העמוד היומי מסכת פסחים דף סג עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף סג עמוד ב

דף סג עמוד ב תקשיבו איזה מסר עצום מסר נפלא לקחתי היום מהעמוד שלנו אנחנו יודעים פתחנו אתמול במושג הזה שאסור להקריב קורבן פסח אם יש לך חמץ אנחנו לא יודעים את כל ההלכות במדויק מה מי כמה למה איך מתי איפה החמץ למי החמץ את כל זה בעזרת השם נראה היום אבל משה ברור יש לך חמץ ארץ אל תקריב קורבן פסח נפלא כולם יודעים זה כתוב בספרי החסידות מוסר קבלה אגות חוכמה עיון איפה שתרצו חמץ רומז ליצר הרע כולם יודעים נכון למה זה עניין של חמצות עניין של תפיחה וסירחון עניין של שעור שבעיסה שמערבב אותנו חמץ זה יצר הרע גאווה וכל הדבר הזה נפלא יפה עכשיו שימו לב יכול להיות בן אדם יעשה את כל מה שצריך לקורבן פסח דבסט הכי טוב שאפשר הכי חלק שאפשר יקח יך את הבהמה הכי משובחת עם החבורה הכי מרוממת יעלה לירושלים יביא את הקורבן הכל בצורה הכי טובה שיכולה להיות אבל אם יש לו חמץ השחיטה הזאת לא רק שהיא לא ראויה היא שחיטה פסולה הוא עובר עליה אולי הוא אפילו לוקע לה עד כדי כך למה כי הלב שלו נשאר חשוך הוא עשה את כל המסביב את כל התפורה את כל מה שהתורה מצווה הכל טוב ויפה אבל הלב שלו נשאר עם חמץ הלב שלו דבוק עדיין ברוע דבוק עדיין בהבל זה כלום ושום דבר וואו איזה מסר נוקב אבל רגע לקח לקחתי את זה צעד קדימה. תקשיבו טוב, המסר הזה תקף רק בזמן שבית המקדש קיים או לקורבן פסח וכולי. אבל אם אתם תחשבו על היום שאין לנו קורבן פסח וכל הדבר הזה, אבל כן יש לנו את הדבר האחד. את החמץ יש לנו בכמות גדולה. לא סתם. אם אנחנו נדע לבאר את החמץ הזה ולא משנה אם באיירו או בחשבן או בסיוון או בכל תאריך אחר, נדע לבאר אותו ולהעיף אותו מהלב. בטח שעשינו את המטרה. עשינו את המטלה מה שמטל עלינו. אנחנו ביארנו את החמץ. אנחנו העפנו את היצר הרע ואם כך כבר יש לנו מקום לכל הדברים הטובים. אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים היום העמוד שלנו זה סג עמוד ב אנחנו מתחילים סג עמוד א' למטה אמר רבי שמעון בן לקיש בעצם מה ראינו במשנה ראינו שאדם ששוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה אפילו ככל הנראה הוא לוקה הלא תעשה כתוב לו תשחט על חמץ דם זבחי רש"י כבר אתמול חסף לנו שזה לא רק השוכט זה גם הזורק והיום נראה שזה לא רק זה עוד אנשים בתוך האירוע הזה שנקרא קורבן פסח גם כן ונראה איפה בדיוק החמץ וכל הדבר דבר הזה. ראינו במשנה את שיטת רבי יהודה שאומר שגם את התמיד של בן הארבים של ערב פסח גם אסור לשחוט על החמץ. מה עם שאר קורבנות? הבאנו את שיטת רבי שמעון. אנחנו לא נרחיב בו עכשיו נרחיב בו בהמשך היום בסוף העמוד ואנחנו מתחילים. אמר רבי שמעון בן לקיש, לעולם אינו חייב עד שיהיה החמץ לשוחט או לזורק. זאת אומרת רש"י אומר כתוב על חמץ. דבר ראשון דע לך אם היה חמץ לאחד שאינו מבני חבורה ואפילו אם הוא נמצא באזהרה והשוכט פסח רואה אותו ויתרו בו לא עובר זאת אומרת יש כאן חמץ יש כאן חבילת ביגלך רואים אותם זה באזהרה אבל זה לא שלכם זה לא של בני החבורה זה לא של השוחט או לא של הזורק לא עוברים עליו בני החבורה כבר נראה מאיפה לומדים אותם השוחט כתוב במפורש לא תשחט על חמץ דם זבחי ומדם זבחי לומדים גם כן זריקה רש"י אומר זריקה נמתר את רביה במכילתא מדם זבחיך ואני כבר רואה פה ג' של הבח של סליחה של הגעות וציונים שמציינים דם זיווחי משם לומדים את הזורק יפה אז לעולם אינו חייב עד שיחמץ לשוחט או לזורק או לאחד מבני חבורה ושימו לב ברגע שיש לאחד מבני חבורה כולם חייבים כך רש"י לומד תוספות תוספות לומד אחרת שלא כולם חייבים אבל אנחנו נצמדים לרשי ושימו לב תנאי נוסף עד שיהיה אמו באזהרה שוכ זורק או אחד מבני החבורה. איפה החמץ מונח? דווקא באזהרה. כך אומר רש לקיש. רבי יוחנן גיסור. רבי יוחנן אמר אף על פי שאין אמו באזהרה גם כן. זאת אומרת נכון צריך שזה יהיה או לשוחט או לזורק או לאחד מבני החבורה. אבל גם אם זה בביתו ולא נמצא אחד עמו באזהרה גם כן עובר עליו. מבררת הגמרא במה המחלוקת? הגמרא תביא מספר ניסיונות שתי ניסיונות כמדומני לבאר מה המחלוקת ביניהם. שואלת הגמרא במה קמפלגה אלימה בעל בסמוך כמפלגה כתוב הרי לגבי החמץ לא תשחט על חמץ דם זבחי זאת אומרת על חמץ השאלה אם על פירושו ממש כאן בסמוך או על פירושו בכל מקום שישנו אז אם תאמר לי שזה המחלוקת אליימה בעל בסמוך כמפלגה דרבי שמעון בן לקיש סבר שעל פירושו בסמוך ורבי יוחנן סבר לו בעינין על בסמוך בוא נאמר שזה המחלוקת ביניהם דווקא זה רעיון נהדר זה מסתדר בדיוק רבי יוחנן אומר אליו דווקא הסמוך רש לקיש אומר שכן אומרת הגמרא הם לא צריכים לכתוב את זה כאן לגבי פסח וחמץ והפליגו בחד הזמנה הם כבר נחלקו באותה מחלוקת פעם אחרת במקום אחר לעניין לחמי תודה הם לא צריכים לחלוק בזה פעם נוספת בוא נראה את זה והפליגו בחד הזמנה דתנן השוכה תודה לפנים ולחמה חוץ לחומה לא קדש הלחם כשבן אדם מביא קורבן תודה שקורבן תודה מביאים ארבעה אנשים ובעצם כל מי שרוצה להתנדב ארבעה חייבים להודות החייבים להודות זה חולה שנתרפא אדם שהיה ב בבית הסוהר ויצא אדם שעבר את הימים והמדבריות וחולה שנתרפא כן זה רמוז במילה חיים וכל החיים יודוך חסל חיים זה חולה שנתרפא יורדי הים יורדי מדבריות ומשהו יוצא מבית האסורים יפה ארבעת האנשים הללו צריכים בעצם להודות ולהביא את קורבנותיהם וברגע שאדם א ברגע שאדם מביא קורבן תודה הוא לא מביא רק את הקורבן הוא מביא את יחד 40 לחמים 30 מהם א 30 מהם מצה ו10 מהם לחם שזה לא מצא מביא אותם מביא חלק לכהן אוכל את השיער לא משנה כל זה בהרחבה דיברנו על זה כמדומני כבר מספר פעמים הרעיון הוא שחייבים שלחמי התודה יהיו בעצם זה עובד דו שלבי דבר ראשון אדם מקדיש את לחמי התודה זה הופך להיות קדוש בקדושת דמים קדושת דמים זה קדושה פחוטה רש"י אומר לדוגמה זה נהיה אסור באכילה בהנאה אבל עדיין אם זה נטמע בסדר פודים את זה וזה יוצא לחולין אבל זה כשאדם מקדיש אותם כשנשחט הזבח בפועל ברגע שנשרט קורבן התודעה אז זה נהיה קדוש קדושה חמורה קדושת הגוף באותו רגע הם נפסלים כבר בטבול יום אם נוגע בהם או מחוסר כיפורים נוגע בהם ואותו דבר בלינה אם זה נטמע זה נשרף אין לזה פידיון זה הופך להיות בעצם דרגבוה יותר קדוש בקדושה חמורה יותר יפה מתי ברגע של החיתוך ברגע של הזבח עכשיו כתוב בפסוק על זבח על זבח תודה יביאנו משהו כזה על זבח וזה אומר לי מלמד שאין הזה הזבח הלחם קווי קורבן אלא בזביחה ועכשיו הם חולקים מה קורה האם העל פירושו בסמוך חייב שהלחם יהיה סמוך לקורבן בתוך האזהרה או שלא חייבים יפה אז כבר יש לנו את המחלוקת פעם אחת האם על פירושו וסמוך או לא בוא נראה את המחלוקת דתנען השוכה תודה לפנים בפנים בהזהרה ולחמה חוץ לחומה הלחם נמצא מחוץ לחומה לא קדש עליכם עכשיו מה זה חוץ לחומה היום אנחנו יודעים בהרים שלנו אין בכלל חומות אבל בירושלים היה גם את חומת האזהרה וגם את חומת העיר ירושלים. האם אני מתכוון בלחמה חוץ לחומה חוץ לאזהרה? זאת אומרת זה חייב להיות כאן בתוך האזהרה כי אל בסמוך או שאני אומר לא אם הלחם מחוץ לירושלים שאז בעצם הוא לא נמצא בתוך השטח השיפוטי שהוא אמור להיות כי הרי הלחם הזה נאכל כמו קודשים קלים רק בתוך ירושלים אז אם הוא נמצא מחוץ לירושלים אני אומר לך פסול אבל בתוך ירושלים יהיה כשר אפילו אם הוא לא נמצא יחד בסמוך בואו נראה מה היא חוץ לחומה רבי יוחנן אמר חוץ לחומת בית פגי בית פגי זה כמו גינות סחרוב זה היה כניסה לירושלים בזמנם אז אומר אהרב רבי יוחנן אם הוא מחוץ לחומת בית פגי פסול כי הוא מחוץ לשטח השיפוטי של ירושלים אבל ברגע שהוא לפנים מחומת בית פגי אפילו שהוא לא בתוך האזהרה כשר כי לא אמרינן על בסמוך אבל חוץ לחומת האזהרה קדיש עליו ש ברגע שהוא בירושלים אפילו שהוא חוץ לחומת העזהרה הוא קדוש ולא באינל בסמוך לא צריך שזה יהיה סמוך לקורבן רבי שמעון בן לקיש אמר אפילו חוץ לחומת האזהרה לא קדיש על מה אתה רואה מכאן שלפי רש לקיש בעינן על בסמוך אם כך אז זה נהדר שבזה הם חולקים אבל הם לא היו צריכים להגיד את זה ל לגבי קורבן פסח עם חמץ כי הם כבר אמרו את זה לגבי תודה אז כנראה שלא זו נקודת המחלוקת שלהם אלא אומרת הגמרא אלא יש לי רעיון אחר בהתראת ספק המפלגה הרי כל פעם שאני אומר לך חייב מלכות זה דווקא כשמטרים בו בן אדם שיעבור עבירה בשעת נפש במזיד לא אתם יודעים מה לא במזיד יכול להיות שזה לא זה באמת מחלוקת בן אדם שיעבור עבירה ולא יתרו בו לא יהיה חייו למה כי אני טולה שהוא לא ידע הוא לא זכר וכדומה. חייבים להתרות בו ויותר מזה חייבים שהבן אדם עצמו יגיד אף על פי כן עד כדי כך. אז בעצם ברגע שיש התראה שהיא לא התראה ברורה היא התראה ספק. האם אני מלכה על כך או לא? אומרת הגמרא, בוא נציע שזה יהיה המחלוקת בין רבי יוחנן לרש לקיש, שמה רבי יוחנן שאומר שלא אכפת לי שהחמץ בביתו, כנראה שגם על התראה ספק מלכים כי בעצם כאן ברגע השחיטה אני מטרה בו, אני יודע באופן וודאי, בבירור מלא במעט האחוזים שהחמץ קיים, אולי הוא נשרף, אולי הוא נאכל, אולי הוא התאפש, אולי 1000 דברים יכולים לקרוא, אז זה התראת ספק ואם תאמר לי שהתראת ספק שמעת רואה, אז גם אם זה בביתו, כנראה רשלקי שאומר שחייבים שהחמץ יהיה כאן סמוך הוא סומר שהתראת ספק לא שמע התראה אומרת הגמרא אלא בהתראת ספק המפלגה כן כך תאמר לי בהנם יפליגי ברכד הזמנה הזוג הזה זוג הגיסים של רבי יוחנן ורש לקיש מוזכרים אין ספור פעמים בשס לגבי מחלוקות וגם הדבר הזה כבר נידון במחלוקת ביניהם דיתמר אדם שנשבע שבועה שאוכל כיכר זו היום בום בן אדם נשבע הוא מתחייב אם הוא עובר על שבועתו הוא חייב מלכות מטעם לא תיסע כן אסור לבן אדם לשתם השם לשב ולישבה לשב אין כזה דבר. אז אדם שנשבע שאכל כיכר זו היום ועבר היום ולא אכלה, רבי יוחנן ורב שמעון בן לקיש דאמרית רביו, שניהם אומרים אינו לוקה רבי יו ובעצם אבל שימו לב, הם סוברים אותו דבר אבל נטאמים שונים. רבי יוחנן אמר אינו לוקה משום דיו וליליוב שאין בו מעשה וכל לו שאין בו מעשה אין לו קין עליו. זאת אומרת שימו לב דבר מרתק. זה לו שאין בו מעשה. סך הכל מה הוא עשה? הוא לא עשה הוא לא אכל. דבר שאין בו מעשה לא לוקין עליו. סך הכל מה עשיתי? לא עשיתי כלום. אגב, מאוד מעניין שרשי תוספות למעלה אומר שאיך ייתכן שאם בן אדם אחד מבני החבורה יהיה לו חמץ, בני כל שעה בני החבורה יתחייבו. זה לאב שאין בו מעשה, לא עשינו כלום. סתם מעניין, אני פותח סוגריים. אבל בכל אופן, אומר רבי יוחנן, אדם שנשבע שהוא יאכל ולא אכל, סך הכל מה עשיתי? לא עשיתי עבירה. לא עשיתי, לא מנעתי את העבירה. זה נקרא לו שאין בו מעשה. אומר רבי יוחנן, לא לוקים עליו שאין בו מעשה. אבל התראת ספק הוא סובר שאלוקים אבל התראת ספק בוא נראה את זה שמע התראה ואילו רבי שמעון בן לקיש אמר אינו לוקה משום דאב ליתרעת ספק למה התראה ספק אומר רש"י מתי יטרו בו באותו בן אדם בן אדם נשבע שבועה שאוכל כיכר הזו היום נו תגיע אליו תגיד לו אני מטריאה בך מה זה שאתה לא אוכל יגיד לך אדוני היקר סתכל השמש עוד עומדת באמצע הרקיע יש לי עוד מספיק זמן לאכול אלפי כיכרות הכל רגוע תגיע אליו מאוחר יותר הוא יגיד אותך עדיין ישעות ביום זאת אומרת בכל רגע שאתה טרה בו עדיין הוא יכול לומר לך תשמע יש אהוד ביום וממילא זו התראת ספק וברגע שכבר לא נשאר זמן אז כבר אין לך זמן להתרות בו אומר רשי ממילא כל רגע וכל פעם שתראה בו זה יהיה רק התראת ספק ואומר שלקיש זה הסיבה שלא לוקים עליו כי התראה ספק לא שמע התראה אבל לאב שהם בו מעשה לוקים עליו זאת אומרת שניהם אומרים שלא לוקים אבל כל אחד מתמקד במשהו אחד רבי יוחנן אמר כיוון שזה לאו שאין בו מעשה אבל התראה ספק במקרים אחרים כן שמע התראה רבי שמעון בן לקיש אומר לא בגלל שזה התראת ספק אבל אף שהם במעשה כן לוקים עליו בכל אופן אתה רואה שהם כבר נחלקו באיזה פעם אחת אם כך אין שום הסתברות לומר שפה הם באו לחלוק באותו נושא שהם כבר נחלקו פה פעם אחת אומרת הגמרא אתה יודע מה אמרי לעולם אני חוזר להסבר הראשוני לעולם בעל בסמוך כמפלגה הם חולקים האם על פירושו סמוך או לא ולכן רבי יוחנן אומר על זה לא סמוך ולכן לא צריך שהחמץ יהיה פה רשלקי שאומר על סמוך חייבים שזה יהיה פה אבל אה אמרת הם נחלקו כבר הם נחלקו באותו אירוע בדיוק לגבי תודה וצריכה הם צריכים לחלוק גם בתודה וגם לגבי קורבן פסח כי אם הם היו חולקים רק באחד מהם לא הייתי מבין שהמחלוקת שלהם תקפה גם במקום השני ולמה די יפליגו לעניין חמץ אם הם היו נחלקים רק פה לעניין חמץ האם הוא צריך להיות סמוך או לא אבא אמינה הייתי אומר בהוא דכאמר רבי יוחנן דלא באינן על בסמוך רק בחמץ רבי יוחנן אומר שעל זה לא פירושו דווקא בסמוך למה? משום דאיסורו וכל אחד דיתי איתי. מה אכפת לי איפה האיסור? איפה שהאיסור נמצא? הבן אדם עובר עליו לא תשחט על חמץ דם זבחי. זה בכל מקום שהוא נמצא ברחבי הגלובוס. מה משנה לי איפה? אבל לעניין מקדש לחם לעניין לחמי תודה האם הם קדושים או לא הייתי אומר לו קדייש אלא בפנים הייתי אומר עם המודל רבי שמעון בן לקיש דבנן על בסמוך דגי קדיש הילו לא קדיש מדדעה והכלי שרת הייתי אומרת תשמע לגבי לחם זה לא עניין של עבירה לשחוט על חמץ זה עניין של דברים קדושים האם הם נהיים קדושים או לא יש עוד דוגמאות לדברים קדושים רק בוריאציה מסוימת ולכן הייתי אומר תשמע הלחמים יהיו קדושים רק על בסמוך כמו רש לקיש מביאה הגמרא דוגמה כמו כלי שרת מה כלי שרת אומר רש"י כלי שרת רק מה שבתוכו מתקדש תגיד וואלה למה לא מה שלידו ככה כי רק מה שבתוכו אותו דבר לגבי הלחם הייתי אומר רק מה שבתוך האזהרה אגב במאמר מוסגר תוספות לא מקבל את הדוגמה הזאת של כלי שרית הוא אומר באמת מה זה שייך לשחיטת הזבח שלא יקדש אלא מה שבפנים ולכן הוא אומר נראה לפרש משהו אחר שכלי שרת מקדש רק אם הוא בתוך האזהרה שזה כבר כן יותר דומה ללחם שיהיה קדוש רק אם הוא בתוך האזהרה. יפה מאוד. אז אם רבי יוחנן היה אומר את המחלוקת שלו רק לגבי פסח, הייתי אומר דווקא שם, אבל לגבי תודה הוא מודה לרבי יוחנן לרש לקיש. לכן הוא חייב לחלוק גם לגבי תודעה. וממשיכה הגמרא ולכן צריכה וישמנן לעניין מקדש לחם רק את המחלוקת לגבי הלחם אבאמינה רק באח לגבי לחם תודה. אז קמה רבי שמעון בן לקיש דביאינן על בסמוך די תגבי קדיש איילו לא קדיש. כמו שאמרנו בדומה לכלי שרת אבל לעניין חמץ לעניין חמץ האם זה צריך להיות סמוך או לא הייתי אומר מודה לרבי יוחנן דלא בעינינל בסמוך מדוע דאיסור ההוא וכל אחד דיתי איתי בכל מקום שיש את האיסור ישנו ולא משנה לי אם זה בסמוך או לא לכן באמת צריכה שהם יחלקו בשני המקומות ובאמת ספרת המחלוקת שלהם גם פה וגם לגבי קורבן תודה זה האם באינן על בסמוך או לא והם חייבים לחלוק בשני המקומות כי אחרת לא היינו מבינים היינו אומרים פה יודע רבי יוחנן ופה יודע רשלק קיש יפה מאוד סיימנו אירוע עכשיו אומרת הגמרא יש לנו איביה של רבי רב אושיה ששאל את רב עמי בעצם מה שלמעלה היה פשוט לרש לקיש פה מגיע רבושי ושואל את זה באימני רבוש מי רבאמי מה הדין אין לו לשוחט ויש לו לאחד מבני חבורה מה הוא אנחנו ראינו למעלה או לשוחט או לזורק או לאחד מבני חבורה רבי יושיה לא ידע את זה הוא ידע רק לא תשחט הוא נצמד לטקסט שואל מה הדין יש לאחד מבני חבורה אמר להנהלו רבעהמ מכתיב לא תשחט על חמץך לא תשחט על חמץ כתיב על חמץ זה כולל גם את בני החבואה יחד איתו אמר ליחי אפילו לאחד בסוף העולם נמי גם אם יש לאיזה יהודי פוקר פושע או אנוס לא משנה מה בסוף העולם יש לו חמץ גם כן יהיה אסור אמרלי שימו לב אמר קרע לא תשחט ולא ילין כתוב שם לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בוקר ואם כך אתה רואה שמקישים את הזביכה לעניין לינה לינה זה בעצם שאסור להשאיר מהבשר עד הבוקר שאסור לו ללון בלילה עד הבוקר. ומכאן הוא לומד אלה שחייבים אנח דקאי מעלי משום לא ילין אלה יש לי בעיה שיהיה להם חמץ וכל בני החבורה נאסר עליהם להשיר לבוקר זאת אומרת נאסר עליהם להלין את הבשר וממילא הם עצמם גם אסור שיהיה להם חמץ נפלא ביותר מכאן לומד רב פפא דבר מעניין אמר רב פפא לקח כהן המקטיר את החלב עובר בלא תעשה לא רק השוחט שכתוב במפורש לא רק הזורק שהתרבה גם כן מהפסוק אלא אלא גם המקטיר את האימורין ולמה הועיל המקטיר את החלב הועיל וישנו בכלל עלנת האימורין כיוון שאסור להשאיר את האימורים למחר כמו שכתוב לא ילין לבוקר זבח חג הפסח משהו כזה נראה לי זה הפסוק לא ילין חלב חגי עד בוקר ממילא ברגע שכתוב לא ילין על החלב אז גם הוא נמצא בתוך המועדון הזה בתוך המשפחה הזאת של האלה שיש להם בעיה להלין את הבשר או את האימורין או את כל דבר אחר ולכן גם הוא אם יש לו חמץ רשי שאומר אפילו אם לכל האחרים לא יהיה חמץ ואפילו אם בשעת שחיטה לאף אחד לא היה חמץ אבל הוא יש לו חמץ הוא יעבור והוא ילכה יפה מסקנה מאוד מאוד מעניינת תניה כבתי דרפה השוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה הי מתי בזמן שהוא לשוחט או לזורק או לאחד מבני החבורה אבל היה לאחד בסוף העולם אין זקוק לו כמו שראינו דווקא לשוחט זורק או בני החבורה ושימו לב ואחד השוחט ואחד הזורק ואחד המקטיר הנה כמו רב פפה המקטיר גם כן נמצא בכלל כיוון שיש לו בעיה להעלין את האימורים עד הבוקר ואחד המקטיר חייב ואם היינו עוצרים פה הכל היה נפלא אבל יש כאן המשך שימו לב פה אנחנו נכנסים לענף חדש ואנחנו אפילו קצת נגלוש לעמוד הבא בסיעתא דשמיא ואבל המולק את העוף ב-14 אינו עובר בלא כלום שימו לב מה זה המולקת העוף בעצם מליקת העוף זה כמו שחיטה א עוף אף פעם לא שוחטים אותו בסכין אלא מולקים אותו הוא מלק רק הכהן עם הבוען שלו הוא מגדל שם את הציפורן ומולק אותו ממול אורפו לא יבדיל וכולי יפה מאוד עכשיו מה עושה בכלל הקורבן הזה בזמן הזה בבית המקדש אז רש"י אומר זה מיועד למתיבי לכתם לא זוכרים שלמדנו שיש אפשרות שמקריבים קורבנות גם אחרי קורבן התמיד איזה קורב גם אחרי קורבן התמיד שבן הארבים של ערב פסח איזה קורבנות אמרנו שאדם שהוא מחוסר כיפורים הוא כל עוד ולא הביא את קורבנותיו אסור לו לאכול בקודשים ועכשיו מגיע הקורבן בן פסח ואם הוא לא יביא את הקורבנות יהיה אסור לו לאכול בקורבן פסח אמרנו אין בעיה תביא את הקורבנות גם אחר כך לא את כל הקורבנות אמרנו שבעוף יש פחות בעיה אוקיי ראינו גם בבהמה אולי יש פתרונות להעלין אותם בראש המזבח בואו לא נאתגר את עצמנו מדי אבל עוף מביאים אז פה מדובר על כזה עוף שמה שמחוסר כיפורים רשי אומר עוף דנקת לו דווקא אבל אין דרך לשחוט שום קורבן ולכן אני אומר את זה ורוב המחוסרי כפרה מביאים עוף שזה זב זבה ויולדת ומצורה אני היחיד שלו זה מצורעשיר שהוא מביא בהמה אבל לכן תפסתי דווקא את עוף ואומר לך תקשיב מליקת עוף הרי היא כשחיטת בהמה כשם שכתוב לגבי שחיטה שאסור לשחוט על חמץ כך גם אליקה נפלא עכשיו אני מאמין שלחלק מאיתנו מצפצף מה שראינו אתמול במשנה האם יש בעיה לשחוט שאר זבחים שהם לא קורבן פסח על חמץ יש בעיה או לא ראינו את רבי שמעון רבי שמעון אומר נכון אסור שאר זבחים לשרוות על חמץ אבל מתי חבר'ה אתם אתם זוכרים מה ראינו אתמול? אני אזכיר לכם. אתמול ראינו דבר מאוד מעניין. רבי שמעון אומר במשנה, אסור לשחוט שאר הזבוחים אם יש לך חמץ. אבל בערב פסח אין בעיה. במועד יש בעיה. הוא אומר ככה, קורבן פסח אסור לשחוט בערב פסח על חמץ, שאר הזבחים מותר. בתוך הפסח קורבן פסח על חמץ מותר, כי זה לא בדיוק קורבן פסח, כי זה לא לשמו וכולו. אבל שאזים אסור. דבר נפלא. כך אומר רבי שמעון. בסדר? תאחסנו את זה שנייה בראש. תכלס. מה ראינו כאן? ראינו ברייתה שסייתה לרב פפה כי כתוב שם שהמקטיר הוא בכלל שוחט וכתוב גם שהמולק הוא בכלל שוחט. שואלת הגמרא ורמינו השוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה יפה. רבי יהודה אומר אף התמיד. אמרו לו מה פתאום לא אמרו אלא בפסח בלבד ולא בשאר זבחים. אגב שינוי מרבי שמעון. בעצם הבריתה הזו ברור כרגע היא לא כרבי שמעון כי כתוב פה רק פסח ולא שאר זבחים. אי מתי ממשיכה הבריתה ואומרת מתי אסור בזמן שיש לה שוחט או להזורק או לאחד מבני חבורה אז באמת אסור אבל היה לאחד בסוף העולם אין זקוק לו ואחד השוחט ואחד הזורק ושימו לב ואחד המולק ואחד המזה חייב שימו לב איזה דבר מפתיע כתוב פה במפורש שאחד המולק חייב מליקה זה קורבן שהוא לא קורבן פסח מדוע חייב הרי לפני רגע אמרת לי רק בקורבן פסח חייבים אל תדאגו הגמרא תטפל בזה זה וממשיכה המשנה אבל הקומץ את המנחה אינו עובר בלא תעשה כי מנחה הקמיצה שלה זה לא דומה לשחיטה רק שחיטה אסור על החמץ קמיצה של מנחה מותר ושימו לב לעוד דבר מפתיע המקטיר את האימורין אינו עובר בלא תעשה אז פה יש לנו ברייתה מנוגדת ב-180 מעלות לברייטה הקודמת ולשיטתו של רב פפה זאת אומרת מעבר לזה שהברייתה הזו בעייתית לכשעצמה כמו שהדגשנו שרגע אחד אתה אומר אומר לי שרק קורבן פסח ולא שאר הזבחים ורגע אחת אומר לי שגם המולק חוץ מזה יש לי בעיה נוספת מה קורה לגבי הקטרה לגבי הקטרה אם הקטרה באמת עובר ולא תעשה או לא אומרת הגמרא קשיה מליקה מליקה קשיה הקטרה הקטרה זאת אומרת מצד אחד אתה מחשיב לי את מליקה ולמעלה אמרנו המולק את העוף ב-14 אינו עובר בלא כלום כן חבר'ה נראה לי טעיתי למעלה בטעות אמרתי שמליקה אסורה לא הבריתה הקודמת המולקת העוף אינו עובר ולא כלום. ופה אתה רואה מולק את העוף כמו שחיטה. אתה משווה אותו לשחיטה. ומצד שני בעיה נוספת, מה קורה לגבי הקטרה? כן או לא? קשי המליקה מליקה? קשה הקטרה הקטרה. הופה יש לנו שאלה. מבריטה על ברייתה. אומרת הגמרא רגע רגע רגע. הברייטה השנייה שהבאת מסודרת. ממש לא. הרי כמו שלפני רגע אמרנו היא בעייתית לחלוטין. רגע אחד אתה אומר לי רק פסח. שנייה אחרי זה אתה אומר לי מולק שזה בעצם כל הזבחים ותעמיך תיק תיק שלך הוא גופה. למה? מצד אחד דקטני לא אמרו אלא בפסח בלבד ואד התניח אחד השוחד ואחד הזורק ואחד המולק ואחד המזה מולק זה אומר גם קורבנות נוספים אלא אומרת הגמרא בוא ואתה אצלך אז היה רבי שמעון שתי הברייטות שהבאנו שתיהם זה רבי שמעון אופ שתיהם זה רבי שמעון שאומר שגם בכל הזבחים יש בעיה רק בחולו של מועד ולא ביד הופה ועכשיו נסדר נגיד ברייתה אחת ביד ברייתה אחת בחולו של מועד בואו נראה את זה מליקה מליקה לוקשיה כאן כאן ב-14, כאן בחולו של מועד. הברייתה הראשונה שאומרת שמליקה אין שום בעיה מדובר ב-14. כי כמו שאמרנו, כשקורבן פסח בעייתי, שער הזוכחים מותרים. כששאר הזבחים בעייתיים קורבן פסח מותר, שזה לחולו של מועד. אז הבריתה הראשונה שמופיעה שם שמליקה אין שום בעיה, זה ביד שאזרה קורבן פסח בעייתי ומליקה ושער כל הזבחים. זה בסדר. ומה שכתוב כאן, כאן זה מדובר בחולו של מועד. הבריתה השנייה שכתוב שמליקה הרי כשחיטה. מדובר בחולו של מועד שעשו וידי וידי רבי שמעוני אה נשאר קשה לנו הקטרה על הקטרה למה בבריתה הראשונה כתוב שהקטרה הרי כשחיטה ואסורה על החמץ ובבריתה השנייה כתוב המקטיר את האימורין אינו עובר ולא תעשה הכטרה הקטרה נמיל לא קשיה תנאי דיקדמקיש הקטרה לשחיטה והקמן דלאומקיש בתוך דברי רבי שמעון ששני הבריתות הם רבי שמעון נחלקו תנאים בדעתו וכל תנשנה ברייתה אחרת האם באמת אני מקיש כמו שבעצם רב פפה עשה להקיש את האימורין, את המקטיר את האימורין לשחיטה ולהגיד כפי ששחיטה זה עניין של הלנה כן להלין ובני חבורה זה עניין של כל המלינים אותו דבר אני מכניס גם את הקטרה לכלל כי אסור לו להלין את האימורין ויעבור עליו ותנא אחד אומר אני לא מקיש ולא מחבר ומה שכתוב כתוב ומה שלא כתוב לא כתוב ולכן הוא לא מחבר את ההקטרה אלא רק שחיטה ורק זריקה ורק בני חבורה לא כולל המקטיר את האימורין נפלא ביותר גלשנו קצת קצת לעמוד הבא ואני חושב שזה היה הכרחי כזו גמרא מתוקה מדבש אי אפשר להפסיק באמצאה אין ברירה בואו נסכם מה ראינו היום דבר ראשון ראינו את רשלקי שאומר תקשיב השוחט כתוב במפורש זורק מתרבה במפורש ובני חבורה אבל תנאי נוסף שהיה אעמו באזהרה רבי יוחנן אומר שלא הם לא אני שימו לב אני מדלג לדבר השני הם לא חולקים בהתראת ספק כיוון שהם כבר נחלקו בכך פעם אחת לגבי אדם שאומר שבועה שלא אוכל כיכר זה היום וסליחה שבועה שאוכל ועבר היום ולא אכלה שלא לוקה לרבי יוחנן בגלל בגלל לו שאין בו מעשה אבל התראת ספק כן לוקים לפי שלקיש בגלל התראת ספק אבל לו שאין בו מעשה כן לוקים אז הם נחלקו בזה פעם אחת אלא מה נקודת המחלוקת האם אל בסמוך או לא אבל הם הם נחלקו בזה לגבי תודה נכון אבל אם הייתי נחלק בזה רק לגבי פסח הייתי אומר בתודה רבי יוחנן יודע שזה חייב להיות בתוכו כמו כלי שרת ואם הייתי אומר רק בתודה הייתי אומר אבל לגבי פסח רשלקיש יודע שבכל מקום שיש את האיסור האיסור קיים ולכן אני חייב לחלוק בשניהם וזוהי נקודת המחלוקת ביניהם נפלא א רב אושי מגיע ושואל תגיד לי מה קורה עם בני חבורה אם גם כן אמרנו מכניסים אותם בכלל מי אמר כי אני מקיש את הזובח לעניין לא ילין מי שחייב על בעל ילין מזרב פפה מסיק וואו יש פה גם את המקטיר שגם הוא יהיה חייב הבאנו ברייטה להביא לו ראיה נפלא ביותר הבעיה היא שרגע אחרי הבן ברייתה שסותרת את זה ואומרת שהמקטיר לא חייב חוץ מזה בעיה נוספת בין שתי הברייטות מה קורה לגבי מליקה או בעצם כל שחיטה אחרת של קורבן אחר. רש"י אומר שמעדיפים להגיד מליקה כי זה יותר מצוי שיקריבו באותו זמן ובברייטה הראשונה כתוב שמליקה אין שום בעיה בברייטה השנייה משבי מליקה לשחיטה ויש בעיה וחוץ מזה גם הברייתה השנייה מוקשט לקש עצמה כי מצד אחד כתוב רק א כל רק פסח ולא שאר זבוחים מצד שני כתוב שמה מליקה ולכן אמרנו פשוט מאוד הכל זה רבי שמעון הבריתה הראשונה מדברת על יד וביד באמת רק פסח ולא שאר זבחים ולכן מליקהל לא והבריתה השנייה מדברת על חולו של מועד ולכן מליקה כן ומה שכתוב שם אמרו לו רק פסח דיברו על יד עכשיו מה קורה עם הקטרה זה מחלוקת תנאים האם באמת משווים את ההקטרה לשאר הדברים או לא נפלא ביותר פשוט ברור נפלא מתוק מדבש להתראות מחר בסיעתא דשמיא ‏Ja.
לצפיה בתכנים נוספים: