הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף ה

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף ה

[מוזיקה] צורכים דף ה אנחנו מתחילים בהלכה ד' אומרת המשנה רב מאיר אומר שבערב פסח אוכלים חמץ כל חמש כל השעה החמישית אפשר לאכול עדיין חמץ ושורפים בתחילת שש זאת אומרת מיד בתחילת השעה השישית כבר אסור לאכול ושורפים את החמץ רבי יהודה אומר לא רבי יהודה אומר אוכלים כל ארבע בשעה החמישית כבר לא אוכלים אלא מוות טולין כל חמש. כל השעה החמישית טולין הכוונה מצד אחד לא אוכלים, מצד שני עוד לא חייבים לשרוף. אפשר להכיל את זה לבהמה. ושרפים בתחילת שש. אומרת הגמרא, רבי מאיר אומר, כל אוכלים כל חמש. רבי מאיר אומר, משש שעות ולמעלן מדבריהם. היינו גם אחרי חצות, אחרי גמר השעה השישית, זה שאסור לאכול חמץ זה רק דין דרבנן. רבי יהודה אומר משש שעות ולמעלה זה מדברי תורה. מדאורייתא אסור לאכול חמץ. מה התב לרבי מאיר? כתוב לנו בפסוק אך ביום הראשון תשביטו שאוור מבתיכם. אך ביום הראשון זה 15. יכול מי שתכשך רק מהשקיעה תמוד לומר אח. זאת אומרת כרגע הגמרא מבינה שהאח בא לרבות עד כיצד תן לו לפני שקיעת החמה שעה אחת. זאת אומרת שכבר שאתה מגיע לשקיעת החמה שזה כבר יהיה מושבט. זה רבי מאיר. ועוד מעט הגמרא תשאל איך אתה אומר שאח זה ריבוי? מה הייתמה לרבי יהודה? הוא אומר אך ביום הראשון זה 14 אז בעיקרון כל 14 אסור אז יכול כל היום כולו גם הבוקר תמוד לומר אח למעט א כיצד חלוקת היום חצי לחמץ וחצי למצה שואלת הגמרא מהחלפה שיטתי דרב מאיר תמן הוא אמר אך לרבות כאן אצלנו אומר שאח בא ומרבה ואוכר הוא אמר אך למעט אומר הרב יש הרבה מקומות בשס שרבי מאיר לומד את האח למת דוגמה אחת הרב מביא במסכת ביצה באוכל נפש כתוב שמכשירי אוכל נפש לא הותרו ביום טוב למה כי כתוב אח אשר יאכל לאכול נפש אח בא למעט אמר רב שמואל בר אבודומהא גם כאן האח זה בצורה של מיעט אבל מה מיעט זה לא ממעט מהאיסור אלא מייתו שאינו בחמץ הכוונה שכבר קודם הראשון לפני שהיום ביום הראשון לפני שיום טו נכנס כבר לא יהיה חמץ זה המיעט רבי מאיר אומר לא תאכל עליו חמץ הכוונה על אכילתו כתוב בפסוק ככה לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחמוני כי בחיפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכור את יום צתך מארץ מצרים כל ימי חייך מי זה עליו עליו הכוונה על קורבן הפסח על קורבן הפסח אתה אתה לא יכול לאכול חמץ, אתה צריך לאכול מצה. מה זה עליו? בקורבן הפסח מציאנו שני חלקים. יש את החלק הראשון זה שחיטת הפסח. זה מתי עושים? כל יהודי ויהודי מאחרי חצות היום הוא יכול להביא ולשחוט את הפסח. אבל אכילת הפסח היא רק בלילה בליל טו, בליל הסדר. אז רבי מאיר אומר, לא תאכל עליו. הכוונה לא תאכל עליו חמץ על אכילתו. כשאתה אוכל את הפסח אז לא יהיה לך חמץ אבל זה לא נאמר על יום יד בסוגריים אנחנו נשאל הרי כתוב מפורש לא תשחט א כתוב מפורש לא תשחט על חמץ דם זבחי אז הרב פני משה אומר בביאור שלו כאן בסוף שרבי מאר יגיד שזה מתייחס לכל יהודי ויהודי באופן אישי מתי שהוא שוחט אבל זה לא שיש איזה זמן לכולם שמהזמן הזה והלאה אסור שיהיה חמץ אלא כל אחד אישי כשהוא שוחט את הפסח שלו. זאת אומרת גם רב מאיר מסכים שבשעה שאני שוחט את הפסח לא יהיה חמץ אבל זה לא איסור של זמן כללי. רבי יהודה הוא רבי יהודה אומר לא תאכל עליו חמץ מה זה עליו? על עשייתו של הפסח ויש זמן שווה לכולם שזה מחצות ומעלה. רב יהודה תלי עשה ולא תעשה על אכילתו ביום יד עשה ולא תעשה על ביאורו עשה על אכילתו כתוב שבעת ימים תאכל עליו מצות ולא חמץ זה עשה כי כל לא תעשה שהוא בא מכוח עשה עשה לא תעשה על אכילתו כתוב לא תאכל עליו חמץ ולמרות שהפסוקים האלה בגדול מדברים על השבעה ימים של הפסח אבל בכל אופן כיוון שרבי יהודה מפרש שזה כבר מדבר משש שעות ולמעלה שעליו מדבר משש שעות ולמעלה אז גם מעשה באותו זמן בקישים את העשה ללו ועכשיו מקישים את האיסור אכילה למצוות הביאור עשה על ביאורו שבעת ימים תשביטו סעור מבתיכם לא תעשה על ביאורו שבעת ימים שעור לא ימצא בבתיכם טוב עכשיו הגמרא מבררת בוא נראה ה רבי מאיר אומר שמשש שעות ולמעלה מדבריהם גם אחרי חצת היום כל האיסור זה רק דרבנן אז שביעית עצמה מהשעה תחילת השעה השביעית למה עשו משום גדר שהוא לא יגיע אל פסח עם חמץ אז אם כן שישית תחילת השעה השישית למה אסור גם משום גדר מה ויש גדר לגדר לא עושים גזירה לגזירה אלא אונה הגמרא לא כשתיקנו לא לאכול מסוף שעה שישית ומעלה קללו בזה תחילת שעה שישית למה שעה שישית אלא שעה שישית מתחלפת בשביעית בשעה הזאת זה לא כל כך ניכר בין תחילת השעה לסופה לכן אמרו כל שעה שישית כבר לא יאכל עכשיו נעבור לרבי יהודה או רבי יהודה אומר מחמש ולמעלה זה רק מדבריהם שישית עצמה בתחילת השעה השישית למה אסורה זה משום גדר שהוא לא יגיע אל אחרי חצות שאז כבר דאורייתא אבל השעה החמישית למה גם משום גדר מה ויש גדר לגדר אלא מה נענה שהשעה החמישית מתחלפת בשביעית אדם מחליף בין שעה חמישית ביום לשעה שביעית שואלת הגמרא מהחלפשיטתי דרבי יהודה תמן הוא אמר במסכת סנהדרין שאנחנו מדברים על שני עדים שבאו להעיד על משהו שואלים את העד מתי זה קרה העד הראשון אומר בשעה חמישית הילד השני אומר בשעה בשעה שביעית אומרים לא אלה סותרים אחד את השני אם אחד אמר שעה שנייה והשני אמר שעה שלישית אני אומר הם לא כך הבדילו בין השעות אבל בין חמישית לשביעית כולם שמים לב להבדל אז אם העד אחד אמר חמישית ואחד אמר שביעית הם סותרים הם לא עדים טובים זאת אומרת תמוא אמר אין חמישית מתחלפת בשביעית וכ הוא אמר חמישית מתחלפת בשביעית אמר רבי יוסי תמ מן הדבר אסור לבית דין שמה זה נושא בעדות בבית דין ובית דין זריזים הם וגם האנשים שבאים להיד בבית דין הם מבינים שזה מאוד רציני ומדייקים בדבריהם אז מקרה כזה לא מבלבלים ולא מחליפים בין חמישית לשביעית ברמחה לגבי אכילת החמץ הדבר אסור לאנשים ואנשים הצלותם הם לא כל כך מדקדק מדקדקות אז לכן היו צריכים להחמיר אמר רבי יוסי ברבי בון הוא אומר עוד תירוץ תמן לגבי העדים זה פער של שעתיים, תחילת חמישית וסוף שביעית. כולם שמים לבער הזה. אבל ברמחה זה מדברים על סוף חמישית ותחילת שביעית. זה פער של שעה ומשהו. זה לא תמיד שמים לב. ותני כן שבתחילת חמש חמה במזרח וסוף שבע חמה במערב. לעולם אין החמה נותן למערב אלא בסוף שבע. אז לכן בסוף החמישית לתחילת השביעית עוד אנשים יכולים להתבלבל. עד כאן דף ה. ‏Ja.
לצפיה בתכנים נוספים: