א
ופעם אחת בחתונה הביא הגוי דורן לאביו של הכלה בשבת שחרית סל מלא פת, שקו' בל"א היפהולר ובבניזיא קורין אותו שגליטן, והיה מתיר לאכול הפת לכל בני הסעודה. וכן מצאתי בא"ח בסי' שכ"ה וז"ל: וא"א הרא"ש ז"ל כתב ול"נ להתיר ע"ש. וזכורני שנוהגין איסור באושטריך באווזים ותרנגולים לתן המאכל לתוך פיהם בשבת שקורין שופן דהיינו תוחב לו המאכל בעומק בגרונו במקום שאינו יכול להחזירו. אבל מה שכתב א"ח בסי' שכ"ד ומהלקטין לתרנגולין פי' ליתן המאכל בפיהם וכו', משמע שהוא מותר. ואמר לי מהר"י (מיישטרנו) מיישטרו יצ"ו, ומהלקטין פי' לתן המאכל בפיו שיוכל להחזירו משם.
ב
מי שקולו נמוך שקו' בל"א הייזר, מותר לשתות מים חמין בשבת לרפואה, משום דכל מאכל בריאין מותר לאכול לרפואה. וכן מצאתי בא"ח בסי' שכ"ח וז"ל: כל מאכלין ומשקין שהן מאכל ומשקה בריאין וכו' ע"ש. ונקראת יולדת שמחללים עליה השבת משתשב על המשבר והדם שותת ויורד. ועיין בסי' אשירי' במסכת שבת בפ' מפנין1 ד' קכ"ב ע"א ברשב"ם ד"ה והיה מכוין. ומ"מ מה שיכולין לשנות משנין, אבל אין מעכבין בדבר אפילו אשה חשובה צריכה לעשות לה צרכה בשבת. וכן מצאתי בא"ח בסי' ש"ל וז"ל: ונקראת יולדת משתשב על המשבר והדם שותת ויורד ע"ש. וכתב' [בזה הספר] בסי' דרשות שלו ביום הכפורים מחללים ע"י גדולים ולא ע"י קטנים ונשים2 סי' ה'. וכן מצאתי בא"ח בסי' שכ"ח וז"ל: אלא ע"י גדולי ישראל, וכל הזריז בדבר ה"ז משובח [ע"ש]. ויום שני למילה יש לו כל דין שלישי למילה לעניין רחיצה, אע"ג דהמיימוני לא קרא רק ראשון ושלישי. כי רש"י פי' להדיא שני במסכת שבת בפ' ר"א3 עי' לקמן צד קל"ה שורה כ"א. כתב הרב ר' מ' יצ"ו הוא ר' מנשה בן מהר"ר ישראל ברונא יצ"ו4 ד' קל"ד ע"ב רש"י ד"ה אלא אי אמרת. וההיא דמרחיצין קטן שנימול ביום השבת שהוא יום שני למילתו אי שרי. אי נימא דוקא שלישי כדמשמע קצת לשון החבורים, דלא נקטו רק יום ראשון ויום שלישי, אמנם יש ליישב שפיר דנקטו יום ראשון וי"ג דה"נ איתא בגמרא בשנוי דרבא ובברייתא דתניא כותיה. משום דתנא בהדיא לפני המילה, וההיא איירי ודאי ביום ראשון, ואחרי שרש"י פי' להדיא בפ' ר"א וז"ל: אלא אי אמרת ת"ק נמי קאמר מרחיצין בשני הימים, ולא פליג ר"א אלא אשלישי. ולשון שלך אינו בפרש"י שלנו, ולא תק' לך מכחום היום5 פסקים וכתבים סי' נ"ו, ועי' בשו"ת מהר"י מברונא סי' מ"ב. דאמאי לא הוציא חמה מנרתיקה ביום השני, דא"כ תקשה לך ראשון נמי לכ"ע מרחיצים? וכן גבי שכם למה לא באו עליהם להרוג בראשון, אלא ע"כ צריך טעמא6 ב"מ ד' פ"ו ע"ב א"ר חמא ב"ר חנינה אותו היום יום שלישי של מילה של אברהם היה וכו'. נאום הקטן והצעיר שבישראל.
הסבר על זכויות יוצרים
לקט יושר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.