האם כתיבה בעיפרון אסורה בשבת מדאורייתא?- ש"מ ד'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם כתיבה בעיפרון אסורה בשבת מדאורייתא?- ש"מ ד'

בסיעתא דשמיא סימן שמ סעיף ד אחת ממלוכס שבס זה מלכס כויסב אז חיוף חטוס יש דווקא אם הוא כותב בדיו או בשאר דבר כיוצא בזה שרישומו מתקיים אבל כאן נראה שמדרבונון אסור גם בכתב שאינו מתקיים אומר המחמחבר יש לי זו שלא לכתוב באצבו במשקין על השולחון אוי באיפר דהיינו הוא טובל אצבעו באיזה משקה והוא כותב בעל השולחן או על נייר וכל וכיוצא בזה אפר זה שהוא שורד באצבעו כמין אותיות באפר נגוב או בחול כותבים האחרונים שאפילו אם הוא כתב במשקים על דבר שאינו מתקיים כגון עלר הקודק היוצא בזה זאת אומרת שגם הדבר שהוא כותב איתו וגם הדבר שעליו הוא כותב שניהם אינם מתקיים יש כאן שני סיבות לאי הקיום בכל זאת אסור מדרבונון וכתוב בחודשוני שאין איסור ללכת על אדמה רכה בנעל שבסוליתה חק קוקות אותיות כיוון שאינו מתכוון להדביע את צורת האותיות באדמה ואין זה פסיקרי ששכן ידבעו וגן אין בכך שום תועלת אז חסר בעצם שם מלכס קויסב מוסיף המשתברו כמו כן אסור לרשום כמין אותיות על החלון זכוכית בימי הקור שהם לכים מן הקור יש בעדים כותבים על זה גם אסור מדרבונון אם רשם כמין אותיות בדברים הקרושים כגום בדם וחלב שנקרש מהשמע בתוספתה שיש בזה חיוב כי זה מתקיים לשעתו אומר הרב מו אבל מותר לרשום באוויר כמינוסיוס לרמז לחברו זה דבר מותר לרשום באוויר כמין אותיות ולא אומרים שהוא מאמן ידע בכתיבה על ידי זה אבל חזון איש מוסרים שמו שראוי שלא לרשום צורת אותיות באביון הוא הדין אומר משתברו אם הוליך באצבעו על ד על דף נגוב כן צורת אותיות גם מותר כיוון שאין שום רישום ניקב לא דומה למשקים ועפר כמו כן מובק מחודשוני שמותר לעשות את צורת האותיות באצמעות עצמן שכן אין רישומם עשיית צורות באצבעות כנגד השמש המה שיצאו צל בצורה של אותיות הציורים אז גם בזה מתיר בחוצ'וני כי זה לא מתקיים אפילו לפרק זמן בנקצר אבל הניח חפץ כנגד השמש בצורה מסוימת כדי שיעשה בצל צורה שליות הציורים אז מתקיים בסבר פרק מסוים אז אסור להכניס שקופיות למקרן שהדולק מערב שבת כדי להקרינם על גבי הקיר או להכניס דף כתוב למטול שקפים שדולק ערב שבת מרבניסים כרץ סובר שזה בכלל כתיב שינה מתקיימת סורה מדרבונון ושבת את הלוי כותב שמה זה כלל משום יסו קויסב אבל אסור משום זלזל בכובד השבס ובשם הגרשה הזו בוכ מובאה שהתיר לעשות כן הכותב כתב סתר כגון שכותב אם חילב חי על גבי נייר באופן שעל ידי קירוב הכתב למקום חם יכול להתגלות כותב הגשה הזוהר בור שאם אין הכתב ניכר בשעת הכתיבה אין בכך יסודיזה אבל אם בשעת הכתיבה ניכר הכתב אלא שאחר כך הוא נבלא לתוך הנייר יש בזה קוייס מדיריסה לגלות כתב זה על די קרוב למקום חו כותב הפרמגודים שהם בזה זה איסור דוריסה אבל אסור מדרבונון כי זה דומה לקסיבה אז מה ראינו שמותר לרשום כמין אותיות באוויר ולא אומרים שהוא מאמן את ידיו אומר המשתבוע בשם האחרונים הוא מועד הדין שמותר לראות אומנות בשבת אפילו שהוא לומד אותה אבל דווקא באקראי שנזדמן לו לראות וגם אז יזהר לא לדבר כלום עם הגוי שעושה זאת כמו שראינו בס שז ודבר דובו של דיבור של שבס כדבור של חול אבל ללכת בשבת בכוונה לבית הגוי כדי לראות זאת אסור משום ממצוי חפצכו אז דווקא אם הוא עובר באקראי והוא רואה זאת ובלי לדבר כלום וכותב הגשה הזוהר ברוך שהוא דווקא כשאין עיקר מהסתכלותו במלאכה מה עם מטרתו אבל כשהוא אומר בפירוש שרוצה להתלמד אסור כאין המבואר בשוט של הסייבט שאסור להסתכל כשפא מנתח כדי להתלמד אבל למה שדה סגשה זו בו שמותר לרופא להסתכל בניתוח כדי להתלמד כי הוא צריך לדעת כצד לרפות אבל סטודנט שאינו מטפל בחולים צריך להחמיר בדבר המשך דברי המשתברור נראה בעזרת השם בשיעור הבא עד כאן הדף היומי.
לצפיה בתכנים נוספים: