הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף מו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף מו

[מוזיקה] עירובין דף מו אנחנו מתחילים בעמוד הקודם בהלכה ח אומרת המשנה חמש חצרות פתוחות זו לזו והם גם פתוחות למבוי זה שהם פתוחות זו לזו וגם פתוחות למבוי זה מאפשר לכל אחת מהם לעשות עירוב חצרות לעצמה ערבו בחצרות כל אחת לעצמה עשתה עירוב חצרות ואפילו יותר מזה אפילו אם ביניהם כולם עשו עירוב חצרות בין כל החצרות כי הרי הם פתוחות אחת לשנייה אבל ולא נשתתפו במבוי מותרין בחצרות ואסורין במבוי והמשנה שלנו הגמרא תגיד שזה שיטת רבי מאיר שלמרות שיש כאן עירוב בין כל החצרות זה לא יועיל במקום שיתוף וגם להפך אם יש שיתוף בכל המבואי זה לא יועיל זה מה שנקרא והם שתתפו גם במבואים הם שתתו במבוא מותרים כאן וכאן אבל אם נשתתפו במבוי ולא עשו עירוב חצרות יהיו אסורים זה רבי מארבנן סוברים שאם הם עשו שיתוף במבוי או עירוב בין כל החצרות הם כבר יהיו מותרים בהכל ערבו בחצרות ות וגם נשתתפו במבוי ושכח מבני החצר ולא ערב כאן אפילו רבי מאיר מודה שמותרין כאן וכאן כי גם רבי מאיר מסכים בעיקרון שהשיתוף במבואי הוא כולל הכל רק הוא לא מסתפק בזה כי הוא חושש שמה תשתכח תורת עירוב אבל כאן שכולם ירבו רק אחד שכח אין חשש שתשתקח תורת תירוב לכן הוא מתיר מבני המבוי ולא נשתתף מותרים בחצרות ואסורים במבוי. מכיוון שהוא לא השתתף במבוי, שהמבואי לחצרות כחצר לבתים. אומרת הגמרא, חמש חצרות פתוחות זו לזו וכולי. ואמרנו בסוף המשנה ואסורים במבוי. שהמבוא לחצרות כחצר על הבתים. עכשיו הגמרא מדייקת מתחילת המשנה. למה המשנה דיברה שחמש חצרות פתוחות זו לזו ופתורות למבוי? מה שמע אבל אם היו פתוחות זו לזו ואינם פתוחות למבוי אפילו ערבו הכוונה כל אחת עשתה עירוב חצרות לעצמה הם יהיו אסורות למה כי כיוון שהפנימית אין לה יציאה רק דרך החיצונה והם לא ירבו איתם ביחד אז רגל דריסת רגל אוסרת אמר רבי יסא הדיוק הזה של המשנה זה דרבי עקיבא היא דרבי עקיבא אמר דריסת ת הרגל אוסרת ערבו בחצרות ולא נשתתפו במבואי אפילו אם הם ערבו בין כל החצרות מתנית לרבי מא רבי מאיר אמר שצריכים גם על ידי עירוב וגם על ידי שיתוף ואומרת הגמרא נהגו הכל כרבי מאיר להחמיר נהגו אבל זה לא הלכה הרב אומר זה אין מורין כן אבל אי אבוד לא מכינן בהוא רבי זירה בשם רבי יוחנן ומגילת אסתר נהגו הכל כרבי מאיר להתחיל מתחילתה בעירובין ובתענית ציבור נהגו הכל כרבי מאיר תענית ציבור הכוונה לגבי ניסיאות כפיים במלחה בתעניות רבי יעקב ברח בשם רבי יוחנן ובשם רב לוזו אף אגב דרבי מאיר אמר יש לו ביטול רשות זאת אומרת אותו אחד ששכח לערב בחצאר הוא יכול לבטל את רשותו גם אחרים יוכלו לבטל לו בכל אופן מודה שאם שכח מהם ולא ערב לא מצליחים אותו לבטל, אלא אנחנו אומרים שהוא נשמח על שיתופו. למה? אז הגמרא תבאר בהמשך. מה ניתי על ידי עירוב ועל ידי שיתוף? מי זה התענה שמציר גם עירוב וגם שיתוף? זה לא רבי מאיר. זה רבי מאיר אמר על ידי עירוב ועל ידי שיתוף. אז אם כן, במשנה שלנו מה כתוב? שהיא רבי מאיר ובכל אופן, כתוב בסעיפה שאם שכח מהם הם מותרים. הוא יכול לסמוך על שיתופו. אמר לאמת משכח עליו הלכות עירובין זה ציטות של הברייתא רב מאיר אומר להם לרבי מאיר א רב מאיר אומר להם לרבנן אם אתם לשיטתכם מספיק שיתוף ולא יצטרכו עירוב אז יצאת הכלה אתה משכח עלי הולכות עירובים מה הפשט למה אתה משקח עלי הולכות עירובים רב אחא ורבי אילה הם נחלקו מה הטעם כפי שמיד הגמרא תבאר אבל מה שאנחנו עכשיו אמרנו שכשאחד שכ כך אומר כן מתיר כמו רבונון זה יבק אחד מני זה יתים כמו טעם של אחד משניהם דחד מני הוא אמר שמה החשש שמה ילך לחצר שאינה צריכה שיתוף בוא נגיד שבמבו הזה יש כמה חצרות ויש פה חצר אחת שלא צריכה שיתוף דוגמה איזו חצר שנה צריכה שיתוף זו חצר הגלת שהיא רגילה והיא הולכת יש לה פתח למבוי הזה אבל היא רגילה במבוי אחר כיוון שהיא רגילה במבוי אחר גם אם היא לא השתתפה במבוי שלנו היא לא עוסרת. והוא רואה אותן מערבין ולא משתתפין. אז מה הוא אומר? אף הוא סובר לומר שם העירוב מועיל בלא שיתוף. וזה הרי לא נכון פה אפילו רב מאיר מודה שאין עירוב מועיל בלא שיתוף. לכן רב מאיר אומר תמיד לא נסמוך על השיתוף לבד ונצטרך גם עירוב כדי שלא יתבל מישהו מחר ויגיד כמו שיש שיתוף בלי עירוב. כך יש עירוב בלי שיתוף. וזה לא נכון אם הם לא ירבו כל החצרות או לפי הטעם הזה אז גם אם מישהו שכח זה לא יעזור רב מאיר תמיד מציר גם מרו וגם שיתוף וחרנה אמר שמה ילך לחצר שכבר שיטף והוא ראה אותם מערבין ולא משתתפים אז מה הוא יגיד כמו שאפשר לערב בלי להשתתף אפילו הוא לא מערב ולא משתתף הוא לא יודע שהם ירוו ביניהם והוא יבוא ויגיד שישכח בכלל תורת עירוב אבל כאן שכולם ירבו והוא פשוט שכח פה לא ישתכח תורת עירוב פשיטה מערבין בחצרות ואיפה מניחים את העירוב חצרות באחד הבתים ואחרי זה אם הם רוצים הם משתתפים במבוי הם לא יכולים לקחת את מה שהם השתמשו ואספו בשביל רוב חצרות ושמו בבית. הם לא יכולים להשתמש עם זה לשיתוף המבוי. כי אם הוא יניח אותו באוויר המבוי אז זה כבר לא שם של שיתוף החצרות. מערבין בחצרות. אם הם רצו בחומר הזה להשתתף במבוי אינן משתתפים כי אי אפשר להניח את זה ואויר המבוי. אבל אם הפוכים נשתתפו במבוי ובשביל צורך שיתוף המבוא הם אספו לחם ושמו את זה בבית אחד אם רוצים גם כן לערב בדבר הזה כעירוב חצרות מערבין ותני מערבין ומשתתפים כאחד דברי רב מאיר החכמים אומרים מערבין בחצרות ומשתתפים או משתתפים במבוי לא צריכים לעשות גם וגם אם מערבים בחצרות מותרים בחצרות ואסורים במבוי, אבל אם נשתתפו במבוי, מותרים כאן וכאן ואין צורך לעירוב חצרות. אמר להם, אף אתם משקחים עלינו הלכות עירוב. וכבר אמרנו למעלה מה המשקחים שזה מחלוקת רב אח ורבא. המשנה שלנו אמרה שהמבואי לחצרות כחצר לבתים. כמה חצרות יהיו במבוי? רב שמואל טרון אמרין אין פחות משתיים. זה הרב מוסיף שהכוונה שתי חצרות ובכל חצר שני בתים. ומה הנפקמינה? שפחות מזה זה לא נידון כמבוא אלא כחצר ואינו ניתר אלא בבית פסים לא נטיר בלכיו קורה רבי יעקב ברח בשם רבי יוחנן אפילו חצר שיש לה מכאן הוא בית מכאן או בית מכאן וחנות מכאן גם יש איזה שם מבוי רב נחמן בר יעקב ביתי מבוי אין פחות משתי חצרות חצר אין פחות משי משני בתים מבוי שאורכו ורוכבו שווה אינו ניתר בלחי וקורה אלא בפסים כחצר שמואל שאל לרב כמה יהיה אורכו יותר על רוכבו וזה כבר לא יחשב כחצר והוא אמר לי כלשהו למהכן דריה להרד ישראל מרבן החצרות של ארץ ישראל מרובעות עד כאן דף מוב ‏So
לצפיה בתכנים נוספים: