הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף א

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף א

[מוזיקה] העירובין דף א' מבוי זה המקום שממנו נכנסים אל החצרות הוא בא מרשות הרבים ונכנס ל מבואי ומשם לחצרות ומה חצרות לבתים מבואי שיש לו ג' מחיצות מדאורייתא הוא לא נחשב רשות הרבים מה הוא כן נחשב יש יש דעה שאומרת שהוא נחשב רשות היחיד ויש אומרים שהוא נחשב כרמלית זאת אומרת שמ דאורייתא מותר לטלטל בו ורבנן אסור לטלטל בו גזרו עליו אבל אמרו שאם הוא ישים בפתח של המבוי כורה או לכי אז אפשר לטלטל בו זה מבואי שהוא גבוה מ-20 ממה הכוונה שבפתח המבוי הוא הניח קורה גבוהה גבוהה יותר מ-20 אמה ימעט הוא צריך להנמיך אותה אחרת היא לא תתקן את המבוים רבי יהודה אומר אילא צריך גמרא תבאר מה המחלוקת שלהם והרחב מ10 אמות אם יש שמה פתח שהוא רחב יותר מ10 אמות יה מעט צריך לצמצם אותו אם יש לו צורת פתח אף על פי שהוא רחב מע אמות אין לא צריך למהט אומרת הגמרא מבויש הוא גבוה למעלה מ-20 וכולי רבי יוסה אמר לה סתם הוא יגיד את הממרה דלקמן בשם עצמו רב אחי אמר יגיד את זה בשם רב מה הם אומרים רבנן שאמרו דווקא עד 20 יל פילה מפתחו של איכל שפתח האכל זה הפתח היותר פנימי הוא היה גבוה 20 אמה ורבי יהודה היהל מפתח האולם שהוא היה כפול הוא היה גובה 40 אמה הוא היותר חיצוני והרב מביא שבעצם המחלוקת שלהם על הפסוק שכתוב פתח אוהל מועד רבנן סוברים שאהל מועד זה רק החלק הפנימי אבל העולם הוא כבר לא מאוהל מועד זה כבר קדושה אחרת לעומד זה רבי יהודה סבר שאולם והיכל קדושה אחתם אז אם כן ה העולם היותר גבו הוא הפתח של אוהל מועד שואלת הגמרא האם מפתח העולם זה המקור של רבי יהודה אז דיו 40 אמה דתנינן תמן פתח העולם גבוה 40 אמה ורחב 20 אמה ואנחנו מה למדנו שתני רב חיה שלדעת רב יהודה הם מקורה גבוהה אפילו 40 50 אמה תונה בר קפור אפילו 100 אמה אז אם המקור של רבי יהודה זה מ פתח העולם איך הוא מכשיר בקורה גבוהה למעלה מ-40 אמה אמר רבי אבין רבי יהודה כדעת ורבנן כדעתו בעצם זה לא אותה מחלוקת לא כמו שאמרנו מקודם שהם לומדים מפתחו של אחל לא מפתחו של עולם לא זה הדיון אלא מה דתנן אין תמן וכן גשרים המפולשת תחתיהן בשבת דברי רבי יהודה וחכמים מסרים שאתה עומד תחת לגשר יש לך שתי קירות י אומר אפשר לטלטל תחתיהם בשבת למה כיוון שיש לנו שתי קירות מלאות ועוד בשתי הקירות האחרות אומרים פי תקרא יורד וסותם החכמים אוסרים הם לא מסתמכים על פי תקרא יורד וסותם אז אם כן הי כמד תאמר תמן את רואה המלטה כאילו יורדת וסמ את אף אחה גם כאן את רואה את התקרה הנו את הקורה הזאת כאילו יורדת סותמת זאת אומרת שלדעת רבי יהודה הסיבה ששמים קורה בפתח המבוי כדי שזה יחשב כאילו עוד מחיצה כי אומרים פי תקרא יורד וסותם אז מה זה משנה מה הגובה גם אם זה יהיה גבוה ממה פי תקרא יורד ושותה אבל רבנן סוברים שלא הטעם ששמים את הקורה בפתח המבוי זה לא בשביל עוד קיר כי לא אומרים ברוחב של טפח אחד פי תקרא יורד וסותם אלא הסיבה היא כדי שיהיה לנו היקר שיש כאן פתח שיש כאן משהו בפתח להבדיל בין רשות הרבים לבין תוך המבוי בשביל הקר אתה צריך שהקורה תהיה לא יותר מ-20 ממה אבל זה ודאי אומר הרב שאם הקורה היא רחבה ארבע לכול אלמה מודים שומרים פי תקרא יורד וסותם אומרת הגמרה היא דעתי דרבי יהודה בסוכה היא דעתי במבוי גם בסוכה סוכה שה למעלה מ-2 אמה אז רבי יהודה מכשיר הי דעתון דרבנן בסוכה שהם פוסלים הי דעתון ומבוא בסוכה רבנן אומרים שצריך שזה יהיה למען ידו דורותיכם שמקום שעין שולטת עד 20 מה עין שולטת למלה מזה היא לא שולטת אבל אל תחשוב עכשיו לגמרי לדמות סוכה למבוי ולא דמיה יש דברים קשרים בסוכה ופסולים במבוי כשרים במבוי ופסולים בסוכה והגמרא מתחילה דוקרנים כשרים בסוכה או פסולים במבוי אדם שיעמיד מחיצות בגובה עשרה טפחים ואז הוא יעמיד ארבעה עמודים גבוהים ומעליהם הסכך בסוכה זה כשר אבל במבוי זה לא יהיה כשר קורה שהיא מנותקת מהקירות של המבוים מידי גבוהה עומדת על עמודים היא לא כשרה ותני כן הביא ארבעה דוקרנים וסכך על גביהם סוכה קשרה מבואי פסול והגמרא אומרת הדד לתי מר בגבוהים שלושה למעלה מכותלי המבוי אבל אם הקורה הזאת אם אינן גבוהים שלושה מכותלי המבוי זה כן כשר כיוון שאנחנו אומרים לבוד אז זה כאילו מונח על ראשי ראשי קטנים של המבוים ועוד הגמרא אומרת בשאין בהם רוחב ארבעה אבל יש בהם רוחב ארבעה אפילו גבוהים כמה זה יהיה כשר למה כי אומרים זה רחב ארבעה פי תקרא יורד וסותם אפילו שזה יהיה גבוה הרבה תפנות כשרות בסוכה ופסולות במבוי ותני כן שתיים כהלכתם בסוכה מספיק לנו שתי תפנות כהלכתם ושלישית אפילו טפח שיעור הסוכה המינימום זה שבעה על שבעה טפחים אז מה זה שתיים כהלכתם רבחי בשם רבי יוחנן שתיים של ארבעה ארבה טפחים ושלישית אפילו טפח זאת אומרת הוא מתחיל את הכותל החמישי בוא נגיד כותל המזרח שם בו דופן של ארבעה טפחים וממנה עד לצד הדרומי יש פחות משלושה אז לבוד ושמה בכול הדרומי הוא מניח עוד פעם דופן של ארבעה טפחים ומסוף הדופן עד תחילת הצד המערבי יש פחות משלושה טפחים וזה לבוד כאילו סגור ואז אז בתחילת הדופן המערבית יש אחד של טפח בסוכה זה כשר ואילו במבוי צריך שהועד שיהיה מגופה מארבע רוחותיו עוד דוגמה רחב מ10 אמות סוכה כשרה אבל מבוי פסול דין הבא הדלה עליה את הגפן ואת הדלת ואת הקיסוס וסכך על גביו פסולה כיוון שבסו צריך ש סכך שמונח לשם סיקור ושהוא תלוש מן הקרקע אבל במבוי זה כשר אם במקום הקורה גדל לנו פה גפן דלת וכולי זה יכול להיות במקום קורה הגמרא אומרת דד תימר שכל המבוי הזה הוא על בית שעתיים אבל אם הוא שטח יותר מבת עתיים אז יש לנו כלל שמחיה שהיא רשות חיד שהיא בגודל של יותר מבית שעתיים ר רק אם זה הוקף לדירה מותר לטלטל שם אבל אם זה לא הוקף לדירה כמו פה שהקורה נעשתה לבד זה כמו מקום שמוקף לזרעים אסור לטלטל בו נעשית כמחיצה שהו קפה זרעים שאין מותר לטלטל בה אלא בארבע עמות עוד דין חמתה מרובה מצילתה בסוכה כשרה במבוי סליחה בסוכה פסולה במבוי כשר סוכה מקורה היא פסולה המבוי מבואי מקורה כשר רבכ בשם רב אושיה לא סוף דבר מקורה אלא אפילו נתן מלטר ויש בו רוחב ארבעה טפחים בפתח של המבוי מטרת את המבוי זה נקרא שהחלק הראשון של המבוי בעצם מקורה החידוש כאן שאפילו שהקורה לא ממש על גבי כותלי המבוי אלא יותר גבוהה גם כן זה יהיה כשר כיוון שכשיש ארבעה אז זה אומרים פי תקרא יורד וסותם עד כאן דף א'
לצפיה בתכנים נוספים: