לקט יושר, חלק א (אורח חיים) נ״ט

א

וזכורני שאמר למה לא אמרתם לגוי מדוע לא פניתם הפמוט שקורין לופא מן השלחן כי מוקצה היא עלי? אע"פ שעי"כ יעשה לשבת הבא', וכן מצאתי בא"ח בסי' ש"ז וז"ל. ובס' המצות התיר לומר לגוי אחר השבת למה לא עשית דבר פלוני בשבת שעבר' וכו' [ע"ש]. וזכורני ולעולם תלה הפמוט' למעלה רחוק מן השלחן. חשבונות של מה לך ומה בכך מותרים בשבת. וכיס של תפילין שהיה כמו כיס של מעות מותר לטלטלו בשבת אפילו בלא תפילין אם צריך למקומו. מעשה באחד מן הבחורים ששבר כלי זכוכית בשבת. ונפל הזכוכית לקערה, והיה מים בקערה שנשארים מחמת שהטיל בהם פירות לקרר, ולא רצה לטלטל הקערה. וצוה לטול המטפחת ולמשוך אותה עד שמגעת לצד אחד מן השלחן. והיה מתיר לטלטל סולם שלנו בשבת בחצר, ועיין במרדכי בפ"ק דביצה וכן מצאתי בא"ח בסי' ש"ח וז"ל: סולם של עלייה ואפילו הוא גדול מותר לטלטלו וכו' [ע"ש].

ב

וכשכלה היין מהברזא שבחבית בשבת מתיר לתן נסרים תחת החבית בצד השני ולהגביה בשבת. וכן מצאתי בא"ח בסי' ש"ח וז"ל: נסרים של בעה"ב מותר לטלטלן וכו'. וגם זכורני שהיה רגיל במרתפים של אושטריך שמניח שם נסרים תדיר להגביה עליהם החבית המיוחדים לכך, ולהניחם תחת הסולמות כשיורדים החביות מהעגלה. דבר שדחה בידים לאותו שבת אסור לטלטלו אפילו לצורך מקומו, וכן עשה מעשה. כן כתבו התוספות פרק במה מדליקין¹ תה"ד סי' ס"א. אע"ג דמרדכי בפרק כירה² ד' ל"ו ע"א. לא כתב הכי.

ג

[תשובה]¹ סי' שט"ו ועי' בבגדי ישע שם סקט"ז. והיה מתיר לישראל לפתוח התנור בשבת אפילו היטוח בטיט, היכא דליכא גוי. וטוב ליקח קטן, וכן שמעתי שהשיב שארי הגאון מהר"י מולין זצ"ל באחת מן התשובות² עי' תה"ד סי' ס"ה. וז"ל תשובה שא' מהר"י זצ"ל: תנור סתום ע"י טיט לסתור מתיר במרדכי פ' במה טומנין. ואגודה אסר משום סתירה, וראיתי מורין ע"י גוי ותינוק בדאפשר. ובדליכא כל הני אפשר ע"י ישראל, וכמדומה שכן ראיתי כתוב עכ"ל. מצאתי תשובה זו ועיין במרדכי קצור שחבר מהר"ר שמואל זצ"ל בפ' ג' דעירובין. וכן מצאתי בא"ח בסי' ש"ח וז"ל: כגון תנור שחברו בטיט יכולין ליטלן אפילו אין לו בית אחיזה ע"ש.

ד

בחור אחד רצה לחתוך בשבת בשר, ונדבק הסכין בפשוטי כלי עץ שקורין בל"א טעלר. והתיר ליקח הסכין מפשוטי כלי עץ משום דאין בנין בכלים¹ סי' ס"ב. אבל אם נעץ הסכין בכותל אסור ליקח כדאמ' בהזורק² עי' תה"ד סי' ס"ד ושו"ת מהרי"ו סוף סי' ק"ל. והקודח כ"ש חייב, [ועיין בסוף הלכות שבת שלי המתחיל והיה מכה].

ה

בפ' בכל מערבין גי' נראה למהר"י דשרי להסיר היתדות שאחורי תיבה אם נאבד המפתח, דסתירה גרועה שרי. אין ידוע לי אם כתבתי זה הגי' לפסק הלכה, ועיין בא"ח בסי' שי"ד חותמות שבכלים. והתיר לכסות בשבת בגד על הקנקן שיש בו יין כדי לסנן ממנו היין לכלי אחר, משום שיש בו קמחין שקורין בלשון אשכנז קוניג. מצאתי תשובה שא' מהרי"ל ז"ל ויין שיש בו קמחית מותר לסנן, ובלבד שלא יעשה גומא. וראיתי שנותנין הסודר על כלי המלא ומהדקין אותו היטב שנמתח על פיו יפה, ומסננין ממנו לתוך הריקן. ונראה שישייר קצת יין עם הקמחים שלא יהא כבורר, כמו שכתבו רבותינו אניצוצות אי לא נימא קמחין אין בהם ממש, וזה אינו פשוט ושלום הקטן הלוי. [ותימא לי שמצאתי בא"ח בסי' שט"ו¹ צ"ל הבונה, שבת ק"ב ע"ב. וז"ל: בגד ששוטחין ע"פ החביות לכסותו לא ישטחנו ע"פ כולה מפני אהל, אלא יניח קצת ממנו מגולה. וכן בסי' דלעיל כתיב משמרת שתולין להן שמרים לסננם כו'. ואולי יש לתרץ שיש חילוק בין כלי קטן שאין בו טפח לחבית גדולה]. כל הקשרים שרוצה לבו ביום מותר לעשות לכתחלה, וכן מצאתי בא"ח וז"ל בסי' שי"ז: ושעומד להתיר בכל יום מותר לכתחלה ע"ש.