הדף היומי מסכת שבועות דף י
הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
הדף היומי מסכת שבועות דף י
[מוזיקה] שבוע דף י מתחילים בסיעתא דשמיא 4וח שורות האחרונות שלף הקודם אשכחון ממשיכים במקורות של רבי שמעון קפורוס השעירים שראינו במשנה אומרת הגמורה אשכחון זה מצאנו כמו שלמדנו בסוף השיעור הקודם סעירי ראש חודשים דמחפרה עלתור שחלסטומה למדים אבוינוידו אונוב מציץ שעיר רגולים שרבי שמון אומר למחפר על שעים בדי בתחיל ול בסוף של טומס קדוש מקו כדומר ביחמורה שהוא אומר לשת מאיר לאלון שכתוב בכל שעיר הרגולים שעיר הוא שעירוב בספני רישן אונר גם רב שמן דורש כך שעיר הוא סיר ויסקו שעיר הרגולים וסיר ראש חודשים שכתובים שם ביחד פרשס פינחוס ולמדים מהסכד מילסדקודש מחפר אףיר רגולים במילסדקודש מחפר על עבירה שנעשה בקודש עכשיו כך וכי תאים מנחפרו דראש חודש שיחפרו כל סר גולים אמה שראש חודש מכפר על תור שוכלסטומה זה לא ייתכן אומרינה כמו שראינו בשיעור הקודם כדי לתרץ בדוע שלא נאמר שהציץ מרצה על זה אז למדנו כתובנוסכם אויסו אוסוב דווקא אסור שראש חודש נושא את העוון הזה ונחרב זה וכי שסיר ארגונים ניקפר הכיפורים כי גם זה מוזכר שם הפרשה גם זה שעיר הוא שעיר דהיינו כמו שהסיר הנסה בחוז בגיפורים מכפר על שאם בידי בתחיל אויש בידי בסוף קר גם סירי הרגולים מחפרו על זה זה גם לא ייתכן או אמרינן ראינו לאיל נראה זאת לקמון כתוב אחז בשונו כך כתוב על המזבח הפנימי קרפור רזו שהסועיר מכפר לא יתה לאחס בשונו ואפילו שהפסוק הזה מדבר בסיר הפנימי ה מדובר על מזבח הפנימי ה ראינו במשנה ששני השעירים הוקשו זה לזה המים מכפרה אז אם כך על מה שעיר הרגולים מכפרים אנחנו יודעים שמכפרים על דבר של קוידש כלבדים מסעיר הוא סעיר אבל מה של קודש אז בוא נעשה חשבון מהתחלה היא על שי יש בו יד בתחילו ויש ביד בסוף בטומס מלשוק ליתכן איבר קרובן הוא חיה בקור ויירד היא על שיש בו ידי בתחילו ואם בידי בסוף של טומס קדוש הנעשה בפנים ו הכיפור עם טוילה עד שיוע לו ולא ייתכן שיש עוד קורבן שמכפר זאת כמה למדנו אחס בשונו היא על שהי ביד בתחילו אבל יש בידיה בסוף השר הנעשה בחוץ הכיפורים מחפר ושוב רק אחס בשונו על ככוך מה נשאר לסרגולים אי מחפר אלא שאם בידי לאי בתחילו ולאי בסוף לא יודע בכלל שהוא חטא בטומס וקדושוב על זה שעיר הרגולים באים לכפר מה ראינו בהמשך המשנה רמיר אומר כל השעירים כפרוסון שוב וכולו שעיר ראש חודשים של הרגולים הסעיר החיצון של הכיפורים כולם מכפרים על שלושת העבירות ולא כל אחד רק על עבירה אחת מתוך השלושה אומר רבי חום רב חנינה מהמד רבי מאיר אומר קרו כתוב שם בפרשה של ה של המוסופים בפרשת ספינחוס כתוב שם כל הרגולים וראש חוידיש יום הכיפורים וכתוב שם שעיר אחר כך כתוב בבאים אחריו הוא שעיר בו מוסיפה הוא קשור כל השעיר עם זה לא זה וב מוסיףלי רישן של כל הסעירים מכפרים על כל העבירות האלה דהיינו זה אנחנו יודעים שסוי ראש חוידש בא לכפר על עוד דומתו שאכל קודשים כמו שרב שמל הדרש שראינו בשיעור הקודם אובן אובן אנחנו יודעים שהסיר הכי צון של יום הכיפורים מטמא על טומס וקדושוב שיש בו ידי בתחילו ואם בידי בסוף כמו שראינו לי וסיר ארגוני כמו שסיכמנו כעת לפי רב שימן זה בא לכפר על טובס מיש הקדושוב שלא הייתה כלל ידיע עכשיו שהוקשו כולם זה לזה זה אז כולם מכפרים על שלושת אביס אלו אומרת הגמור כוסל כדאי תוך הבינו בתחילה שכוונת רב חומבדס רב מאיר כל אחד ואחד מחברי גומר כל אחד למד מהסמוך לו וכך למדים אחד מהשני למשל רשי אומר של פסח שכתוב אחרי ראש חודש למדים מראש חודש שכמו שראש חודש מכפר על תור שוכחס אדומה קר גם עשר של פסח של סוכות שסמוך שלם הכיפורים למדיבים הכיפורים שהם בידי בתחילו ויש בידי בסוף וכך גם להפך שהם הכיפורים של סוכות לא בתחיל בסוף עכשיו למדים כל אחד מתחתון תחתון מעליון אבל זה לא ייתכן ואומר רבי יוחננון כל התור כולו למי דין לומד מלומד למדנו מפרשה א' דין לפרשה ב' כעת אפשר ללמוד בפרשה ב' אתותו דין לפרשה ג' חוץ מקודושים שאין למידים לומד מלומד בהקש הכל מדובר בהקש כמו שראינו גם לאיל ברשי אז אם למדים מפרשה א' לפרשה ב' בה בהקש אי אפשר כת ללמוד את אותו דין בהקש מפרשה ב'פרשה ג'. אז איך אפשר כאן ללמוד בהקש אחד השלישי מהשני? אומרת הגמורה הוליכשה כולו מכאן לגמרי דהיינו הוא סעיר מחבר את כולם אז כולם למדים ישירות מראש חודש יום הכיפורים הרגולים כשם שראש חודש מחפר על תורש אורח לסתומה כרגע הם מכפרים ואותו דבר ראש חודש למד מהם וכולם למדים מיום הכיפורים להם בידי בתחיל ו בידיה בסוף וכן הוא למד מהם מהרגולים אומרת הגמור תינח כל דכוס בי שעיר אבל יש שניים שלא כתוב הצרס שבועות יהם הכיפורים דקוס עיר מנון אמר רב מקור אחר או מקרו כתוב אחרי כל המוספים בפרשת ספינחוס אלה תעשו לשם במיעדיכם וקשו כל המעדים כול זה לא זה אושכחוידיש הכיפורים כל שער הגולים פסח שבועסוקס כולם הוקשו זה לזה אז כולם מכפרים את אותם כפורס שואלת הגמורה ור ראש חיידש שלב מו ידו מיל כל הרגולי יום הכיפור הן בכלל מויד ראש חודש הוא לא מועד אז איך הוא כלול כאן במוידכם אומרת הגמורה עיברה באמת ראש חודש נמקר מויל אז הוא כן כלול כאן כדורמר הבי דומר הביה תמוז דאי שעתה חודש תמוז של השנה שהמרגלים יצאו לרגל במדבור מלו מליו הוא היה מלא היה בן 30 יום כסיף כתוב באיכו קורלי מויד לשבור בחורי בחורבן הבית מה הכוונה אז רשי מביא כתוב במשנה מסכת סטייניס שכיוון שבליל טישבוב הכל הכלל ישראל בכו אז שהמרגלים באו ואמרו את הדיבה של ארץ ישראל אמר להם הקדוש ברוך הוא אתם בחיסם בחיה של חינום ואני כובע לוכם בחי לדוירוס באותו יום תשעה באב נחרב הבית הראשון ונחרב גם הבית השני אז הגימור מתקשה שם במסכת סטייניס שהרמרגלים כמו שהגימור עשה שם חשבון הם נשלחו וחופטי סיבם הם שבו אחרי 40 יום. אם נספור 40 יום מחופטי ציון תמוז הוא בדרך כלל רק בן 29 יום אז נמצא שהם חזרו בתשעה באב. אז מתי הם בכו ויבקום בלילה הוא בלילה סורבוב. אז זה לא מתאים. אומר הבעיה תמוס של אותה שנה הוא היה חודש מלא. חודש בן 30 יום. ואז באמת היה ל תעמוז ורק אחר כך ראש חודש אב. אז נמצא שהם חזרו בחטא אב ובליל תשבו והייתה הבחירה הגדולה שויבקום בלילה הוא וזה כוונת הפסוק באיכו קורוי עולה מויד הקדוש ברוך הוא קרא מויד בחודש תמוז היה עוד מויד דהינו שראש חודש נקרא מויד וכשיש חודש שתמוז נהיה מלא אז בחודש תמוז היה שני מועדים היה ראש חודש א' תמוז והיה ראש חודש של ל תמוז שהוא יום ראשון של ראש חודש אב כמו שרשי ביינק בתיניס מסביר אז רואים על קופונים שגם ראש חודש נקרא מויד מביא כתגמור אומר רבי יחנון נכון שרב מאיר במשנתנו חלק על רבי יהודה ורב שמ והוא אומר שכל המוסוף קברוס הנחס אבל הוא מועיד רב מאיר בסיר הנסה בפנים שהוא אין מחפר כפרוסון של שר הסעירים והן שר הסעירים אינון מכפרין כפרורוסי דהיינו כל מה שהוא דיבר הוא דיבר על יום הכיפור עם הסר הנעשה בחוץ ועל שעיר הרגולי וסיר ראש חודשים כל אלה שמוזכרים בפרשס פינחוס סיר הנסה בפנים שהוא מוזכר בפרשס אחרי הוא בא לכפר כמו שרבי יהודה אומר כמו שרב שמעון אומר כך גם רמר סובר שהוא מכפר על ש על שיש בו ידי בתחילו ואין בידי בסוף שהוא טולה עד שיווד לו ואז יביא קוראירד מנין אנחנו יודעים זאת הוא הינה מקפר כפרוסון כי הרי כתוב אובן כפורחס מכפר והנה מכפר שתי כפורס אז ממילא הוא לא יכול לכפר את כפורס ראש חוידש ושאר הגולים כתוב בראש חודש אובון כ גם שער הגול למדים שיש רק פורה אחת אין אינו מחרפ כפרוסי אומר קרו אחס בשונו כפורזו של הסור הפנימי לא יתה לו אחס בשונו ולא בעוד הזדמנויות תנמוכה כך ראינו גם באמת בבריסה כמו שרבי יוחן אמר על שים בידי לא בתחיל ולי בסוף ועל שעים בידי בתחילו ויש בו ידי בסוף בתומס קדוש ועלתו שורחלסטומה סעיר הרגולי וסעיר ראשי חודשים וסויר שיהיה הכיפורים הנעשה בחוץ מך פרן השלושת עבירות האלו דבר מיו מה רואים כאן ואילו סורר הנעשה בפנים יום הכיפורים שירה הוא לא יזכר זאת כולו מכפר על שלושת אילו וגם וכפורונה משירה את הכפורה שהסר הנסבתי מכפר שיש בידי בתחיל ובידי בסוף גם לא גושיה הוא לא כתב זאת כאן כי באמת כמו שרבי יוחנן אמר הוא נשאר ייחודי שמכפר רק על זה והשער לא מכפרים כפורזו מה ראינו בהמשך המשמי רב שמר סעירי ראש חודשים מחפרין על תור שחלסתומה כולי משל רגולים כתוב שמה המשך הם מכפרים על שם בידי הולי בתחילה בסוף ושם הכיפור עם מסיר החיצון מכפר על שם בידי בתחילו אבל יש בו ידי בסוף בקשה הגמורה לכאורה רמר צודק הרי כולם הוקשו זה לא זה אז זה אני מבין בי דשיחים כתוב חודש שניס אלו דרגולים חפרד ראש חודשים שער הרגולים הרי יוקשו לשעיר ראש חודש אז כשם ששעיר ראש חודש מכפר על תור שוכלסתו קר גם גוי מכפרו על זה אונה הגמור מקרו אויסו כתוב שמושה רבינו אומר על סייר ראש חודש ואיסו לכם אויסן ונחנו סובן ממשיכה הגמורה ושואלת לפי רבי שמעון בשלמדר גולים לא מכפר דם הכיפורים סיר הגול לא מכפרים את הכפורה שס הכיפור מכפר דהיינו שיש ידיעה רק בסוף אל תומס וקדושוב דומר קרו אחזונו כתוב בסוף פרשה תצווה בבדיעת בציווי לבנות את המזמח הפנימי חיפר קרנו אחזונו בדם חטס כיפורים אחזון פרס קודש קודשים כפורזו שעשו ירפנים ממכפר לא יתה לאחס בשונו שיר הרגולים לא מכפרים זאת אלו ד הכיפורים ניקפר דרגולים שס הכיפורים מכפר גם מה שהרגולים מכפרים על טוב מסקדוש שאין כלל ידי לא בתחבל בסוף אונה הגמור מה קורה כתוב כאן שוב אחס בפסוק כפור אחס מכפר ו מחפר שתי כפוריס כשה הגמור ככסיב אחס בסויר הנסה בפנים דכסיב כן מדובר כאן על המזבח הפנימי ואנחנו שואלים על סויר החיצון שהוא יכפר מה שהרגולים מכפרים אונה הגמורה אומר קרו כתוב בסוריר החיצה בפרשת ספינחו כמו שהמשנה מזכירה שמביאים אותו מלבד חטס כיפורים מלבד הסועיר הפנימי זאת אומרת שהסועיר החיצון הוא קש לפנימי וסקושחיצה לפנימי אז כשם שהפנימי רק אחס רק הפורחס הוא מכפר כרגע רחיצה מכפר רק הפורה אחת מה ראנה בהמשך המשנה רבי שם יהודה מר משמוי וחול רבי שמעון אחרת קצת מאשר התנקמה אומר בסר שמן שהוא אומר נכון שסיר חודש מחפרים רק על תור שוכלסטומי אבל של רגולים מחפרים גם על זה וגם על שאם ביד בתחילה בסוף והסר חם הכיפור מכפר על כל שלושת העבירות על תורשו חלסתומה על שם בידי לבתחיל בסוף שהם בידי בתחילו אבל יש בידי בסוף שואלת הגימור לפי שיטה זו מה ישנדרוש חודשים דלא מחפר דרגולים שהם לא מכפרים על טומס קדושוב שאין כלל ידיה דו מקרו כתוב בסר של ראש חודש אובן חודשים כתוב בס חודש או הגמור רבי שמעון לשבי שמעון בודר שיסו זה לא מילה מיותרת כך מדברים שואל תודה הגמורה מה ישנה שלפי שיטה הזו דרגולים דלמךפרד הכיפורים הם לא מכפרים מה שהסור שם הכיפורים מכפר דהיינו על שיהיה בתחיל ויש ביד בסוף דקרו אחס בשו כפורז בשונו ולא בסיר הרגולים דכיפור נמ לאניקפר דרגולים הם לא יחפר מה שהרגולים באים לכפר דהיינו כשאין כלל ידיה כי אחס כסיב כפורחס מכפר והנה מחפר שתי כפורס כמו שהסברנו לפי שיטס רבי שמעון בדסתנקמה אונה הגמורה אחס לא ימשמלי שואלת הגמורה המיכסיב אחס בסורר הנסה בפנים כסיב כ מדובר שם על המזבח הפנימי אוכה דרג גנק פה הכיפורים אמ שסור החיצון שמכיפורים מכפר דקסיב בסור הנסה בפנים כסיב בסוריר הפנימי יתכן שגם סיר רגולים יחפרו את אותה כפור שהוא מכפר אונה גמורה לאילום אחס משמלי ושכיפר אהרון על קרנו אחס בשו קרנוזח הפנימי דקפורחס מחפ שפורסחיצון אפילו שתי כפורס מה הכוונה אז רשי שמסביר כמו שאמרנו כתוב בפסוק פעמיים אחס כתוב חיפר אהרון על קרנויסוב של המזבח הפנימי אחס בשונו מדם חטס כיפורים מה זה זה הסויר הפנימי והפר של כהן גודל אחז בשונו יחפרו לדירסיכם אז לפי תנקה מרבי שמעון דרש גם את האחס הזה וגם את האחס הזה גם לסור החיצון כי הוא קשוז על הזה ולכן הסור החיצו מכפר רק הפרה אחת הוא לא מכפר מה שהרגונים מכפרים וגם הרגולים לא מכפרים מה שהסיר החיצון מכפר כי כתוב כאן אחס אבל לפי רב שמ ודו רב שימן טוען כך האחס שכתוב בסוף הפסוק אחס בשוןח פרולוב שמזה ממעטים שאין אחר מכפר כפרתו זה סמוך לאחס בשונו זה עולה על הסועיר הסועיר הפנימי שהוא כלול בחטס הכיפורים הסועיר הזה הוא מכפר אחת בשונו יש לו ייחודיות אין אחר מכפר כפרתו זה מדבר על הסוער הפנימי והסוער החיצון הראוקש לפנימי כמו שהזכרנו את הפסוק במשנה כמו שהזכרנו ללת הפסוק אז גם החיצון למדים מכאן שהוא מכפר ייחודי ואין אחר מכפר כפרתו לכן סעיר הרגולים לא מכפרים מה שהוא מכפר אבל אח שכתוב בתחילת הפסוק שמזה למדים שהוא לא מכפר כפרה שאחרים מכפרים זה לא עולה על החיצון כי זה הרי לא כתוב על הסועיר זה כתוב על המזבח וחיפר אהרון על קרנויסוף למזבח הפנימי א חז אח בשונו אז זה אומרים הסועיר הפנימי הוא מכפר באמת אחס בשונו והוא לא מכפר עוד כפרות מכפר רק כפרה אחת אבל זה לא עולה לחיצון כי החיצון לא מוזכר כאן בכלל לא מוזכר כאן הסועיר הפנימי שהסר החיצון הוא קש אליו הוזכר כאן רק המזבח לכן סובר רב שימן שסור חיצו שם הכיפורים אין מיוט שהוא מכפר כפרה אחת לכן הוא מכפר גם על עוונות שמתכפרים בסיר ראש חודשים ובסעיר הרגולים כי בוקשו כולם זה לזה מעדיכם ורק מה שכתוב בסוף הפסוק אחזון על הסויר זה הוא מקיש אליו גם את הסויר החיצון שהסיר החיצון יש לו ייחודיות שרק הוא מחפר על זה שהייתה ידי רק בסוף ידיע בתחילו וסועיר שראש חוידי וסוריר ארגולים לא מכפר זאת אבל את ההחה של תחילת הפסוק שעולה על המזבח זה לא קשור בכלל לסועיר החיצון עד כאן דף י
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה
