שולחן ערוך, אורח חיים תי״ט: ובו סעיף אחד: – עם 21 מפרשים

א

ובו סעיף אחד:
מצוה להרבות בסעודת ר"ח:

א

בסעודת. כתב הרא"ש בשם הירושלמי שאם חל ר"ח בשבת יש לעשות סעודת ר"ח באחד בשבת דבשבת אין ניכר שעושה משום ר"ח וכתב הב"ח ולא נהגו כן. וכתב המ"א ונ"ל דיש למשוך סעודה שלישית עד הלילה ואז יוצא ידי חובת ר"ח ג"כ ועססי' קפ"ח היאך נוהגין עם רצה ויעלה ויבא. וכ' בהלכות שמחות למהר"ם אפילו התפלל ערבית מבע"י שוב אינו מזכיר של ר"ח או שבת ועיין בי"ד ססי' שע"ה אבל אם הוא לא התפלל אע"פ שהצבור התפללו מזכיר של ר"ח מידי דהוי אמ"ש שאע"פ שהציבור התפללו אם הוא לא התפלל מזכיר רצה וכ"פ סי' רס"ג לענין מנחה. מיהו אם הוא התפלל מנחה והתחיל לאכול אחר שהתפללו הקהל ערבית בר"ח מבע"י אינו מזכיר של ר"ח וה"ה איפכא אם הקהל התפללו בערב ר"ח מבע"י והתחיל לאכול אחר ערבית אע"פ שהוא לא התפלל ערבית מזכיר של ר"ח ועיין בטור סי' קי"ז מיהו אם לא התפלל מנחה עדיין אינו מזכיר של ר"ח כיון שעתיד להתפלל מנחה של חול וה"ה במוצאי ר"ח מזכי' של ר"ח בב"ה אם לא התפלל מנחה אע"פ שהצבור התפללו ערבית ועמ"א ועמ"ש ססי' קפ"ח. כתב שכנה"ג ראיתי מדקדקים כשחל ר"ח בחול עושים מאכל אחד יותר לכבוד ר"ח וכשחל בשבת עושים מאכל אחד יותר ממה שעושים לכבוד שבת ומשמע בירושלמי שהוא סעודת מצוה כמו פורים ועיין ט"ז. וכ"כ הב"ח מה שהתינוקות מוליכין מעות של ר"ח לרבן אין לבטלו עמ"א ועמ"ש סי' רמ"ב:

א

טור מהא דירושלמי דמגילה אהא דתנן באלו אמרו מקדימים וכו' מן התורה ומן הנביאים ומן הפסיקתא וכ"כ הרוקח:

א

[א] להרבות וכו'. מפני כבוד היום שהוא כפרה לישראל שאמרו חז"ל והביאו כפרה עלי שמעטתי את הירח כלומר בעבורי על שמעטתי הירח ממאור שלה ואני רוצה לעשות לה כבוד שיתכפרו בה כל ישראל בכל עת שמתחדש, עוד טעם זכר לסעודה שעושין לעדי הלבנה בזמן שהיה בית המקדש קיים שהיו מקדשין על פי הראייה (כלבו דף מ"ג). וכל המוסיף מוסיפין לו מן השמים ואם פיחת פוחתין לו. ועיין בהרי"ף דמגיה בש"ס דצריך לומר הביאו כפרה אלי באל"ף ולא בעי"ן עלי. כתב שיירי כנסת הגדולה ראיתי שמדקדקין כשחל ראש חודש בחול עושין מאכל אחד יותר וכשחל בשבת עושין מאכל אחד יותר ממה שעושין לכבוד שבת, עד כאן, ומגן אברהם כתב דיש למשוך סעודה שלישית עד הלילה דבירושלמי דיש לעשות סעודת ראש חודש באחד בשבת דבשבת אינה ניכר שעושה משום ראש חודש. מה שהתינוקות מוליכין מעות לרבן בכל ראש חודש וקורין מעות ראש חודש אין לבטלו אחד המרבה ואחד הממעיט (ב"ח):

א

א) [סעיף א'] מצוה להרבות וכו' דאיתקש למועד דכתיב וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם. ואיתא נמי בפסיקתא כל מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה ועד ר"ה חוץ ממה שמוציא בשבתות ויו"ט ור"ח וחוש"מ ומה שהתנוקות מוליכין לבית רבן אם מוסיף מוסיפין לו ואם פוחת פוחתין לו. טור. ומ"ש ומה שהתינוקות וכו' הב"י פי' היינו שכר המלמד והב"ח פי' היינו מה שנהגו ליתן מעות של ר"ח לרבן וכתב דאין לבטלו אחד המרבה וכו'.

א

ב) שם. מצוה להרבות וכו' בחידושי הר"ן שבת כ"ד כתב בשם הר' יהונתן ז"ל שחייב לקבוע סעודתו בר"ח על הפת ולברך ברה"מ יעו"ש והביאו פת"ע סי' תי"ז או' א' והגם שכתבנו לעיל רסי' תי"ח דאפי' אכל פירות יצא מ"מ יר"ש יצא ידי כולם ויש לבצוע ג"כ על שתי ככרות כדי לכבדו יותר מן החול והמכבד את המצות שכרו כפול ומכופל.

א

ג) וכתב הב"ח בשם הירושלמי פ"ק דמגילה שאם ר"ח בשבת יש לעשות סעודת ר"ח באחד בשבת משום דבשבת אינו ניכר שעושה משום ר"ח אלא שכתב דלא נהגו כן יעו"ש מיהו עיין ב"י שכתב בשם הר"ן פי' אחר בדברי הירושלמי דלא על סעודתו יום ר"ח קאמר אלא על סעודה שעושין לעבר החדש יעו"ש וכן פי' קרבן נתנאל על הרא"ש פ"ק דמגילה יעו"ש ונראה דמפני זה לא נהגו כן. ובסדור רב יעב"ץ כתב דנכון להרבות בסעודה רביעית יותר ממנהגו כדי להשלים חובת סעודת ר"ח.

א

ד) וכשחל ר"ח שבת ויום א' הנכון שביום א' ירבה לסעודת ר"ח והמדקדקים ראיתי שכשחל ר"ח בחול עושין מאכל א' יותר לכבוד ר"ח וכשחל בשבת עושין מאכל א' יתירה ממה שעושין לכבוד שבת, שכנה"ג בהגב"י א"ר או' א' ח"א כלל קי"ח או' ב' ואם הוא עני ואין ידו משגת יוסיף לפחות בפירות שיקנה מין פרי לאכלו בר"ח, בן א"ח פ' ויקרא או' יו"ד. ועיין לעיל סי' רמ"ב או' ט' ואחד הנשים ואחד האנשים שוו בחיוב זה. סידור רב יעב"ץ.

א

ה) כמו שאדם חייב לכבד המועדים כך חייב לכבד ר"ח שגם בו יש הארת הנפש. אור צדיקים סי' ל"א או' א' מחב"ר או' א' וע"כ יש לאכול סעודת ר"ח על השלחן ודרך כבוד כמו בשבת ויו"ט.

א

ו) ויש להחליף ג"כ הבגדים בר"ח. אור צדיקים שם או' ב' וכן יש במקומותינו כמה יר"ש שלובשים איזה בגדים לכבוד ר"ח. מחב"ר או' ב' ויש ללבוש בגד אחד שלא מבגדי חול כי יפה להיות ג' מיני בגדים מלבד בגדי חול אחד לשבתות ואחד ליו"ט ואחד לחנוכה ופורים ור"ח וחוה"מ כ"א ואחד כפי מעלת היום. הגהות י"ג פת"ע. ועיין לעיל סי' תי"ז סוף או' כ"ח.

א

ז) יש מקומות שנהגו להדליק נרות לכבוד ר"ח כמו בשבת ויו"ט. אור צדיקים שם. וכ"כ הפר"ח יש מי שכתב שיש נוהגין להדליק נירות יתירות לכבוד ר"ח עכ"ל והמנהג הנכון הוא לעשות שינוי בהדלקה משבת ליו"ט דהדלקת ר"ח מנהג וגם אינו אלא בקצת מקומות והדלקת שבת חובה ולכל ישראל. ובזה יתרבה כבוד ר"ח ויגדל עליו כבוד שבת ויו"ט מחב"ר או' ג'. ועיין לעיל סי' רס"ו או' ט' שכתבנו דחסידים ואנשי מעשה נוהגין להדליק כמנין העולים לס"ת יעו"ש. ולפחות מי שאין ידו משגת יעשה איזה שינוי

ב

ז) ויש לתת בר"ח צדקה לעניים כמו שנותנים בכל ערבי שבתות ויו"ט, רו"ח.

א

ח) חייב אדם להקביל פני רבו בר"ח והטעם כי גם בר"ח יש נפש יתירה במת הפתר ואז אם יקבל פני רבו יושפע לו מכח רבו אבל עיקר הוא בשבת כי כל היום יש נפש יתירה וברגל לא איצטריך ראייה כי יש בו ג"כ כתר ואינו גרוע מר"ח. פע"ח שער י"ט פ"ג יעו"ש ומשמע דוקא אם הולך ללמוד כי עי"ז יושפע לו אבל אם אינו הולך ללמוד אין חיוב. ועיין לעיל סי' ש"א או' ח"י ובדברינו לקמן ססי' תקכ"ט בס"ד, ועיין מ"א מה שהאריך בדיני ברה"מ של ר"ח וכבר כתבנו מזה לעיל סי' קפ"ח או' מ"ג ויתבאר עוד לקמן בסי' תכ"ד בס"ד.

א

מצוה וכו'. כתב הרי"ף והרא"ש בשם ירושלמי שאם חל ר"ח בשבת יש לעשות סעודת ר"ח בא' בשבת דבשבת אין ניכר שעושה משום ר"ח וכ' הב"ח ולא נהגו כן, ובסי' תרפ"ח ס"ו פסק הב"ח לענין דינא לעשות סעודת פורים בשבת ע"ש, ונ"ל דיש למשוך סעודה שלישית עד הלילה ואז יוצא ידי חובת ר"ח ג"כ ועססי' קפ"ח דמזכיר רצה ויעלה ויבא דאזלי' בתר התחל' הסעוד', ובספר של"ה נקט לו שיטה אחרת וכתב שבשבת שיש מצוה בהוספתה מזכיר רצה אבל בר"ח כשחל בחול אין מצוה בהוספתו לכן אם נמשכה סעודת ר"ח עד הליל' אין מזכיר של ר"ח ואם חל ר"ח במ"ש ונמשכת סעודת שבת עד הלילה מזכיר של ר"ח ולא של שבת כיון דבאמת עתה הוא ר"ח ע"ש וכ"ז לשיטתו אבל לפי מ"ש הרב"י בסי' קפ"ח דאזלי' בתר התחלת הסעודה וה"ה כשאוכל בע"ש פסק רמ"א בסי' ער"א ס"ו דאם נמשכה הסעודה עד הלילה אינו מזכיר של שבת דאזלינן בתר התחלת הסעוד' אף על גב דבאמת עכשיו הוא שבת ק"ו כשחל ר"ח במ"ש דאזלינן בתר התחלת הסעודה ומזכי' של שבת ואינו מזכיר של ר"ח מיהו ברא"ש ורי"ו שם כתבו בהדיא בשם התוס' דאם אכלו פת בשבת צריך להזכיר של שבת אף על גב דהתחלת הסעוד' היתה בע"ש כ"מ בתשוב' מהרי"ל סי' נ"ו וא"כ אם חל ר"ח במ"ש ואכל פת מבע"י וגם בלילה צריך להזכיר שניהם מיהו לפמ"ש בתשובת מהרי"ל סי' נ"ו דאם התפלל ערבית שוב אינו מזכיר של שבת הטעם משום דהוי כסתרי אהדדי א"כ ה"נ סתרי אהדדי אם יזכיר שניהם, ולכן נ"ל דאם אכל גם בלילה פת יזכיר של ר"ח ולא של שבת אבל אם לא אכל בלילה פת יזכיר של שבת ולא ר"ח וכתוב בה' שמחות למהר"מ אפי' התפלל ערבית מבע"י שוב אינו מזכיר של ר"ח או שבת ועבי"ד ססי' שע"ה ובא"ע סוף סי' קכ"ג, אבל אם הוא לא התפלל אף על פי שהציבור התפללו מזכיר של ר"ח מ"ד אמ"ש שאע"פ שהציבור התפללו אם הוא לא התפלל מזכיר רצה וכ"כ סי' רס"ג לענין מנחה מיהו אם הוא התפלל מנחה והתחיל לאכול אחר שהתפללו הקהל ערבית בר"ח מבע"י אינו מזכיר של ר"ח וה"ה איפכא אם הקהל התפללו בערב ר"ח מבע"י והתחיל לאכול אחר ערבית אף על פי שהוא לא התפלל ערבית מזכיר של ר"ח ועיין בטור סי' קי"ז מיהו אם הוא לא התפלל מנחה עדיין אינו מזכיר של ר"ח כיון שעתיד להתפלל מנחה של חול וה"ה במוצאי ר"ח מזכיר של ר"ח בב"ה אם לא התפלל מנחה אף על פי שהציבור התפללו ערבית: ונ"ל דאם חל חנוכה במ"ש והתחיל לאכול בשבת ומשכה סעודתו עד הלילה מזכיר של שבת ולא של חנוכה אפי' אכל גם בלילה פת כיון שאינו אלא רשות להזכיר של חנוכה בב"ה כדאית' בפ' ב"מ: כתב הטור בשם הפסיקתא כל מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה חוץ ממה שהתינוקות מוליכות לבית רבן בר"ח ופירש הרב"י דוקא שכר לימוד והב"ח פי' דהיינו מה שנהגו ליתן מעות של ר"ח לרבן ואין לבטל המנהג עכ"ל:

א

(א) מצוה להרבות וכו' – ואע"ג דמעיקר חיובא אינו מחוייב לאכול דברים הטעונים בהמ"ז ויכול לצאת בשארי דברים וכדלעיל בסימן קפ"ח מ"מ המוציא על סעודת ר"ח ואוכל ושותה בו בטוב הרי זה משובח וכתבו הפוסקים בשם מדרש פסיקתא כל מזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה עד ר"ה חוץ ממה שמוציא בשבתות ויו"ט ור"ח וחוה"מ ומה שהתינוקות מוליכין לבית רבן אם מוסיף מוסיפין לו ואם פוחת פוחתין לו וכתב הב"י דמה שאמר מה שהתינוקות מוליכין וכו' קאי על שכר לימוד והב"ח פירש דקאי על ר"ח והכונה על מה שאנו נוהגין לשלוח ע"י התינוקות מעות של ר"ח לרבן ואין לבטל המנהג ע"כ:

ב

(ב) בסעודת ר"ח – נראה דמה שמרבה בסעודה ביום לכבוד ר"ח די וא"צ להרבות גם בלילה. כתבו האחרונים דהמדקדקים נוהגים כשחל ר"ח בחול עושים מאכל אחד יותר מבכל הימים לכבוד ר"ח וכשחל בשבת עושים מאכל אחד יותר ממה שנוהגים בכל השבתות כדי שיהיה ניכר כבוד של ר"ח ועיין במ"א שהאריך בדיני בהמ"ז של ר"ח וכבר הבאתי מקצת דבריו לעיל בסוף סימן קפ"ח במ"ב ומקצת דבריו העתקתי לקמן בסימן תכ"ד במ"ב כי שם מקומו:

א

מצוה להרבות וכו'. ומבואר בפסיקתא שמביא הטור דגם בסעוד' של ר"ח נאמר אם מוסיף מוסיפין לו מן השמים וכן אם פיחת פוחתין לו. הב"י הביא ירוש' פ"ק דמגילה באלו אמרו מקדימין ולא מאחרין קריאת מגילה ותרומת שקלים. פי' אם בא בשבת מקדימין אות' אבל סעודת ר"ח וסעודת פורים מאחרין ולא מקדימין וסיים שם ויעשו בשבת ומשני לעשות אותם ימי משתה ושמחה את ששמחה תלויה בב"ד יצא זו ששמחתו תלויה בידי שמים ומדהשוה סעודת ר"ח לסעודת פורים משמע דגם סעודת ר"ח הבאה בשבת מאחרין אותה אחר השבת כמו בפורים וכ' מו"ח ז"ל אלא שלא נהגו כן: