אז קנשו כבר דיברנו לפי וסס אפילו אדיות לפי רשי סתם דיינים קסנדר קנו מ-23 וחמו בשפתו ששני הזקנים מיוחד ששתו שני ורב יהודה כדי לדעת שצריך מסג גו זק זקז מיוחד מ כמו שדיברנו בדף יג ק מיוחד מזש מ לע שניים אמת הגמור אלמד משם ו שלמד גם זה שצריך מישו משם כמו שדבר בדף ג וחו שניים זק שניים זפ ולי אלו באמת הוא לא למד גזר שו הוא צריך שפטו למיוחדים כמו שרב שימן טוען רגו שפתחו ל מנינ הו זה בא להוסיף לי עוד שני דיינים כי אם רק לומר שזקני השניים יהיו מסנן גדולו א צרך כתוב זקנך שפתו ושפתו זה עוד שניים רבי שימן וב לא דורש לכן אומר רק שניים והם בז שוקול שלושה שואלת הגור לטו שדורשים כל מילה מיותרת אז כתוב ויצו שניים הו מדדו שניים לרבי יהודה רי תשו לרבי שמעון שיבו אונה הגמור זה לא מיותר האוי ב ויצו אין עדון עם עצמם ולא לוחון ומדדו שאפילו נמצאו בעלי ועיר מפורסם כולם רואים מה העיר הכי קרובה צריך לעסק במדידה מה העניין אומר המאירי שמתעסקים במדידה אולי ימצאו די צאו איזה הוכחה מי הרוצח אומרת הגמור מניסן דקתני רבק ויצו זקניך ושפך זקניך זו סנדר שיוצאים למדוד נראה מה הכוונה סנהדרין ושפתו זה מלך וכהן גודל אז זה ברור לא כמו משנתנו משנתנו לא כתוב שצריך מלך וכהן גודל לגבי נהדרים כבר נראה מלך דסי מלך במשפט מורץ כהן גודל דסי בוס הכון עם הלוים ולשפה דנו הכהן הגדול שהוא מעל הכון עם הלוים הבו מסתפקת הגמורים רב לזר בק בחוד פוליג נחלק רק בדבר אחד במשנתנו או בטת פוליג בשני דברים דהיינו במלך וכהן גודל פוליג שהוא מוסיף אותם א בנדרי קרב יהודה קב שמן שלושה או חמישה אודנו בנדר נפו דומ כול סנהדרי בנ צריכים את כל 71 הדיינים והמלך בכהן גודל אומ רב יוסף תושמע המיסה מדבר לגבי זוקן ממרי זוקן זה סמוך שהוא חולק על סנדן גדולו על הכרתם והוא מורה לנהוג אחרת הוא חי מיסה בחנק כמו שנראה ללום דף פבו ילך את כל הסוגיה אז כתוב מצו אזו כ ממרי הוא מצא את הסנהדרין מחוץ לאשס גוז ביס איפה מצא אותם הביס פגי זה מקום לפנ מחומת העיר זה נדון כירושלים לכל דבריו ומר עליהם והוא הור של כמו קלם ידון בחנק תמ קמתו וב שכתוב שם בזקן ממר וקמו סומו מלמד ג דווקא אם הוא חלק אליהם בעודם במקומם בליק גוז שביס עכשיו כך נוו כמה מנדר יצאו קצון והלה המקצ הוא הם אורו שלא כמותו והוא חלק עליהם אז למה הוא פטור רק משום הוקם גירים דילמה הנורדי גבו ק מקס אולי אלה שנשארו בפנים הם סומרים כמותו ראשונים מוסיפים שאפילו שהרוב יצוב והוא חולק על הרוב אז ייתכן שהמיט סובר כמותו ויתכן שאם הרוב היה בפנים היה שומע את המוט אז גם היו מודים לו אלו פשיט הנוף הו כולו כל הסנהדרין יצאו מלשכת למ למה הם ייצאו הילד הר שוס ממוצו נק מותר להם לצאת סתם הוסיף כתוב בשיר השירים שור רך זה הטבור סנדר גדול שבמרכז העולם הגן הסר זה כלי עגול כמו הירח הם ישבו כמו חצי ירח על יחסר המוזג אסור שיחסר כמו מזיגת היין יין מוזגים זאת שליש יין ושני חלקים מים שליש מסנ הדרים צריכים תמיד לשבת שם שלי זה 23 למ המפורש מתקשים ששליש 23 זה שליש של 69 אז המאירי אומר כי 71 לא מתחלק לשלוש אז חייבים לחלק כך קופונים חייבים להישאר לפחות 23 כמיני סנדר קטנו צריכים להישאר בלשכה אלו פשיטה למה כולם יצאו לדבר מצווה איזה דבר מצווה כדומה לב למדידה גלו בריס הזו רב לזר בן ייקבי דמר כול סנדר בנז נפשות שהוא מתכוון שכל הסנ ההדרים צריכים לצאת למדידה אומר להב לא יתכן שגם לרב עזר ביין כ הם לא צריך את כולם שלושה או חמישה רק מדובר כגון שוצ זור צריך להוסיף על ירושלים כנן במשנתנו זורס ב אז אין רה אבל ף מזלי ו אז לכור מי זה שהוא סובר שכל הנהדרים צריכים לצאת מגלו מה רינו שש צריך לשום ז בשלושה שמים כמה זה שווה כד לחלל זאת על המחיר הראוי ש שהרכיבו ועדיין רים לחילה אבל המחיר שלהם לא ברור וין שקר מחמיץ ומו שהחלידו פדו משני פירות על כסף כעת הכסף מגיע לירושלים רוצים לחלל את הגדוש על פירות על דברי מאכל רוצים לדעת כמהות הלה שווים צריך שלושים בשו לקוס שלושה סוחרים שם קים בשומה אבל לא בשלש ש לקוס אפילו נוחי אחד מהם אפילו גוי אפילו אחוד מהם בדים הבעלים עצמם יכולים לחוד אחד מהשלושה בוא רמיה מה קורה שלשו ומטילים כיס אחוד מהו שלושה הסוחרים המשותפים כל הרווחים לא טויס ייתכן שכולם באותה דעה אז זה לא שלושה שמאים תוש כתוב בברייס איש ושתי נושב אם הם סוחרים כולם פודש שדודים אז רואים שאפילו שאנשים הרי הקופה שלהם משותפת עם בעלם מה שקוי שקו בלו בכל ז נחשב כשלושה דוכה הגמור דילג רב פופה וב בסור ישס רב פופה היתה בתו שלב בסורו והיא היייתה עושה לעצמה היתה סוחרת והתה על הקופה הנפרדת היא אמרה לבעלה אז סה אז נמצא למיסה שהספק נשאר האם אפשר לשום על פי שלושה שותפים מה ראינו הקדישו בשושו מטלטלים של הקדש כדי לבדות אותם צריכים שלושה שמים אומרת הגיבור מניס ד יש חולק ר אפילו צינו של אקדש מזלי קטן שטובים בו זהב אם הקדישו אותו רוצים לבדו צריך ור בוד לבדו כמו שראינו במש לגבי קרקעות כר גם לגבי מטלטלים אומר רב פפב בשרב ליזר בן י מה המקור שלור דומה כשמואל שמבואר לאלון דומה שמואל אסור י כובים בפרשה בפדיון הקדשות אמס רשי אומר לאלון ל אז זה לא נכלל כי אנחנו מדברים מפסוקים שכתוב לגבי שומה והריחו יכוין כרכו הכון וחישב לקון אז יש שלוש פרשיות פרשיה ראשונה בפדיון בפדיון של ארכן בארכ לא בפדיון בערכין הז שם כתוב שלושה קונים שלוש פעמים קוין אחר כך פרשה שנייה בפדיון בהמה תמאה שהוא הקדיש אותה כתוב עוד פעם שלושה ואחר כך כתוב קרקעות שוא הגיש שם כתוב ארבעה שלושה שלושה ארבעה זה רה אז צריכים רה אז גם פודים מתיך רה או רבו ששו מו מן שצריך שלושה וכיס שלשו בפדיון במה טמ כתוב שלשו והוא הדין לשר שלטים אם כך קרקו סיבו ארבו תסג בערבו וכי אחנ אולי בקרקעות מספיק ארבע כי כתוב שם רב הלו מות משנתנו הקרוס טש וכהן צריך ער שאחד מהם כהן אשור למה צריך בקרוס סורו כי פרשה ראשונה שלושה פרשה שנייה שלושה פרשה אחרונה של קרקוס ארבע זה משלים את העשרה אם כך הדש פדיון במה תה או שר מטל ש אמצעית דשש כתוב שלושה בערכין שלושה בבימת מיו ליבו שתו אז מנ שלושה או שישה או ערה כש אכן נשאר בושיה מה המקור לשלושה שמאים בפדיון מטלטלים של אקדש עד כאן דף יד
לצפיה בתכנים נוספים: