הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף מ

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף מ

רובין דף מ אנחנו מתחילים בשורה השביעית מלמעלה גג המגדל כיוון שהמגדל משמש כמיגורים גג המגדל הוא נידון כעיר שאם מישהו יניח עליו עירוב יש לו את כל המגדל גג המערה זה כבר שונה נידון כשדות לא כמו תוך המערה שאז יש לו את כל המערה פלוס 2000 אמה אלא כשדה כמקום כמניח במקום פתוח עכשיו אנחנו שואלים לפי חכומים שהם אמרו במי דברים אמורים מתי בזמן שאין בה דיורים אבל בזמן שיש בה דיורים מלאכת כולה וחוץ ל2000 ממה הם מתכוונים מה הדיורין ממש בפועל או שמספיק לחכמים אפילו ראויה לדיורים ומהלכת כולה פלוס 2000 אמה אז נדייק מלמד אמר רבי יצחוק בר נחמן בשם רבי חנין את רואה אותה כאילו מלאה מים ותית זאת אומרת אדם הרעש על איזה מערה דיברנו על מערה כזאת שהיא בכלל לא ראויה לדיורים לכן הוא לא מהלך את כולה אבל אם היא ראויה לדיורים אפילו ראויה לדיורים זה כבר מספיק כדי שהוא יהיה מהלכת כולם וחוץ על 2000 אמה אומר רבי צריך ברב לוזו אדו אמורו מערה שיש לה שני שני פתחים. אם יש בין זה לזה 2000 אמה חסר אחת מהלכת כולה וחוצה 2000 אמה. 4000 אמה אין לו ממקום עירובו אלא 2000 אמה. הכוונה היא כזאת שאנחנו מדברים על גג המערה. אדם מניח את העירוב שלו בתוך המערה בפנים אז כמובן יש לו את כל המערה ומכל פתח הוא יכול ללכת 2000 ממה לכל רוח. אם גג המערה הוא פחות מ-4000 אמה, אז כשהוא יוצא מפתח המערה, גג המערה לא נחשב לו, הוא לא סופר את זה. הוא יכול ללכת את כל גג המערה. עוד מעט נראה סבראה. מה הסברה בזה? אבל אם גג המערה הוא 4000 ממה, אז כשהוא יוצא מהפתח, יש לו רק 2000 ממה לכל רוח. אז אם יש למערה פתח מזרחי ופתח דרומי, פתח מזרחי ופתח מערבי, כשהוא יוצא בפתח המערבי והוא רוצה ללכת לכיוון מזרח, הוא יכול ללכת רק 2000 ממה. הוא לא יכול להגיע עד הפתח המזרחי של המערה. וכן להפך. הוא יכול ללכת מכל פתח רק 2000 אמה. לא משנה לאיזה כיוון. אז למה איזה פחות אמה אחת היינו פחות מ-4000 אמה? כשהוא יוצא מהפתח המערבי הוא יכול ללכת את כל ה-4000 ממה פחות 1 עד הפתח המזרחי וכן להפך למה? אז אמר רבי בא אסבירי רבי זעירה רבי זירה נתן לי הסבר אם תן סנדלו ההוא אתה בד ונסילון או בר ונסילון זאת אומרת כשהוא יצא מהפתח המערבי ילך 2000 אמה ויניח שם את הסנדל שלו ויחזור בחזרה למערה אחר כך הוא ילך בתוך המערה יצא מהפתח המזרחי וילך אחורה 2000 ממה מה הוא יכול להגיע לאותו סנדל? הוא יכול זה נקרא אם ניתן סנדלו אחה הוא תבדה ונסילון ומרים את הסנדל וגם אם יתן סנדלו יחה 2000 אמ מהפתח המזרחי הוא איבדה ונסילון ולוקח אותם אז מה מרוח אחת אסור משתי רוחות מותר אם הוא יכול להגיע אל אותו סנדל זאת אומרת מה תרצה להגיד שללכת ישיר על גג המערה מהפתח המזרחי עד המערבי או מהמערבי המזרחי יהיה אסור אבל משתי רחות משתי ירוחות הוא כן יכול לטייל על כל גג המערה זה לא סברה זה לא מסתבר לכן הוא יכול ללכת את כל גג המערה אבל אם יש שמה 4000 אמה שכשהוא יבוא מכאן הוא לא יכול להגיע לסנדל שמעבר ל2000 אמה וכן כשהוא יבוא מכאן אז ממילא אסור לו ללכת 4000 אמה על גג המערה אלא רק 2000 אמה רב אחה בשם רבחיננה הוא גם סובר אותו דבר אם הייתה גגה של מערה 4000 חסר רמה מהלכת כולה וחוץ ל2000 אמה על גבי חומה על גבי החומה של העיר אפילו כמה מותר להלך כיוון שהחומה היא חלק מהעיר אם היה גגה של מערה 6000 אמה מהלכת כולה וחוץ לה איך על ידי נבריות הרב מפרש נבריות שזה בורגנים שעל ידי זה הוא כביכול מגדיל את שטח העיר הפני משה מפרש נבריות שזה חורים שיש בגג המערה זה בעצם אותה סברה שאמרנו מקודם כיוון שיכול לצאת בפתח הזה ויחת 2000 אמה לכל רוח אז ממילא כמה שתהיה ארוכה המערה אם יש לו אפשרות להגיע לכל מקום ומקום בגג המערה מבפנים אז הוא כבר גם יכול ללכת מלמעלה את כל המערה אחרי הגגיל מים. השאלה כאן מה הדין? הגג של הבתים אז רב יוסא בשם רב יעקב ברחה, רב איניה ברפזי בשם רב יהודה, רבחמת בשם שמואל. אחורי הגגים מטלטלים בהם אפילו קור אפילו קוריים. היינו אפשר לטלטל מגג. אפילו שבסך הכל זה צטרף לנו שטח יותר מבית סעתן יותר מקרפף אפילו קור אפילו קוריים אפשר לטל בהכל אבל תדע לך שרבי מאיר אומר שמטלטלים בהם רק עד בית סעתיים לא יותר אמר רבי יוסי ברבי בול מילת דרב אנחנו נראה כבר שדברי רב פלי גינלו הם חולקים על מה ששמואל אמר בדעת רב מאתנין אין תמן המשנה הראשונה בפרק כלג גגות בפרק תשי כל גגות הייר רשות אחת כתוב שם בהמשך דברי רב מאיר ונחלקו שמואל אמר עד בית סעתיים כמו כרפף רב אמר מטלטלים בהן אפילו קור ואפילו קוריים ומה המחלוקת ביניהם שמואל אומר נכון שאנחנו אומרים שהמחיצות שלמטה כאילו הם עולים ללמעלה מעל הגג אבל היות והמחיצות לא נעשו למעל הגג אז הלא מחיצות גמורות לכן זה לא נחשב שיש פה מחיצות שנעשו למגורים לכן רק עד בית שעתיים אפשר לטלטל יותר מזה כבר לא רב אומר שכיוון שהמחיצות למטה נשו למיגורים ועליהם אני אומר כאילו הם למעלה גוד אסיק אז אם כן זה נחשב שיש כאן מחיצות למיגורים ואפשר לטלטל אפילו קור ואפילו קוריים אומרת הגמרא זה אותה מחלוקת היא אחורי הגגים היא אחורי הספינה ספינה שיש בה דפנות דפנות של הספינה לפי שמואל אפשר יהיה לטלטל בה רק עד בית סעתיים כיוון שהדפנות לא נעשו למגורים הם רק נעשו להגנה מהמים אבל רב יגיד לא שהדפנות האלה הם נחשבות דפנות מחיצות גמורות למגורים ואפשר לטלטל בהם אפילו קור אפילו קוריים אדרן הלך פרק היצד מאברי בסיעתא דשמיא נתחיל פרק שישי פרק הדר הדר עם הנוכי בחצר עם מי שאינו מודה בעירוב הרי זה עוסר עליו כיוון שיש פה דייר והוא נחשב כדייר וכיוון שהוא לא משתתף בעירור אנחנו לא יכולים לטלטל בחצר והפתרון יהיה רק על ידי שכירות שנזכור ממנו את המקום. רבי אליעזר בן יעקב אומר לעולם אינו עוסר הוא סובר שמגורים של גוי זה לא נחשב מגורים עד שיהיו שני ישראלים מוסרים זה על זה מה הכוונה נכון מצד עצם הדין הגוי שגר בחצר זה לא נחשב מגורים הוא לא נחשב דייר כאן והוא לא עוסר אבל רבנן לא רוצים שיהיהודים יגורו בשמחות ובשכינות ובחצר אחת עם גוי אז מה הם אומרים שהגוי גוי עוסר כדי שיהיה להם לא נוח כל פעם לזכור ממנו ובסופו של דבר הם יעזבו את המקום ויברו דירה אבל זה בתנאי שיש שמה לפחות שני ישראלים אם יש ישראלי אחד לא היו צריכים לגזור זה דבר לא שכיח כי ישראלי אחד מפחד לגור לבד עם הגוי בחצר סכנת נפשות לכן במקרה כזה לא היו צריכים לגזור אומרת הגמרא הדר עם אנוכי בחצר חצר של נוכרי אנחנו נגדיר אותו כדיר ושער של בהמה. מתבין רבנן לרבי אליעזר בן יעקב, אילו ישראל ובהמה שהיו דרים בחצר, שמה בהמה אוסרת? אז הרב מביא שיש לנו תוספתא שגם הגמרא בבלי מביאה אותה. כתוב שם בית הבקר הרי זה אוסר עליו. אז אומרים חכמים חכמים של המשנה זה רב אילו ישראל ובהמים מה שם הבית בקר ששייך למישהו שם הבהמה עוסרת היא עוסרת אז כשם שהבהמה עוסרת ככה הגוי עוסר אז רבי אליעזר בן יעקב עונה להם ששמה זה שונה שמה למה זה אסור לא בגלל הבהמה שדרבה בה דיר אלא בגלל הבעלים של הבהמה שזה נחשב שיש לו כאן מיגורים אז זה מה שהוא אומר להם מותב רבי לזר בן בן יעקב לרבנן אילו ישראל ובהמה בלי די רק בהמה של אפקר או בהמה של מישהו שהיו דרים בחצר מה הבהמה עוזרת ודאי שלא אז הוא אומר כשם שאין הבהמה עוסרת ככה הגוי אינו עוסר רבי יעקב ברח רבי יצם רבי יוחנון הלכה כרבי יוחנן בנוי במשנה לאל שהוא אמר שהיושן קונה שביטה היינו שחפצי הפקר קונים שביט רב שיבי מה צריכה למה היית צריך לבוא ולפסוק הלכה כ רבי יוחנן בן אורי שאתה מסתפק כמו מי ההלכה זה רק כאדתני רבי לזר בן יעקב אומר ורם כרבנן חולקים על רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן רבנן אצלנו שהם לא מפריע עליהם הקושיה מזה שבהמת הפקר לא קונה שביטה ושלמרות שבהמת הפקר לא קונה שביטה בהמת הגוי כן תקנה יש חילוק בין חפצי הפקר לחפצי הגוי. אז הם בוודאי חולקים על רבי יוחנן בן נורי. אבל לדעת רבי לזר בן יעקב שהוא כאן בא ואומר שאם בהמת הפקר קונה שביטה גם הגוי אמור לקנות שביטה. הכיוון שבמת הפקר לא קונה אז גם הגוי לא קונה. זאת אומרת שהוא לדעתו לא מחלק בין הפקר למכסה הגוי. אז זה לדעתו צריך לבוא ולומר שהוא פוסק הלכה כרבי יוחנן בן לוי שגם חפצי הפקר קונים שביטה. עד כאן דף מ. เ
לצפיה בתכנים נוספים: