הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף ג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף ג

[מוזיקה] עירובים דף ג אנחנו מתחילים בשורה הרביעית מסוף העמוד הקודם הרחב מ-10 אמות ימעט פתח שיותר רחב מ-10 אמות צריך למעט אותו כיצד ממעט נותן מלטרה מלטרה זה קורה רחבה יש בה לפחות ארבעה תפחים בפתח המבוי הוא מתיר המבוי אז הגמרא מפרטת איך הוא נותן לרוחבת אמרת בפשטות אנחנו לומדים שהוא צריך לצמצם את רוחב הפתח ורבנן אף דיןלה אפילו בגבוה אפילו הוא יניח את הקורה בגובה הפתח הזה שהוא יותר רחב מ-10 אמות אז הגמרא שואלת מה הרווחת ולא כפרוץ למלאו הוא הרי בסופו של דבר הוא לא מיעט את רוחב הפתח הזה אז למה אפשר לטלטל עונה הגמרא כיוון שהוא שם מלטרה והמלטרה הזה קורה רחבה שיש בה לפחות ארבעה תפחים נעשת כאחסדרה שבאחסדרה אומרים פי תקרא יורד וסותם אז זה כאילו סתום ורבי מתירח סדרה בבית שערים אז ממילא משם נלמד גם אלינו שאם הוא ישים קורה עמלטרה כזאת מעל הפתח זה כאילו סתום כמה עמודים היה בסדרה הזאת של רבי כמה עמודים היה בצד הפתוח רבי יעקב ברח ככה אמר רב חיא ורב יוסא אחד אמר שישה ואחד אמר שמונה אמר רבי יעקב ברח אבל לא פליגה מנדה אמר שישה הוא לא מחשב אילין טרין בריה את שתי החיצונים שעמדו בפינות מנד אמר שמונה מחשב אילין טרין בריה רבי יעקב ברחה בשם רב לוזו אומר זה לא משנה לא סוף דבר שישה לא סוף דבר שמונה אלא אם היו רבים בוקעים בה ב במקום הזה בפתח הזה אפילו כמה אפילו שיש שמה הרבה עמודים יהיו אסורים אם אין הרבים בוקים בה למה למשל כיש שמה איזה קיר מאוד נמוך שמונע מהרבים לעבור או איזה טל או משהו כזה אפילו שניים יהיו מותרים כמ שנגיד פי תקרא יורד וסותם מה שהם התוכחו כמה עמודים היה זה מה ועבדה אבי עבדה הם מתווכחים מה היה הסיפור אבל לא שזה משנה להלכה אך סדרה שנפרצה למלואה לרשות הרבים רבי לה רב ורבי יוחנן טראיון אמרין מטלטלין בכולה כי אומרים פי תקרא יורד וסותם שמואל אמר אין מטלטלים בה אלא בארבע עמות אמר רבי יוסי למה שמואל מחמיר ולא מודה שמואל במבוי שהוא מקורה למעלה מ-20 אמה שהוא כשר אם יש לו תקרה ששמה אומרים פי תקרה יורד וסותם אלא באמת נאלץ להגיד מזבור סבר שמואל והוא שיהיה כל הכשר קורה בתוך 20 אבל אם לא לא אומרים כי לא אומרים פתיקה יורד וסותם אתה רבה אחר הבחינ בשם רבושיה הוא גם אומר לנו את זה והוא שיהיה הכשר הקורה בתוך 20 אמר רב יוסי הוא אומר זה לא בהכרח ואפילו אם תתעקש ותרצה להגיד דסבר שמואל במביה המקורה אם יש תקרה שלמה למעלה מסרי הממה כשר כאומרים פי תקרא יורד וסותם עדיין לא דמבואי להח סדרה מבואי נעשה לתשמיש בתים ולכן מקילים בו יותר לסמוך על פי תקרה אך סדרה לא נעשת אלא לתשמיש אוויר ואנחנו נוכיח את זה שבמבואי מקילים יותר מאחסדר אילו מבוי שאינו מקורה ונתן הקורה בתוך 20 שמה אינו כשר ודאי כשר לעומת זה אילו אח סדרה שאינה מקורה יש שמה אחסדרה שהיא נמצאת בין הבתים יש בתים משלוש משלושת רוחותיה וברוח הרביעית היא פתוחה ואין תקרה ונתן הקורה בתוך 20 שמה כלום הוא זה ודאי שום דבר למה כמה שכל הדין שתיקנו קורה זה רק במבוי שעורכו יותר על רוכבו ובתים וחצרות פתוחים לו לא באחסדר אתה רואה שבמבואים מכילים יותר מאחסדר היה רחב הפתח הזה בתור 15 אמר שאמרנו שאי אפשר לטיר שמה בקורה איך מכשירים אותו רבי בא ורב הונה בשם רב עושה פס של שלוש אמות וכלשהו מרחיקו מנקות אל שתי אמות אז מה קיבלנו שיש לנו כאן פתח של 10 אמות פחות כלשהו ויש לנו על ידם קורה של שלוש עמות ועוד פתח של שתי עמות שאתה מסתכל על כל החמש אמות רובם סגורים זה עומד מרובה על הפרוץ אותו וכלשהוא נידון לשם לחי והוא כבר מכשיר את פתח המבוי הזה והשאר והוא שיהיה העומד רבה על החלל יש לנו כאן עומד יותר מהחלל אז לכן זה כשר ובזה הוא התיר את המבוי יש לו פתח והוא גם שם בתוך הפתח כבר לכי שואלת הגמרא למה אתה אומר כזה פתרון יש עוד פתרון ויעשה פס ארבעה טפחים לעומק המבוי שכאילו יחלוק את הפתח לשני פתחים שונים ולא כן תני א לי למדנו בבריתה שיש פתרון כזה עושה פס של ארבעה תפחים אמר רבי באבר פפי אתה יודע למה לא רצינו לכתוב את הפתרון הזה כי הדפנו לתת פתרון שהוא מצמצם את הפתח וגם כדי להתיר שניהם בלא קורה בפתרון שאנחנו אמרנו שהוא שם שלושה טפחים א לא שלוש עמות ומשהו אז כבר יש לו כאן לחי אז פתרנו את זה בלי קורה לעומת זה אם אתה תעשה פס של ארבעה תפחים יצטרכו לשים קורה איתן אתני על הבריתה שקראנו מקודם עושה פס של ארבעה טפחים איך הוא עושה את הפס הזה איתן ניתן שלמדו עושה פס א מעמיד קנה ודוקרן שהוא רק מעמיד את זה בצורה של צורת הפתח לא ארבעה טפחים מלאים איתן נתניה עושה פס של ארבעה טפחים הכוונה המלאים אמר רבי יוסא הלכה כמו מי שאומר עושה פס ארבעה טפחים תני רבן שמעון בן גמליאל אומר מבוי שיש לו שני פתחים נותן קורה באחד מהם הוא מתיר לא צריך לתת קורה בשני הפתחים למה כי הוא סובר שהקורה היא משום מחיצה ועל ידי שהוא סותם פתח פתח אז הפתח השני כבר ניטר ניתר על ידי עומד מרובה על הפרוץ רב אחאה בשם רב לוי אין הלכה כרב שמעון בן גמליאל לא מכילים אומרת הגמרא אומר רבי בו מתי אמרנו שאין הלכה כרב שמעון בן גמליאל שלא נטיר קורה על פתח אחד כשבין הפתחים היה ארבעה תפחים באיזה צורה והוא שהמיד התקנה ודוקרן במקרה כזה לא מקילים גם לסמוך על קנה ודוקרן שזה רק צורת הפתח וגם בסך הכל קורה על פתח אחד אבל אם עשה פס ארבעה טפחים מלא שמה ההלכה כרבן שמעון בן גמליאל כן נקל ונסמוך בזה שיש קורה רק בפתח אומרת הגמרא ותני כן אנחנו נוכיח שכשיש פס מלא של ארבעה טפחים בוודאי מספיק לנו קורה רק על פתח אחד איפה למדנו מבוי שיש לו ארבעה פתחים בוא נגיד שהם אותו גודל נותן קורה באחד מהם ומתיר איזה אחד מהם אמר רבי יוסי והוא שנתן על האמצעי אז הרב מפרש שהוא נתן קורה מעל הקיר האמצעי ממש בין כל ארבעת הפתחים והקורה בולטת מכאן ומכאן שבעצם היא נמצאת על שני הפתחים הם אמצעים כמעט מלא כפי הציור שהוא צייר כאן אז אני אומר שני הפתחים האמצעים כאילו הם סגורים כי יש מעליהם קורה והפתח מימין והפתח משמאל אני אומר עליהם הם נטרים בעומד מרובה על הפרוץ אבל אם נטען על הפתח החיצון הקיצוני מצד אחד ניך העומד שכאן מתיר פרצה שעל ידו בגלל עומד מרובה על הפרוץ אבל מי מתיר פרצה שלעלן אז לכן אמר רבי רבי יוסי מדובר שהוא נתן את זה על האמצעי בכל אופן מה אנחנו רואים שמספיק קורע באחד בין הפתחים לא צריכים קורע בכל הפתחים אז איך רב אח אמר לנו למעלה בשם רב לוי שאין הלכה כרבי שמעון בן גמליאל כוחנו שכיוון שפה בין הפתחים יש ממש ארבעה קורה של ארבעה טפחים מלאה כן מקילים לפסוק רב שמע בן גמליאל אומרת הגמרא זה לא רעיה אמר רבי שמאי תפתור שתיפתר בת כל הבריתה הזאת כרבן שמע בן גמלי ני אבל באמת כשרב אחי אמר בשם רב לוי אין הלכה כרב שמעון גמילא התכוון גם לבריתה הזאת וממילא ולהת שמע מינה כלום אז אין לנו ראיה מתי האם גם כשיש ארבעה טפחים מלאים לא לפסוק לרבי שמ גמליאל או כן לפסוק כמו עד כאן דף ي
לצפיה בתכנים נוספים: