העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף סה עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף סה עמוד א

פסוחים דף ס השיעור מתחיל בעזרת השם שבע שורות אחרונות של הדף הקודם בנקודותיים למדנו במשנה כהן הכב אצל המזבח זריקה אחסדם קור הפסח אומרת הגמורה מנה פסח בזריקה יש מחלוקסטנוים כיצד זורקים את דם הפסח. האם בזריקה? זריקה זאת אומרת שהוא מת קצת במרחק במזבח וזורק מהכלי אל קיר המזבח או בשפיחה שהוא מתקרב אל קיר המזבח ושופך. הוא מצמיד את הכלי לקיר המזבח ושופך. זה ברור שכל הקורבנות חוץ מחטוס הזו הסדהם נעשת מהכלי ישירות ולא דרך אצבע. השאלה אם בזריקה אוי בשפיכה. במשנה למדנו שעושים זאת בזריקה כדעת מי שנויה המשנה אומר רב חיזדה רבי יויס הגלילי למעשה כך בקורב פסח עצמו לא מוזכר בתויר אבוידסדם לומדים זאת בפסוקים אחרים תני רבי יסגליל לאמר כתוב לגבי קור פחור אדם נולד לו פחו משוער כסף או איז צריך להקריב את זה לקורבן נותן את זה לכהן והכהן מקריב זאת כתוב שם אסדום מום תזרוק על המזבח ושכל בום תקטיר ודובר בקורבן יחיד בפכור וכתוב בלשון רבים דומו לא ינאמר אלו דומום חלב בו לא ינמר אלו חלב בום מה זה בא ללמד על קורבנות נוספים שבהם לא מפורש בתורה דין הכטרת האימורים ודין זריקת הדם אלו קורבנותם פסח לא כתוב בתורה לא הקטורסימורים ולא זריקת אדם וגם מיסר אדם צריך לעשר בכל שנה את במותיו עשירי קודש לא כתוב בתויראה סדר רק רובה הפסוק הזה מלמד אותנו לימד על פחויר שזה התרה מדברת כאן ישירות הזה הוא מיסר פסח שהם תהוניין מתן דומין ואימורין לגע במזבח עכשיו כך לפי רבי יסא גלילי שזה המקור לזריקסדם הפסח הרי כאן כתוב זדומום תזרוק ולא תשפו ולכן דם פסח הוא בזריקה אומר רש"י מי המנדומה שחולק על רבי יסילי זה רבי ישמואל שנראה בסוף המסכת הוא סובר מה שכתוב כאם בלשון רבים אסדו מוםכל בום זה הכל על פחור כתוב שם בכור שואר כסף אויז לכן זה לשון רבי מנין יודעים את דין זריקסדם של קורב פסח מה הפסוק ודם זבוכךכךו אישופך אם כתוב ישופך וזה המקור לשפיכת הדם של קורם פסח ממילו בשפיכה ולא היי בזריקה שואלת הגמורה אבל למדנו במשנה שהוא צריך לזרוק את הדם על קיר המזבח היכן שתרתיו יש יסוד כסוד לא היה מתחת לכל צדדי המזבח אלא רק בצד מערב ובצד צפון בצד מזר דרך ודרום היה רק עמו אחת שהיה שם יסוד מנוון דטאוני יסוד אדם של קורבן בפסח אומר לוזו אסריקה זריק מאוילו וזה לומדים על פחירו מיסר או פסח לא רק על פסח שזה כתוב בפסוק תקסדו תיזרוק ויש גזירשובה לתיזרוק שכתוב בוילו כסיב אוכלסדומתי זרוק על המזבח וכסיבוסם בקומזרזו על המזבח סובב מה אוסד אף פסח נ בתום יסוד צריך לזרוק את אדם בקיר שתחתיו יש יסוד ואוילו גופו מנוללון שצריך לזרוק דווקא שם אומר קרו אל יסוד מזבח אוילו אומר רש"י גבי חטוס נוסי בקורבן חטוס נוסי שחטא כתוב ולא ככה כו מיד חטוס באצב ונוסן על קרנויס מזבח אוילו אז כאן צריך להיות כתוב אוילו כדי שנידע שמדובר במזבח החיצון ולא במזבח הפנימי אבל אחר כך כתוב וזדומו אישפויך אלסויד מזבח אוילו כאן כבר מיותר היה צריך להיות כתוב אל יסוד המזבח כי כ מובן שמדובר במזבח אוילו אלא למה זה כתוב הפסוק אומר אל יסוד מזבח תעשה אוילו על מאו תונה יסוד ומזה לומדים בגזר שוב וגם לפחור ומיסר ופסח מדמישקס ראשון וחול נכנס השליש טונה היא הכת השלישית ניקריס כס אצלוניס כל אנשים שהשתתפו בכת הזאת הם עצלנים שחיקו לקת האחרונה שואלת הגמורה איזו טענה יש עליהם ו לא ישגי דליו אוכה הרי חייבים שתהיה כת שלישיס צריך שישארו אנשים לקיים את המצווה שלמדנו שצריך להיות שלוש כיתות מבלו למבד אונהגמורה נכון שצריך שתהיה קת שליש אבל לכל אחד יש טענה אתה לא צריך להיות מאנשים האלו אפילוכב אלי לזרוז להו לאנשי הכת לזרוז נפשיו להיות מהכת הראשונה כדי תניה רבי אומר אי אפשר לום בל לא בסום אדם שמייצר פסמים זה דבר טוב שבגדיו גם מריחים הכל טוב הוא בלוי בורסי מצד שני צריך גם אדם שייצר אורות וזו מלאכה בזויה הריח דבק בו צריך שיהיו שניהם בעולם אבל למיסה אשר מישומנוס בסום אויל למי מומנוס בורסי אותו דבר ויש לו בלא זכורים בלאקבס אבל אשר מי שבנוב זכורים אומי שבונוב נקבס אמרנו משנה כמעשה בחויל כך מעשיו בשבס ודבר אחד היה מעשיו בשבס כמו מעשיו בחול אבל זה היה שלא ברץ חכומים שהדיחו את האזורה אומרת הגמורה שלא ברוץ מן מי סובר שאסור להדיח את האזורה בשבת אומר רב חיזדה שלאי ברוץ רבי אליעזר די רבונון אבר שבוסו ואין שבוס במקדוש רב לזר וחומי כמו שהגמור מיד תביא נחלקו לעניין כיבוד וריבוץ הבית זאת אומרת תיטו הבית האם זו מלוכירס בשבת או מלוך רק מדרבונו שבוס מדרבונו כמו שנראה לפי חומי שזו שבוס רק מדרבונון אין שבוס במקדוש אז היה ברוצח חכומים אז בהכרח שכוונת המשנה שלא ברוצ חכומים שלא יוצר רב לזר שהוא סובר שזה דיריסה וזה לא מתירים גם במקדוש מה היא מה המחלוקס בין רב לזר לחכום עם נתניה איך עוד חויל לבב אדם חולב את הבהמה אומר רשי מושך החלב מן הבהמה והמכבץ אומר רש"י מעמיד החלב עושה ממנו חביצים עושה מזה גושים זה תחילת עשיית הגבינה שמשמים מזה חומרים שמגבשים את זה והמגע בין זה שעושה בידיים את גושי הגבינה כגרוי גרויס כל אחד מהמלאכות האלה אם הוא עשה כשיעור גרוגרת תעיני יבשה זה כל השיעורים למלוך שבס אותו דבר אם אדם עשה המכבד הוא כיבד את הבית הוא תיטאה את הבית והמרבץ זה שמטיזים מים כדי להשכיב את העפר שבבית וידחלוס דבש בשגג בשבס בכל המלאכות האלו חייב חטוס אדם שרוד חלות מהכברת ז ביום באחד המלאכות האלו לאסרבם דברי רבי אליעזר עלילו מלאכות עובר ומביא רשי חילב חייב משום דוש כ מפרק הוא מפרק את החלב מהדד המכבץ הוא חי משום בורר ובורר את החלב ממי החלב המגבן חי משום בונה מחבד ומרביץ הוא משוגמוס סוגר את הגומות שיש בקרקע הבית וזה חי משום בונה ורידחש רבי לזר לומד מהפסוק וידסו ביערסדש הכברת היא כמו יער והדבש זה כמו פרי אז תלישת חלו דבש מהכברת זה כמו תלישת פרי מהעץ וחיה משום טוילש כך סובר רב לזר עכשיו כך אומר רש"י לגבי חולב ומכבץ ומג גבן גם חכומים מודים שזה מלוך דוריס כמו שפירטנו הם באים לחלוק מחבד ומרבץ וריד דחלבש וחכום ממרים איךוד זה ואחוד זה אינוי אלו משום שבוס הם סוברים זה לא מלאכדריסזה רק שמויש וגומויס וזה לא פסיקרש כמו שטיסס מביא זה לא מוכרח שיהיה הוא לא מתכוון לזה אז זה אסור רק מדרבונון על מה תיספס מקשים שהרי קרקע האזהרה הייתה מרוצפת ואם יש רצפות אז לכולם למוותר אין כמלוכד אומר טויס בדרך ראשונה שבין כל שורה לשורה כן היה עפר ושם שייך אשבועסגומס הקופונים הדרך הראשונה בגימורה רב חיזדה שכל המשנה רק כמו רב לזר כלפי חחומים שכיבוד וריבוץ והוא הדין עד אחת הרצפה שזה אותו דבר כמו כיבוד וריבוץ שלפי רב לזריסה אז מובן שבמקדוש אסור א לפי רבונו שזה רק דרבונון אין שבוז במקדוש רבשי אומר לו אפילו תימ שלא יברוץ חים היינו חכמים דרבז ורבנוס רבנו נתני רבנוס שבוס צריך שבוס שצריכה לצורך הקרבת הקורבנות התירו שבוס שאינו צריכו אפשר להסתדר בלדיה במקדוש לא התירו וכאן אפשר להסתדר בלי כיבוד בלי הדחת ריצפס זורה ולכן לכוללמ זה היה שלאי ברוצן החום ממה שכיבדו והדיחו את האזורה בכ לפני יציאת השבת כשחל יד ניסן בשבת מה למד משנה רבי יהודה אמר אויו ממלה וכולו כמו שנראה לאלון רבי יהודה מביא שנהגו במקדוש לפני תחילת שחיטת כל קורבונס הפסח לסתום את היציאה של עם השמיים שמשם יצאו כל הנוזלים שהיו על קרקע הזורה כדי שכל הקרקע תהיה מלאה בדם ואז בסוף שגמרו אחרי כל אבוידס קורבונס הפסח לקחו ומילו אותה מהדם של הרצפה וזרקו את זה על המזבח מה הייתה המטרה תניה רבי יהודו מרס ממלמדםס שאם משופר דומים יכול להיות שלא שמנו לב דם של אחד הקורבנות שלך מן נמצו זה מכשירו עכשיו בשפיכה שאני עושה עכשיו בזריקה שאני עושה עכשיו מהכוס הזו אז אנחנו אומרים יש בילה והתערב כאן ויש כאן טיפה אחת מהאדם שנשפח וטיפה אחת גם כשירו לזריקה וזה מכשיר את הקורבן שבלי סימת לב דמו נשפח אומרו לו יחכובים לרב יהודה ולילו נזכב בכלי אדם שנשפח מהקורבן שאתה חושש שהוא נשפח הרי נשפח ישירות מצובר הבהמה וארגע שאדם נשפח ישירות מצובר הבהמה והוא לא נתקבל בכלי ואם מועסף אותו מהרצפה זה לא מועיל זה פסול כמו שכתוב בגמור זבוח שראה שבביא שואלת הגמורה מאיפה חכומים הניחו הנחה ויקשו קושיה על רבי יהודה מנו ידש אדם נשפח ישירות מצו אלו אוכמרלי שמו לנזקבל בכלי אתה הרי לא יודע מה קרה כאן אז אולי באמת נשפח ישירות מהצבה אומר לו מנה להם רבי יהודה אף אני לא יאמרתי אלא בנסקבל בכלי אני בא לפתור רק את החשש נסכב בכלי מנו יודה אתה מחליט בברור שיתקבל בכלי ורק יש חשש שנשפח מאיפה אתה יודע שברור שיתקבל בכלי אומרת הגימורה קוהיה זריזינים ולכן אין חשש שלא קיבלו את אדם בכלי זריזינמים משתפיך אונה הגמורה אגב זריזוסיו לרוץ כדי לעשות את אבוידה במהירות דבדה משתפך ממילא אומר רבי יהודה אין אין לי חשש שנשפח ישירות מהצבה קוינים מזריזים כל החשש שלי שנשפח אחר כך מהכלי ולא הגיע דמו אל המזבח אז עכשיו שאני אקח מהתערובת נחשיר גם את הקורבן הזה שואלת הגמורה הרי כל רצפס הזור מלאה בדם של כל הקורבנס שכן קיבלו את דמם בכלי ומה זה כל הדם כאן זה עשיריים ולידם הטמצי שכל הקורבנות מעורב בו דם התמצי זה אדם שיוצא אחרי דם הנפש הוא לא כשר להזוהי כשאני לוקח אז רובה דרובה זה מדם הטמצי ששאר הבמות ואולי רק טיפה אחת מהקורבן הזה איך יועיל הזריקה הזו זה הרי בטל ברוב עונה גימור רבי יהודה לתמ דאומר דם התמציס דם אליו גם דם התמציס הוא דם לכל דבר וגם כאשר להזוה ככה גימור הבינקת דתניה דם התמציס שהנפש לא יוצאת בו זה יוצא אחר כך שלא בקילוח באזורה אין על זה חיוב קורס כמו על דם הנפש יש על זה לו כמו שרשי מביא לומדים בגמורי קריסס לו על זה רבי יהודה אומר הוא לומד בפסוקים בגמורי קריסטס שיש ל גם חיוב קורס ביקורס אז לפי רבי יהודה גם הטמצוהים אז למעשה הריבון אומר עדיין לא תירצנו כלום נכון הוא כשר להזוהים אבל כל שאר הקורבנות כבר קיבלו את ההזם וזה הרוב כאן בכוס יש כאן רק טיפה אחת אולי של הקורבן שנשפח דמו אז זה בטל ברוב אומר הריבון אינו כן נעמה רק הגימור הקשטה קושיה יותר גדולה ולמעשה התירוץ הוא התירוץ הבא זה התירוץ האמיתי שרבי יהודה אמר שלא בטל כמו שנראה אומר אומרת הגמרא ואומר רבי אלוזו מויד רבי יהודה ליין כפורה שאין מכפר הוא מודה שאליין זריקס דם על המזבח לכפורה חייבים אתדם הנפש אפילו שדם הטמסיס חייב עליו קורס בין של חולים בין של קודשים הוא אוכל אותו אבל לכפר צריך דם הנפש מה כי אדם הוא בנפש יחפר דם שהנפש יוצא בו מחפר דם ש הנפש יוצא בו מחפר אלו רבי יהוד לטעמי דאמר בגמור קריסוכי כמו שרשי מביא דאמר אין דם מבת לדם דם שהתערב בדם אחר הוא לא בטל לעולם ולכן אפילו שרובדובקן זה דם התמציס אבל יש בילה אני אומר יש כאן טיפה אחת מהפסח שאולי נשפח דמו וזה מכשיר כי גם טיפה אחת מכשירה את הקורבן כשמזים אותה ‏Ja.
לצפיה בתכנים נוספים: