הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף כח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף כח

[מוזיקה] רובן דף כח אנחנו מתחילים בעמוד הקודם בהלכה ט ועוד אמר רב יהודה מתני אדם על הכלכלה ביום טוב הראשון ואוכלה בשני היינו כי שיש לו שני ימים טובים של חוץ לארץ כיוון שיום אחד מהם הוא היום הקדוש והיום השני הוא יום חולך לא יודעים מי הוא היום הקדוש אז הוא יכול לעשות תנאי והגמרא מיד תבארת נוסח התנאי שהוא עושה וכן ביצה שנולדה בראשון תאכל בשני כיוון שהם שתי קדושות נפרדות ולא הודו לו חכמים חכמים סוברים שכיוון שתיקנו לבני הגולה תמיד לעשות יומיים אז שניהם קדושה אחת ארוכה מפרטת הגמרא את התנאי שהוא יעשה עליב רבי יהודה ואומר אם יום טוב היום אז המעשרות שאני אמרתי שאני עושה יבטלו דבריי אני לא אומר שום דבר ויקרא השם למעשרותיו כדי שזה יחול אם היום זה יום חול ואינו אוכלה כיוון שאולי היום היה היום זה יום טוב אז אין תוקף לדיבור שלו ובשני והיום למחרת קורא שם למעשרותיו ואז במוון נפשך אם היום זה יום חול אז הנה עכשיו הוא קורא שם ואם אתמול היה יום חול והיום זה קודש אז זה כבר חל מאתמול ואוכלה שואלת הגמרא מכל לפשיטתי דרב יהודה תמן יעבד לה קדוש קדושה אחת בברייתא אנחנו ראינו שרבי יהודה סובר ששני ימים טובים הם קדושה אחת שרבי יהודה אמר שאם נאכל עירובו בראשון אז רבי יהודה אומר שהוא חמר גמן ואילו כאן מה רבי יהודה אומר שהוא יכול לעשות תנאי זאת אומרת שהוא עושה לזה מפורש וקיה עד לשתי קדושות מחלקת הגמרא ואומרת ככה תמן שזה שני ימים היינו יום טוב ושבת הסמוכים אחד לשני קדושה אחת תרו ארוכאי שניהם קדושים זה קדושה אחת ארוכה לכן זה קדושה אחת אבל ברמה שזה יום טוב של גלויות שני ימים טובים של גלויות אחת קודש ואחת חול לכן זה שתי קדושות עכשיו הגמרא שואלת מהחלפה שיטתי דרבנן תמן הבדין לה שתי קדושות שמה רבנן אומרים שאם הוא שם את עירוב נאכל עירובו בראשון אז ביום השני הרי הוא כיבני עירו זאת אומרת שזה שתי קדושות זה לא אותה קדושה וכנבדין לקדושה אחת שאמרו שביצה שנולדה ביום הראשון לא תאכל בשני או שאי אפשר לעשות תנאי מיום ראשון לשני אונה הגמרא תמן יום טוב אצל שבת זה ודאי שתי קדושות כיוון שזה לא באותה רמת קדושה היום טוב הוא יותר כן אז הוא יחסית ככל אצל שבת ברמהך ביום טוב שני של גלויות שניהם שווים זאת אומרת כשבאו חז"ל ותיקנו לעשות שני ימים של יום טוב בחוץ לארץ אז הם תיקנו את זה באופן כזה ששני הימים קדושים אומרת הגמרא כל זה היה ביום טוב שני של גלויות אבל מה שנוהגים בארץ ישראל שבראש השנה עושים יומיים זה לא אותו דבר מודים חכמים לרבי יהודה בשני ימים טובים של ראש השנה שאין מתקנת נביאים הראשונים זה ודאי מספק ופה בוודאי אחד קודש ואחד חול זאת אומרת מחוץ לארץ תיקנו שתמיד יש יומיים זה לא כאילו יצאנו נכון שהבסיס לתקנה זה בגלל ספק אבל התקנה הייתה שתמיד עושים יומיים אז שניהם קדושה אחת אבל בארץ ישראל שיש לפעמים שזה יום אחד ויש לפעמים שזה זה יומיים אז זה ודאי כאילו כל הזמן אנחנו מסתפקים לא יודעים מתי הראש השנה אז באופן כזה ודאי שהם שתי קדושות נפרדות רבי רבחיה בשם רבי יוחנן הוא דורש את הפסוק בני אמי נחרו בי שמו לי נותרה את הקרמים לשון רבים קרמי זה לשון יחיד קרמי שלי לא נתרתי אז הוא מבאר מי גרם לי להיות נותר את הקרמים היינו יומיים יום טוב על שם קרמי שני לא נתתי כשהיינו בארץ ישראל לא שמרנו את היום טוב האחד לכן התגלגלנו לשמור יומיים מי גרם לי להיות משמרת שני ימים בסוריה על שלא שמרתי יום אחד בארץ סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שניים אבל האמת היא שלא ככה איני מקבלת שכר אלא על אחת מי גרם לי להפריש שתי חלות בסוריה שיש לנו דין שמפרישים פעמיים אחת לאור ואחת לכהן על שלא הפרשתי חלה אחת בארץ סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שתיים ואני מקבלת שכר אלא על אחת רבי יוחנן קרי להון על המצוות האלה את הפסוק גם אני נתתי להם חוקים לא טובים שעל התוספת הזאת הם לא מקבלים שכר רבוהו עזל אלכסנדריה עכשיו רבבו בא מארץ ישראל הוא הגיע לאלכסנדריה ששם היה מקום שבדרך כלל לא היו בים שלוחי בית דין אז לכן הם היו נוהגים יום טוב יומיים יום טוב של גלויות וכשח להם יום טוב ביום שבת הם לא יכולים ליטול אוליו כי אולי היום טוב הוא מחר אבל בא רבו מארץ ישראל ואומר להם רבותיי אני באתי מארץ ישראל היום בשבת זה יום טוב ראשון של סוכות תיקחו לו ותעינון לולבין בשובתא שמע רבי ימי מימר אז הוא אמר מי יביא לאון רבוהו בכל שטה מי יביא להם כל שנה את רבוהו שיודיע להם אם זה יום טוב או לא אז כיוון שאי אפשר באופן כביעות לסמוך על זה שמישהו יבוא ויודיע להם אז לכן נשאיר את זה על הדין המקורי שתמיד ינהגו כספק רבי יוסי משלח כתיב לו אף על פי שכתבנו לכם סדרי מועדות הכוונה שתיקנו את הלוח הקבוע בכל אופן אל תשנו מנהג אבותיכם נוכי נפש ותמיד תנהגו יום טוב שני של גלויות כיומיים ואומר כאן הרב למה אמרו בגמרא בבלי בביצה דף ד שמה תגזור המלכות וישתקע חשבון הגביעות ויחזור הדבר לקין כולו הלכה י אומרת המשנה רב דוסא בן הקינס אומר העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה ראש השנה זה הרי בראש חודש תשרי אומר אחד אצלנו השם אלוקינו את יום ראש החודש הזה אם היום אם למחר ולמחר הוא אומר אם היום אם לאמש ולא עודו לו חכמים אז הגמרא מתלבטת למה לא הודו לו מפני שאמר עם היום עם אמש וחכמים אומרים שומעים יום ראש החודש הזה בסתם לא להזכיר ספק או שזה טעם אחר ייבקידה אמר רבי יעקב ברחא בשם רביסע העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה אין לא צריך להזכיר ראש חודש אף הם חלקו שלא יזכירו את הראש חודש כי כיוון שכבר מזכירים את הזיכרון זיכרון אחד עולה לכאן ולכאן כך הגמרא מסתפקת אזן הלך פרק בקול מהרבים בסיעתא דשמיא נתחיל פרק רביעי מי שהוציאו גויים באו לקחו אותו בשבת או ביום טוב או רוח רעה תפס אותו איזשהו התקף של רוח רעה שהוא לא היה בר מצוות הוא לא היה מודע לעצמו והוא מוצא את עצמו במקום חוץ לתחום שלו אין לו אלא ארבע עמות עד מוצא שבת החזירו כאילו לא יצא הוא חוזר לדין המקורי הולכו לעיר אחרת שהיא מוקפת או שנתנו בדיר או בשר הבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזר יומים מהלכת כולה גם אם זה יהיה גדול מאוד זה בשבילו כמו הארבע אמות למרות שהוא נכנס אל המחיצות האלה באמצע שבת רבי יהושע ורבי עקיבא אומרים אין לו אלא ארבע עמות כי מבחינתו המחיצות האלה לא יועילו לו כיוון שהם לא שימשו אותו בבין השמשות הוא לא היה בהם מבין השמשות מעשה שבאו מפרנדין והפליגה ספינתן בים רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה ילכו את כולה למרות שהספינה יצאה בשבת חוץ לתחום רבי יהושע ורבי עקיבא לא זזו מארבע אמות למרות שמצד הדין היה מותר שרצו להחמיר על עצמם ם בגמרא נראה מה החילוק בין דירוסר לבין ספינה מי שהוציאו גויים וכולי מה החידוש במשנה דלכן מה הנן אמרין שאפשר היה לחשוב שיעשה כמי שיצא ברשות ויהיה לו אמה לכל רוח כיוון שהוא יצא בעצם באונס בכל אופן לפח מלמדים שצריך מימר שאין לו אלא ארבע אמות ומנין לארבע עמות מי אמר שיש לאדם ארבע אמות שכתוב שבוא איש תחתיו תחתיו הכוונה ארבע אמות ומנין ל-2 שיש למישהו ששובט באיזה מקום כתוב עלציא איש ממקומו ביום השביעי וממקומו זה 2000 אמה שואמר או חלף זה לא נפקמינה אלא זה שאלה על הפשט מי אמר שמקומו זה 2000 אמה ותחתיו ארבע אמות אולי הפוך אמר רב לוזור ותנינן איסי בן עקיבא אומר מקום מקום נאמר כאן מקום כמו שאמרנו על צי איש ממקומו ונאמר לאלן בהרי הלביאים ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה מה מקום שנאמר להלן 2000 אמה שנותנים להלביאים מכיר העיר וחוצה 2000 אמה אף מקום שנאמר כאן 2000 אמה ארבע אמות שאמרו למה ארבע אמות מלא קומתו שזה שלוש שמות פלוס פישוט ידיים רבי יהודה אומר הוא שלוש שמות ואמה כדי שיהיה נותל חבית מראש ונותן על מרגלותיו והרב אומר שהנפקמים ביניהם שזה לפי רבי יהודה ארבעמות הם מצומצמות אבל לפי רב מר שזה פישוט ידיים זה ארבע אמות יותר רחבות כשהוא נפנה אז הוא נפנה מן הצד בקצה של הארבע עמות שלו אבל אחר כך כשהוא מתפלל הוא צריך להחיק ארבע אמות אז הוא מתפלל לוחסן מה הכוונה לוחסן הכוונה שהארבע עמות שנותנים לו זה ארבע עמות מרובעות אז בזווית שלהם יש לו ארבע עמות פלוס שתי חומשים זאת אומרת כמעט שש עמות אז שמה הוא מתרחק יותר מארבע מות מאיפה שהוא נפנה ויוכל השמה להתפלל עד כאן דף חוףס [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: