א
[כתב מה"ר יודא אוברניק יצ"ו שהעתקתי מלקוטי מהר"י אוברניק יצ"ו] בהירח כשאיני דואג שיעבור הזמן, ממתין אני עד מו"ש בימי הקיץ לעולם. ובימי החורף בהיות השמים לטהר, והארכתי מזה בתשובה1 לדף מ"ב ע"א. אחת משלי. ואמר אם אין לו זמן לקדש הלבנה בחול רצה לקדש אפילו בשבת2 עי' תה"ד סי' ל"ה. וכן נמצא3 עי' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' מ"ח ושו"ת רמ"ע מפאנו סי' ע"ח. כתוב לאשירי4 בתוס'. במס' סנהדרין בסוף פ' היו בודקין וז"ל: נהרדעי אמרי עד ששה עשר. פסק הריב"א דבר הלכה שאפילו אם היה אמת שזמן הברכה אינו אלא שבעה מ"מ אינה ברכה לבטלה אם מברך [אחר] כך, שזהו שבחו של הקב"ה ונכון (להחמיר) [להאריך] זמן שבחו של יוצרנו. וזאת מצאתי בתוס' וז"ל: במס' סופרים5 שהיה לאשירי. אמר שאחר הברכה אומר ברוך יוצרך ברוך עושך ברוך קונך ברוך בוראך וסימניך יעק"ב. ומרקד ג' ריקודים ואמר כשם שאני מרקיד נגדך ואיני נוגע בך כך ירקדו אויבי לפני ולא יגעו בי. ואמר תפול עליהם אימתה ופחד [בגדל זרועך ידמו כאבן] ג' פעמים ככתבן וג' פעמים למפרע. ומברך במו"ש כשהוא [מבושם], ואין ידוע לי באיזה סדר שאמר הגאון [זצ"ל] כשם וכו'. ואחר שאמר הברכה וברוך יוצרך וכו', וכשם וכו', תפול עליהם וגו' אמר אף דוד מלך ישראל חי וקיים. וכן כתב הנחמוני בסוף פ' וישב6 פרק עשרים הלכה א' וב'. ודורש ברבים מקצת בני אדם אמרי' אף דוד מלך ישראל חי וקיים משום היה ט"ו נולדים עם אברהם עד שלמה, והיו עולים ישראל ואח"כ יורדים ישראל ט"ו בני אדם עד שחרב בית המקדש. מעתה הוא דומה ללבנה, משום דהלבנה גם היא עולה ט"ו ימים ויורדה ט"ו ימים, עכ"ל הדרשה. וכן נמצא בתוס' של אשירי בסוף פ' היו בודקין כמו שדרשו ז"ל. ובמדרש יש כמו שהיא מרבה ומתמלאת ט"ו יום כך רבו ישראל עד ט"ו דורות מאברהם עד שלמה וכו'. וכתבו עוד התוס' ודוד היה עולה בגימ' י"ד לפי שבדורו עברו י"ד דורות עכ"ל תוס'. ושאלתי לו לאחר שדרש למה מזכיר דוד טפי משלמה? והשיב לי משום דרש"י פי' בסוף הפרק אין מכירין7 ל"ח כ"ט, ועי' מהרש"א חא"ג סנהדרין ד' ל"ח ע"א ד"ה אין בן דוד. דוד מלך ישראל נמשל כלבנה שנאמר וכסאו כשמש נגדי כירח יכון (לעולם) עולם. ואחר שאמר אף דוד וכו' אמר סמן טוב מזל טוב תיהוי לכל ישראל ג' פעמים ואח"כ אמן אמן, [וכן נמצא בא"ח8 ר"ה כ"ה ע"א. ב"פ אמן] סלה סלה הללויה. [מצאתי] בהמוכר [את] הספינה9 בסי' תכ"ו ב' פעמים אמן. גרס הרשב"ם שאמר על עניין אחד ב' פעמים אמן ולא ג"פ.10 ב"ב דף ע"ג ע"א. ולא רצה לקדש הלבנה110 ולא רצה לקדש הלבנה קודם ט"ב משום דכתיב (השמש והירח) שמש וירח קדרו (פניהם) [יואל ב' י'] ואבל בתוך ז' מותר לקדש הלבנה. בתוך חצרו, אבל אם אינו אומר כשם שאני כו' אין בזה הפסד.
הסבר על זכויות יוצרים
לקט יושר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.