הדף היומי מסכת זבחים דף ס

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת זבחים דף ס

זבורכים דף סמח מתחילים בסיעתא דשמיא אמצע שורה שישית בשלימי ראינו השיעור הקודם נחלקו רבי יהודה ורב יויסי כתוב בפסוק שביו חנוכה סמזביה ביסמקדוש יבלנה שלמה המלך הוא קידש אסטויך החוצר כהמזבח מזבח הנכוישס קוטון בשביל כל הקורבנות שהוא הקריב באותו יום אז רבי יהודה פירש את הדברים כפשוטם שכיוון שהמזבח, אפילו המזבח החדש שהוא בנה לא יכל להכיל את כל הקורבנות שהוא הקריב, לכן הוא קידש את כל רצפת ההזורה שגם עליה אפשר להקטיר כמו על המזבח עצמו. רבי יויסי חולק שואל את הגמור רבי שלמה לרבי יהודה על תחסיב קידש שהוא קידש את כל הרצפה לקדש אותה לשם מזבח זה מה שכתוב קידש המלך אסטו החוצר ואיך מקדשים אומר רש"י כמו שמובא מסכת שבועס בשיעורי מנחו בשיר וכולי אלו לרבי יויסי מה קידש הרי רבי יוסי חולק שהוא לא קידש את ריצפס הזורה אז מה הכוונה קידש המלך אסטו החוצר הנהגמורה הוא קידש אותו לשם הזורה להעמיד בו מזבח הזורה צריכה להיות קדושה על ידי הדברים שלמד מסכת שוס כדי שיוכלו להעמיד בעת המזבח אבל רק המזבח קדוש להקטיר עליו שואלת הגמור עכשיו מיש למנ רב יויסי שהוא פירש שהמזמבח שיש לו היה מספיק גדול רק של מוישה הוא היה קטן הינו דחסיף קוטון על המזבח של הנחוישס וכך קנת הפסוק הוא העמיד מזבחבונין כמזבח הנכוישס קוטון ראינו בשיעור הקודם שזה רק לא שנקיו בעצם המזבח נפסל באותו יום כיו צריכים לעשות מזבח עווני אלו לרבי יהודה שהוא קידש את כל הרצפה כמזבח של שלו לא היה מספיק מה קוטון שכתוב על מזבח הנכוישס גם מזבחו של שלו לא היה מספיק גדול הגמור אוחקו אמר למזבח של שלו הוא קורא מזבח הנחושס למה מזבח אבונים שוסו שלומו תחס מזבח הנכוישס במקומו בחילופו כותנבה וככה גם רואים בדברי היו רשקוראים לזה מזבח נחושס חוף אורקו וחמרווי ב2 מהכונה למרוקמרוכה קוראים לזה מזבח הנחושס כ היה חילופי מזבח הנכוישס כעת מבררת הגמיבור במי פליגה במחלקו רבי יסור יהודה ראינו בשיעור הקודם שהם נחלקו מאיכן ללמוד את הגזירושו וש רבוע כתוב רובוע במזבח הכי צוען שעשה משה רבינו עכשיו השאלה היא מאיפה לומדים זה ראשוה רבי יויסי למד רובוע רובע ממזמח הזוב ללמד שהגובה היה 10 אמוס ולא רק שולשמוס כפשוטו של הפסוק ורבי יהודה הוא לומד זה ראשו ורובו רבוע משיחזקאל לומר שמודדים חמש על חמש מכל צד וזה היה ברוחב ובאורך 10 על 10 ובעים נחלקו אומרת הגמרא מרסו רבי דסובר דונין חוץ מחוץ ואין דוניין חוץ מפנים דנים מזבח החיצו ממזבח החיצון לכן למדים מזבח החיצון שעשה מישה ממזבח החיצון שכתוב בנבואה יחזקאל ואין דוני חוץ מפנים ולא דנים מזבח החיצה מזבח הפנימי אומר סבר רביסבר דון קלי מכלי ואין דונן כללי מבניין מזבח הנכויש שעשה מוישה ומזבח הזו שניהם כלים מה שאם כן המזבח בנבוא יחזקל הוא בניין אכן אין דוני כל מבניין רק עדיף ללמוד כלי מכלי כעת מביאה הגימורת ממרתו של רובה שעקב כך כל הסוגיה קשורה לכאן אז קרנו בדף הקודם וכאן מביא הגמורה אומר רובה אפילו שרבי יהודה אמר שכל האזור מקודשתס בקדושס מזבח זה הכל להקטיר חלובים אבל מועיד רבי יהודה בדומים לזריקת דם את זה חייבים לעשות על המזבח עצמו ורוב המוכיח זאת מדברי רבי יהודה לתניה רבי יהודה עצמו אמר כוסךוד אומד מתרויס ושף חלגה במזבח הבאנו זאת לאל רבי יהודה אומר יד ניסן אחרי שכל העם גמרו להקריב את קורבן הפסח שלהם עוד לפני זה פקקו את הצינור שאתה שעבר באזורה וכל אדם מצטבר בקרקעזורה לקחו דם מילוד מדם התרובת שעל הרצפה ושפחו את אותה מזבח שאם משופר דומה של נחס מהמחמת המהירות של הקויינים אז ייתכן שמזרקח מעלה בדם של פרום פסח נשפח על הרצפה אז זה מעורב כאן ורבי יהודה סובר שאין דם מבט דם נמצו זה מכשיר בשפיכה הזאת זו מכשירים את קורבן הפסח הזה שדמו נמצא כאן על הרצפה וסל כדאי תוךמר רובה סוב רבי יהודה כולזור מקד שגם לגבי זריקת דם אוסבדל למצב אז מה אכפת לי שנשפח הדם נשפח הדם על הרצפה כאילו שנשפח על המזבח לפי רבי יהודה אם נאמר שהוא מדבר גם לגבי דם אז הוא צריך לשוב ולשפוך אותו כבר כשר קורבן הפסח אומרת הגמורה מה הראיה ודיל משום לכוסובשפיך מקויח עוד בעינין וכאן החשש הוא שזה נשפח מעילה בזמן שהכהן רץ והעביר זאת מכהן אחד לחברו לא הייתה כאן שפיכה מכוחו לכן צריך לשוב ולשפוך אומרת הגמורה עדיין אם כן נישקלה שיאספו את הדם ונשפחה דוכתה וישפחו את זאת כמה מקום למה צריך לשפור זאת על המזבח ולמיס החזון איש מעיר אם זו הטענה המק של ידע שלכתחילה צריך לשפוך על המזמח עצמו אז אם כך למה הוא הכיח רק מכאן רובה הרי אפשר תמיד בכל קורבן כל קורבן פסח אפשר אפשר לומר למה צריך לשפוך על המזבח, אפשר לשפוך על הרצפה, ברור שלכתחילה צריך למזבח, אלא מסביר החזון איש המקש סבר שכאן כיוון שאדם מעורב בעוד הרבה דמים שפסולים, דם התמציס כמו שלמד בדף ל אז אם כך אולי עדיף לשפוך כאן על הרצפה כרי בדיעבד הוא יצא ידי חובתו לשפוך כאן את החלק של אדם שכן צריך שיכה אומרת הגמרא לא דילמשומדבינ מייצמן מובחר גם באופן כזה של תהרוס לכן לכתחיל שופך על המזב ח אז למיסה הוכחתו של רובה נפלה אין הוכחה מהברייסה שרבי יהודה סובר שלגבי דם לא פיצו את כל ריספסה זורה אבל דברי רוב ולמיסה מקובלים כמו שראינו בדף הקודם בדף הקודם הזכרנו את הממרה של רב שהרב אמר שאם המזבח נפגם אז כל הקודשם שנשחטו שו פסולים כעת מביאה הגמורה ממרדומה אומר בלוזו מזבח שנפגם אינו אכלים בגינוי לא אוכלים בשבילו שיורי מנחו כשאדם מקריב מנחו אז קומצים אותה את הכויץ מקטירים ואת השיריים אוכלים הקויינים הקוינים יכולים לאכול את השיריים רק כל זמן שהמזבח שלם וראוי לכתורה ראוי לזריקה ברגע שהמזבח פגום אי אפשר לאכול את השיריים מה המקור שנאמר כתוב במילויים קחו המינחו והכלו מצויס אצל המזבח וכי אצל המזבח ועו חייבים לרחוז אותו ליד המזבח על כל האזור הקשרה לכך כמו שלמד למדנו כתוב מצסים קודש בחצר מודו אמרנו אפילו עלשוכז כשרות לכך אלו בהכר שכנת הפסוק מה הכוונה צל בשביל המזבח בזמן שהוא שולם אז תוכלו לאכול זאת ולא בזמן שהוא חוסר אשכחון שיור מינחו שלא נאכלים אלא כל זמן שהמזבח ראוי קודשי קודשים שר קודשי קודשים חטוס אושון וכדומים ממנוון תעמוד עם קודש קודשים כתוב שם במנחו קודש קדושים וכתוב בחטו זה באושום קודש קודשים אז למדים בגזרו שובש שגם הבשר שלם נאכל רק כל זמן שהמזבח שלם. קודשים קלים שנאכלים בכל ירושלים מני שאפשר לאכול זאת רק או זמן שהמזבח שלם. אומר הבעיה זה אסיה מדרוש של רבי יויסי לתניה רבי יוסי ג דבורים שום ג זקיינים הוא מסר שלוש דברים כל דבר משם זקן אחד וזה מ אחד משלושת הדברים זה המרזו בשם זוכה בשם רבי שמואל רבי שמואל מו יאכל יעלה אודו משרשיני לירושלים ויאכלנו בזמן הזה אז רשי אומר שרבי שמואל סובר שקדוש ארץ ישראל לא בטלה בחורן הבית ובגולוס ממילא הור צדיין קדושה ומדויריסה צריך להפריש תרומסומרס בארץ ישראל אבל השאלה היא רבי שמואל מעמיד שאלה האם יכול גם כעת לעלות לירושלים ולאכול מסני בלי פדיוון או לא קדוש ירושלים בטלה זה כבר לא לפני השם כיוון שחרה בבית ולכן אי אפשר לאכול מסרשני כעת אלא צריך לבדות זאת ולחלל זאת על כסף את הכסף לאבד כמו שאנחנו עושים היום אומר רבי שמואל לכאורה בדינו אפשר ללמוד במצינו שאי אפשר כעת בזמנני לאכול מסרשני בירושלים איך נלמד בחורטו נבעסמוקים נולד בכור באמות תוירות צריך לתת זאת לכהן ומביא זאת לירושלים ומקריב הדם והאימור אל המזבח והבשר לכוינים ומיסר טונב הסמוקים גם מיסר השני צריך להביא אותו לירושלים מהפכור אינו יאלו בפני הביס אף מיסר אינו יהיה לו בפני הבייס אז בפשטס הכוונה שבכור חייבים בסמי מקדוש כי מ מסמקדוש אי אפשר לזרוק את אדם אי אפשר להקטיר את האימורים אז ודאי שפכו לא נוהג היום אומרת הגמורה באמת אם כך איך אפשר ללמוד משם מה לפחוש שקנתון מת דומים וימורים לגבי מזבח לכן בהכרח צריך בעד ומזבח מה שאין כמיסר שלא צריך את זה אז אולי אפשר גם כיום לאכול בירושלים מסר שני אומר רבי שמואל לכאורה ביכורים יחו ביכורים לא גם לא טורנים מתנדומים אבל צריכים ביס כתוב וכחתו לפני מזבח השם אלוקך אומרת הגמרא שוב מעל ביקור משקנטונינן הנוכה בצד המזבח לכן חייבים מזבח אחרי החום כבר יש על הביקורים ולאכול אותם אבל מיסר שלא צריך מזבח אז אפשר כן אולי בזמנינו גם לאכול בירושלים אז כיוון שאי אפשר למוד מצינו מסיים רבי שמואל תעמוד לאמה כתוב בפסוק והביסם שומיסכם וגמר כתוב שמה בהמשך מסרויסכם מסרויסכם שרבים ביסדוגון במסדו מיסני הוא כתוב שם בהמשך הפסוק מס ואכלתם לפני השם אלקיכם אז מהקיש מהסר לפחור מהפכור אינו יהיה לו בפני הביס אף מהסר אינו אלו בפני הביס אזו כוונת הביה הביה אומר מה רואים כאן שבכור אפשר לאכול אותו רק אם יש ביס ויש מזבח שלם כמו שכבר נבאר את המקור לכך אז מכאן למדים לכל קודשים קלים שדומים לבכור שאי אפשר לאכול את השיריים של קודשים קלים רק זמן שהמזבח שלם אומרת כעת הגמורה מה אמר רבי שמואל שאי אפשר ללמוד ממוצין מבחו או מביקורים כי יש פיר אבל מה עושים בדרך כלל שיש פיר ומביאים יוחרים ונהדר דינה וניסה במצד דהיינו כך אמרנו איש למוד מפחור שכתום מתנדום ואימור לגבי מזבח אמרנו ביכורים יריחו מה לביקורים שקטו מנוכב אז אפשר לומר אמר בחזרה פחו יח שלא טעון ננוח לפני המזבח ובכל זאת נאכל רק בפני הבייס מה תומחוש כתום מתנדום וימום לגבי מזבח ביכור אם ירכיחו כוזר כך אפשר לחזור ולהפריך אין בחזור ואז אומרים צד הצד השובה במכור לביכורים ששניהם טולים אבו הסמוקוים ולכן רק בפני הבית אפשר לאכול זאת אז גם בס השני שתו נבוא הסמוקוים נאכל רק בפני הביתה הגמום שנהקה למפרח מה לצל השובש בהם שכשם צד מזבח זה פחות טעון מתנדום לגם מזבח פיקורים טו מנוכה שאין כן מיסר שלא קשור בכלל למזבח אז ייתכן שכן אפשר לאכול זאת בירושלים אחרי החום לכן צריך את ההקש עכשיו מברר את הגמורה איך הוא למד בהקש באמחו למיסר מיקוסברוב מה הוא סבר הטען לרבי שמואל שפכו פשוט לו שנור גג בפני הבייס ומיס הוא צריך לימוד מפחו איסובקדוש הראשון קיצ קיצו לשיתו וקיצ'ולסידובים כמו שהוא סובר לגבי קדוש הסרס ישראל כמו שפתחנו בסוגיה שהוא סובר שהקדוש קיימת גם בזמנינו אחרי החורבן ואחרי שגולו ישראל ולכן יש חיוף טרומסומיסס מדוייסם רק מה הוא מסתפק שנכון שקדוש סרסרו לא בטלה וכר גם קדוש סביבס לא בטלה השאלה אם זה נקרא לפני השם או לא אפילו בכור נממה אם קדוש הבייס עדיין קיימת כמו קדושס ארץ ישראל אז אפשר גם להקריב את הפכו ולאכול אותו כמו שמפורש מסכס מגילה למן דאומר שקיצלו סידלו וגם לאחר החורבן אפשר להקרי אפשר להעמיד מזבח ולהקריב אפילו שאין ביס אז גם בכור ייתכן והיא כוסובה לאקיד שלאסיד לאבוי כי נכון שקדוש האורץ לא בטלה אבל קדוש בייס בטלה ומה הספק שלו במיסר כיוון שלא צריך בסיס המקדוש רק צריך לפני השם האם זה נקרא לפני השם קדושס ירושלים קיימת אורדו שסושלים גם בטלה אם כך אפילו בכור נמ לטיבוי דהיינו נכון שפכור שצריך להזות את דמו על המזבח אז זה לא שייך כשאין מזבח אבל זה הרי לא דומה למיסו מיס לא צריך מזבח איזה דבר בפכור אפשר לדמות למיסו באופן שהפכור כבר נשחט בזמן שמסימודש היה קיים והקריבו את הדם שלו והאימורים וחרב הבית וכעת בשרו קיים האם אפשר לאכול אותו כי זה נחשב ידיים בקדושס ירושלים כרבחון נאכל בכל ירושלים או לא קדושס ירושלים בטלה אז למה הוא מסתפק רק במי ובכור פשוט לו שאי אפשר לאכול אומר הנה לאוילום כוסובה לא יקיצ'ו אין קדושסביס ולכן אי אפשר כעת להקריב בכור אלו מי הספק שלו האם קדוש ירושלים גם בטלה או לא כמו שקדוש ארץ ישראל קיימת רחי החורבן גם קדוש ירושלים זה נחשב לפני השם ואפשר לאכול מיסור אז למה פשוט לו שפכו או אי אפשר לאכול ובשם הוא למד למיסר ואוכ מסכי באמת כמו שאמרנו בפחור שניזרקדומ קודם חומביס חורבס ועדיין בסורקים זה ממש דומה למיסור ואי אפשר לאכול בסור מנין וסקש בסור לדומ כתוב בפסוק אז דומם של הפכוירים תזרוקל המזבח וסכל בום תקטיר ובסורמי אלוך יש כאן קש בין אדם לבשר מהדומי במזבח רק זמן שהמזבח קיים ברגע שנהרס המזבח אישה לזרוק את הדם אבל בסורב במזבח גם מה שכתוב ובסורם יהיה לו שתוכל לאכול את הבשר זה רק כל זמן שהמזבח קיים וכעת למד רבי ישמואל ועושה מייסר ויוולף מבחור בהקש שגם מייסר לא נאכל רק בזמן שהמזבח קיים שואלת הגמורה הרי בקודשים למדנו שדבר שנלמד בהקש לא חוזר מלמד בהקש וכאן הרי למדנו מהקש מאדם לבשר שהבשר לא נאכל אחרי חורבן הבייס וכעת חוזרים ומקישים מיסר על הבשר חידו לומד בהקש חוז מלמד בהקש אונה הגמור מיסר דוגון חולינו מיסר בהזה קורבן המיסר דוגון זה חולין ובחולין כן למדים לומד מן הלומד אומרת הגמורה למדנו מחלוקסרפזוטרה אוניחמן שגבי הכלל שאין חוזר מלמד בקודשים לומדזלינ מה שאני רוצה ללמוד הפרשה השלישית כאן אני רוצה ללמוד מהסר שוכולים ולא אכפת לי שזה שזה נלמד מבשר קודשים שזה נלמד בהקש מדם קודשים כי הולכים אחרי הלומד אז מובן אלמדו הבשר מלמדזלינן מה יקלמימה כאן המלמד הוא קודשים המלמד הפרשה הראשונה והפרשה השנייה שניהם קודשים למדים מדם לבשר ולאין למדם לומד מלומד כשהמלמד הוא קודשים אונה גמורה כאן זה יותר מהקש זה לא סתם שיש הקש בין הדם לבשר אלא דם ובוסר חודמלסי בעצם דם מפחו ובשר הפכו זה דבר אחד כ רק אחרי זריקת הדם אפשר לאכול את הבשר אז זה לא הקש פשוט אלא באמת רק אומרים שהדם הבשר יש לו את אותו דין כמו שרואים בפסוק ששניהם מוזכרים ושניהם הרי יש להם צריך להיות להם את אותו דין ממילא זה פשוט שבבכור אישה לאכול את הבשר כאישה לזרוק את הדם כי דם בבוסר חודם מלסי כמו שמוקשה קשם הפסוק אבל זה לא ממש כאן שאפשר כעת לחזור וללמוד מבשר הפכור למיסר שכשם שבשר הפכור לא נאכל אחרי חורבן הבית כרגע מייסר נאכל רק בזמן שבסמיגדושקים עד כאן דף סמך
לצפיה בתכנים נוספים: