הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף לא

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף לא

[מוזיקה] רובין דף לא אנחנו מתחילים בהלכה ה בעמוד הקודם אומרת המשנה מי שישן בדרך ולא ידע שחשכה הוא מתעורר הוא רואה שכבר נכנסה שבת יש לו 2000 אמה לאכול רוח דברי רבי יוחנן בן הורי למרות שהוא לא התכוון לקנות שביטה כיוון שאילו הוא היה הוא היה מן הסתם קונה שביטה אז גם כשהוא ישן הוא קנה שביטה וחכמים אומרים אין לו אלא ארבע אמות כי בפועל הוא ישן והוא לא התכוון לקנות שביטה רבי אלעזר אומר הוא באמצען יש לו שתיים לפה ושתיים לפה רבי יהודה אומר לאיזה רוח שירצה עד כאן עכשיו המשפט הבא זה לא נוגע לכאן אלא זה הולך על המשנה למעלה והגמרא תבאר שמודה רבי יהודה שהם בררר לו שאינו יכול לחזור בו מי שישן בדרך ולא ידע שחש שלך רבי זירה בשם רבי חסדה התמל רבי יוחנן בן הורי מאחר שאילו היה אר אז היה קונה שביטה אז למה הוא לא קנה שביטה כיוון שהוא ישן לא קנה לו שביטה לכן יש לו 2000 אמה לכל רוח רבי יהודה אומר ואפילו הר ולא קנה שביטה אין לו אלא 2000 ממה לכל רוח נרלך לפי הפירוש פירוש השני של הרב כמו הפני משה שרבי יהודה סובר שגם אדם שהוא ער והוא לא אומר שכאן תהיה שביטתו הוא קנה פה שביטה אין לו אלא 2000 אמה לכל רוח אז לפי זה יוצא שאתה דרבי כרבי יוחנן בן אורי דרבי יוחנן בן אורי אמר אחר שאילו היה הר קונה לו שביטה אז זאת אומרת שהיה הר ולא קנה לו שביטה אין לו אלא 2000 אמר לכל רוח רב חונה אמר רב נחמן בר יעקב בא רב נחמן ב יעקב הסתפק גר שטבע לאחר שעיר המזרח זאת אומרת הוא טבל בשבת בבוקר ודווקא הגמרא נוקטת בבוקר כיוון שלא מטבילים גר בלילה מאחר שאילו היה גר כבר לפני שבת היה קונה לו שביטה מה יגיד כאן מה אמר רבי יוחנן בן אורי במקרה כזה אז הגמרא פה לא מכריעה הרב אומר שכנראה חסר כאן בגמרא וצריך להוסיף תוספת שהגמרא מסתפקת ושאלת כמו מי ההלכה ואומרת הגמרא נשמעינמנדד אמר רביצר בן נחמן בשם רבי ישוע בן לוי הלכה כרבי יוחנן בן נורי שהוא קנה שביטה בשינה בירר לו מבעוד יום אז זה ברור שהוא חוזר בו מבעוד יום או להפך הוא ברירר לו משכה שכךה ודאי שהוא חוזר בו משכה שכךה השאלה היא מה קורה אם הוא בירר לו מבעוד יום איזה ארבע עמות וקנש עליו היום האם הוא יכול לשנות או לא הגמרא לא פשטת מהמשפט האחרון של המשנה שמודה רבי יולשים ברא לו שאנו יכול לחזור בו כי זה לא הולך על המשנה שלנו אז מאיפה היא פושטת לשמענה מנדה שאמרנו למעלה לא יכנס דברי רב מאיר אדם שקנה שביטה מחוץ לעיר והוא לא ידע שהוא בתוך התחום הוא לא יכנס לעיר רבי יהודה אומר יכנס למה כיוון שביטה שהוא שבט במקומו זה טעות אז כך גם כאן שהוא בבין השמשות בירר לו איזה מקום אחר כך הוא רוצה רוצה להתחרט זה התברר שהארבע אמות שהוא בירר לו הם טעות הוא יכול לשנות את הארבע אמות לכיוון האחר עכשיו על מה הולך המשפט האחרון של רבי יהודה זה הולך לא על הדמרת אלא על רשת דפרק מה שאמרנו שם מישציאו גויים מרוח רעה שם אמרנו על זה התאמר שאמרנו שיש לו ארבע עמות הוא בכלל לא קנה שביטה אז שם עליה אמר רבי בון מודה רבי יהודה שהברר לו לאיפה יהיה לו ארבע אמות שאינו יכול לחזור בו הלכה ו אומרת המשנה היו שניים שני אנשים מקצת המותב של זה לתוך המותב של זה למשל שיש ביניהם שש עמות אז מביאים ואוכלן באמצע בשתי עמות המשותפות ובלבד שלא יוציא זה מתוך שלו לשל חברו היו שלושה האמצעים מובל בינתיים הוא מותר עמהם שניהם יכולים להשתתף איתו והוא בתוך הארבע עמות שלו משתמש גם איתם והם מותרים עמו אבל שניים החיצונים אסורים זה עם זה בעמות שהם הם לא משותפות להם אמר רב שמעון למה הדבר דומה לשלוש חצרות שהם גם פתוחות זו לזו וחוץ מזה כל אחת פתוחה לרשות הרבים ועכשיו ערבו שתיהם עם האמצעית היא מותרת עמהן והם מותרות עמה אבל שתיים החיצונות עשרות זו הם זו היו שניים מקצת עמותיו של זה וכולי אומרת הגמרא שיש לו פה ארבע עמות מרובעות אף אגב דרבי חנניה בן אנטיגנס במשנה הבאה פליגל רבנן באמות והוא יגיד שפמה שיש לבן אדם זה בעיגול מודה הוא ככה בעיבורי העיירות שזה ארבע אמות מרובעות אז גרוסים הפוך אף על פי שהוא פג פליג על רבנן ביבורי העיירות מודה הוא אחה באמות שרק הארבע אמות זה ודאי מרובה אומרת המשנה מי שבא בדרך והיה ירא שם התכשך והוא רוצה להגיע הביתה והיה מכיר אילן או גדר ואמר שביטתי תחתיו בוא נגיד שהוא רחוק 1000 אמה מהאילן הזה והוא יודע שהאילן הזה קרוב לבית שלו 2000 אמה לא אמר כלום זאת אומרת בעיקרון אני אומר שהוא קנה שביטה תחת העץ אבל אם תחת העץ זה יכול להיות שטח של 20 אמה אני לא יודע באיזה שטח תחת העץ הוא קנה שביטה לכן לא אמר כלום הכוונה ביחס לעץ העץ עצמו לא ייתן לו תוספת למשל אם יש לו 2000 אמה מאיפה שהוא עומד עד אחרי העץ אבל משם עד הבית שלו יש 2001 דמה אז הוא לא יוכל להיכנס לבית שלו בוא נגיד שמי המקום שלו עד הבית שלו יש 4000 אמה הוא לא יוכל להיכנס לבית כי שמה הוא קנה שביטה בתחילת העץ היינו שמתחילת העץ עד הבית שלו זה קצת פחות מ-2000 אבל במקרה הבא אם הוא אמר שביטתי בעיקרו אז הוא אמר ברור איפה הוא שובט בשורש האילן מהשורש עד הבית שלו יש 2000 אמה אז הוא יכול להגיע עד הבית מהלך במקום רגליו עד עיקרו 2000 אמה ומעיקרו ועד ביתו 2000 אמה נמצא מהלך בשכהשכה 4000 אמה אז החידוש הגדול כאן במשנה זה שאדם יכול לשוות באיזה מקום למרות שהוא לא נמצא שם והוא לא הניח שם שם אוכל וזה הכלה מיוחדת שנותנים לזה שהולך בדרך אבל סתם אדם שיושב בבית לא יכול להגיד שמיטתי באיזה מקום אין דבר כזה זה אם אינו מכיר או אינו בקיא בהלכה שאפשר לומר דבר כזה ואמר שמיטתי במקומי זכה לו מקומו מה זה מקומו 2000 אמר לכל רוח עגולות דברי רבי חנן ליבנן טגנה זה מה שהזכרנו קודם חכמים אומרים מרובעות כטבלה מרובעת כדי שנזכר את הזוויות בפינות יש לו עוד מקום אומרת הגמרא היה אחד מכיר ואחד שלא מכיר אז זה שהוא מכיר מהלך עם זה שלא מכיר זאת אומרת זה שלא מכיר הוא נותן כאילו את שביטתו מטיל את זה על ההוא שמכיר כדי שהוא יקבע בשבילהם אז זה שאיר מעלך עם זה שהוא מכיר עד כאן דף לא เ
לצפיה בתכנים נוספים: