הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף ד

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף ד

[מוזיקה] הרוב דף ד אנחנו מתחילים ארבע שורות מסוף העמוד הקודם מבוי עקום ו מפולש א צריך להקדים שה מבואי שדיברנו עליו במשנה הראשונה זה מבואי שיש לו שלוש מחיצות ורק פתח אחד לרשות הרבים מבואי כזה מספיק לנו בראשו או לחי או כורה כפי שנראה במשנה הבאה אבל מבואי מפולש היינו שמשני הצדדים שלו הוא פתוח לשו סורבי מבוי כזה צריך בפתח אחד שלו לשים צורת הפתח ואז זה יחשב כאילו סגור ונמצא שיש לו שלוש מחיצות ואז בפתח ההוא שכנגד נשים או לכי או קורע כאן מה יש לנו מבואי שהוא עקום ו מפולש מה זאת אומרת עקום בצורה של רש אפשר להתייחס לזה כמבוא אחד שהוא מתעקם אמצע אבל הוא מבואי מפולש ואפשר להתייחס לזה כי שני מבואות שונים ואז כל אחד מתחבר לחברו בפינה של הרש בפינת החיבור רבי יוחנן אמר נותן לכי וקורה מכאן ועושה צורת פתח מכאן רבי יוחנן אומר אנחנו מחשיבים את הכל כמבוא אחד וזה מבואי מפולש אז בפתח אחד צריך לעשות צורת הפתח ובשני לכי וקורה וכולם יצטרכו להשתתף ביחד ריש לוקי שמר הוא מתייחס לזה כשני מבואות שונים שיש ביניהם נקודת חיבור אז אם כן כל אחד הוא מבוי שלא מפולש ולכן נותן לכי או קורה בראש כל מבוי ומותר לא יצטרכו לעשות בכלל צורת הפתח א הגמרא שואלת על דת דריש לוקיש ביקשו לעשות להם תקנה אלו משתמשים עד מקום הכותל ואלו משתמשים עד מקום הכותל כל קו ישר מה הזה הוא נחשב מבואי לבד אז אלה משתמשים מהפתח עד הקיר שכנגד הפתח שלהם וכך גם הם מהצד השני אז מה אנחנו שואלים ולא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחת הרי בפינה יש שמה ריבוע ששני המבואות משתמשים בו אי אפשר שאלה משתתפים לעצמם וא לעצמם יש להם רשות משותפת אלא מה נעשה נחלוק את ה ריבוע הזה בפינה בקו עקום אלא אלו משתמשות דרך המימות ואלו משתמשות דרך המימות אלה השתמשו בכל המבוי שלהם עד הקו האלכסוני מהצד הזה ואלה השתמשו בכל המבוי שלהם עד אותו הקו מהצד השני עדיין שואלת הגמרא ולא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות האסורה להם נמצא שיש לנו כאן שתי רשויות שהם פרוצות במלואן אחת לשנייה אז איך באמת כל מבוא יכול להשתתף לעצמו והגמרא לא עונה ויכול להיות שאינו חנה באמת לפי רש לוקיש גם כן הצטרכו כולם לעשות שיתוף אחד גדול בכל המבוים רב ושמואל רב הוא סבר במחלוקת הזאת כמו רבי יוחנן שזה נחשב מבואי אחד וצריכים לעשות בראש האחד צורת הפתח ובשני לכי אוקורה ושמואל כריש לוקיש שלא צריך צורת הפתח אלא בכל ראש או לכי או קור רבי יוחנן לוקי שו שרין בשקה דרבי צחוק שקקה זה במבוא במבוי של רבי יצחק ריש לוקיש טלטל כדעת שהוא סבר עכשיו המבוי הזה של רבי צחוק הוא היה מבואי עקום הוא מפולש אז ר שלוקי טלטל כדעתו כולם השתתפו שם ביחד והיה שמה רק קורה או לכי בראש כל פתח אז הוא טלטל לעומת זה רב יוחנן לא אסר ולא טלטל למה הוא לא טלטל כי הוא סבר שצריכים צורת הפתח זה מבואי מפולש ולמה הוא לא אסר אמר רבי יוחנן ליכו לבני מבוי שיהיו שוגגים ואל יהיו מזדים וכל שכן פה שהם לא היו שומעים לו כי הרי רש לו כי שיתיר עכשיו הגמרא תביא הבנה אחרת מה היה שם בסיפור הגמרא שואלת מה קרה מה רבי יוחנן נסה טלטל או לא טלטל הי תימר טלטל זה לא יכול להיות מחלף השיטת רבי יוחנן הרי הוא סובר שאי אפשר לטלטל במבוי כזה בלי צורת הפתח אם תאמר לא טלטל אז איך יש לוקיש טלטל הרי תמיד שיש לנו אחד מבני המבוי שלא מודה בעירוב שלא מודה בשיתוף אז אי אפשר אין כאן שם שיתוף אז יוסר ליבני המבוי אז אונה הגמרא רבי יוחנן ביטל רשותו הכוונה הרשות שיש לו פה כ בן המבוי הוא ביטל אותה לכל החברים כאילו אין לו פה בעלות בשטח אמר אבחה הוא אומר שהסיפור היה שונה כף רש לוקיש לרבי יוחנן הוא קפה אותו בראיות עד שרבי יוחנן טלטל אמר רבי מתניה ויאו מה שאמר הבחה שהוא קפה אותו זה מסתבר ככה כי אי אפשר לקבל את התירוץ שהוא ביטל רשותו למה כיוון שאנחנו נראה לקמן בדפים שלנו זה בדף מא שמה במשנה כתוב ככה היה שמה מעשה ב צדוקי אחד שהיה גר במבוי והוא ביטל את רשותו לבני המבוים אז אמר עליהם רבן גמליאל רבן גמליאל סיפר את הסיפור הזה שהיה בירושלים והוא אמר להם אמר רבי גמליאל אמר לנו אבא שלנו תמהרו ותוציאו אתם את הכלים וכאילו תזכו ברשות של הצדוקי כך שלמרות שאחר כך הצדוקי יוציא כלים והוא יראה בעצם שהוא לא ביטל את רשותו כיוון שאתם זכייתם קודם אז זה נחשב שאיין לו כאן רשות ואפשר יהיה לטלטל בכל המבוים כך רבן גמליאל אומר מי אמר את הסיפור הזה של רבן גמליאל רב מאר שנע אבל אומר רבי יוחנן שלא רבנן חולקים על זה והם סוברים שלא יואי זוקי מבטל את רשותו למה לא יועיל י כיוון שאנחנו יודעים שבסופו של דבר במשך השבת ה זוקי השתמש כאן אז הוא לא באמת ביטל רב יוחנן ביאר ככה והוא אמר מתמה דרב מאיר שהוא מספר את הסיפור של רבי גמליאל בשם אביו שכן התירו לסמוך על בטול רישות הקוטי הצדוקי למה עשו אותו כשוק אצל מזיד זה שהוא מוציא אחר כך חפצים כיוון שאנחנו כבר זכינו שאר בני המבוי כבר תפסו את רשותו אז מה שהוא אחר כך מוציא זה כמו שוגג אם כן מתמל רבון שלפי רב יוחנן הם חולקים על רב מיר ואומרים שאי אפשר להתיר דבר כזה מכיוון שחשודים הם לטלטל כיוון שהזוכה חשוד בסוף לטלטל אז אם כן כ מזידים הם זה לא נחשב שהוא באמת מבטל את רשותו אז אומר רבי מתניה אז מה יוצא שרבי יוחנן סובר של מועיל ביטול רשות אז אמרין לי אן כין אם ככה יעשה סונים של רבי יוחנן כן זה בלשון כבוד כמו צדוקי אצל בני מבוי ויהוא אסר לי בני המבוי לכן אני לא רוצה לקבל את התירו של רבי יוחנן ביטל את רשותו יותו מסתבר התירוץ שרש לוקיש כפה את רבי יוחנן בראיות ורבי יוחנן טלטל אמר רבי יוסי ברבי בול מה אתה משווה צדוקי הוא חשוד לטלטל אז שם רבי יוחנן אומר כבר מראש זה לא עכשיו שהוא מבטל רשות אבל קום הית לך כאן רבי יוחנן כשהוא מבטל את רשותו אתה לא סומך עליו בוודאי שהוא לא טלטל אז ודאי שהביטול שלו הוא ביטול גמור אז אפשר לסמוך על זה לכן כן אפשר לקבל את התירוץ שרבי יוחנן ביטל את רשותו שואלת הגמרה מה נפק מבן און אז מפרשים מהמפרשים שהכוונה תן לנו דוגמה שיש נפק מינה אשר אש לוקיש מחמיר על רבי יוחנן מה יהיה נפק מינה היה עשוי כמין כי זאת אומרת אם אנחנו נראה אבוי שהוא לא עקום כמו רש אלא שלושה חלקים יש לו כ מין כי כי זה כמו כ זאת אומרת כמו צורה של ח' מדבר על צורה של חטא לפי רבי יוחנן שהכל מבוא אחד ארוך אז רבי יוחנן אמר ותן לכי וקורה מכאן ועושה צורת פתח מכאן הובל ציון גואל ואפשר לטלטל בכל המבוי אבל ריש לוקי שהוא לדעתו יש פה שלושה מבואות רש לוקיש אמר אפילו כמה קורות אינן מתירים אותו אולי את שני המבואות של של רגלי החטא אפשר מצד עצמם הם היו ראויים להתקן אבל המבוי שבגג החטא המבוי הזה דבר ראשון יש לו דבר מעניין הרוחב שלו יותר על אורכו אז אי אפשר לתת לו דין מבוי צריך לתת לו דין חצר חצר כדי להתיר אותה צריכים פסים לא מספיק לכי לא מספיק קורה שני פסים מכאן ומכאן אז לכן אפילו כמה קורות וישים בקצוות של המבוי האמצעי הזה של גג החץ הם לא יתירו אותו אז זה שאלה גדולה באמת איך המבואות על יד יהיו מותרים כיוון שהם פתוחים למבוי שהיא אסורה לטלטל בה אז יש פה בעיה אחת שלמה רבי ירמיה בשם רב הוא בא עכשיו ואומר דין חדש מבואי שנפרץ מ כנגדו יש פתח והקיר שכנגד הפתח נפרץ בפתח ברוחב של ארבעה טפחים אז הוא כבר מקבל דין של מבוי מפולש והוא לא יהיה מותר רק אם בפתח אחד ישימו צורת הפתח ובפתח השני ישימו לך יו קורה אבל אם הפרצה היייתה מן הצד זה לא הופך את זה להיות מבואי מפולש אז אפשר עדיין לטלטל פה במבוי עד שהפרצוף צורת הפתח הגמרא אמרה למעלה קורה ככה אמר רבי רמיה בשם רב חבריה בשם רב הם אומרים אחרת הם אומרים לא שניה בן אם פרצה תהיה שכנגדו שזה ממש מבוי מפולש בין אם הפרצה תהיה מן הצד כבר אם הי ארבעה טפחים צריכים לתקן אותה בתיקון מיוחד אז יוצא לכאורה שיש מחלוקת בין רבי ירמיה לחברים מה הדין בפרצה מהצד האם בארבעה טפחים זה כבר פוסל או רק ביותר 10 אמות אז אומרת הגמרא הם לא חולקים וון במה רצו החברים להגיד להסביר מדמה מן הצד רק בפרצה יותר מ10 אבל ה בפרצה של 10 אמות זה עדיין מותר מדובר שהפרצוף ארבעה יש עדיין ארבעה טפחים עומדים בקיר אחרי הפרצה עד לפתח אז כיוון שיש ארבעה טפחים עומדים אחרי פרצה עד הפתח וארבעה טפחים זה משך של מבואי אז זה נחשב שזה פרצה באמצע המבוי ולא בראשו ולכן אם היא לא למלה מ10 אמות היא לא מקלקלת את המבוי ומן דמר בן מכ נגדו בן מן הצד ארבע שגם בפרצה מן הצד בארבעה טפחים זה כבר פוסל את המבוי מדובר בשאין שם רוחב ארבע מסוף הפרצה עד הפתח של המבוי אין ארבעה טפחים אז ממילא זה מקבל ציור כמו מבואי שיש יש לו שני פתחים אחד בראש המבוי ואחד מן הצד שאז אני חושש שמה בני המבוי יעזבו את הפתח הראשי וילכו בפתח מן הצד אז אני אומר בטל הפתח הראשי ובטלה הקורה שלו וצריכים לשים קורה גם בפתח מן הצד אומרת הגמרא לא כן סברין ממה רב כרבי יוחנן איך עכשיו אתה רוצה להגיד בדעת רב שבפרשה רק אם למעלה מ-10 היא פוסלת את המבוי הרי בסוגיה הקודמת במבוי שהוא עקום ו מפולש רבי יוחנן אמר שצריכים בראש האחד צורת הפתח ובראש השני לחיו קורה וכרגע הגמרא מבינה למה צריך צורת הפתח כי זה נחשב מבואי שיש בו פרצה אז אתה רואה שלמרות שהפרצוף צורת הפתח והרי למדנו למעלה שרב כמו רב יוחנן אז איך פה אתה רוצה להגיד בדעת רב שרק בפרצה של יותר מ10 אומרת הגמרא לא מה פתאום זה לא הטעם של רבי יוחנן ורב לאל במבוא קום מפולש אלא אמר רבי יוסי ברבי בון כדי לעשות כל הרשות כאחת שמחשיבים את כל המבוי העקום הזה כ מבואי אחד ארוך וממילא הוא מבוי מפולש מבוי שנפרץ מצידו כלפי ראשו רבנן דקיסרין אמרי רב בחיה רב יוסה אם יש שם עומד ארבעה בין הפרצה לראש המבוי צריך קורה ואי לא אם אין שם ארבעה אז לא צריך קורה זה יקבל דין כמו מבוי שיש בראשו שני פתחים שמסתפקים בקורה בפתח האחד וזה ד לא כחברה שחבריה אמרו שאם אם אין שם ארבעה היינו שהפרצוף יצטרכו גם בפרצה קורה שואלת עכשיו הגמרא גם אם יש ארבעה טפחים למה צריך קורה מה בינו למבוי שיש לו שני פתחים בראשו כמובן אילו מבוי שיש לו שני פתחים שמה אינו נותן קורה על אחד מהמהם ומתיר אז מה אם הפרצה היא בתוך משך ארבעה ולא ממש צמודה לראש לראש המבוי סוף כל סוף זה מבוי עם שני פתחים בראשו אמר רב נחמן בריק ו מבואי שיש לו שני פתחים בראשו אז שניהם פתוחים לרשות אחת אז לכן אין דרך בני אדם להיכנס בפתח הזה ולצאת בזה לכן זה בכלל לא נראה כמו מבואי מפולש מר אחה שה פתח של הפרצה הוא לא ממש בראש המבוי אלא הוא קצת עמוק אל תוך המבוי דרך בני אדם להיכנס בפתח זה ולצאת בפרצה כיוון שזה יוצא לרשות אחרת מראש המבוים אז לכן זה קצת נראה כמו מבואי מפולש אז נכל שלא נחמיר ממש לצריך צורת הפתח אבל לפחות קורה צריך עד כאן דף ד
לצפיה בתכנים נוספים: