הדף היומי מסכת זבחים דף ע

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת זבחים דף ע

[מוזיקה] זבוכים דף א מתחילים בסיעתא דשמיא שורה רביעית אלו אנחנו עומדים באמצע סוגיה ונסכם מה שלמדנו בדף הקודם למדנו מחליקס רב מאיר ורב יהודה האם שחיטת ומליקת אוי טרייפה מתארת אותו מנניה או לא ראינו שרב מאיר מטהר רב יהודה מטמא את מקורותיו שרב מאיר למדנו בשיעור הקודם מה המקור של רבי יהודה? אז אמרנו כי בטומס בסבליה שנביא לסוף טוער כתוב שם טרייפו וזה מיותר ללמד אותי שטרייפו גם עליה חל טומס נביאה וממילא השחיטה לא מטהרת אז הקשנו על כך הרי יש עוד פסוק שמלמד שחילב נבלילה לא מטמא משונה מהבשר של נבלה שמטמא בבהמה וגם שם כתוב טריפה שלכאורה מיותר ולא דורשים כמו שדרשנו כאן שטרייפה שהוא שחט אותה אז החלב שלה טהור ומזה תראה שהבשר שלה כן טמא כי באמת בבהמה גם גם רבי יהודה מודה שלמדים מהפסוק מן הבהמה שאם שוחטים בהמת ריפה אז היא לא מטמא גם הבשר שלה לא מטמא ואם כן רק בעוף הוא דורש כך למה הניסינו לתרץ ששם טריפה לא מיותר זה בא ללמד דברים אחרים והפריחו זאת אבל נסה כתשוב הגמור לתרץ ששמה טריפה לא מיותר הלו הי טרייפה שנאמר לגבי חילב מבואל לי לאיסויחיה שגם חיה טהורה שמתה נכון הבשר של המטמא החילב של הטהור ולמה צריך פסוק מיוחד לכך כיסל כדאי תוךמינה הייתי אומר הרי הפסוק מסיים ואוכל לא יסוכלו אז לכאורה יש ללמוד מי שכל באוסו ובסורו מוטר כשנשחתה כדין היא מתה תיירתי לך את החיל מכללסה יוצוסזו חיה טהורה שחל בו פסור מותה באכילה נשחתה כרי חלב חיה מותר באכילה אז גם בנביאה אז החלה של הטמא בדיוק כמו הבשר שלה קומש מלון טרייפה שכל שיש במינו טרייפה אפילו חיה החלב של הטהור גם אם היא התנבלה ואומר למותר טמאה גמורה מה יש נטמיו למה אנחנו אמרנו בסוף סוף השיעור הקודם שלא צריך לרבות שבותמיו החילב שלה לא מטמא כי דאין חל בחולות מבסורו ולא נקרא על כך ואוכלסכלו כרי הכל אסור באכילה לא רק אחי לב אז במילה בביטמיו לא נאמר דין זה חיו נמו אין חל בול מבסורו לגבי האיסור אז לא נקרא ל כך את הפסוק בוכ לא יסכלו כרי בחיו בין החלב בין הבשר מותר באחי הנה והויד מהמשמעות של הפסוק עצמו גם משמע שלא מדובר כם בחייב חיו כריוקסי ואוכוי לא יסוכלו וכמו שהגמור תדרוש להלון זה בא לומר לי שבכיל לבך יונב לא תיערתי לך וגם החילה מטמא דהיינו יש כאן שתי קושיות הקושיה הראשונה הייתה שכמו שדרשנו בבךסוכלו שמדובר במי שאחל בו יוסור ופסור מותו ומיטנו באמוותמיו אז כרגע יש למת מותור מיוח כי גם חיו אין חלב בחוורו על זה הוסיפו עוד קושיה גם אם לא נאמר שצריך להיות שחלבוי חלוק מפסורוי אבל מעצם הפסוק שכתוב אורך לאיסכלו ברור שמדובר בחלב שאסור באכילה ובחיו החל מותר באכילה אז שוב מיותר טרייפה שאמור בחילב אלא מר הבעיה טרייפו לגופי יצטריך זה נצרך לגופו להנו לטהר חיל בהמה טרייפה שמתה ולעולם טרייפו באמת חיו אז מה אמרנו בתחילת הסוגיה אם כך מתי נידון כשהיא מתה כשהיא מתה הרי נבילה בכל זאת צריך פסוק שלא תומר אוילות מיו אסור מחיים בהמה טמאה נעשרה מת לדתה ותרייפו אסור מחיים עוד לפני השחית היא אסורה לפני שהתנבלה היא אסורה מתמיו שהנביח בוטומה אף טריפו שהתנבלה חלב בוטומה לכן הזכיר הפסוק טרייפו שגם בטרייפו שהתנבלה החלב של הטהור שואל את הגמור יוחם גם טריפה שכתוב לגבי עוף אינמ מבואה שלא תו ואויל ואוף טומה אוסו באכילה הוא טרייפו אסורו באכילה מה אויף טומה כשהוא מתנבל אינו מטמה כמו שדרשנו לאיל אף טרייפו שמתאנו מתמו אז של יהיה כתוב טרייפו שגם טרייפה שמתה אוף טריפה שמת מטמא ביסבליה וא בבהמה מקלמטריפ מטמיו שאני צריך פסוק שטרייפו שמת החלב שלה לא מטמא אי אפשר ללמוד אחד מהשני תמיו בהמת מאלו סוסכויש לכתחילה היא נולדה באיסור טריפו לשסושרו כשהיא נולדה הייתה בהמה כשרה אחר כך היא נטרפה תאריפ מבתם היקנמ נולדה טריף למשל נולדה בלי רגל אבל במינו מייקה הבמין שלה יש עסקו יש במי שלא טריפה אז לא הייתי למד אז לא צריך פסוק לכך ברור שטריפו שמתה היא לא אחרת מכשרה שמתה שהחלב שלה טהור אה לא מרובה מה שקשור כתוב שם טריפה מיותר זה בא לומר לי שגם מלכי לב חל איסור טריפה אפילו שבדרך כלל אין איסור חל על איסור התירו אומרו יובו איסור נבלה ויכול על איסור חילב יובו טריפה ויכול על איסור חיל חילב אז ברור שנביא ללא מיותר שם בפסוק נביא בא ללמד אותי את עצם הדין שחילב נביא לטהור אבל הדרשה היא ביקר שהפסוק מסיים ואוכל לא יסו אכלו מה זה בא ללמד אותי שאסור לאכול חילב היה כתוב מקומות אחרים שאסור לאכול חילב אז בא לומר לי נבלילה החילב שלה לא מטמא אבל באוכו לא יסוכלו מי שאוכל את החלב הזה הוא לוקה פעמיים גם מי שמסור יסור אכילסנב וגם משם איסור החילס חילב שאיסור נביח על איסור חילב ולכן מוזכר גם טריפה שם ללמד אותי שמה שהפסוק מסיים ואוכלסכלו בא ללמד אותי שגם טריפה אפילו שהחלב כבר עשו לפני ש נטרפה כשהיא נטרפת חל על החילב גם איסור טריפה ומי שאוכל את החילב עובר שני ייסורים הוא צריך ללמד שבשניהם חל האיסור גם על חילב דשמינבילה משום דמתיה נביא לחמורה מטמת אז לכן זה איסור חמור הוא חל על חילב אבל טריפה שלא מטמתם אלוהי מישמ טריף שם לאיסור מחיים אז זה איסור חמור זה חל על חילב אבל שחל רק אחרי המיסה אה צריך אז ביארנו את שיטת רבי יהודה שמה הטריף לא מיותר מה שאין כן ברוב זה מיותר ללמד אותי שגם אם שחטו טרייפה היא מטמ כנבלה מה עם רמיר ורמר שהוא סובר שבעוף שחיטתו מתארת אפילו שהוא טריפה אי טריפה שכתוב באוף מה יובדלי מבוא אלה כמו שדרשנו בדף הקודם למעוטה שחיטה שהיא לפנים משווים טריפה לנבלה דווקא נבלה שהיא דומה לטריפה ששווה בפנים וכ בחוץ אבל אם הוא שחט אוף חולים בפנים או קודשים שמקום למלוק אותם בפנים הוא שחט אותם בפנים הם לא מתמים בסבליה ורבי יהודה מנין לומד זאת הוא אומר טריף אחרינקסיב הרי כמו שהזכרנו כתוב פעמיים בתורה פעם אחת כתוב כתוב בכל נפש אשתו נביאותרייפו אז הוא ובגדם נטמעים ועוד פעם כתוב ונביא לו טרייפו ליויחל לטום אז טרייפה מלמד אותי שאוף טרייפה אפילו שהוא נשחט הוא מטמא בסיסבלי וטרייפה השני מלמד אותי שאם נשחט באזורה בין חולין בין קודשים האשחית מטהרת מדנבלה כי משבים טריפה לנביאה ורמ מה הוא דורש מהטריף השני חד למטה שחיטה שלפנים כמו שאמרנו אחד למותה אופטומה דווקא מי שיש במינו טריפה הוא מטמא ביסבלי אוף טמא לא מטמא כשהוא מתנבל בבסבליה ורבי יהודה מנבי לנפקליי דהיינו מהפסוק המיותר כמו שהזכרנו ליל כתוב שוב לא יוכל לתתו מוב זה מה זה בא לומר לי כבר יודעים הפסוק הקודם שזה מטמא אז זה בא לומר מי שעזור רוסה משם בלתוכל נבלה הוא מטמא יוצוזה שאין איסור משום בלתוכלה אלו משום בלתוכל טומה ורב מאיר אין הפסוק הבא לטום מה יובדלי לשיר אחי לבקזי זה בא לומר לי נכון שלימדתי אותך שמי שאוכל לו מטמא א באיזה שיעור דווקא לא יוכל בשיעור אכילה אכילה בכל התורה כולו זה כזיס אומרת הגמור לא צריך פסוק מיוחד לכך ותיפוק למקרוקמה מדף קרחמון לא שנכילה כתוב והנפשטח לו טריפו ואחיל זה בכזיס אומרת הגמרא נכון אבל צריך שני פסוקים אחד לשיעור אכילה בכזייס ואחד לשיעור אכילה בגדי אכילס פרס זה דומה לשאר איסורה שדווקא אם הוא אכל את הכזיס בבת אחת או אפילו קצת קצת אבל תוך כדי אכילספרס שזה תוך כדי זמן של אכילת חצי לחם אחויקס איזה לחם מדובר כי צריך פסוק מיוחד לכך אפילו שכתוב בפסוק והנפש תויחנבי לאותריפו הייתי למד רק שצריך כזיס אבל אולי אפילו שאכל את הכזיס בזמן ארוך סל כדאי תוחמינה וחידושו לא מצינו בתי רטומ כזו שרג ביסבלי מטמא ובחוץ זה לא מטמא אז יויסכילספרס נמלטמה קומה שמ פסוק השני שכתוב שוב ליוכל שדווקא כמו שער איסור אכילה דהיינו שכל כזיס תוך כדיספרס מנביסוף טוער אז הוא בגדיו נתמים והיא הגמור אתו רבונן הזכרנו את הפסוק וחלב נבי וחלב טרייפו יעוסה לכל מלוכו הוא לא מטמק כמו הבשר של הנבי אומרת הבריסה בכיל בכוסמדבר בחיל במקוסמדבר או בחבו אומרת תיר את הבשר מלטמא מכלל שכחוטו השחית גורמת שהבשר לא יטמא והטיר מכלל חלב וכאן הפסוק בא ואומר שהנביא להחלב של לא מטמא חלב נביא לטהור מה כשתיר מכלל שכוותו בתור ולא בתמיו אם אדם שחט בהמה טמאה אז היא מטמט כמו נבלה רש"י מביא מתורס קוינים כתוב פסוק מיותר הוא להילתמו כל הנוגע בוהם במויסום הבוההם מיותר אפילו ששחתו את הבהמות הטמאות הםמות ומה הכוונה במוסום במיסו אולי בחייהם אבל לא למעץ שחיטה ומדובר שבת מו כי זה סמוך לפרשה של סימני טהרה בבהמס אז מה כשתיר מכלל שכחותו בתור לבית מיו אף כשתיר מכלל חילב שחש נבלה לא מטמא בתוירוב לבית מיו מצד שני אויקלח לדרך זו תיר מכלל נבילה ותיר מכלל חילב מה שכשתיר מכלל נביילה בתמיו לא בתוירו מה הכוונה אז רשי אומר כמו שנראה עוד מעט אויף טומאה דווקא אויף טהור מטמא בביסבליה אוף טמא לא מטמא ביסבלייה זאת אומרת שטומס נבילה בעוף נאמרה דווקא בטהוב ולא בטמא אף כשתטיע מכלל חילב אז גם מה שכתוב שנביא לה החילב שלה לא מטמא אז אולי נאמר גם זה מדובר דווקא בתמי אבל לא הי בתוירו אומר אותו אז מה נהיה כשבו בדרך זו היא בתוירו הפסוק מדבר בתוירו כשבו בדרך זו היא בתמיו אז איך נידע תלמוד לא יאמר כתוב וחילב נבי וחילב טרייפו הטריפו מיותר לומר לי מי שיש במינו טריפה אז החלב של התור גם היא התנבלה אויצסתמיו שאין במינו טריף לא שיך טרייפוס בבהמות מיו החלב שלה מטמא אומרת הברייסה ולאיצחיו שיש במינות ריפה כרי חיה טהורה למשל צבי יש מינות ריפה אז גם אותו לא נוציא מהפסוק ונאמר שהחיל לבני נבלה שלו טהור תלמוד לא ימר פסוק מסיים ואוכול לאיסכלו מי שחלב בו אוסו ופסורו מוטר כששוחטים זאת כהלכה אז גם כשהוא התנבל החלב שלו טהור יוצו חיו שחלב פסור מותר כששוחטים אותה כדין גם החל מותר באכילה כשה התנבלה החלב של מטמא כמו פשרה אומר לרב ינקבר לרובה הוא הבין את הבריסה שהבאנו מה כשתיר מכלל נבי לבתמלא בתור כפשוטו מדובר בבהמה אז אומר למטו נבלז במתמו נבלז במלאמו לי אמר לו רוב קמוס ושבישו בו טמא אני על זקנים מרובים שכמותכם שנשתבשתם בה סיפס אומרת תיר מכל נביא לסוף טומה כמו שהסברנו שאת זה התר מטהרת מלת ביסבלי זו כוונת הבריסה אבל ודאי בבהמה וזה גם בהמות מיו מתמט כשהיא מתנבלת אלא הבריסה מדברת לגבי נביאס עוף מה ראינו במשנה שרב מאיר אומר טריפה שנמלקה קודשים אז מליקה מועילה לתאר מדי נבילה מביאה הגמורה מחלוקס אומר רבי יחנון לא יתי רב מאיר אלו בתמימים כשהעוף תמים וראוי לקורבן רק מה הוא טריפה אז המליקה הוא שהוא לא יטמא כנביאה אהבו לבעלי מומין מום שפוסל באופו דהיינו חיסרון איבר שהוא בכלל לא כשר לקורבן לוי גם אם מלכות אוו באזורה זה נביא להרבי לוזור אומר אפילו בבעלי מומין התמנה מאמר רב בי בי רבי לוזור מתרו רב מאיר בבעלי מומין ועוד יותר מכך ואפילו באבוזים ותרנגוילים אפילוז ותרנגול שלא שייך בכלל לקורבן קורבן אשר להביא רק מתויר בני יוינו בכל זאת אז רש"י מסביר שמדובר שהוא הקדיש את האוז לקורבן הקדיש את התרנגול אז נכון שבעצם זה לא ראוי לקורבן אבל כיוון שהוא הקדיש והוא מלק זאת בפנים באזורה אז כשם שאם הוא מלא תורר שהוא ראוי להקרבה אבל הוא טרייפה הטרייפה לא ראויה להקרבה בכל זאת המליכה שזה לא יהיה נבלה כרגע בשר מנויופס אם הוא הקדיש אותם למזבח והוא מלק אותם באזורה המלי שהיא לא תהיה נביאה והיא לא תטמא בואי רבי ירמיה רבי ירמיה מסתפק לדעס רב מאיר כמו שרבי לוזור הסביר דהיינו שאפילו אם המלאק אבזים או תרנגולים שהגדיש אותם בפנים כיוון שאמרנו ששום עובנים דהיינו בתונו בני יוינו אפילו שהם לא ראויים כם טריף המליק מטהרת קר גם בקול אפס אז מסתפק אורף איזמהו מה הכוונה כמו שכבר נראה את המקור לכך אגל רופו דהיינו כתוב בתוירה אם עצום מיס בסוד לא יודע מי יקו מודדים את העיר הכי קרובה וזקני העיר הראי צריכים להביא אגל רופו לערוף אותה בנחל ולעשות את כל הסדר של אגלה רופו כשעורפים את האגלו אז העריף מועילה שהעגלה לא תהיה נביא ללא תטמא השאלה היא הוא לקח עז במקום עגלה אורף איזמה האם מעריפה תועיל שהיא לא תטמא כנבי או לא מה הצדדים אבוזים ותרנגוינים שהוא הקדיש אותם ומלק אותם באזורת ממה המליקה מטהרת דמינדפוס זה אותו מ של תורנו בנינו אבל איזו מינדגלונינו כי איז באמו דקו ואגלו זה באמוגסו טו אומרים באופות לא שייך גסו ודקו שאם כן בבהמות שייך או דילמ מינדבמו זה בכל זאת אותו מין של בהמות אז כמו שבעופות אומרים שמליקה של אוז ותרנגול מטהרת בקודשים כיוון שמצינו עופות שהמליקה מטהרת אז ככה גם כן מצינו שעריפת העגלה מתארת גם אם הוא יערוף אז היא לא תתמ כן כך הסתפק רבי ירמיה יוסי רב דימי וקומל לא שמטה הוא חזר על ליבו יזו אומר להבא ימי כלל דאגל רופו טוירי זאת אומרת זה פשוט שהגלרופו היא לא מטמת היא לא נבלה אפילו שלא שחטו אותה רק ערפו את ראשה רק הספק הוא ז אומלין אמר ברביני כפורקסיבו כקודשים כתוב קפלמחו ישראל זה כמו קודשים מכפר אז כמו קודשים ששוחטים אותם ודאי שהם לא מטמים כנביאה קר גם אריפס אגלו ארופו מתאר מניבילה רק הספק הוא באז למה הספק הזה נשאר בספק מוסיף רבנוסן אבו דרבונה למדנו לאל מה כתוב בחילב שחילב נבי חילב טריף לא מטמא ואוכל לא יסכלו אין לי חילב לא מטמא אפילו שלילה אלו חילב שאוסו באכילה ומטרה בענוה כרי כתוב יעוסה לכל מלוכו חילב של שירניסקל משל שור שהרג אדם צריך לסכול אותו והוא אסור בהנום ואגלרופו שגם היא אסורה בהנוהם מני שהחילב לא מטמא תעמוד לו אמר כל חילב כתוב לפני זה כי כל לא יכל חילב ונכרסו אחר כך כתוב בפסוק הזה וחילב מדבר אלי בחלב טריף שהוא לא מטמא. עכשיו מקשה רבנו אם אתה אומר שאגל לא ערופו הבשר שלה לא מטמא אז צריך פסוק שהחלב שלא לא מטמא וסכדתחג להרוף אותו היירו בחל בוטומה ברור שהחלב שלה לא מט למה צריך פסוק לכך אונה גמורה איך דאורף מארף לא יצריך אלי לא צריך פסוק שהחלב טהור גם הבשר טהור כי צריך את הלימוד של הבריסה מכל איכל כיצטריך שוחטו משחט עגלרופו נאסרת מחיים כמו שכבר נראה אז אם הוא שחט אותה אז בזה צריך את הפסוק שהחילב של הטהור שואלת את הגמור אם הוא שחט אותה ותאן לשחיטה לתהרו מדנבלה נכון שהשחיטה לא מתירה באכילה ולא באנו כי כבר נעסרה מחיים אבל אין לך שכוטו בבמות טועירו שמתמו אז גם הבשר שלה לא טמא אז ודאי שגם החלו לא טמא אונה הגמור לא צריך את הלימוד שמיסו באופן שהגרו רפו לפני שהספיקו להרוף אותה היא מתה אז כעת הבשר שלה הטמא כדין צריך פסוק שהחילב שלה הטהור שלא תאמר שהוא תהיה רק חילב שאפשר לקרוא בו יואוס לכל בלוכו ולא חילב שלג לרופו שהוא אסור בהנוהם לא גם הוא לא מטמא אומרת הגמרא מכלל דמחים אסורו אפילו לפני שהעפות היה אסורה בהנוה אין אומר רבי יני גבול שמעתי ממתי אסור בנוה ושוכחתי מה הגבול ונסבין חברי למר סבורים התלמידים בדעתם לומר ירידוס לנחל איסוני אוסרתו עד שמציין שבקידוש למדים שנאסרת מחיים והיא מתי היא נאסרת מאז שמורידים אותה לנחל ליסון אז היא כבר נאסרת אז לזה צריך פסוק שהיא מוריד אותה לנח ליסון ולפני שהספיקו להערוף אותה היא מתה אז הבשר שלה מתמקדנלה אבל החילב שלה הטהור אדרון הלו חטוס עוף עד כאן ‏A ein
לצפיה בתכנים נוספים: