העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף טז עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף טז עמוד א

[מוזיקה] סורכים דף טז השו מתחיל בעזרת השם סוף הדף הקודם 10 שורות מלמטה המילה האחרונה של השורה היא אוכי למדנו בשיעור הקודם רב מאיר אומר במשנה מדבריהם למדנו שמותר לשרוף בערב פסח תרומות ההוירו ביחד עם תרומות מיו אפילו שאתה מטמא אותה כיוון שהיא ממילא עומדת לשרפה. מה הכוונה מדבריהם? למדנו שתי שיטות. השיטה הראשונה שזה נלמד מדברי רבי יהושע שמקל כמו שלמדנו בשיעור הקודם באריכות. בשיטה השנייה שלמדנו בסוף השיעור הקודם שיטס רבי יוחנון שרב מאיר התכוון מדבריהם שרבי חנינס גן הקוינים שהוזכר בתחילת המשנה שהוא מתיר לשרוף בוס קודשים שנטמע רק טומה מדרבונון ביחד עם בוס קודשים שנטמע מדויריסה אז הוא הדין שמותר לקחת בשעה השישית טרומה שהיא אסורה מדרבונון ולטמא אותה ביחד עם בזה שאני שורף אותה ביחד אם תרומו טמיו שואלת עכשיו הגימור אייוכה שזה מקורו של רמיו מה מוידה למדנו בהמשך המשנה רבי יויסי אומר אינו ימידו עוד מעט הגמורת תבאר למה אינו ימידו ומוידה רב לזר ורבי יהושע ששורף זו לעצמו וזו לעצמו מה הקשר לדברי רבי לזר ורבי יהושע מילא לפי השיטה הראשונה שלמדנו בשיעור הקודם שדברי רב מאיר הם מדברי רבי יהושע נלמדו אז הוא אומר לו מודה רבי לזר רבי יהושע אבל אם הוא למד זה מדבר רבי רבי חנינה אז מה רבי יוסי מביא כאן את רבי זור רבי יהושע אונה הגמורה אוכומה לרבי יוסי לרב מיום אומר לו כך מה שאתה רוצה ללמוד את דבריך מדבר רבי חנינה אינו ימו כמו שהגימור תביר עוד מתוסיף לו אפילו לרבי יהושע דמיקל אמדנו בשיעור הקודם רבי יהושע מקל היכן מצינו הוא מקל חבית של תורמה שנשברה וממילא היין הולך להישפך ולהתמות רבי יהושע מתיר לטמא אותו בידיים שם זה דווקא מוקמפסד אפילו מה עוד למדנו שרבי יהושע מקל שמותר לקחת רומו תלויו ולגרום לטומה אפילו מקסימום תאמר שמה שרבי ישוע אמר שמותר לגרום ללו דווקא מותר גם לטמא אותה בידיים אבל אפילו לרבי ישע דמיקל כי מיקל בתלויוטמיו אותה ללקחת טרומס חומץ שיטלו לשרוף אותה ביחד עם תמיו אבל בתהורות טמיו לוי אז אין לך תענה שמקל כמותך עכשיו צריך לברר למה באמת רבי יוסי טען לרב מאיר שאתה לא יכול ללמוד את דינך מדיבר רבי חנינה למה לא היוכי אמי אינו היא מידו מידו הוא מידוים מסביר רש"י אי אפשר לומר שרבי יוסי טוען שאי אפשר ללמוד מדברי רבי חנינה כי שם זה טמא מדרבונון ואני מוסיף לו טומאה מדויריסה אבל כאן התרומה רק אסורה מדרבונון ולא טמאה מדרבונון אי אפשר לומר כך שהרי אמרנו שרבי יחנן אומר שבשעה שביעית שהחומץ אסור מדויריסה גם רבי יויסי מודה שמותר לטמא את התרומה טוירו זאת אומרת שאין הבדל בין איסור לבין טומ אז אם כן גם בשעה שישית שהטרומה אסורה רק מדרבונון יהיה מותר לטמא אותה כי כך אומר הרבי חנינה שמותר לטמא בשר שנטמע רק מדרבונון לטמא אותו בטומדו יריסה אונה הגמורה אומר רבי ירמיה המחלוקת בין רבי יוסי לרבי מאיר נובעת מכך שהם נחלקו באמת מה נטמע הבשר הזה שנטמע בוד הטומה אוכה בבוסו שניתמו במשקין שנתמס שרץ יש לי כאן שתי בסורי קודש שיש לי בוס קודש שנטמע באב הטומה למשל שרץ נגע בבשר הוריש לטומ מדיריסה הבשר השני הוא יש כאן משקים למשל מים ששרץ נגע בהם שרץ ועב המים נהיו רישוינים והמים האלה נגעו בבשר הבשר הזה אני הולך לשרוף אותו ביחד עם הבשר שנטמ מה בבטומה ואז דרב מאיר לטמי ורב יוס לטמי רב מאיר לטמי דאומר כמו שהגמור מית אבי ברייסה טומס משקין לטם מאחירים דרבונו מדיריסה משקים שנטמאו אינם מטמים אחרים גם לא אוכלים מדריסה רק בדרבונו מתמים אוכלים אחרים ממילא אומר המיון הבשר הזה שנגע במשקין שנמרו בשרץ מדויריסה הוא טהור לחלוטין רק מדרבונו נטמא אתה הולך עכשיו לשרוף אותו ביחד אחד עם בשר שנית כמו בבטו בדוריסה זאת אומרת שאתה לוקח בשר שטמא רק מדרבונון ומטמא אותו מדיריסה בכל זאת מותר כי ממילא הוא עומד לסריפה ככה רב חנין אומר אז אני לומד מכך שהוא הדין בשעה שישית שהתרומהס חומץ אסורה מדרבונון מותר לי לטמא אותה כי ממילה היא עומדת ישראל יפה ורבי יוסי שאמר לו אינו ימידו הוא הולך לטעמי הוא הולך גם לשיטתו דאומר טומס משקין לטעם אחרים דיריסה ממילא הוא אומר שני הפסרים טמים מדיריסה רק הבשר הזה הוא טמיש מדוייסה והוא ריש מדוייסה כי משק מטמים אוכל למדירסה וזה רבי חני התיר להוסיף טום על טומוסוי לקחת שלישי מדויסה לעשות אותו שיני מדויריסה אבל לקחת רומ שהיא טהורה לחלוטין רק מדרבונוני אסורה באכילה בשעה השישית אותה אסור לטמא רק בשעה השביעית שהיא אסורה מדויריסה אז מותר לטמא אותה מביאה הגימור את המחלוקס בן רמר לרבי יוסי לתניה סופק משקין ליטמה טומה לטמא אחי תור דברי רב מאיר רמר סובר משקין מקבלים טומ מדוריסה כמו שכתוב בפסוק בפרשת שרוצים וכל משכאשר ישושה בכל כלי יתמו מהשרץ ממילא אם יש לי ספק אם המשקים נטמאו או לא הסופק דיריסה לחומרי אז אומר סופק משקין לטעם מטומה אבל משקין לא מטמים אחרים מדויריסה רק מדרבונון כמו שנראה בהמשך הוא לא דורש שיטמ רק יתמו רק המשקין עצמם נטמעים מילא אם יש לי ספק אם המשקים נגעו בכיכרות טהורות וטימו אותם או לא אז סופק דרבונו לכולה דברי רבי מאיר וחינו רבי אלוזו אומר כדבורוב שיטה שנייה שיטה מחמירה רבי יהודה אומר לקויל תומשקים לא רק שהם מקבלים תומדירסה אלא הם גם מתמים גם אוכלים וגם כלים הם מתמים מדוייסה כי הוא דורש שכל משקה שישוסה בכל כלי אתמו הוא דורש לא רק אתמו אלא גם יתמה וכתוב כלי ליד זה שגם כלי הוא מטמא מדוייסה ולכן ברגע שזה מדויריסה אז אם יש לי ספק אם המשקמתים נגעו בכלי או נגו באוכל לכולל טומה ספי קדוסה לחומרה סוף כתום שוסיוכי טומה שיטה שלישית שהיא בין שתי השיטות רבי יוסי ורב שמעון אומרים לאויכלים טמאים לקים הם סוברים משקים מטמים אוכל מדויסה אבל הם לא מטמים כל מדירסה רק מדרבונון ולכן אם יש ספק אם המשקה טמא נגע באוכלין אז טמא כי זה ספק דרסה סופק טומשיו טומה אם יש ספק אם המשקה טמא נגע בכלי או לא נגע בו הכלי טהור כי זו רק טומ דרבונון אז מה רואים כאן שרב מיר סובר תומס משקלתם אחרים דרבונון ורב יוסי סובר שזה מדוייסה לשיטתם הם נחלקו האם אם אפשר ללמוד בדיו רבי חנינטיר לטמא תרומס חומץ בשעה שישית שואלת הגימורה מה הזכרנו עכשיו אבריסה את דברי רב מאיר וכנו רב לזר אומר קדבור וסוב רבי אלוזו משקין איסלהומילו שמשקים עצמם מקבלים טומ מדריסה רק לטמי אחרים זה רק מדרבונון והותה רבי אלוזר אין טומ למשקין כל עיקר תדע שהרי ד יוסף בן יועזר אישרידו הוא העיד שתי עדויות שתי עדויות שאין ביניהם קשר עדות ראשונה על אייל קמצו דוכון יש חגב שנקרא אל קמצו דוכון הוא חגב טהור ומותר באכילה עדות שנייה ועל משקין ביסד בוכיה המשקים הדם המים שנמצאים בבית המדבחיים בבסמקדושה שמיים לשטוף את חלקי הקורבנות דוחון עכשיו יש שתי הסברים מחלוק הסברה רב לשמואל איך מפרשים דוחון אז עכשיו כך אוני לשמואל דאומר שיויס ביועזרי העידוכון מלתם מתומסחירים שהמשקים שנמצאים בביס המקדוש הם אם נגע בהם שרץ הם לא מטמים דברים אחרים לא מטמים בוסקות של משל שנוגע בהם אבל הם עצמם נטמעים ולפי זה מה אמר רב לוזו אין טומ למשקין כל יקר הרי הוא בונה את דינו מעדותו שיוס ביועזר כל יקר הכוונה שהם אינם מטמים מדורס כל עיקר לא כלים ולאכלים כל עיקר אבל הם עצמם נטמאים אבל טומס עצמו יש להם כך סובר שמואל שפיר אז אפשר להבין שרב לוזר אומר וכינו רב לוזר כדבורוב כדברי רב מיו שסופק משכת כי זה מדו לטם אחרים טו כי זה מדרבוננו ובביסה מקדוש לא יגוזרו אלו לרב דומר דוחון ממיש למה דוכון ממיש אם משקי מקבלים תומרייסה חכים לא יכולים להקל בביס המקדוש אלו מי הוא סובר שמדיריס משקין גם לא מקבלים טומאה ובביבס המקדוש הקלו ולא גזרו את הגזיר דרבונו שמשקים יקבלו טומאה אם קר גם רבי לוזו מעיד אין טומא למשקין כל עיקר שהם גם לא מקבלים טומאה אז איך שנינו בברייסה שרב לוזו סובר כמו רב מאיר מה יקרה לממה לפי רב אומר רב נחמן בר יצחוק החודה דברי התנא שכנו רבזורים בכדבורוב עולים רק על דבר אחד משתי הדינים שאמר רב מאיר רב מאיר אמר שתי דינים הוא אמר סופקש לטמא לטמחירים תורר וכן רבזור מקדבורוף שלטה חירים תורר אבל סופק משכתומה זה הוא לא סובר כך כי הוא סובר שגם אם הספק המכים לתמור זה גם טוב כי זה רק גם רק דרבוננו שואל את הגמור איך אפשר לפרש ככה את הבריסה וכדבורק אומר דנפישי הוא לא אומר וכינו רבזור כדבורוי כדבורכל כל דברי רב מיו וידובן כותוני כתוב וכן ירבו זו אומר וכן זאת אומרת הוא אומר בדיוק מה שרמר סובר גם כ גם רבי לוזר סובר כש אכן לפי רב קשה לפרש מה ששנינו כמבריסה וכנו רב לוזכדבור מביאה עכשיו הגימור את המחלקס בין רב לשמואל גופה רב אומר מה שיוס בזרעיד הכוונה שמשק מדבר דוחון ממיש הם ממש טהורים גם לא מקבלים טובה בעצמם ושמואל אומר דוחו מלתם בטומס אחרים אבל טומס עצמון יש להם במה הם נחלקו כמו שאמרנו רב אומר דוכון ממש מישקוס טומס משקין דרבוננו משק מד לא מקבלים טומ וכי גוזר רבונו שמדרבונן כן יקבלו טומשקין דעלמה ובמשקים בסמח לא יגוזו כדי שלא יגיעו קודשים בלי הפסד שמואל דוכס אחרים עצמו יש להם כוסומס צמון דיסה לטעם זה רק דרבוננו כי גוזו רבונון שמשקין מוכלים אחרים במשקין דלמה במשקין בסמד משוםפסת קודשים לא יגוזו אבל וכי לא יגוזו רבונו לטמוי אחרים אבל טומס עצמו יש למשקים יש להם למה כי זה מדויסה וכחור הם לא יכולים להסיר טומה שיש להם מדיריסה אומר לרבונברכינברי כיס דרב פופה כשאתה נכנס לפני רב פופה רומלי תקשה לו מי אמר שמואל הוא מפרש את דבר יוס ביועזר שבשקמח דוחון מלם טומס אחרים אבל טומס עצמו יש להם איך יכול להיות הרי מה יקרה לפי זה שאמרנו שאם המשקים נגע בהמשך אצם נטמעו אבל הם לא מטמים אחרים למה עשו שמדרבונון לא יטמו אחרים רק במשקין דעלמה עשו סו שתמו אחרים ובסמידוש לא גזרו כדי שזה גע בקודשים הקודשים לא יפסלו איך הקודשים לא יפסלו קרי כאן תקרא את הפסוק והבוסור אשר איגע בכל תומי לא יאכל אם אתה אומר שהמשקים האלה הם טמים אז אם הם נגעו בבוסו קודשים אז זה בוסו שנגע בכל תומ לא יהיה אוכל אומר רב שישברי דרבידי מה הקושיה מידי דאווה הרביעי בקודש כפי שכבר הזכרנו יש כמה דרגות בטומא חול נטמאים רק הצ'יני תרומה יכולה להתמוד גם להיות שלישי קוצ'ים נטמעים גם בדרגס רביעי אבל חמישי אין בקודשים עכשיו כך יש בוס קודש שנגע בשלישי והוא עצמו רביעי הוא לא מטמא קודשים אחרים הוא יגע בקודשים אחרים הקודשים האחרים יהיו מותרים באכילה למה והבוסר אשר יגע בכל טוב לא יהיה אוכל אלו מי הבוסר אשר יגע בכל טומה זה דווקא שהוא נגע בטומי שמטמא אחרים אבל אם הוא נגע בטומ שלא מטמא אחרים לא אז גם כאן כשאנחנו אומרים שהמשקים רק טמאים ולא מטמים אחרים אז אין בכך בעיה אם הם נהגו בקודשים מהסכיף לו רבשה מה הדמיון רביעי בקודש לא יקרא טומה לא כתוב אף פעם בתורה שיש רביעי בקודש כל מה שאנחנו יודעים שיש רביעי בקודש זה מקלבוכו כמו שנראה לאלון ממילא התירה אף פעם לא קרא לרביעי טומה זה אסור באכילה כומד מקלב חומו הי משקים יקרא טומה כי אם אתה מפרש את הפסוק כפשוטוי שמה שכתוב כל משקה שרישוסה בכל כלי איתמו שהמשכה נטמע אפילו שהוא לא מטמא אחרים אבל הטרק קוראת לו טומטמו ואם כך קריאן והבוסר שריגה בכל תומה לא יאכל קשיה אכן קשה על שמואל עכשיו מקשה הגמור על רב תוש מה הרי הזכרנו לכאורה בפסוק מפורש כמו שמואל כתוב ופרש שרוצים וכל משקה אשר ישוסה בכל כלי איתמו איך רב אומר שמשקים לא מקבלים תומי מדויסה אונה הגמור רב יפרש הפסוק מה התמוכשיר הכוונה היא כך כתוב כך מכל אויכל השי אוכל השיובו לובים איתמו וכל משכאשר ישושה בכל כלי אתמו הכוונה אויכל שבא עליו משכשר יש בכל כלי איתמו האוכל הזה יתמים אחר כך שרציגע בו זאת אומרת שהפסוק מפרש לנו את דין איך שלקבל טומה אבל לא שמשק עצמו נטמע שואל את הגמורה איכשיר מרי שדקרושמסליי כתוב הרי בתחילת הפסוק מכל אוכל אוכלוב מים אתמו אז המשך הפסוק בכל משכשרישוס בכל כלמו אם זה הולך גם על הכשרו אז מה הכפלות אונה גימורה באמת כל הפסוק מדבר על הכשרו חד בתלושין ואחד במחוברין החלק הראשון של הפסוק מדבר השיוב לוב מים מחוברים מים שנמצאים במעיין בבור החלק השני וכל משקה שרשוסה בכל כלי משקין שנמצאים בכלי גם הם מכשירים את האוכל לקבל טומא הוא צריך צריך את שתי החלקים דשמי מטלושים משום דחשבינו האדם הכניס את המשקים את המים לכלי הוא הכשיב אותם אז הם חשובים להכשיר אוכל לקבל טומא אבל מחוברורין מים שהוא לא הכשיב אותם הם מחוברים הם אלוהים לא מכשירים מצד שני בעיתונ רק מחוברן הייתי אומר משום דקימה בדוכתי חשיבה הם נמצאים בים במעיין במקורם יש להם חשיבות להכשיר אבל תלושין אי מלוי צריך את שתי חלקי הפסוק [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: