הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף נח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף נח

[מוזיקה] סורים דף נח אנחנו מתחילים בסוף העמוד הקודם רבי יוחנן רבי שמואל בשם רבי יהושע הוא בא לבאר מה הטעם של רבי יהושע במשנה במלאכות שכבר הזכרנו למעלה שהוא סובר שכשבאים לזרוק את הדם אם לא נשאר לא כזית מן הבשר ולא כזית מן האימורים לא זורקים את הדם מה המקור אז הוא אומר רבי יוחנן רבי שמואל בשם רבי יהושע כתוב אחד אומר אך בכור שור או בכור כסף או בכור עז אני ממשיך את הפסוק בהמשך מה כתוב לא תבדה קודש אם את דמם תזרוק על המזבח ואת חלבם תקטיר אישה ריח ניכוח לשם וממשיך הפסוק ואומר ובשרם ילך ככה זה התנופה וחשוק התרומה אז כתוב מפורש שכשאתה זורק את אדם יש חלב למזבח ויש יש בשר לאכול. אז כאן בפסוק משמ שצריכים גם חלב וגם בשר. וכתוב אחר אומר וזרק הכהן את אדם על מזבח השם פתח אוהל מועד והקטיר החלב לריח ניכוח לשם. משמע שהחלב לבד מספיק. אז לומד רבי יהושע עד שיש שם או בשר לאכילה או אמורין להקטרה. אבל אם אין את שניהם אנחנו לא נזרוק את הדם. תמן תנינן שם באותה משנה במסכת מנחות בפרק ג' נטמאו שירע של המנחה או שהם נשרפו שירע עבדו שירע כמידת רבי אליעזר כשרה כיוון שאנחנו נעלה את הקומץ למרות שאין שיריים כי מידת רבי יהושע פסולה פסולה משמע אפילו בדיעבד עוד מעט נראה שלא תמיד לא בכל שלושת המקרים שלא בכלי שרת אם הוא לא קידש את הקומץ בכלי שרת פסולה רבי רבי ישמעאל מכשיר כרבי ישמעאל סובר שזה לא מעכב הקידוש בכלי הקטיר קומצה פעמיים זאת אומרת במקום להקטיר את הקומץ בבת אחת הוא פיצל אותו כשרה על דעת יד רבי אליעזר אם אין דם אז ברור שאין בשר אבל אף על פי שאין בשר יש דם אפשר לזרוק את הדם למרות שלא נשאר שום בשר לאכילה אם אין קומץ אין שיריים אף על פי שאין שיריים, יש קומץ, השיריים לא מעכבים. על דעת ידי רבי יהושע, אם אין דם אין בשר. אבל גם כן, אם אין בשר אין דם. אם אין קומץ אין שיריים. אם אין שיריים אין קומץ. אמר רבי יוסי ברבי בון רב ורבי יוחנן טראון אמרי מודה רבי יהושע שאם עבר וזרק את הדם שהוצא זאת אומרת אם הבשר והאימורים נטמעו שהם כבר לא יעלו ולא יאכלו נכון שלכתחילה לא נזרוק את הדם אבל אם עבר וזרק הציץ ירצה אז אומר הרב למה למעלה אמרנו נטמעו שירע נשרפו שריה עבדו שריה כמידת רבי יהושע פסולה זה בגלל המקרה של נשרפו ועבדו אבל אנוכנב בנטמאו היא לא פסולה אלא בדיעבד היא כשרה הלכה ו' אומרת המשינה נתמ קהל או לא כל הקהל אפילו רובו או שהקהל כולו טהור אבל שהיו הכהנים טמאים והקהל טהור יעשו בטומ נטמא מיעוט הקהל התהורים עושים את הראשון עושים פסח ראשון והטמאים שהם מיעוט עושים את השנים טוב אומרת הגמרא מה נתן הרוב שצריכים שזה יהיה רוב עם ישראל אבל רוב שבט לבד הם לא יכולים לעשות פסח בטומאה זה רבי מאיר ותני עכשיו אנחנו לומדים לגבי הדין שאם הסנהדרין עשו טעות ועל פי ההוראה שלהם חטאו רוב ישראל אז הם מביאים פער העלם דבר של ציבור רבי רבי מאיר אומר היא מחצית כל השבטים היא מחצית כל שבט ושבט אבל הוא בלבד שיהיה רובה הכוונה רוב עם ישראל זה שיטת רב מאיר אז כך גם פה הוא אומר מתי הפסח בא בטומ כשרוב ישראל טמאים רבי יהודה אומר חצי כל שבט ושבט אז אני מסכים שלא מביאים פר אליהם דבר של ציבור אבל אם זה היה מחצית כל השבטים אבל הוא בלבד שיש שמה רוב שבטים שלמים אז הדין הוא ששבט אחד גורר כל השבטים לא רק זאת אומרת אם יש רוב שבט שלם שעשה על פי הוראת הבית דין שלו הוא יביא פריהם דבר של ציבור ואם כשהשבט הזה חטז היה על פי הוראת הבית דין הגדול הסנהדרין בלשקת הגזית לא רק הוא יביא פרם דבר של ציבור אלא כל היב שבטים יביאו יב פרים בגלל השבט האחד שבט אחד גורר כל השבטים רב מאיר אומר, כל השבטים קרועים קהל. רבי יהודה אומר, לא רק כל השבטים, אלא כל שבט ושבט קרוי קהל. יש כאן תוספת גרסה. רבי יהודה אומרת הגמרא, ציד רבי יהודה כמו רב שמעון. כמו זה רבי שמעון אמר, כל שבט ושבט קרוי קהל. נראה את זה בהמשך. כן, רבי יהודה גם כן הוא אומר אצלנו כל שבט ושבט קרוי קהל. תשאל מה נפק מבנאון? מה הנפקמינה בין רבי שמעון לרבי יהודה? הנפקמינה בן אהון זה הגרירה. האם שבט אחד גורר את כל השבטים? רבי שמעון אומר, אין כל אין שבט אחד גורר כל השבטים. אותו השבט שרובו חטא, הם יביאו פרים דבר של ציבור, אבל לא כל השבטים. רבי יהודה אומר, שבט אחד גור כל השבטים ויביאו כאן יב פרים. עכשיו, כל השר אנחנו מדלגים. אף על גב דרבי יהודה אמר שבט אחד גורר כל השבטים מודה שזה בתנאי והוא שתהה הוריה הטעות הזאת בהוריה הייתה מלשקת הגזית אז הוא גורר את כל השבטים אומר רבי יוסא תעמה דהן תניה בגלל שהוא סובר את הפסוק שנאמר לגבי זקן ממרה מן המקום ההוא אשר יבחר השם דווקא אם הוא ממרה את פי בית הדין הגדול אז הרב שואל שואל מה צריכים את הדרשה הזאת? אם בא לפרש את טעמם של חכמים שהם סוברים שצריכים רוב עם ישראל ממש אז יש פסוק במפורש אם כל הדת ישראל ישגו הוא סובר הדת ישראל זה כל הדת ישראל לא הדת השבט ואם אתה רוצה להגיד שהטם של רבי יהודה זה בא מכאן אז זה קשה כי הרי רבי יהודה סבבה נפשך שרוב שבט אחד כבר נקרא קהל אז איך אפשר לשמוע מהפסוק הזה ש אם זה היה טעות שבאה מהלשקת הגזית אז כל השבטים נגררים ואם לא כל השבטים נגררים איך רואים את זה מהפסוק הרב נשאר בשאלה בכל אופן מה הייתה דרבי יהודה שכולם נגררים אומרת הגמרא שכתוב ונסלח לכל הדת בני ישראל משמלה שלא חטו כולם צריכים סליחה מהם מה הייתה אלרב שמעון הוא סובר כי לכל העם בשגגה דווקא כשכולם שגו מה מקיים רב שמעון תמ לרבי יהודה הרי הפסוק כולו לא מיותר אומר ונסלח לכל הדת בני ישראל פרט לנשים ולקטנים שאנחנו לא סופרים אותם לגבי המניין של רוב מה מקיים רבי יהודה תמ לרב שמעון הוא יגיד כי לכל העם בשגגה פרט למקרה כזה שהתחילתה בזדון וסופה בשגגה שבמקרה כזה לא מביאים חטוס רבינו בשם רבי בנימין בר לוי קריה מסייע למן דמר כל שבט ושבט קראוי קהל איזה פסוק שאחרי שנולדו 11 השבטים ורק בנימין עוד לא נולד. אומר הקדוש ברוך הוא ליעקב, גוי הוא כהל גויים יהיה ממק. נו, איזה איזה כהל גויים. ועדיין לא נולד, רק בנימין עוד לא נולד. רואים ששבט אחד נקרא קהל. עד כאן דף נח. เ
לצפיה בתכנים נוספים: