הדף היומי מסכת זבחים דף נב

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת זבחים דף נב

[מוזיקה] זבורכים דף נב מתחילים בסיעתא דשמיא באמצע שורה שנייה מלמעלה אוי אינוי אנחנו עומדים באמצע ביאור הבריסה שהבאנו בדף הקודם שדורשת מה שכתוב בתוירה אל יסוד מזבח אוילו ישפחו את השיריים זה כתוב בשלוש קורבנות אנחנו עומדים בדרשה האחרונה שכתוב כך בסועיר נוסי והברייסה דורשת שהכוונה היא תן יסוד למזבח שלו שכל דמים שזורקים על מזבח זה דם של אוילו ועוד את השיריים שנטרו אחרי הזריקה צריך לשפוך ליסוד זה לא מפורש בתיר בוילה ושרקובנס אומרת הבריסה מי אומר שזו כוונת התוירה וכעת נעבור דברי הגמורה אוי אינוי אלו מזבח של אוילו יהיה לי יסוד דהיינו אולי כוונת התאיר ללמד אותנו שאת הדם של האוילו שזורקים שתי מטוני שן ארבע צריך לזרוק אותם במקום שיש תחתיו יסוד ולא בקרן דרומיס מזרוכי שאין תחתיה יסוד לכן הבריסה ממשיכה שבהכרח לא כך לזה יש כמה מקורמות אחרים מקלבו חמום טמאה גמורה איך היא יכלה להיות כזו אב מינה מ כסיב אל יסוד אוי לא אלסויד מזמחו לו כסיב מסביר רש"י בשלים אם אתה דורש כמו שאמרנו שלמדים מכאן שיריים לכל דומים החיצוינים לכן כתוב מזבחו לו לכל דמים שנזרקים על מזמח זה צריך צריך לשפוך את השיריים ליסוד. אבל אם אתה דורשתות לתחילת זריקת הדם אז אי אפשר לומר שהכוונה לכל מי שנזרק על מזבח זה כרגע דם חטוס תהו נומטנל ארבע קרונוס על המזבח זה וכל הארבע קרונוס בכלל גם על קרן דרומיס מזרוכי שאין תחת יסוד אלא בהכרח שזה רק על האוילו אם כך צריך להיות כתוב יסוד אוילו שתהיה אוילו נזרקת כנגד היסוד למה כתוב מזבח אוילו אונה הגמורה באמת היה מקום לומר שכוונת התויר ללמד שדם יזרק מעל מקום שיש יסוד אלא בזק יסוד שאת שתי מתונש ארבע נזרוק על הזקיפה על הקיר של היסוד היסוד הרי בלת עמו והיה גם בגוי ועמו אז אולי שם יזרקו את הדם עד שנכסים ליסוד מזבח אוי לו יסוד שהוא דומה למזבח הגג או ידי יסוד על הגג של היסוד ולאו דווקא על הגג עצמו מסביר רשית מקוב בצס גם בתו ספס אלא שיזרוק על קיר המזבח כנגד היסוד מן המעלה ואדם יזרום אל גג היסוד הקופונים אז אולי זו כוונת התוירה אז זה הונה ברייסה שלא יתרחן שזה הבא הפסוק ללמד שצריך לזרוק דווקא במקום שיש תחתו יסוד וראינו שתי ידות בבריסה וכעת הגמור תבר את ההבדל מרן בבריסה אומר רבי שמואל גג יסוד ששם צריך לזרוק היכן שיש יסוד תחתיו לא מ לקרוא כל מרוש יורחטוס שאינו מפרס שפיכת השיריים ליסוד זה לא חלק מהכפורה תאוונו גג יסוד כמו שמפורש בתוירו שהתשירים צריכים לשפוך על היסוד תחילה סוילות תחילת זריקת אדם שתיים שאן ארבע שמכפרסינודין שתו נוג יסוד אומר רב קיבה הוא אומר קצת אחרת אומיורכה ש מחפרין ואין בואים לכפר ומוסיף טו נוגעג יסוד תחילו לו שמכפרסו בוא לכפר אינו נודין שטו נוגעג יסוד אם כמה ממדלים על יסוד מזבח אוילו תן יסוד למזמח שלא לו שכל הדמים שנזרקים שלא יהלילו בשר קורבונס עשירים הם נשפחים ליסוד מבר כעת הגמורה מה בני ומה ההבדל בין רבי שמואל רבי עקיבא שתי דרכים הגמורה דרך ראשונה אומר דברה שיריים מעקבים אי כבניו האם שפיכת השיריים של הקורבנות היא מעכבת מ סובר מעקווה או מר סבר למעקווה רבי שמואל סבר השיריים זה לא חלק מהכפורה אבל זה מעכב לכן הוא רק אמר מכפרס לא מכפרס רבי עקיב מוסיין בואים לקפורה זה כלל לא מעכב ולמיסה אחרונים מתקשים אם רבי שמואל גם מודה שזה לא חלק מהכפורה אז לים מה זה מעכב נאמרו בזה כמה שיטות בטרס הקודש מסביר שזה מעכב לעניין זה שאם לא שפחו את השיריים על היסוד אז האימורים פסולים לקטורת וגם הבשר נפסל כך פירש דבר רב פרופו אמר דכולל משירין מעקבים בחטו שכתוב בתורס צריך לשפוך את השראים על היסוד אפילו ברכתו פנימיוס זה לא מעכב באיזה שראיים נחלקו רבי שמואל ורבי עקיבא ואוכה במיצוי חטוסוף מעקף כמפליגה כתוב בתויראה שכשמביב חטוסוף אז הכהן מזה מהעוף עצמו על קיר המזבח ועלני בדום הוא ממצא ליסוד המזבח הוא מחזיק את האובידו והדוחק אותו למזבח שיצא שר הדם מהסובה מעקב ומהסובה לא עם העקב זה נחלקו רבי שמו ורבי עקיבא זה רבי עקיב מוסי שזה בכלל לא מעכב וגם כאן צריך לפרש כמו שאתרס הקודש פירשטרס הקודש מוסיף למה יש ספרה שבזה נחלקו ולא בשאר שיריים אז הוא אומר זה על פי הגמור מסכס מאילה כיוון שכתוב הנישה בדו מימוצא לסויד המזמחוס הוא משמ שחטוס הוא שהכוונה ליקובה עולה גם עלימוצה ולכן מסתבר שבזה בזהם נחלקו האם זה לאכובה או לא מביאה הגמורת תניקבסיד הרב פופה שגם לרבי שמואל השירה רעים בחטוס באמ לאכובה כך מפורש בברייסה מה ראינו בבריסה כתוב בפרק הכהן משיח צריך לתקן כאן את הפסוק ואז כל דם הפור אישפו לכאורה צריך לכתוב כל הדם ישפו ברור שמדובר בפר מה אתה עוד לא הפר לימד על פר ים הכיפורים שטון מתדום ליסוד בפר הכיפורים לא כתוב שיחס יסוד אז הוא מרומז כאן דברי רבי אומר רבי שמואל הוא לא בא לחלוק אומר רש"י הוא בא רק ללמד שאין שראיים מעקבים בו אפילו שגם בלי פסוק הייתי יודע אז לכאורה אם בלי פסוק הייתי יודע וכעת יש פסוק אז לכאורה שון הכוסבק זה לא דקוב כמו שרבי שמואל יו למה הייתי יודע שפעם הכיפור מתון שייחסות גם בלי פסוק כלבו חומו ומה עם מי שאין נכנס דומוי לפנים חוייבו פעם משיח אין חובה להביא אותו אדרבה עדיף לא לחתו ולא להביא קורבן בכל זאת אם הוא חטא הוא מביא את הקורבן אז צריך לזרוק בפנים וטעון יסוד צריך לשפוך את שראיים ביסוד מי שנכנס דומה לפנים חוייבו בא עם הכיפורים זה חוייבו להביא אותו כל שנה אינו דיין שטעון יסוד אז קודם כל הגימור הבריסה מביאה נוסח אחר בקלבחי ועוד מעט נסיים את דברי רבי שמואל רבי עקיבא בא להוסיף על דברי רבי שמואל עד שאתה לומד זאת מכניס דומים לפנים לאיחול שדם פר נכנס אם הוא חטא תלמד יותר טוב בלפניי ולפנים ששם הוא בכלל לא נכנס ותעשה כזה כלומר כלומר חזק יותר אומר רבי עקיבא ומה מי שאין דום נכנס לפניי ולפנים בין לחוי ובין למצווה דם פר כהן משיח לא נכנס לקודש הקודשים בכל מקרה טוני יסות הון שפיכת שיריים מי שנכנס דומי חו לפני ולפנים פים הכיפורים חובה להביא אותו כל שנה וחובה להכניס אותו לקודש הקדוש עם את הדם שלו איילו ידי שטון יסוד וכעת רבי שמואל מסייב את דבריו יאכל יעקבנו אם אני יודע שפע יום הכיפור עם תורן יסוד אשרים ליסוד מקבו חולמה והתר מפרשת זאת בהפר המיויותר אז לכאורה זה כאילו שכתוב פעמיים וזה יהיה ליקובה תמוד לא ימר כתוב בפרשה סכרי אחרי כל האבודס עם הפר והסועיר וכילו מכפרס הקוידש שולמו כל הכפורס כולון באבוידו שמורות שם שביחת שיריים לא נאמרה שם וזה כאילו דבר רבי רבי שמואל אז זה מלמד אותי שהשפיך אשריים לאיכובה עכשיו ממשיך רבי שמואל כלבוכו לפר כהן משיח מעטו אותו דבר אני יכול ללמוד קלב לפר כהן משיח שיצטרך שבי חשריים ומה מי שאין נכנס דומה לפנים לא יחובו ולא ימצווה סויר נוסי חטוסיוכי שאדם מביא מוחטה לא מכניסים את אדם פנימה כל אדם נזרק על מזבח החיצן טון יסוד מי שנכנס דומה לפנים בין לחוב בין למצווה פ כהן משיח מכניסים את דמויכל אינו דין שטון יסוד וראשי מתקשה נכנס דומה לפנים בין לחויב ובין למצווה הרי מקודם אמרנו שאין חובה כי אין חובה לחטו יש רק מצווה אז רשי אומר שצריך לגרוס כאן שנכנס דומה לפנים למצווה שאם הוא חטא אז מצווה להכניס את דמו לפנים מה שאין כן חטוסנוסי חטוס יוחיית שאדם נזרק רק בחוץ רשי מוסיף שאפשר גם לגרוס כמו הגרסה לפנינו בין רחוב ובין מצווה הוא מצאין שיש כזו גימור מסכת סוטה שיש כזה דבר שזה נקרא חוייבו ביחס לדברי רשוס ונקרא רשוס ביחס לחוביבו גמורה ולכן פר הכהן מושיח להכניס אותו לפנים אז כלפי פר יום הכיפורים שמצווה להביא אותו אז זה נקרא רק מצווה ולא חוייבו אבל כלפי חטוי שבכלל נכנסות פנימה אז זה נקרא חוביבו להכניס אותו פנימה הקופונים יוכל יעקבנו אז אם כן כאילו שיש לנו שתי מקורות לפרקו מושיח לשביחש שיריים יש לנו כלבוכו מכל חטוס חטוס חיצונו ואם התראה כותב את זה מפורש שיש שפך שיריים אז כל שכתוב פעמיים וזה יהיה לי קובה תמוד לאמה כתוב בפרק כהן משיח צריך לתקן ואז כל דם הפור אישפו ניתקו הכוסוב ביותר ניתקו הכוסוב הפוס שינה כאן והוא ניתק אותו משער סדר הבוידס ועשו שיור מצווה זה רק מצווה לכתחילה אז רש"י מסביר בכל הבודס כתוב ולוקח והיזו ונוסן כאן לא כתוב ושופח דומ יסוד אלא סכל דם הפורשפך לאמלוך השינוי הזה אומר לך שיריים אין מקובה כמו ולא קר והיזו ונוסן אלא זה רק מצווה לכתחילה אז מה רואים כאן שלדעס רבי שמואל שיריים לאיכובה בכל חטויס גם חטויס פנימיויס כמו שרב פופה העמיד את דברי רבי שמואל ובמה נחלקו לפי רב פבי שמואל ורבי עקיבא במצוכת סוף מקשה הגמור בסוף רבי שמואל מצויחת סוף כן מעכב ואותו נדבי רבי שמואל שנו בבית מדרשו של רבי שמואל כתוב בחטוסובה נישור בדום מוצא נישור עם מוצא ושאינו נשאר לא ימצא אם יצא כל אדם בזוה לא צריך מיצוי אומרת שזה לא יקובה שישאר שיריים וימצאו אותם הגמורת ראיתנו ולבי שמואל נחלקו התנועים בדעתו האם מייצו תוסוף או לא והגמורי אומר רומי בחומה הי תנה התנה של הבריסה שכבר הנביא סובר שיריים של חטוס פנימיוס מעקווה מעקב שישפחו את השיריים שלהם המזבח החיצוין לתניה כתוב בפסוק שזו היסטורסחטוס הכהן המחת אויסו מחתיסו הכוונה מי שזרק אתדמה הפסוק מסיים יוכלנו האויסו מיותה אויסו משמיע אוסו שניתן דומו למלו שניתן ניתן דמה בחץ העליון של המזבח בקרונוס תחת הקרונוס כמו שנראה לאלון שתי שיטות כמו שמפורש בתויר אם הוא כך עשה הוא זרק את זה במקום הנכון לנו ולא אויסו שניתן דום למטו אבל אם זרקו את דם החטוס בחצי התחתון של המזבח אז אי אפשר לאכול את החטוס כי פסולה אומר טוב ממשיכהיסבחן בוסו למה הייתי חושב להכשיר כזו חטוס שאני צריך פסוק לפסול אותה התירוצץ הוא מכלל שנאמר ודם זבוכךכו אישו הופיך משמ שפיכה אחת על מזבר וגוימ הפסוק מסבוסכל לומדנו כמו שראינו לאיל לניתוני במתן ארבע חטו שצריך לזרוק על ארבע קרונוז שימנוס מתון האחס קיפר אז אם הטירה אומרת לי שאפילו שלכתחילה מצווה ארבע מתונס על ארבע קורנו בדיבל מספיק מתונה אחת יכול שבדיבל מספיק גם אפניטוני למעלה שנאס למטו קיפר אפילו אם הוא זרק אדם אחר אז בחצרון של המזבח גם נלמד מדמז בוכר חוישך שהקורבן כשר בדיבד לכן צריך את הפסוק אויסו שהקורבן פסול במקרה זה אבל לכאורה זה שוב מיותר אויסו ודינו אפשר ללמוד ממהמצו שלעיכוב ולתת את אדם למעלה נמרו דומים למעלו חטוס באמש צריך לזרוק את אדם למעלה ונמרודומים למטון יש דם שריך לזרוק אותו למטו מחוט הסיקו בחטוסוף כתוב זמן מנמחטוס ודורשים לאלון בקיר התחתון מה הדומים האמורים למטון שנוסנו למעלה לא כיפה אם הוא זרק מחטוסו בחצל של המזבח הוא לא כפר כי כתוב שם בזוהז חטוסוף חטוס היא חטוס זה מלמד אותי שהיא משינה פסל עבדו ממאמורים למעלון להפך אם לאס למטו לאי כפר אז למה צריך אוסו התירוץ הוא לאי אם הוא אמר אותו בתחתונים שלטוני בנסינ למעלו שאין סיפו למעלו לכן לא כיפה בחטוסוף אז כל אדם שייך רק לחץ התחתון בין הזוהר בין המיצוי אז לכן כן אם הוא שם החצי העליון לא כיפר טועים הרבה אליונים שנוס למטוס שיש מהם קרוב למטו בחטוס יש שייכות לדם גם לחץ התחתון של המזבח כי נכון שארבע מטונס על ארבע קרונס למעלה אבל השיריים נשפחים למטה ביסוד אז אולי גם אם הוא נתן את כל המטונס למטה קיפר אבל לכאורה הדומים הפנימיים יכיחו שחטויס הפנימיס שיש מהם קורה בחוץ ישחוט לדם שלהם למזבח החיצו שפיחס השיריים אה ואם נוס בתחילה בחוץ אם הוא יתן את כל המטונס בחוץ לא כפר כמו שלמדנו לאיל שכל המתונס בהם לעיקובה ועוסו כאשר אוסו אז גם קם בחטוס אבל שוב לאי אם אמרתו בדומים הפנימיים שאם מזמח הפנימי ממרקון המתדום המזבח הפנימי לא מסיימת אבוידה צריך עוד אבוידה אומרת נראה מה היא אז כיוון שזה חמור לכן אם הסדת בחוץ לא כיפה באליונים שריקונוסמרסון זה גמר מתנדומים נכון שצריך לתת עוד שיריים למטה אבל זה לכולן מלאיכובה אז זה לא חמור אז ייתכן שאם הוא נתן את הדומים למטה יכפר אם לא עשה למטו כשאירים לכן תמוד למה אויסו אויסו שניתומים למעלו ולאי שניתן דומה למטו עד כאן הברייסה שמפרשת שחטוס שזרקו את הדם בחץ התחתון של המזבח לא יקיפר טוען רומחק כעת מה כתוב כאן בסוף הבריסה שאי אפשר ללמוד מדומה בפנימיים כי הם יותר חמורים שאין מזמח הפנים עם המרקון מה יש שאין מזמח הפנים עם המרקון לאו אלו שיריים כי צריך עדיין גם לשפוך את השיריים בחוץ כי זה לאיכובה אז יש לנו תנ שסובר ששפיך שיריים שחטוספנימיוס לייקובה אומ לרובלומ ברחומה אייוכה שהתן הזה סובר שהשיריים אם כך קולשקין תס בקלב חומר שחטוס חיצונו שנתות אדם למטה לא כפר ולא צריך את הפסוק אוסו כי נאמר כך מה השירים הפנימיים שסויפון חובו בחוץ השיריים שחטוס פנימיוס זה חובה לשפוך אותם על המזבח החיצו הסום בתחיל בחוץ לא יקיפר זאת אומרת כחספנימיס יש לה קשר חזק עם המזבח החיצוניים כי שפיחס השירהם שםובה בכל זאת הוא מנתן את כל הדמים את עיקר הדמים שבחוץ לא כפר הניתוני למעלה שאין סויפון חוי ולמטו יש קשר כלוש לחץ התחתון של המזבח לחטוס חיצונו כי לכולה מן שירים מקבים בהם והסום התחילו למט אז אם נותן את המתון אז בחצי התחתון אין הדין שלא יה כפר אלו ודאי שהתן הזה סובר שאין שיריים מעקבים בפנימיוס ולכן לא שייך לדרוש כזה כלב ומה הכוונת הבריסה שאין מזבח הפנים מרקון הכוונה אין מזבח הפנים אמרקון בלבד אלא פרוכיחס אדם של פנימיוס לא מספיק להם רק אבוידה אחת לזרוק על המזבח צריך גם לזרוק כנגד הפרויכס אז כיוון שהם טונים שתי וידז בפנים אז הם חמורים לכן זה לעיכובה שיזרקו בפנים ולא על המזבח החיצון אבל טוני למער לו שמספיק רק לזרוק על הקרונוסיס לא צריך עוד אבוידה אז שמים נתן את עיקר המתונס למטה יוצו לכן צריך אויסו כת מביאה הגמור ברייסה לגבי פר וסור שם הכיפורים תונו רבונון כתוב אחרי שהוא זרק את כל הדם של הפר והסור וכילו מכפר פרס הקודש זה מיותר היה אש שם מיד לבוא לדינים של סועיר החייל הזוזל אלא אומר תנקמה רב עקיבא כבר נראה יודע כוונת הפסוק אם כפר כי לא אם הוא כפר הוא עשה כל מה שמעכב את הכפורה בשאר קורבונס לעזות על הפרוויכס על המזבח כילו אז הוא סיים את העניין ואם לא יקיפר אם הוא חיסר אחד מהמתונס לא הכי לו אבל דווקא הכפור זה לעקובה שפיכת השיריים לא מעכבת דבר רבקה אומר לרבי יהודה למה אתה צריך לסרס את הפסוק כתוב וכילו מכפר אתה מתחיל מכפר ואתה עובר אחורה לו קילו למה לא נדרוש לפי הסדר מפני מה לאנמר אם קילו אם הוא קילה הוא סיים הוא עשה כל מה שצריך לעשות כפר אם לא הקילו לא יה כפר הפסוק מלמד שאם חיסר אחס מכל הבטונוס לא יוסו ולא כלום עכשיו צריך לבאר מה ביני מה הם נחלקו נחלקו בזהירועים רבי ירחנו ורביע בן לוי חד משמעוס דורשבני שניהם גם רבי עקיבא וגם רבי יהודה באו ללמוד כאן שכל המתון שכשובות בתור שצריך לזרוק מהפר והסור זהובה הקבקי ומשמלא שדורשים זאת מסיפה לרישה בכפורה דינה במתונס שהם הכפור בכל מקום בזה תלוי השלומה השירהם לא לעיקובה רבי יהודה גם הוא סוב שהשיריים לא מעקבות הוא אומר עכשיו שאתה דורש כך מנ שכל המתונס מעקבות אולי אתה דורש קיפר כיפר הוא נתן מתון נכס כבר קילו אלא אדרבה תדרוש לפי הסדר אם כאילו אם הוא סיים הוא עשה את כל מה שכתוב רק אז הוא כפר אם לא הכי לו כל מה שבעניין לא כפר ולומדנו שאם חיסר אח כל מתונס לא יוסבל לכלום שיריים לאיכובה כי זה לא כתוב כאן בפרשה זה למדים מפר כהן משיח וראשי מסביר שרבי עקיבא הוא לא צריך פסוק מיוחד עד שכל המתון לאיכובה כי כתוב שם בסיום העבוד שם הכיפור עם חוקו וכן שכתוב חוקה הכלובה אז לכן עיקר הדרשה שהשיריים זו לאיכובה אבל לכן יכול להתחיל לדרוש להפך אבל לפי רבי יהודה הוא לשיטוס מסכת סיומה שחוק עולה רק על דברים שהכהן גודל עושה בביגלובון לפני ולפנים בקודש הקודשים לכן הוא אומר אם תדרוש להפך אז אולי קיפר הכוונה חלק מהמטונס לכן הוא אומר כאילו הוא עשה את כל המטונס אז קיפר ככה אמר אחד מהמוים או רבי יחנון או רבי שע בן לוי שאין מחליקס להלוכר עקיבא ל רבי יהודה אלא נחלקו בדרשת הפסוק ומר המוואיר השני אמר יש כן מחלוקס להלוכה שיריים מעקבין אי כבניו האם שפיכת השיריים של פרסכיפור המזבח החיצון מעכבת את הכפור או לא לפי רבקיוה זה לא מעכב וכך הוא דורש עם קיפר כל מה שאמור בעניין כילו כזה כתוב חוקו אז שיריים לא כתוב חוקו זה לא אמור קרע בעניין אז זה לא מעכב בא רבי יהודה ואומר כאילו אמא עשה כל מה שצריך גם מה שכתוב כאן וגם מה שלמדים מקום אחר כפר ואם לא הכי לו לא יקיפר שאם חיסרחס מכל המתונס כולל שפיכת השיריים לאי כפר אז אמרנו חדומה וחדומה לא יודעים מי אמר כך מי אמר כך ונסע הגימורה לפשות תסתיים דרביש בן לוי הוא דאומר שיש מן דאומר דהינו רבי רבי יהודה שיריים דמעקווה או המנדומר השני היכן רואים שרבי ישע בלי סובר שיש כזה מנדומר דומר רבי שע בן לוי לדיבריו שיריים של פרסועיר מעקווין אז מה קורה אם הכהן גודל עשה את כל הבודס הפר ואז כל הבודס הסועיר ולפני שהוא שפך את השיריים על יסוד מזבח הכי צון נשפח הדם אז זהובה אז לפי שיטה זו מי פר אחר הוא מתחיל בתחיל הבפנים אז רש"י מסביר כך בעצם מבואר מסכת סיום למדנו גם לאיל שאם הוא יזה מדם הפר למשל בקודש הקודושים ולפני שהוא התחיל את המתונס באיכל נשפח אדם הוא שוחט פר אחר הוא לא צריך להתחיל שוב מחדש בקודש הקדושי מתחיל מכאן שהוא הפסיק אז לכאורה גם כאן אז הוא כבר גמר את כל המתונה של הפר והסועיר רק שהוא יכנס השיריים נשארה אז נכון שמנדום הזה סוב ששיריים מעקבים על שישחוט פר אחר וכמו כן סועיר אחר וישפוך את כל אדם כדין שיריים על היסוד המזבח החיצון אומר רש"י שיריים מעקבין זה צריך לקבל שם שיריים אם לא שפחו מדם של פר וסור זה אז זה לא שיריים אז לכן הוא צריך להתחיל בתחיל ובפנים דהיינו הוא מתחיל שוב את המתונס על המזבח הפנימי ואז זה נהיה שעה שיריים ואז הוא שופך את השיריים על מזבח החיצון אז רואים שלפי רבי ישע בן לוי יש מנדומר ששירה עם מעקווין אז הוא המנדומר השני שהמיד את מחליסתנו בזה ומי המנדום לדיב רואה אשר מעקבים אין רבי יהודה טוענת הגמור אוטו רבי יחלסלי אוספורה רבי יוחנן לא סובר שיש מנדומה ששירה עם מעקבין והוא אומר רבי יוחננון רבי יוחנן עולה על דברי רבניכם י להלון כתוב בתויר שאם אדם מקריב קורבן מחוץ לאזורה הוא חייב קורס אומר הבנחמיה גם אם הוא לא זרק את עיקר הדם או הקטיר את האימורים אלא את שירי הדם הוא הקריב בחוץ חיב אומר רבי יוחזה רב נחמ כדברי שירקין רבנחדמר ששירקביד אז ממילא לי כיוון שזה אבו ביס מקדוש אז זה גם נחשב כאבוידה בחוץ להתחייב על זה אז רבי יוחנון גם סובר שיש מןדומר ששירים מעקבים אז מה תאמר אם תאמר שרבי יהושע בן לוי הוא זה שהמיד את המחלוקס בין ברב עקיבא לרבי יהודה אם שראה מקמים או לא ורבי ירחון אמר ששניהם סובים ששיים לא מעקבים אז מה איך תפרש כאן דברי רבי יחנון אלא כדברי אוים אבל לאננוה רבי יחנון מתכוון לתנועים האלו רבי עקיבא ורבי יהודה שניהם סובים שיריים לא מעקבים רק יש מנדום אחר תנה אחר שאנחנו לא יודעים את שמו שהוא אומר שראים מעקבים אונמים כך אפשר גם לומר להפך שרבי יוחנון הוא שהמיד את המחלוקס ברב עקיבא לרבי יהודה אם שרא מעקבנו או לא ומה שהוא אומר כאן שרב נחים יקדיב ראויים אשר מקנו רבי יהודה ומה שרבי ישע בן לוי אמר שלדברי שיר פחר אזכדברי ולנו לפי דברי הוא לא מתכוון לתנוים האלו כתנו האלו משמעות שני כבניו אז למיסה אנחנו לא יודעים מה אמר רבי יחנון מה אמר רבי שע בן לוי עד כאן דף נבז [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: