הדף היומי מסכת סנהדרין דף י

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף י

[מוזיקה] נהדר דף י השור מתחיל בעזרת השם אמצע שורה 18 בנקודתיים ראינו במשנה מקוס בשושו וכולו כך סוברים חומים כדי לחייב מלכות שלושה דיינים מספיק מנ שצריך שלושה אומר רבונה כתוב הפסוק כך כיירי בין אנושים ניקש המשפ שפם וצדקו הצדק רשו הרשו ו השו אז מלקים אותו למטס מלקס אז כתוב שפו או מק שפם שניים ם בז שוקל מס ליוד הרי כ שש שלת הגמור לתו הי כתוב והצדיקו שניים שני דינים מצדיקים רשיו שוב שניים ועוד שניים השום אז זה שישה ואין בז שוקול הרי כ שיבו אונה הגמור והצדיקו רשו זה לא בעל הרבות יונים ו ו רמז ז מן הת שהם נשים מ אז הגמור מפסיקה דברי אוה רמז ז ממין ואוקס מפורש סיס קזס לאכ אלו המר רמז דז ממין שלא קן מיניים באופן ש לא מקיימים כאשר זומם למשל רשי מביא המשנה הראשונה מסכת סקוס שני עדים באו להעיד זה וזה שהוא כון הואבן גרושו הוא חלל הוא לא קויין והם עצמם כונים והם הוזמו האם נקיים בהם קש הזומם נאמר שהם נעשים חלולים לא הגמור שם דורשת שלו אז מנין שהם מלקו למטס מלקס כסיב והצדיקו א הצדק רשו א רושו אז וו בינ קויס רושו נשאלת השאלה משום צדיקו א הצדק וירשו רושו והוו אם בינ קויס רושו צדקת הצדיק למה הוזכרה כאן וכי משום צדקת הצדיק מתחייב הרשע מלקס אלו ודאי מדובר בעדים ויקוס רושו עולה על עדים זמן בכוונת הפסוק כך עדים שהרשו הצדק הם באו להעיד על אדם דבר מסוים שהוא עשה איזה עבירה או למשל כמו שדיברנו שהוא כון חולל וסוד אחרי וזיו אותם והצדיקו האחרונים את הצדק ד מיקור העמיד אותו חזרה בצדקו ושינו לה רשעים והם אמרו כעת שהידים הראשונים הם הרשעים הם עשו לרשעים ואז והום בינ קוסו רושו אז מקבלים מלכות ואם אינו עניין לעדות ממון שהם באו לחייב אדם ממון כי אז הם משלמים ואין לא יקו משלם כמו כן הם באו להעיד על אדם שהוא חיב מיסה אז שוב אז הם מוטים והם לא לוקים ובן גרוש קצבו שלא מקמים כש זומם הם לוקים מלכות אז זה מה שבא להם מלמד והצדיקו והרשיעו ולכן רק הו שפוטם זה מלמד אותי על מספר דיום מספיק שני וו שלושה שואלת הגמור למה צריך פסוק למלכות הרי כל עד שד שקר עבר על שוקר אחרי זו מתברר שהוא שקר אז ממילא ש ב עדות ה רק דיבור זה לא מעשה כל ש ב כמו שדורשים מסקס כמו שרש מביא יש דון גדול במפורש האם המלכות הם על הלף ש יסנ פסוק וצדיק הצדק מפרש לי שכאן יסנ אלוקים עליו אפילו ש במ זה יוצא מן הכלל או שמה באמת המלכ לא הסנ אלא מלקס משום והצדיקו מה ראינו בהמשך משום רבי שמואל אמרו בוש כדי לחייב מלכות צריך 23 דיונים ת רבי שמואל שתי דרכים דרך ראשונה ארב רשו רשו מיסס כסי בחיוב מלכות וויו עם בינ קוס א רושו וסיב אוסום אשר הוא רושו לומוס כך כתוב ברוצח לון בוששו כדי לחייב מיס צריך 23 דיון כמו שראיינו במשנה את המקור אף כאן לחיי מלכות בוששו דרך שניה רוב אומר מלקוס במוו מיסה או מלס אומר רשי כיוון דעבר על הזהרת בוראו הקדוש ברוך הוא מזהיר לא לעשות כך וכך ראוי הו למות ומיתה זו כנס ליו הכתוב זה סוג של מיטה להלכות אותו והרי הוא כאחת מן המיתות סקיל בפני עצמו ושריפה בפני עצמו והרג בפני עצמו יש גם חנק אבנ מלקוס כחס מן המסס ולחיוב מיסה צריך 23 דיונים אומר רבחי דרוב לרב השי הי אוכל שמלכה זה סוג מיטה זאת אומרת שלא אכפת לי שהוא ימות מהמלכות אומד לאמלי אז למה ראינו מסכת מלכס שנינו שם שצריך למוד אותו צריך לבדוק האם הוא יכול לקבל ארב לקס או לא ומלכים אותו לפי מה שוא יכול לקבל ולהשאר בחיים למה למחיה נלקה אותו ווס אם הוא מת לימוס הרי זה מה שמגיע לו אומר לינ רבש אומר קרו כתוב במוס וניקו הוכיחו לעו כי מכיס כשת צריך להיות הוכיחו כמו שאתה חי גם הוא צריך להיות חי הג בדחי מוכס תקה על גב של אדם חי אבל אם הוא ימוד באמצע אז זאת אומרת שתסיים את המלכות על אדם מת אז זה לא מה שהתירה רוצה לכן צריך למוד אותו כמה מלכות הוא יכול לקבל ולהשאר בחיים אבל שוב שואל רבח אלו תניה עומדו לקבל 20 ואומרים 21 הוא ימות אז אין מקיס אקו תלש שמתחלקות לשלוש וקמין ת אז לא מלקים אותו 20 אלא רק 18 זה למדים הסכס מלקס מפסוק שהמכס צריכות להיות שני שלי שתי ודוס מאחוריו על גבו ושליש מלפניו על חזהו ולכן יורדים ל-18 למה למח יחודה כרי הוא חי גם המכה 21 עדיין הוא חי כמהז ב חודה מה אתה אומר שנקה אותו את ה21 אז הוא ימות לימוס כי מכיס הג בדחי וכיס אלקל המיס על גב של אדם חי אם אתה אומר שזה קום מיסה שימות אומר נלו רבש אומר קרקוי אחר שלוו הוכיחו ב שיהיה כמוך חי ולק אלק אותו מכה 21 אם לא יכול לסבול אותה מה ראינו בהמשך המשנה עיבור החודש בשלוש שלושה דיינים מעברים את החודש מה הכוונה זה הגימור תברר כת כידוע שדינה התרה נקבעים לפי חודש לבונה מה זה חודש הלבנה זה הזמן שהלבנה מקיפה את כל העולם כמה בין מולד למולד שהלבנה כביכול נולדת מחדש ש מגיעה לאותו מקום חוף טס י בז תשסג חופת זה 29 יום יב זה 12 שעות תשסג זה 793 חלוקים כל חלק זה 1 חלקי 1080 משעה זה יוצא 44 דקות אז כיוון שזה 29 וחי אז כמובן שיש חודשים של 30 יום יש חודשים של 29 יום אז כיום יש לנו לוח קבוע א בזמן הסנהדרין אז קיבלו את הידים שהעידו ו ראו שראו את הלבונה ולפי זה קבעו האם ראש חודש יהיה ביום ה-30 של החודש העבר או שמה ראש חודש יהיה ביום 31 של החודש העבר והחודש הקודם הוא מעובר המבררת כת הגמורה ואומרת כך חישוב לא קטונה לא כתוב במשנה חישוב החודש בשושו מה הכוונה חישוב אומר רשי שזה תלוי בחשבון הרי לכאורה האם החודש מעובר או לא תלוי רק בעדים אבל זה לא כך לפעמים מעברים את החודש זאת אומרת אפילו שהגיעו הידים ואמרו הם רוצים להעיד שהם ראו את הירח בליל 30 אומרים להם אל תעיד כי רוצים לעבר את החודש למשל משום ירקי או משום מסיה כידוע לא יעדו רוש ראש השנה לא יכול לחול לא ביום ראשון לא ביום רביעי ולא ביום שישי אחת הסיבות כדי שיום כיפור ושבת לא יהיה צמודים זה לזה יום כיפור לא יכול להיות לא שישי ולא בראשון מה הבעייה משום ירקי מ שמסייה יהיו יומיים שאי אפשר לקטוף ירקות יומיים שאי אפשר לגבור מתים המולים להסריח אז לכן לפעמים צריך לעבר את החודש אבל צריך לחשב כדי שלא יצא דבר שאנשים יטמאו עליו שאם המולד כבר היה לפני יומיים או שלושה רואים את הירח וראש חודש רק עוד יומיים אז לכן צריך לחשב את תולדות הלבנה רש מביא מהמשנה מסכת רכין הם פחס מעבור חדושים שעוברים בשנה ולא נראה לעבר יותר על שמונה תשעה מעוברים לא עושים כי אז יצא שהולד יהיה מידי רחוק מראש חודש אז לא כתוב שחיו נעשה בשושו גם קידוש לא קטונה לא כתוב קידוש החודש בשושו שצריך שלושה דיינים לקבל את עדות החודש ולומר מקודש החודש אלו יבו משמ שצריך שלושה דיינים לומר יום 30 מעובר החודש ורק למחרת תהיה ראש חודש למה צריך אמירה זו לא ליקה שלא יקדשו את יום ה-30 וממילא לאדו וממילא כש מחרת ביום 31 נומר מקודש החודש אז אוטומטי אז היום הקודם היה יום העיבור של החודש הקודם החודש הקודם הוא של 30 יום מבארת הגיבור את משנתנו בארבעה דרכים דרך ראשונה אומר הביה תני קידוש החודש צ לשנות במשנה לא עיבור החודש אלא קידוש החודש וזה עולה על כל חודשי השנה שהדי מקבלים את הדי הדיון מקבלים את הידים מתי ראיתם את הירח בלי 30 אז ביום 30 אומרים מקודש מקודש ראו את הירח בליל 31 אז ביום 31 אומרים מקודש החודש תמכ קידוש החודש עיבור רשו בשושו דברי רבי מאיר אומר וב יבו קטונה אומר רשי לפעמים מתנה מחסר מילה אבל הוא לא מחליף בין גרסת קידוש לגרסת יבור אלמר רובה עדיף לומר שיסור מחסר במשנה וכך צריך לשנות קידוש ביום עיבור בשושו יום עיבור זה יום ה-30 של החודש על ידיו נעשה חודש מעובר או נעשה חודש בן 30 יום אז למשל אם החודש הקודם חסר ורוצים לקדש את ראש חודש ביום ה30 לחודש שעבר אז צריך שלושה שיאמרו מקודש החודש ומה המשנה בא לומר לנו בזה שדווקא קדש ביב בשושו אבל אח הריבו דהיינו אם החודש הקודם הוא מלא בן 30 יום וקובעים את ראש חודש ביום 31 לחודש שעבר לקידוש בזה לא צריכים לומר מקודש מקודש ומני ודעת מ שה משנתנו רב זורב צוקי צו אם לאר בזמנו אם לא נראה ירח בזמנו ביום 30 נו בליל 30 למה הוא נקרא זמנו כי כמו שאמרנו ההיקף של הלבנה זה בדרך כלל 29 וחצי וחצי אז אז בדרך כלל צריך להיות בלי 30 רק כיוון שזה חצי אז חודש כך חודש כך אז ממילא הוא נקרא זמנו ליל 30 אז אם הוא לא נראה אז עמק שינוסו אין עניין ביום 31 לומר מקודש החודש שכבר קידשו בשמיים באזן של מעלה הם ידעו שלא לא יהיו עדים על ראיית הירח אז הם כבר קבעו שלמחרת תהיה ראש חודש אז כדעת רב לוז רב צודק שנה משנתנו ולכן המשנה אומרת שקדוש ביום עיבור אז צריך שלוש שימרו מקודש החודש דרך שלישית רב נחמן אמר בדיוק להפך מרובה כוונת המשנה קידוש אחריב אם מקדשים את החודש ביום 31 אחרי שעברנו את החודש הקודם הוא צריך בשושו אביי מיבו אם מקדשים את ראש חודש ביום השוש החודש הקודם חסר לקידוש לא צריך לומר מקודש החודש מהדת מי שנוה משנתנו פלימו ני פלי בדיוק להפך ז צודק בזמנו אם הירח נראה בזמנו וראש חודש ביום ה3 אמקס אומר רשי שאן צריך לעשות חיזוק לדבר שרי בזמנו ב שלא בזמנו אם צריך לקדש את ראש חודש ביום 31 אז מקס ולפי זה אומר הרמה לא צריך לשנות את הגרסה במשנה כוונה שמקדשים את החודש הבא ביום 31 ואז אוטומטי מעברים את החודש הקודם דרך רביעית רב שוא אמר לאולם כישוב כונה ומ העיבו כישוב דיבו צריך לחשב כמו שהתחלנו את הסוגיה לחשב האם יעברו את החודש או לא באופן שיש צורך לעבר האם אפשר לעבר או שהמועד יהיה מידי רחוק דאילו קידוש סובר תענה שלנו שלא צריך לקדש לא מלא ולא חסר אומר רשי ר לוזו ברב שמן לפנינו נראה שזה רב לזו לא צריך לומר מקודש בז מקבלים עדות מתי ראו הלבונה קומי מתי ראש חודש ולמה המשנה לא כתבה חישוב החודש בשלש אלא יבור החודש בשלש כסנה מיד אחר כך יבור שונו שזה בשושו תונ יבור חודש מה זה יבור שו אז זה כמו שנראה בעזרת השם בדפים הבאים צריך מדי פעם לעבר את השנה סיף חודש כדי להשוות את שנת הלבנה עם שנת החמה הארוכה יותר ושם צריך לחשב אבל חייבים גם לקדש דהיינו לעבר את השנה בפועל לקבוע את הדר השני לשם הדר כי אם בזני שתקו אם לא יאמרו שמוסיפים את ההדר אז אוטומטי זה יהיה חודש ניסן אז לכן גם לגבי חודש שנינו איבור החודש וקראו לחישוב יבור להשמיע לנו שחישוב צריך אבל קידוש לא צריך רק את החישוב צריך לעשות לא למלא ולא לחסר זה המשנה אומרת חישוב חודש אין קידוש חודש לקדש את החודש בפועל לומר מקודש החודש לא לא ביום 30 ולא ביום 31 רק לחשב לקבל את האדים כמובן מה נרב לזרי ני רב זרמו בין בזמנו בין אם נרא הירח בזמנו בליל 30 בין ש בזמ וקובעים את ראש חודש למחרת שנאמר כתוב ביבל וקדשת מנס ה שונו הה של החמי שמלמדת אותי שוו מקדש כל יובל ויובל אז בתחילת שנת היובל צריך לקדש את שנת היובל צריך להכריז מקודש ששונו בז ת מקדש חודוש אלו ארבעת הדרכים במשנה מה ראינו רבי שם גמליאל אמ כדי לקבוע ששנה מעוברת אריך חיוש בשש וכולו תניה בריסו כיצד אומר רבי שם גמליאל בשושו מתחילים ובחמש ס ס ג בשבו זה הולך כך מתחילים מ שלשו איך ודים לשב אחד מהשלושה אומר צריך לשבת ולעיין האם צריך להבר את השנה או לא צריך לעבר את השנה מה שי מזכיר כאן כמה סיבות נראה בעזרת השם בשיעורים הבאים באריכות ושניים המרים שלא לישב אין צורך להושיב בז אין כאן ספק ודאי שהשנה לא צריכה להיות מעוברת בוטלי וכד במוטו ולא ישוו החמישה עוד לאין בדבר לא צריך יותר מה קורה שניים אמרים לישב ולעיין האם צריך לעבר או לא ואיך וד מ שלא לישב אז הולכים אחרי השניים שם הרוב וצריך לשד ולתת האם לעבר או לא ומעסה ומט שלבו צריך חמישה לכן מוסיפים עליהן עוד שניים יש כאן חמישה דיינים ונוס נוסים בדוב עכשיו כך שניים אמרים צריכו יבו ושלוש אמרים אי צריכו בוטלו שניים בניוטון עומדים והולכים מתפזרים ששמרים צריו שניים הנו צריכו הולכים אחרי הרוב הסיפ עליהם עו שניים להשלמת המניין של שבה ומין שאין מנין פחס משיבו מה המקור א שלשו חמיו ושבו כנגד מי פלי גב רב יצחק בנחמני וחמי אומנו מי הוא חדמי שנחלק עם רב יצחק רבי שמון בן פזי ואמר לו שמי נחלק רש בן פזי וחד ומנו רבי צק במיני אין הבדל בין הגרסאות חד אומר ששלוש חמיש הושיבו כנגד בירקס קונים בביר קס קונים הפסוק הראשון יש שלוש מילים יבורך אכו השם וישמרך בפסוק השני יש חמש מילים בפסוק השלישי יש שבע מילים ולמה מכוונים את מספר הדיונים כנגד פסוקי ברכ קונים אומר הטוס סיום טב כי רוצים שהברכה תחול על מעשיהם כי מעברים כדי שיבוא האבי והפרות בזמנה כמו שנראה בעזרת השם בשעורים הבאים חד אומר אומר רשי בור השנה הו מתסיס לכ שמיים לישב את סדר השנים על מכונן ומצינו שבמלכות הארץ שיש שלושה ממונים חמישה ממונים ושבעה ממונים מי הם מצינו שלשו כנגד שומר אסף שכתוב בצדקיהו בגול סמוז הרד יש במלכות שלושה שומרי אסף יש חמי שו מרוי פני המלך גם שם בצדקיהו שיבו זה מצינו מגילת אסתר בחש פני המלך שפוד אז כנגד זה אז צריך גם שמיים שקובעים את השנה ששו חמיו שבו ו רב שנה בברי שחששו שאמר ש גמליאל שלשו כנגד שסף חמיש מר פני המלך שבו ר פני המלך אומב לרב יוסף הב תלמידו הוא שואל אותו דפ למה עד היום לא פירשת לנו את הבריה הזו לא ידענו מה אתם אומ אמר להם רב יסף להב ושאר התלמידים דרסו לא ידעתי שאתם צריכים לכך חשתי ש יודעים מ ב לוי פעם שאלתם אותי משהו לא אמרתי לכם לא ידעתי שאתם לא יודעים ברס הזו עד כאן דף י
לצפיה בתכנים נוספים: