הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף לה

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף לה

[מוזיקה] עירובי דף ל אנחנו מתחילים קרוב לאמצע העמוד מרבה ריבוע העולם כשהוא עושה את התחום סביב לעיר בצורה של ריבוע זה צריך להיות לכיוון הריבוע של העולם כדי שיהיה מערבה למערבו של עולם מודרומה לדרומו של עולם וכן כל ארבעת הצדדים אמר רבי יוסי אם אין יודע לכוון את הרוחות צא הולמד מן התקופה והכוונה של סימן הוא כזה ביום הכי קצר בשנה החמה מהלכת את כל הצד הדרומי במשך היום זאת אומרת שהיא זורחת בדרום מזרח ושוקעת מיד בדרום מערב לכן היום קצר לעומת זה ביום הכי ארוך היא זורחת בצפון מזרח ומהלכת את כל מזרח את את כל דרום ואת כל מערב ושוקעת בצפון מערב ובימים של ניסן ותשרי שהיום ולילה שווים היא זורחת באמצע המזרח הולכת חצי מזרח דרום חצי מערה ושוקעת אז אם כן במקום שהחמה זורחת באחד בתקופת תמוז שזה צפון מזרח עד מקום שהיא זורחת באחד בתקופת תבת שזה דרום מזרח אלו פני מזרח וכך לגבי השקיעה ממקום שהחמה שוקעת באחד בתקופת טב שזה דרום מערב עד מקום שהיא שוקעת באחד בתקופת תמוז שזה צפון מערב אלו פני המהרב וברגע שאתה כבר יודע את הכיוון הישר של מזרח ושל מערב ושאר צפון ודרום שאתה עומד עם הפנים למזרח אז אתה יודע שמימין זה צפון ומשמאל זה דרום. אדהו דכתיב הולך אל דרום וסובב אל צפון. הולך אל דרום ביום. היינו תמיד השמש היא הולכת בצד דרום ביום. וסובב אל צפון בלילה. תמיד בלילה היא נמצאת בצד צפון כביכול מאחורי הרקיע. סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח אלו פני המזרח והמערב שלפעמים היא מהלכת בכולם לפעמים היא לא מהלכת בהם בכלל ניחה בשילו בבית עולמים שהיה מקום קבוע אז אפשר היה לכוון את הרוחות ולבנות את המבנה הקבוע לפי הצדדים של העולם דאמר הבח בשם שמואל ברב יצחוק כמה יגעו נביאים הראשונים לעשות שער המזרחי שתהי החמה מצמצמת בו באחד בתקופת תבט ובאחד בתקופת תמוז. זאת אומרת שזה ממש יהיה לצד מזרחו של עולם. ודרך אגב כבר מביאים שבעה שמות נקראו לו. לשער המזרחי זה השער הזה שכשעולים נכנסים מהחל אל עזרת הנשים. כשעולים מעזרת אנשים לעזרת ישראל, שמה עמד השער הזה. שבעה שמות נקראו לו. שער סור, שער היסוד, שער חרסית, שער איתון, שער התווח, שער חדש, שער העליון. כך בכמה פסוקים בנביא. והגמרא מבארת למה שער סור ששם היו טמאים פורשים. עדוד כתיב סור טמא כראו למו שער היסוד ששם היו מייסדים את ההלכה זאת אומרת שמה הסנהדרין יושבים בלשקת הגזית שער חרסית חרסית זה מלשון שמש שהוא מכוון נגד זריחת החמה ה מה דעת אמר האומר לחרס ולא יזרח שם למדנו שחרס זה חמה שער העיתון שהוא משמש כניסה ויציאה אז עיתון זה לשון ארמית אומרים אתה ובא שער התב שהוא מיוסד בין שני שערים ובין השער של ההיכל לשער של עזרת נשים שער חדש ששם חידשו סופרים את ההלכה שחידשו שם דברים ואמרו טבול יום על יכנס למחנה לבייה שער העליון למה קוראים לו עליון שהוא למעלה מהחיל ועזרת הנשים ומעלה יתרה הייתה בבית עולמים. זאת אומרת במשכן היה לכל מחנה הלבייה דין אחד אבל בבית עולמים אז החל ועזרת אנשים כבר מחולקים מקדושתם מהר הבית. אז לכן הוא עליון מכולם. אז עכשיו הגמרא משלימה ושואלת את השאלה הוא במדבר שהם כל הזמן היו עוברים ממקום למקום. מי היה מכוון להם את הרוחות? אמר הבחה, אהרון היה מכוון להם את הרוחות. איך שאהרון היה עומד, הם ידעו לזהות לפי העמידה שלו שהוא היה עומד לפי הרוחות של העולם. ידעו את המזרח. עדו דכתי ונשו הקעתים נושאי המקדש. מה זה המקדש? נושא כלי הקודש. זה הארון. והקימו בני מררי את המשכן עד בואם. עד בואם של מי? של בני כעת. שעליהם היה הארון נתון. אז כשבני כעת באים אז הם מעמידים את הארון ובעצם עכשיו יודעים לאיזה רוחות להעמיד את המשכן. כיצד היו ישראל מהלכים במדבר. רב חמא בר חנינה ורבושיה הם נחלקו בזה. אחד אמר כתיבה היינו כמו שהם היו חונים בצורה כזאת שהם מפוצלים לארבעה צדדים. וחרנה אמר כקורעינו בשורה אחת מהד אמר כתיבה כיוון שכתוב בפסוק כאשר יכנו כן ישאו כמו שכשהם חונים זה בתיבה כך גם בנסיעה מנדה אמר כקורה הוא לומד את הפסוק מהסף לכל המחנות לציב אותם משמה שהם עומדים שהם נוסעים בטור ויש מהסף אחרון מהדמר כקורה ומה מקיים את הראיה שהבאנו שכתיבה שכתוב כאשר חנו כניסה הוא ילמד את זה למה בחניתם על פי הדיבור אף בנסיעתם הנסיעה הייתה על פי הדיבור מנדה אמר כתיבה מה הוא מקיים את הפסוק שבאנו כקורה שכתוב מהספר לכל המחנות לציב אותם אז זה בא ללמד משהו שלפי שהיה שבטו של דן מרובה באוכלוסין היה נוסע ואחרונה וכל מי שהיה מאבד דבר היה מחזירו לו הדוד כתיב מהסף לכל המחנות לציב אותם אבל זה לא בא ללמד שהם נוסעים כקורה תני בשם רבי יהודה כשאנחנו באים למדוד 2000 ממה מקיר העיר וחוצה מחוץ לעיר אף זיזיה וקטליה היו נמדדיםדין אמה שמסוף הזיז הוא מתחיל לספור את העמות את ה2000 אמה באי רבושיה אוויר חצר מה הוא שימוד אמה יש בקצה של העיר בית ומהבית יוצא חצר האם החצר נחשב מתוך העיר רק מסופו נתחיל את ה2000 ממה או נתחיל למדוד מהבית נשמעינ מן אדם כתוב לנו ככה בתוספתא, בית שנפרץ מרוח אחת הוא נמדד עמה. משתי רוחות הוא כבר אין נמדד עמה. רבי בשם רבי יהודה בשניטלה קורתו הכוונה שכבר אין לו תקרה. אבל אם לא נטלה קורתו הוא נמדד עמה. למרות שהוא כבר נפרץ משתי רוחות. אז לכאורה אם בשנתלה קורתו לא כאבויר חצרו וכתוב מפורש שהוא לא נמדד. אונה הגמרא יש חילוק תמנו כף לבית דירה וכרגע הוא לא ראוי לדירה. אז אי אפשר להכניס אותו לתוך העיר אבל ברמך לא הוא כף לדירה הוא מראש הוא קף רק לחצר אז אולי הוא כן נמדה דימה וכשהוא מודד הוא בא לעשות 2000 ממה אז לא יהיה מודד מן האמצעי אמצעי הכוונה מהזווית שלא ילך לפינה של העיר לקרן זווית וילך בצורה ישרה מהזווית שזה יוצא עלכסון מפני שהוא מפסיד כי אז הוא עמדוד בזווית הזאת אחר כך בזווית הזאת 2000 אמה נמצא שמול מול העיר הוא לא רחוק 2000 כי הוא מדד רק 2000 לחסוני אז לכן אלא הוא מודד מן הקרנות הכוונה רוצה למדות לצ מזרח הוא הולך ישר למזרח 2000 אמה אחר כך ישר לדרום 2000 אמה נמצא שבזווית יהיה לו יותר יהיה לו 2800 בגלל הקו והלכסונים עד כאן דף هي
לצפיה בתכנים נוספים: