הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף ב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף ב

[מוזיקה] אובן דף ביס רבכ רבחי בשם כנה אין הלכה כרב יהודה שואל את המרה למה אתה צריך להגיד את זה דלא כן מהענן אמרין רב יהודה וחכמים ת הלכה כרב יהודה הרי ברור שהלכה כמו הרבים אלא אתה יודע למה היינו צריכים להגיד שבכל אופן אין הלכה כרבי יהודה בגין ד אמר רבי יעקב בריד בשם רבי יושע בן לוי הלכה כדברי המקל בהלכות עירובין כל מחלוקת שאתה תראה בהלכות עירובין לעולם הלכה כמו המקל וא אמר רבי יצחק בר נחמן בשם רבי ישע בן לוי הלכה כרבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי מדבר על אדם שישן בדרך וחשכה עליו והוא מוצא את עצמו בשבת אז הדין הוא שכיוון שהוא ישן בין השמשות הוא קנה שם שביטה ויש לו 2000 אמ לכו רוח לא כמו רבנן שומרים שאיין לו אלא ארבע אמות ובקשנו עליו מקשין לו לא כן אמר רבי יעקב ברילי בשם רבי שוע בן לוי הלכה כדברי המקל בהלכות עירובין למה היית צריך לפסוק הלכה כרבי יוחנן בן נורי אז על זה אנחנו אומרים לא כן אמר רבי צחוק בן נחמן בשם רבי יושע בן לוי הלכה כרבי יוחנן בןן ורי וקשי עלי הגשנו עליו סברין מימר הגשנו על הקושיה זאת אומרת מה אתה שואל מה הייתי צריך לפסוק אפשר היה לחשוב סברין מימר מתי פוסקים כמו המקל כשזה מחלוקת של יחיד אצל יחיד אבל היחיד אצל חכמים אולי לא נפסוק להקל כמו היחיד אלא נלך כמו הרבן כמו הרבים ת רבי יעקב ח רבי יעקב י בשם רבי יושע בן לווי ללמד אותנו שהלכה כרבי יוחנן בן נורי ואפילו חכמים החולקים עליו אז אם כן אפשר היה לחשוב שגם פה יהיה הלכה כדברי המקל הנו רבי יהודה אפילו נגד חכמים וכה הייתי חושב תי הלכה כרבי יהודה ואפילו חכמים החלוקים עליו לכן רבכ רב כינ בשם כן היה צריך להגיד שאיין הלכה כרבי יהודה שמואל אמר הלכה כדברי המקל בעירובין אמר לו רב חי ב רשי האם אתה תסכים שזה יהיה כגון האיד תנין את המן וכן גשרים ה מפולשים גשרים מפולשים שמ מתחת לגשר יש לנו שתי מחיצות וזה מפולש מטלטלים תחתיהם בשבת דברי רבי יהודה כוא אומר אומרים פי תקרא יורד וסותם וחכמים מוסרים אז פה אתה מתכוון לומר הלכה כרב יהודה אמר לי לא עירובין אמרתי ולא מחיצות אני דברתי שיש ויכוח בהלכות עירובין לא בהלכות המחיצה בהלכות מחיצות אין הלכה כדברי המכל לא נאמר הכלל הזה וזה בעצם אותו מחלוקת של המשנה של לנו כפי שהגמרא העמידה בדף הקודם סבר כהנה כדוד שמואל זאת אומרת שבענייני מחיצות אין הלכה כדברי המקל לפום כן צרך מימר אין הלכה כרב יהודה אומרת הגמרא לא אמר אלא למעלה מ-20 אז צריך למעט הא בסוף 20 ממש יש בדיוק מהרצפה עד לקורה 20 ממה מהשמה שזה כשר ות כרב כמו שיטת רב דרב אמרס שיעורים להקל דוגמה חזל אמרו שאם חסר מן השדרה והגולגולת כסלע זה טריפה אז יוצא ככה לפי רב אומרים עד ואד בכלל להקל שעד סל כשרה סוף סלה נ מ כשרה רק יותר מסלה אז היא נהיה טרפה לעומת זה רבי יוחנן אמר סוף שיעורן להחמיר לפי רבי יוחנן הצטרכו למעט את הקורה כמה הצטרכו למהט רב חיה בשם רב יוחנן מבוי שכורת למעלה מ-20 נותן קורה בתוך 20 וממעט בתוך 20 אמר רבי יוסה לא מספיק שמשהו מהקורה יהיה בתוך 20 אלא צריך והוא שיהיה כל הכשר קורה בתוך 20 הכורה יש לה עובי מינימלי שהיא יכולה הא מספיק אבה כדי להחזיק אריח של שלושה טפחים צריכים שכל העובי הזה יהיה בתוך 20 רב חלקי אמר בשם רבח אפילו כרב תיה גם רב יסכים שיצטרכו להוריד את הקורה אל תוך 20 למה דרב אמר שמצד דין תורה השחיטה שהוא שחט את שני הסימנים בדיוק מחצה למחצה כשרה כי בעיקר מה שהתורה רוצה שלא יהיה רוב סימן לא שחוט אבל אם חצי שחוט זה כבר קשר ולמה אמרו פסולה מפני מרית העין שאם תאמר אז אותו דבר צ שאם תמר שיתן בסוף 20 אף הוא נותן למעלה מ-20 לכן אומרים לו תכניס את זה בפנים ימעט כיצד ימעט אם הוא לא יכול להוריד את הקורה מלמעלה איך הוא ימעט אז הוא גביע את הרצפה זה מה שנקרא עושה הצטב על פתח המבוי הוא מתיר המבוי כמה יהיה בה כמה משך יהיה ל הצטב הזאת רב אכה בשם רב אושיי ארבעה טפחים שזה המינימום של מבוי כדי מבוי רב יוסה אומר טפח כדי קורה כנגד הקורה חברי אמרין כלשהו למה כי הרי אין כאן גובה 20 אמה על רוחב טפח כי הוא מעט כלשהו מה הדין אם כל הגובה של הקורה לא היה גבוה עשרה טפחים צריך לחוק כי אין דין מחיצה בפחות מערה טפחים כמה י חוק הכוונה עעל איזה משך רב אחה אמר ארבע אמות כדי מבוי פה אפילו ש למעלה הוא אמר ארבע טפחים פה הוא אומר ארבע אמות כדי לייצר שם מחיצה כאן רב יוסה שלמעלה אמר טפח כאן הוא אומר ארבעה טפחים כדי מקום שיה לזה שם מקום רבי יעקב ברח רבי יוסף בשם רבי יוחנן עושה חריץ ל פתח המבוי זה כבר לא קשור ל מקודם שיש לו מבואי והוא רוצה להעמיד לכי אז יש עוד אפשרות שהוא עושה חריץ על פתח המבוי עמוק עשרה ורחב ארבעה אז יש לו דין של מחיצה הוא מתיר המבוי ולמה צריך שיהיה רחב ארבע כי הוא לא נמצא ממש צמוד לקיר אז כדי שלא יהיה בטל צריך שיהיה רחב ארבעה תפוחים בין מבפנים בתוך המבוי בין מבחוץ אבל והוא שיהיה בתוך שלושה לקוטלי המבוי ואז נגיד לבוד ואפילו כמן דמר תמה שאם יש למישהו קורה שהוא הניח אותה על ראש שם אבוי והיא לא מגיעה לקיר השני מספיק שהיא תהיה קרובה פחות מארבעה כבר אומרים לבות בארבעה טפחים מודה אחה שבשלוש כאן נחמיר למה תמן שזה תוך למבוי ומקל לומר לבוד בארבעה תפח וגם ברחה חוץ למבוי לכול אלמה צרכו לבוד של שלושה תפח עשה גדר בפתח המבוי גבוה רה ורחב ורחב ארבעה מתיר המבוי בין עם הגדר הזה מבפנים יצא ל הפנימי של המבוי בין מבחוץ היה שם תל אנחנו גורסים כאן תל של אפר אם תלקט הו התל הזה לגובה עשרה טפחים בתוך שלוש אז זה לא מספיק תלול עדיין צריך קורה זה לא נקרא שיש כאן מחיצה אין כאן עמוד ואם להב היינו הוא מגיע לגובה ערה טפחים בפחות משלוש עמות אז הוא מספיק תלול הוא נחשב עמו ואין צריך עוד קורה או עוד לכי במקומו הי תתני מתוך ארבע במקום שלוש אז אומרת הגמרא מדמה מתוך שלוש רבנן מן דמה מתוך ארבע רב מאיר והרב אומר שהוא לא יודע באיזה מקום מצינו שהם נחלקו אבל ככה השס יודע שהם נחלקו בזה היה מונדר באמצע המבוי כל המבוי היה מדרום והוא עשה הוא עשה את החריץ הזה ממש באמצע המבוי לאלה העליונים מבחינתם זה שיש חריץ זה הכותל זה העמות לאלה בהמשך המבוים מה המדרון ומטה החריץ הזה בשבילהם זה כמו קיר הם רואים את זה כמו קוטן אז לעליונים נידון משום חריץ לתחתונים נידון משום גדר אז כמובן צריך להגיד שמדובר שהמבול היה מפולש משני הצדדים אז זה הלכי שיש להם באמצע וכל אחד בקצה השני יעשה שם צורה צורת הפתח כמו מבוי מפולש שצד אחד שמים לו לחיו קורה וצד שני צורת הפתח היה מודרן באמצע המבוי היה מבוי בצורת מדרון משופה ובאמצע המבוי היה את החריץ הזה וה מבוי הזה מפולש משני הצדדים אז כיוון שיש את החריץ הזה באמצע המבוי זה נקרא כאילו יש כאן קיר באמצע וממילא כל אנחנו נגיד ככה לעליונים נידון משום חריץ וחריץ הזה נחשב קיר לתחתונים משום גדר ואז כל אחד בקצה השני שפתוח לרשות הרבים יניח לכי או קורה ואז יהיה ניתר להם המבוי עד כאן דף ב'
לצפיה בתכנים נוספים: