הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף ו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף ו

[מוזיקה] רובן דף ו אנחנו מתחילים בערך אחרי שליש העמוד רב זירה בשם רב חסדה יתדות היוצאות מכותלי המבוי הם יוצאות מכותלי המבוי לכיוון רשות הרבים מחוץ למבוא אדם נותן עליהם את הקורה הוא מתיר את המבוא למרות שהקורה היא מחוץ למבוי אבל בתנאי ואן שיהו בתוך שלושה הכוונה בתוך שלושה לקוטלי המבוי שמחוברים לכותלי המבוי בלווד טרן המורן אחד אמר והן שהדותא שיהיו בריאות כדי לקבל גם את הכורה וגם אריח על גבה חרנה אמר לא צריך ד כד כך אפילו אינן בריאות לקבל את הקורה ואריחי מספיק שהם יהיו חזקות לקבל את הקורה בעצמה רבי זאיר הבי איך יכול להיות שיהיה מותר באופן כזה הרי מה יוצא כאן תחת הקורה אסור כי זה רשות הרבים ומתיר את המבוי מה ה אסור לטלטל מתחתיה היא תטייר את המבוי אמר הבח ברילה ולמה לא ולא אשכח נן כן על ד שמואל שיטת שמואל שהוא אומר תמיד ואמר שמואל תחת הקורה גם כשקורה במקום רגיל בתוך המבוי אסור לטלטל תחתיה הוא מתיר את המבוי כי שמואל סובר שחוד הקורה הפנימי הוא זה שמתיר לא החיצון סליחה רב זירה בשם שמואל תחת הקורה הוא בין לחיים בן הלכי נידון כאסקופה אז רב זיר הבי כיד סקופה כ סקופה מותרת או כ סקופה אסורה מה הכוונה אמרז אמר רב זירא עד דנת המן כשאני עוד הייתי בבבל הצריך לי הה לי ספק אבל קליקת וכ שבא תיפה לארץ ישראל שמית רב יוסה בשם רב יוחנן שהוא אמר בשם רבי יוחנן היא סקופה אין רחבה ארבעה אם היא לא רחבה ארבעה תכים מותר לכאן או מותר לכאן אפשר לטלטל מרשות היחיד עליה וממנה גם לרשות הרבים אבל הוא בלבד שלא יחליף שלא יעביר דרכה מרשות היחיד לרשות הרבים אז רואים שה סקופה מותרת אמר רבי מנקו מרבי יוסי חמי בוא תראה מה אמר לא אמר אלא בשאין שם רוחב ארב אבל יש ם ורחב ארבע אסורה בוא נחזור אלינו לעניין הקורע אמר לי ועדה היא אמטרה המלטה שלנו אם לא יהיה פה למעלה במבוי קורה תהיה אלטרה אמטרה תמיד היא רחבה מאוד היא רחבה ארבעה טפחים אילו מלטר שמה אינה מותרת זאת אומרת יוצא שככה ממו נפשך צריך להיות מותר אם האמל טרה לא רחבה ארבעה זה לא מקום חשוב אז יהיה מותר ואם העמל טרה רחבה ארבע וזה כבר מקום חשוב אבל המלטה זה כבר לא קורה אלא זה פי תקרה תחת ה פי תקרה ודאי שנגיד שהפה החיצון יורד וסותם ותחת התקרה יהיה מותר רב זיר אמר שמואל ורב יוחנן שמואל אמר תחת הקורה אסור ורב יוחנן אמר מותר הכל מודים לבן לחיים שעשו ותני כן ותני כן מבוא עשוי לחיים לחיים הוא שם בראש המבוי במקום לכי אחד הוא שם כמה לחיים אחד אחרי השני אם יש בין זו לזו ארבעה טפחים שאז כל לכי עומד בפני עצמו אז אני מסתכל רק על הלכי החיצון ואומר מטלטלים עד החיצון ולא כנגדו ממש אבל אם לאו אז כל הלחיים שעומדים כאן זה כמו לכי אחד ארוך אז מטלטלים מתוך המבוי פנימה עד הלכי הכי פנימי זאת אומרת עד קצה הלכי ולא כנגד הלכי רבון דקיסרין בשם וקבר בשאין החיצון קצת יותר שמן שהוא לא עודף אבל אם היה חיצון עודף הוא יותר שמן משאר עליך יים אפשר להסתכל עליו ככי לבד ומטלטלים עד החיצון אבל כנגד הלכי לכול העלמה לא מטלטלים הלכה ב הכשר המבוים בת שמה הי אומרים לכי וקורע ובית הלל אומרים או לכי או קורע רבי אליעזר אומר לך יין אז הגמרא תשאל רבי אליעזר מתייחס לדברי בית שמאי שצריכים לכה יין וקורה או שהוא מתייחס לדברי בית הלל שאם שמים לכי לא מספיק אחד א צריכים שניים משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על מבוי שהוא פחות מארבע אמות שהוא או בלחי או בקורה על מה נחלקו בית על מה נחלקו ע על מבוי כזה שהוא רחב מ ארבע עמות ועד 10 שבית שמאי אומרים לכי וקורה או בית הלל אומרים הולך יו קורה אמר רבי עקיבא על זה ועל זה נחלקו ראה בגמרא אר רבי עקיבא מחדש מחדש חידוש בדברי בית שמאי שבית שמאי יותר מחמירים גם במבוא יותר קטן אומרת הגמרא הכשר מבוי מה לחיים שאמר רבי אליעזר לחיים וקורא כבז שמאי ז להם הוא אומר צריכים שני לחיים וקורה או לחיים ולא קורה כבית הילם שאלה שנייה שאנחנו רוצים להבין מה הרוחב של ה לחיי שלושה כמו רבי יוסי במשנה לקמה בדף ח או כלשהו כרב אומרת הגמרא נשמע נה מן אדם מעשה שהלך אב לזר אצל רבי יוסי בן פרורה תלמידו לובלין והתלמיד הזה רבי יוסי הראה הוא מבואי אחד ולא היה בו אלא לכי אחד בלבד אמר לו עשה לו לחיים תעשה לו שני לחיים אמר לו מה אתה אומר לי לסמו אז עונה לו רבי אליעזר אמר לו יסתם וכי מה הראייה רשות שבת לבוא לכאן רוצים שזה יהיה רשות לשבת צריך שזה יהיה ניכר שזה סתום אדרבה תשים שני לחיים אז אומרת הגמרא הדם הרא זה ילמד אותנו שהוא מצריך שלושה כרב יוסי למה אם תאמר כלשהו כרבנן מה כל שהו סותם מזה שהוא מצריך שזה יראה סתום סימן שהוא צריך שכל אך יהיה שלושה טפחים תני וההלכה כדברי התלמיד מה זה התלמיד אז הגמרא מתייחסת למה שכתוב כאן ש לגבי רבי עקיבא מה אמרנו במשנה שמשום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לרבי פני רבי עקיבא שלא נחלקו עלעל מבואי זאת אומרת שלא נחלקו על מבוי שהוא פחות מארבע אמות אז הלכה כמו התלמיד הזה מה אתה רוצה להגיד שאתה אומר הלכה כמוהו שגם בית שמים מודעים שמספיק ול ךי אוקורה ולכן מה הנן אמרין כבית שמאי ויש הלכה כבית שמאי ולא כבית הלל בקח אנחנו לא פוסקים אף פעם כמו בית שמיים אלא בגין דתנא רבן שמעון גמליאל אומר מבואי שאיין בו ארבע אמות לא צריך קורה בכלל זאת אומרת ש מבואי שאין לו ארבע עמות אפילו בית הילל אומרים שלא צריך שום תיקון אז על זה אנחנו אומרים לא הלכה כמו אותו תלמיד והיינו גם כרבי עקיבא שגם בפחות מ-400 בית הלל מחמירים ומצליחים אולך ו קורה שואלת המרא דברי חכמים זאת אומרת אתה נקמה של המשנה שלנו מה הוא סובר הפכו לבשם רב מבואי שהוא פחות מארבע אמות הוא סובר שלא צריך כלום אפילו לבית הלל אז על זה אנחנו אומרים לא שההלכה היא לא כמו תנ קמה אלא שגם המבוי הקטן הוא צריך או לכי או קורה כן דבו
לצפיה בתכנים נוספים: