הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף לט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף לט

[מוזיקה] עירובין דף לט הלכה ז אומרת המשנה אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה כוונה שתי הערות סמוכות אחת גדולה ואחת קטנה אנשי העיר הגדולה כשהם יצאו מחוץ לעיר שלהם 2000 אמה הם יוצאים והעיר הסמוכה אליהם היא עיר קטנה היא כולה נבלעת בתוך ה2000 ממש שלהם אז כשהם מהלכים כל העיר הקטנה עיר אחת שנחשבת ארבע עמות לא יותר זאת אומרת הם בוא נגיד שעד העיר הקטנה יש להם 1500 אמה והעיר הקטנה עצמה היא עוד 200 אמה אז הם יכולים לצאת מהר שלהם ללכת 1500 וללכת את כל העיר הקטנה זה נחשב רק ארבע עמות ואחר כך ללכת עוד 500 רק שמה יחשב סוף ה2000 ממש שלהם אבל אנשי העיר הקטנה הם ילכו 1500 אמה לכיוון העיר הגדולה העיר הגדולה יותר מ-500 אמה נמצא ש000 אמה שלהם לא בולעים את כל העיר הגדולה לכן הם לא יחשיבו את כל העיר הגדולה רק כארבע עמות אלא הם ילכו 500 עמד עד סוף ה-2000 המש שלהם. אז עוד פעם זה לא שיש הבדל עקרוני בין עיר גדולה לעיר קטנה אלא זה בדרך כלל המציאות שהעיר הקטנה היא נבלעת בתחום של העיר הגדולה והעיר הגדולה היא לא נבלעת שם. אז לכן אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מלכין את כל עיר גדולה. הם יגיעו רק עד על סוף ה-2000 ממש שלהם נקודה. קיצד לא גורסים את הקיצד לפי הפירוש הזה אז הירושלמי אומר המילה קיצד היא לא רלוונטית כיוון שעכשיו יהיה נושא אחר מי שהיה בעיר גדולה והוא רוצה ללכת בשבת לכיוון אחד והוא הלך לפני שבת ונתן את עירובו בעיר קטנה שנמצאת שמה או להפך הוא היה בעיר קטנה ונתן את עירובו בעיר גדולה אז כיוון שהוא נתן את עירובו בתוך העיר כל העיר נחשבת לו כר אחד שביטה שלו נחשבת בעיר בכל העיר ואז מהלכת כולה פלוס חוץ ל2000 ממה הוא לא סופר את העמות שהוא הולך בתוך העיר רבי עקיבא חולק רבי עקיבא אומר אין לו ממקום עירובו אלא 2000 ממה לא נחשיב את זה את כל העיר כמקום אחד והגמרא תעמיד שרבי עקיבא מדבר שהוא שם את העירוב בשוק הוא לא שם את זה במקום מגורים, לא בתוך בית. לכן זה לא לחשוב שהוא גר בעיר. אנשי עיר גדולה מאכים את כל עיר קטנה וכולי. כן, היא מתנית, ככה הפירוש במשנה, אנשי עיר גדולה מלכים את כל העיר קטנה. אנשי עיר קטנה אינן מלכים את כל עיר גדולה. עכשיו שאתה ממשיך להגיד כיצד, כאן כיצד. כי ההמשך זה לא ביאור למה שהיה מקודם. עכשיו אנחנו שואלים, אמרת שכל העיר נחשבת כארבע עמות, אז מה? מקזזים מ2000 אמה את הארבע עמות האלה או שגם זה לא? עיר מה הוא שתעלה ממידת 2000? האם ישאר לו רק עוד 1996 או שיש לו 2000 חוץ מהעיר? אמר רבי חזקיה, רבי שמעון בשם רבי יוחנן, אין עיר עולם ממידת 2000. אמר רבי אלעזר עיר עולם ממידת 2000 מחלוקת בראשונה היו בני טבריה טבריה הייתה העיר הגדולה מהלכים את כל חמתא שהייתה עיר קטנה ו200 חוץ ממנה כיוון שהחמתא הייתה בלואה בתחום שלהם אבל בני חמתא התחום שלהם לא בא לה את טבריה אז לכן אינן מגיעים אלא עד הכיפה בתוך טבריה ולא יכולים ללכת הלאה ועכשיו שבנו בתים והתחברו בסוף חם ותבריה עיר אחת גדולה בני חמתא ובני טבריה עיר אחתי אומר רבי ירמיה מעשה ברועה אחד זקן שבא ואמר לפני רבי זכור אני שהיו בני מגדל עולים לחמתא ומהלכים את כל חמתא ומגיעים לחצר החיצונה הסמוכה למקום שנקרא גשר זאת אומרת שהוא אמר לו שהוא זוכר שעד כאן היה תחום שבת והתיר רבי אישיו בני מגדל עולים לחמתא ומלכים כל חמתא מגיעים לחצר החיצוני עד הגשר הוא התיר לסמוך עליו כמו שאמר אמר לו למעלה שאפילו עבד אפילו שפחה נאמנים לומר עד כאן תחום שבת ועוד איתי רבי שהוא בני גדר יורדים לחמתא ועולים לגדר חוזרים בחזרה אבל בני חמתא אינולים לגדר אסור להם ללכת לשמה למה אמר רבי מנה מפני הרשויות הממשלה בגדר הייתה חובותת את אנשי חמתא שבאים לשם לכן הם לא היו באים טכנית אמר רבי יוסי ברביון לא מן הטעם הזה לא זה הסיבה אלא בג גן דתנינה אנשי עיר גדולה מאכים את כל עיר קטנה אז ממילא בני גדר יכולים ללכת את כל חמתא אבל אין אשר שעיר קטנה אנשי חמת מלכים את כל עיר גדולה אלא עד מקום התחום שלהם עד איפה שנגמרים ה2000 ממש שלהם רבי יצחק בן נחמן בשם רב חנינאה הוא מתייחס למה שאמרנו במשנה מחלוקת רבנן ורבי עקיבא האם הוא סופר מסוף העיר או מאיפה שהוא הניח את עירובו מה הפליגין ב שנתנו בשנתנו עירובן בפלטיה בשוק במקום פתוח אבל אם לתנו ירובן בבתים אף רבי עקיבא מודה שזה נחשב שהמיגורים שלו בעיר הזאת וכל העיר נחשבת לא כשטח אחד רבי באברי לרב פפי בי הייתה עיר שעירוה כל העיר הזאת עשתה עם עצמה עירוב אחד חצרות אחד גדול ונתנו עירובן בפלציה מה זה לא כמי שנתנו עירובן בבתים אז איך אתה מחלק לי בדעת רבי עקיבא בין אם הוא הניח בפלציה לבין הניח בבתים הרי הפלציה באופן הזאת אז זה כמו בתוך הבית. טוב, עיר שחרבה. רבי אלעזר אומר מהלכת כולה וחוץ על הפמה. למרות שאין בה כרגע דיורים, אבל כיוון שאפשר לגור בה, אם הוא הניח שם עירוב, זה נחשב עיר אחת שלמה. שמואל אמר, הוא לא מסכים, אין לו ממקום ערובו אלא 2000 ממה, כיוון שבפועל לא גרים שם. רבי באבר קהנה רב חיא ברשי בשם רב הנותן ערובו בדיר או בשר מהלכת כולה וחוץ ל2000 ממה ודיר ושער לא כמי שחרבו בתים ודיורים אז מה נלמד מכאן ששיטת רב שגם בעיר חרבה יש לו את כל העיר וחוץ מזה 2000 אמה עיר חדשה מודד מן הבתים אם יש מרחק מהבית האחרון עד החומה הוא מודד מהבית האחרון לא מהחומה אבל היא רשנה מודד מן החומה איזו היא חדשה ואיזו היא ישנה רבי זירא בשם רב חיזדי ככה אם הוא בנה קודם כל בתים ואחר כך בנה חומה זאת אומרת שהחומה לא כל כך חשובה היה פה בתים עוד לפני החומה זוהי חדשה אתה לא מעודד את השטח שמהבית האחרון עד החומה הוא לא נחשב בנה חומה ואחר כך בנה בתים זאת אומרת שהעיר הזאת העיקר שלה זה החומה אז העיר זה החומה אז אם כן זו ישנה זה היה רבי זיר אמר בשם רבי חסדיי אבל רבי זירה בעצמו אמר רבי זירא אמר בן בזו בין בזו ישנה ואנחנו נמדוד מהחומה ואיזו היא חדשה כל שהיו בדיורין וחרבו עיר כזאת למרות שאני מחשיב את כל העיר כעיר אבל נמדדו רק מסוף הבית האחרון ולא מהחומה כי בפועל אין פה בדיורים רבי זיר כדעתי דתפלגון בנה תשעה בתוך החומה לשם כרפף לא לשם מיגורים ורק אחד לשם דייר אמר רבי זהיר אפילו בנה את העשירי לשם דייר זה הופך את הכל למגורים הרי הוא כדייר אז אתה רואה שרבי זיר לשיטתו שלא משנה אם היה קודם כל חומה היה בתים ואחרי זה חומה או אפילו חומה ואחרי זה בתים מודדים מהחומה הלכה ח אומרת המשנה אמר להם רבי רבי עקיבא. אז אמרנו במשנה הקודמת שרבנן ורבי עקיבא נחלקו. מה הדין? מי שנותן את עירובו בעיר? האם כל העיר נחשבת כמקום מגורב? או שמתחיל לספור ממקום העירוב שלו. ככה אמר רבי עקיבא. אז אמר להם רבי עקיבא אתם מודים לי בנות את עירובו על פי המערה שאין לו במקום עירובו אלא 2000 אמה ולא מחשיבים לו את כל המערה כרבע עמות אחד. אמרו לו, לא בדיוק. אי מתי? בזמן שאין בה דיורים, אז אנחנו מסכימים איתך. אבל בזמן שיש בדיורים, מהלכת כולה וחוץ על 2000 אמה. הגמרא לקמן תסתפק. מה רבנן מצריכים? שיהיה במערה מגורים בפועל או שמספיק להם שהיא תהיה ראויה למגורים. נמצא עכשיו שקל זה שמניח את העירוב בתוכה של המערה מזה שמניח על גבה. זה שמניח מעל המערה הוא עמדוד במקום ערובו 2000 אמה אבל זה שמניח בתוך המערה יש לו את כל המערה וחוץ מזה מהפתח 2000 אמה ולמודד שאמרו נותנים לו 2000 אמה שאפילו סוף מידתו כל במערה אף על פי שראינו מחלוקת בין חכמים לרבנן לגבי זה ששם את העירוב שלו בתוך חיים אבל מי שבא מעיר אחרת או שהוא שבט חוץ לעיר ויש לו 2000 ממה, הוא יכול ללכת 2000 אמה עד סוף ה-2000 ממה שלו ולא אומרים לו שאם הוא נכנס לעיר יכול ללכת את כל העיר. זה כבר כוללנו מודים שיש לו רק עד מקום מידתו. אמר להם רבי עקיבא אתם ודעים לי וכולי. רבי יעקב ברח בשם רב לוזו. יוצא לפי רבי עקיבא קל הוא הקונה שביטה בכרפ שהוא פיזית היה בכרפ וקנה שמה שביטה. מנה נותן עירובו בכרפה הקונה שביטה בכרפ שהוא בעצמו היה שם אז הוא מהלכת כולו וגם חוצה לו 2000 אמה אבל הנותן מרובו בכרפ רבי פי רבי עקיבא אין לו ממקום ערובו אלא 2000 אמר לא ניתן לו את כל הכרפ רבי זהירבי מה הדין אם הוא לא הניח לחם אבל הוא גם לא שבט בעצמו אלא מה הוא אמר תקנה לי שביטה בכרפ זאת אומרת הוא בא ברגליים שלו בערב שבת בבין השמשות להיות בכרפ והוא קנה שביטה ברגליו אבל זהו חזר הביתה איך נחשיב אותו יהיה לו את כל הכרפ כמקום אחד או מאותו מקום שהוא היה יתחיל לספור 2000 אמר רבי חנן ברבי הלל אנחנו נגיד שזה תלוי במחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה שראינו למר רבי מאיר אומר שעיקר עירוב עיקר הדין של עירוב זה בכיכר זה עיקר תקנת העירוב. אז מי שישים כיכר לפי רבי עקיבא אין לו את כל הכרפ אז גם פה מי ששבט גם לא יהיה לו ונותן ערובו בכרפל למקום אין לו במקום ערובו ל2000 ממה והוא הדין זה שקנה שמה שביטה אבל רבי יהודה שהוא אומר שיקר עירובו ברגליו אז באומר תקנה לי שביטה בכרפ אז מהלכת כולה זה נקרא שהוא שבת שם וחוץ על 2000 אמה ורק אם הוא ישים כיכה לספור במקום הכיקה ולא יהיה לו את כל הכרפ כאחד. עד כאן דף לט.
לצפיה בתכנים נוספים: