שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

א

אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים:
פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון כדי שלא לבטל מלאכת בעל הבית כיצד ברכה ראשונה כתקנה ושניה פותח בברכת הארץ וכולל בה בונה ירושלים וחות' בברכת הארץ ואין אומרים ברכת הטוב והמטיב כלל במה דברים אמורים כשנוטלים שכר על מלאכתן מלבד הסעודה אבל אם אין נוטלים שכר אלא הסעודה שאוכלים לבד מברכין כל ד' ברכות כתקון וכן אם בעל הבית מיסב עמהם אע"פ שנוטלים שכר מלבד הסעודה מברכין כל ד' ברכות:

ב

והאידנא לעולם מברכים כל ארבע ברכו' שאין דרך בני אדם עכשיו להקפיד בכך ומסתמא אדעתא דהכי שוכרים פועלים שיברכו כל ד' ברכות כתקנם:

ג

אסור לעשות מלאכה בעודו מברך (וכן הוא לעיל סוף סי' קפ"ג):

עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים

קצ״א

א

מקצרין בב"ה ואע"ג דברכת המזון מדאוריית' הוא יש כח ביד החכמי' לעקור דבר מן התורה הואיל וטרודים במלאכת בעל הבית עכ"ל תוספות:

באר היטב אורח חיים

קצ״א

א

בבה"מ. גם א"צ להמתין על אחרים עד שיזמנו. סמ"ע סי' של"ז ומ"א לא כ"כ ע"ש ועיין בשכנה"ג:

ב

מלאכה. אפי' תשמיש קל אסור. וה"ה בכל המצות לא יעשה אותם האדם ויעסוק בדבר אחר כי זה מורה על עשייתו של המצוה בלא כוונה אלא דרך עראי ומקרה כמאמר רז"ל ואם תלכו עמי בקרי שפירושו אף שתלכו עמי דהיינו עשיית המצוה מ"מ היא בדרך מקרה ועראי. ונ"ל שבכלל איסור זה שלא לעסוק בתורה באותה שעה. ט"ז:

באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים

קצ״א

א

ברכות ט'

ב

הגהות מיימוני

ג

ירושלמי שם:

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים

קצ״א:א׳

א

ס"א מקצרין כו'. אבל בברכת המוציא לא הזכיר כגי' הרי"ף ורא"ש ומברכין לפניה וכ"ה בתוספתא וכ"כ הרשב"א בשם הגאונים ואע"פ שהרא"ש בפ"ו סט"ז כ' ואין מברכין לפניה נמשך אחר תוס' דיומא ע"ט וסוכה כ"ו שכן גי' תוס':

קצ״א:ב׳

א

ס"ב כל ד' כו'. רי"ף ורא"ש וכן הוא בירושלמי שם וכן בסיפא בבעל הבית מיסב כו'. שם ושם:

ביאור הלכה

קצ״א:ג׳

א

אסור לעשות מלאכה וכו' – וה"ה כשעוסק באיזה מצוה לא יעסוק אז בדבר אחר [ט"ז]:

ב

בעודו מברך – ומ"מ בדיעבד כשבירך כשהיה עסוק יצא דלא גרע משיכור [ע"ת]:

חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

חכמת שלמה על שולחן ערוך, אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים

קצ״א

א

[א] [לבוש] אינה כתובה וכו'. כתב מעדני מלך דף ט"ז זה לשונו חוץ מכבודו לא היה צריך לכך דקיימא לן דיש לחכמים לעקור בשב ואל תעשה, עד כאן, וכן כתב מלבושי יום טוב. ולעניות דעתי כוונת הלבוש על שהיה כח להם לבטל זה מפני ברכת בונה ירושלים מפני ברכת הארץ ולא איפכא והיינו דסיים ולא התירו לכלול ברכת הארץ עמה, ועוד דאי היו רוצים לבטל דאורייתא ממש אם כן לא היה להם לתקוני אלא ברכה אחת ולכלול שנים אחרים עמה ודו"ק:

ב

[ב] [לבוש] ולא התירו וכו'. ומעדני מלך כתב הטעם דסברא נותנת לכלול האחרונה בקודמת לה, עד כאן. ולי נראה כוונת הלבוש דמכל מקום לא הוה ליה לתקוני לכלול דוקא בברכת הארץ אלא שהרשות בידו לכלול ברכת הארץ בבונה ירושלים כי מה שמוקדם ברכת הארץ לבונה ירושלים הוא משום שמוקדם לזמן, ועוד עתה צריכין יותר לבונה ירושלים לברכת הארץ:

ג

[ג] [לבוש] מפני שמטריח וכו'. ולעיל סימן ס"ג כתב הטעם שיהא דרך ארעי צריך לומר דבקריאת שמע כתיב ודברת בם עשה אותם קבע מה שאין כן בבית הכנסת וצריך עיון, ואולי שני הטעמים טעם אחת הן. כתב עולת תמיד ונראה דוקא לכתחילה אבל בדיעבד יוצא דלא גרע משיכור דלעיל, עד כאן. וקצת קשה דאם כן למה עקרו חז"ל דבר תורה ברכת בונה ירושלים הואיל שטרודין במלאכת בעל הבית כמו שכתבו תוס' דף ט"ז, הא יותר היה ראוי לברך כשעוסקין במלאכתן כיון שמותר בדיעבד. כתב מגן אברהם דאפילו תשמיש קל אסור לעשות, והט"ז כתב שלא לעסוק בתורה באותה שעה, ולאו דוקא ברכת המזון אלא הוא הדין שאר ברכות ותפילה, ואפילו עוסק במצוה זו ועוסק במצוה אחרת אינו נכון, וזה כוונת הפסוק ואם תלכו עמי בקרי, רוצה לומר דרך ארעי:

אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים

קצ״א:א׳

א

א) [סעיף א'] פועלים וכו'. מקצרים וכו'. והטעם כתבו התו' בברכות ט"ז ע"א אע"ג דמדאורייתא הם. יש כח ביד חכמים לעקור דבר מה"ת הואיל וטרודים במלאכת בעה"ב עכ"ל. מיהו מרן ז"ל בב"י כתב הטעם משום דאין מנין ברכות של בהמ"ז דאורייתא יעו"ש. וכבר כתבנו זה לעיל סי' קפ"ז אות א' יעו"ש:

קצ״א:ב׳

א

ב) שם. מקצרים בבהמ"ז וכו'. כתב הסמ"ע בח"מ סי' של"ז דגם א"צ להמתין על אחרים עד שיזמנו יעו"ש. אבל המ"א סק"א כתב דחייבין להמתין על הזימון יעו"ש. ובל"ה עכשיו המנהג כמ"ש בש"ע סעיף ב' דאומרים כל הד' ברכות וגם אומרים הרחמן הוא וכו' עד סיום עושה שלום במרומיו וכו'. וא"כ ממילא דחייבין לזמן ג"כ אם הם ג' או יו"ד ומסתמא כל השוכר אדעתא דמנהגא שוכר ע"ד שיזמנו ויברכו כל ד' ברכות וגם הרחמן וכו' עד סיום עושה שלום וכו'. וכן עמא דבר. ועיין לקמן סי' ר"א אות כ':

קצ״א:ג׳

א

ג) [סעיף ג'] אסור לעשות מלאכה וכו'. והטעם משום ביטול הכוונה. וה"ד לכתחלה אבל בדיעבד יצא דלא גרע משיכור דלעיל סי' קפ"ה ס"ד. עו"ת אות ב'. וכן הסכים המאמ"ר את ג' וכתב ליישב קושית הא"ר על דברי העו"ת הנז' יעו"ש:

קצ״א:ד׳

א

ד) שם. אסור לעשית מלאכה וכו'. ואפי' תשמיש קל אסור לעשות. מ"א סק"ב. ולא דוקא בשעת בהמ"ז אסרו בעשיית מלאכה אלא דה"ה בשאר ברכות או תפלה ובכל המצות לא יעשה אותם ועוסק בדבר אחר כי זה הוא מורה על עשייתו המצוה בלי כוונה אלא דרך עראי ומקרה וזה נכלל במאמר תורתינו ואם תלכו עמי בקרי שפירושו אף שתלכו עמי דהיינו עשיית המצוה מ"מ הוא בדרך מקרה ועראי. ובכלל איסור זה שלא לעסוק בתורה בשעת ברכה ואפי' עוסק במצוה זו ועוסק במצוה אחרת עמה אינו נכון כי אחד מבטל חבירו. ט"ז סק"א. א"ר אות ג' י"א בהגב"י. סו"ב אות א. חס"ל אות ב'. ומ"ש הט"ז דאפי' עוסק במציה זו אין נכון לעסוק באחרת כתב עליו המש"ז אות א' היינו כשיש זמן לעשות אח"כ הא לאו הכי ויש יכולת לעשות שתיהן עושה שתיהן:

קצ״א:ה׳

א

ה) שם. אסור לעשות מלאכה וכו'. ואפי' לפנות הדברים מהשלחן אין לו לעשות בעודו מברך כ"א ידיו אסורות ועיניו סגורות ומה טוב מתוך הספר והממהרין לקום מהשלחן כשמתחילין לומר הרחמן וכו' לאו שפיר עבדי כ"א צריך להיות יושב עד עושה שלום כמו עקירת רגלים שבעמידה ואז יעמוד. והיכן יאמר ומה שהותרנו יהיה לברכה דלא על בני מעיו בלבד הכוונה אלא על השלחן. רו"ח אות ב':

קצ״א:ו׳

א

ו) וז"ל שער רוה"ק דף ט' ע"ב וז"ל אמר לי מורי ז"ל כי עיקר השגת האדם אל רוה"ק תלויה ע"י כוונת האדם וזהירות בכל ברכת הנהנין לפי שעל ידם מתבטל כח אותם הקליפות הנאחזות במאכלים החמריים ומתדבקים בהם והאדם באוכל אותם וע"י הברכות שעליהם הנאמרות בכוונה הוא מסיר מהם הקליפות ההם ומזכך החומר שלו ונעשה זך ומוכן לקבל קדושה והזהירני מאד בזה עכ"ל. וכ"כ בשה"מ פ' עקב וז"ל ודע כי צריך האדם להזהר בתכלית בברכות הנהנין כי גוף האדם נהנה מהן ומתקדש בברכות אלו וכמ"ש ותורתך בתוך מעי וגורם שפע עליון באדם עכ"ל ועוד עיין בדברינו לעיל סימן קפ"ג אות מ"ו וסימן ה' אות א' יעו"ש:

קצ״א:ז׳

א

ז) שם בעודו מברך וה"ה בשעה ששומע מן המברך ויוצא בזה. ס' המלחמות להרמב"ן. ה"ע. פת"ע אות ב':

לבושי שרד על שלחן ערוך אורח חיים

קצ״א

א

מ"א רסק"א גם א"צ להמתין. הטור מזהיר שם שפועלים לא יבטלו אפילו מעט שהרי הקפידו חכמים בזימון של ברכה רביעי' והקשה הסמ"ע מאי בזימון דקאמר הול"ל שהקפידו חכמים על ברכה רביעית. לכן גריס בזימון ועל ברכה רביעית ותרתי קאמר:

ב

שם מפנו טרדת ב"ה. פירוש שטורדים במלאכת בעה"ב:

ג

רסק"ב אסור לעשות דאל"כ גם הפועלים כצ"ל:

מגן אברהם

קצ״א

א

מקצרי' בב"ה. גם א"צ להמתין על אחרים עד שיזמנו (סמ"ע ח"מ סימן של"ז) ול"נ דה"פ בטור שם דהרי הקפידו חכמים בזימון על ברכה רביעית וכו' פי' דאביי עני אמן בקלא כי היכי דלוקמי פועלים וע"כ איירי שהיה מזמן עליהם והיו יוצאין בברכתו להכי נקט הטור בזימון ואם כן אדרבא מוכח קצת משם דחייבים להמתין על זימון ועסי' ק"י ס"ב, כתבו התוס' אף על גב דמדאורייתא הם מ"מ יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה מפני טרדת ב"ה, והרב"י כתב דאין מנין הברכות מן התורה וכב"ח שזה דעת הרמב"ם אבל ש"פ סוברים דמנין ג' ברכות מן התור' ועמ"ש ססי' קצ"ד ול"נ שרש"י תירץ קושי' זו שכת' וז"ל שברכת הארץ ובנין ירושלים דומות כלומר דמאי דדרשינן מקרא שיברך על שלשתן אינו ר"ל שיחתום על כל אחד בברכה אלא מדאורייתא די כשיברך על שלשתן בברכה א' אך דרבנן תקנו לחתום על כל אחד ובפועלים משום בטול מלאכה תקנו הזן בפ"ע וברכת הארץ ובנין ירושלים בברכה א' כיון שדומות הם ועב"ח, וכ"מ בגמרא דף מ"ו ועיין בר"י הלוי סימן מ"ד ור"ש חיון סימן מ"ב:

ב

אסור לעשות. דאל"כ גם הפועלים ה"ל לברך ולעשות מלאכה אלא ע"כ דמוטב לדלג בברכה מלעשות מלאכה בעודו מברך ונ"ל דאפי' תשמיש קל אסור לעשות:

משנה ברורה

קצ״א

א

(א) וכולל בה בונה ירושלים – דאף דדרשינן בגמרא מקרא שיברך לה' בבהמ"ז על המזון ועל הארץ ועל ירושלים אין ר"ל שמן התורה צריך לחתום על כל אחד ואחד בברכה בפ"ע אלא מדאורייתא די כשיברך על שלשתן בברכה אחת אך דרבנן תקנו לחתום בברכה על כל אחד ובפועלים משום בטול מלאכה תקנו שרק הזן יברך בפ"ע אבל ברכת הארץ ובנין ירושלים כיון שדומות זו לזו יכללם בברכה אחת [מ"א בביאור דברי רש"י וכ"כ עוד הרבה אחרונים לדינא]:

ב

(ב) כלל – שזו אינה כ"א מדרבנן בעלמא ועקרוה אצל פועלים בין שמברכין בעצמן בין ששומעין מפי אחר המזמן ומברך בהמ"ז כתיקונה הרי הן עומדין למלאכתן כשחותם ברכת ירושלים ולענין ברכת הזימון אם מחויבין פועלים בכך או לא יש דעות בין האחרונים ולפי מה שכתב בס"ב לא נ"מ מידי לדידן דבודאי חייבין אך כשאוכל פועל עם אנשים אחרים והוא גמר סעודתו מקודם נראה דלא ימתין עליהם אם אינם רוצים לענות אותו דבכגון זה בודאי בעה"ב מקפיד ועיין לקמן בסימן ר' במ"א סק"ב:

ג

(ג) כשנוטלין שכר – וע"כ צריכין למהר המלאכה [רש"י]:

ד

(ד) מיסב עמהם וכו' – דמסתמא מוחל להם:

ה

(ה) אסור לעשות מלאכה וכו' – מפני שנראה כמברך בדרך עראי ומקרה ואפילו תשמיש קל אסור לעשות ואצ"ל שלא יעסוק בדבר שצריך לשום לבו אליו וכתב הט"ז שיש ליזהר שלא לעיין אפילו בד"ת בשעה שמברך בהמ"ז כי זה מורה על היות הבהמ"ז אצלו רק על צד המקרה וההזדמן ולאו דוקא בבהמ"ז ה"ה כשעוסק בתפלה או באיזו ברכה אחרת וזה נכלל במאמר תורתנו ואם תלכו עמי קרי דהיינו שלא יהיו המצות אצלנו על צד המקרה וההזדמנות בעלמא:

ו

(ו) לעיל סוף סימן קפג – אלא דשם מיירי שמקודם התחיל במלאכה וכאן מיירי שמקודם התחיל לברך והיא היא:

נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך אורח חיים

קצ״א

א

מג"א ס"ק א' ועמ"ש ססי' קנ"ד. לענ"ד אין ראיה משם די"ל דוודאי בברכה א' כגון ברכת הזן אינו יוצא דצריך להזכיר מזון וברכת הארץ ובונה ירושלים אבל מ"מ מדאורייתא יכול לכלול כולם בברכה כמו ברכה מעין ג' ויוצא בה ועמ"ש סימן קס"ח ס"ו בגליון על אבן העוזר שם:

שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים

קצ״א

א

אסור לעשות מלאכה כו'. בירוש' מוכיח זה ממ"ש שהפועלים לא יברכו אלא שתים מפני ביטול מלאכה של בע"ה למה לא יברכו השתים האחרונות והם עוסקים במלאכתם א"ר מונא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה עד שיברך. העתקתי זה כדי שלא תטעה לומר דוקא בשעת ב"ה אסרו בעשיית מלאכה ולא בשאר ברכות או תפלה אלא דודאי גם בכל מילי דמצוה לא יעסוק בשיחה אחרת ולא הזכירו זה כאן בב"ה אלא לתרץ קושי' אבל בודאי בכל המצות לא יעשה אותם ועוסק בד"א כי זה הוא מורה על עשייתו המצוה בלי כונה אלא דרך עראי ומקרה וזה נכלל במאמר תורתינו ואם תלכו עמי בקרי שפי' אף שתלכו עמי דהיינו עשיית המצוה מ"מ היא בדרך מקרה ועראי נ"ל שבכלל איסור זה יש ג"כ שלא לעסוק בתורה באותה שעה כי זה גורם ג"כ על ב"ה שהיא ע"צ המקרה והזדמן ואפילו עוסק במצוה זו ועוסק במצוה אחרת עמה אינו נכון כי א' מבטל חבירו נ"ל:

יד אפרים על שלחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

מחצית השקל על אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם ע״ר:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה ע״ר:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם ער״א:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה ער״א:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״א:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם ער״ב:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה ער״ב:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם ער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה ער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם ער״ד:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה ער״ד:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם ער״ה:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה ער״ה:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ה:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם ער״ו:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה ער״ו:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ו:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם ער״ז:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה ער״ז:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ז:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם ער״ח:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה ער״ח:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ח:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם ער״ט:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה ער״ט:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ט:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

חק יעקב על שולחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם תע״ר:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה תע״ר:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם תער״א:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה תער״א:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם תער״ב:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה תער״ב:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם תער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה תער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים תער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם תער״ד:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה תער״ד:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם תער״ה:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה תער״ה:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם תער״ו:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה תער״ו:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם תער״ז:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה תער״ז:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם תער״ח:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה תער״ח:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

מגן אברהם תער״ט:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

משנה ברורה תער״ט:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים קצ״א: אם הפועלים מחויבים לברך ובו ג סעיפים: – עם 21 מפרשים

הסבר על זכויות יוצרים

שולחן ערוך, אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

באר היטב אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.toratemetfreeware.com

באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

ביאור הלכה
רשיון: Public Domain
מקור: he.wikisource.org

אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

לבושי שרד על שלחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

מגן אברהם
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

משנה ברורה
מקור: he.wikisource.org

הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן