הדף היומי מסכת שבועות דף ז

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת שבועות דף ז

[מוזיקה] שבוע דף ז מתחילים בסיעתא דשמעי 10 וחצי שורות האחרונות של הדף הקודם בנקודותיים למדנו במשנה אס שיש בו ידי בתחילו וידיע בסוף ואל הם בינתיים על זה הוא חייב קורא מילה ויוירד ומנכנס לביס מקדוש או אכל קודשים בטומ עכשיו כך בפרש סקור מילה ויוירד לא מוזכר בכלל שמדובר בעבירה של טומס מדש בקודוש נקרא קרא את הפסוקים שכתובים שם כתוב הפסוק כך אוי נפש אשתיגה בכל דובותומי אוי ונבלס חיותמיו אוי בניבלס באמת מיוי בנבלס שרץ טומא ונללה ממנו והומי ואושם מה הוא השם לא כתוב הפסוק הבא אויגה בטומס אודום לכול תומוס אשר יתמובו ונעלה ממנו והוא יודע שם אומרת רבונון מני שנקוסוב שמחייבו קורבן מדבר אלו בתומס מקדש וקדושוב שמה שכתוב שהוא נגע החיוב הוא שאחרי המגע הזה כשהיה ונעלה ממנו הוא אכל קוידש או נכנס הבסיס המקדוש ודינו הרי התדן מיליו אויל והיזיר והונעש על הטומ במיזיד יש לנו אזור והונעש על הטומ וכייב כאן קורב על הטומ בשוג אני אלמד אחד מהשני מה כשהיזר ועונה של הטומ לאיזרנה של טומס מקדוש וקדושוב אז רשי מביא את האזורז ואת האוינש על כל אוינשי חזורה כתוב לגבי מחקרשי זה להכנס למקדש בטומ בקודש חלדשרית אזור לכל קודשים בטומס מקדש השם תימנחרס יש כאן עונש למקדוש והנפש השטוכל בוס מזבח השלום אתמוס ונכרסו יש כאן עונש לקידש אף כשחיב קרובל הטומה כשזה נעשה בשגג לא חייב אלא על טומס מקדוש קדושובשה הגמור תרומה פשטס השאלה היא שגם אם הוא אכל תרומה בטומ אז יהיה חייב קרוב מל ויירד כי גם תרומה ואתרומה שהיא זרועונה שמקרה של מיזיד כתוב בקודושים ליויכל ותרומה בכלל מכך שכתוב שם הוא בא השמש ותורר ואחר יוחד הקדושים וזה דווקא בתרומה כי בקודשים אסור עד למחרת אחרי הבנה הבאת הקורבנות ואוינש גם כתוב ומיסו בוא כי יחללו מיס בלי שמיים אונה הגמורה לישכון אובן מסחום לא מצאנו חטוס שבא על שיג שבמיזד יש חיו מסמיים רק על שגוגס קורס מצאנו לכן מסתבר שקורל ביוט זה גם רק באופן שבמיזד יש קורס ולא על תרומה שבמיזד יש מיס בדי שמיים כשהגמור הנמי לקורבן קבוע חטוס קבועה שהשיר ואני מביאים אותו דבר זה לא מצינו אלא כשבמיזד יש קורס אבל אוילה ויוירד ניסה כן יביא מידדה ושמיעסק ביטוספסים שם בפרשת כל מלירד יש גם שמי דינו שעסו אידוס שאדם משביעדים בואו תעידו לי בבזן ה אומרים אנחנו לא יודעים לך עדות והם נשבעים שהם לא יודעים אחר כך הם יודעים שהם נשבעו לשקר הם מביאים קור ויירד כמו שנראה לאלון בגימורה פרק שלם על זה שבועז ביטוי אדם נשבע שבועז שקר אגם בזה קורמל ויירד אפילו שבמיזיד אין לא מיסה ולא קורס אז גם בתרומה אפילו שאין קורס במיזיד אז זה יהיה קר יוירד ב הגמור מקור אחר אומקרו בו כתוב לכולתומוסו אשריתמו בו כתוב בוא ויירד הבו מיותר בוא לימוד תתרומה שבתרומה אין חיוב קור ויירד בקשה גמור אדרבה החיוב נאמר על טרומה בו למות המקדוש כיוון שבמיזד יש קורס דלא סגל בקורם אוירדמס קורם קבוע כמו בכל דבר שבמיזד קורס אז בשגק חטוס קבועה בין השיר בין אני מביאים בהמה כרגע מי שנכנס לבישמדש בטומ אכל קודשם בטומאה יביא חטוס קבועה והפסוק שקורא לוירד הוא מדבר דווקא כשהוא אכל תרומה בשוג ובו ממעט מקדוש וקידש והיה הגימור מקור אחר קורא רובה עלי דרבי רובה קרא על רבי כיוון שהוא למד זאת שפר כמו שכבר נראה אז הוא קרא עליו די למים מבוקים תתניה רבי אקרו אני חיו בהמונמרו כמו שהזכרנו את הפסוק לאל של קורב מל יו כתוב שהוא נגע בניבלס חיותמיו או בנבלס באמת מיו מספיק לכתוב בנבלס חיותמיו ולה צריך להמשיך ולכתוב בניבלס בהמו כי בהימו בכלל חיו כתוב בתויר בפרשה השמיני זויסחיו אשרילו אחר כך כתוב כל בהמו מפרספרסו זאת אומרת שבהמה בכלל חיו אלא למה למה נאמרה באמה לגזרו שובה נאמר כאן באמת מיו ונאמר לאלון באוכל קוצים במיזיד בטומסגו בפרש סו בהימות מיו כתוב נפש כסיגה בחול טומה בטומס עודום אויבי והיימות מיו ואוכל מבשר זבח השלומים מה להלו מדובר בטומס קוידש שאכל שלומים אף כאן שמדובר בקורמלד טומס קוידשכל קודשים בטומ בשוג אשכחון שואל את הגמור טומס קודש טומס מקדוש מנו שגמו בקור מלבירד הונה הגמור אומר קרו כתוב ביולדת שטמה בכל קודשיגו ולמיקדושקש מקדוש לקידש אז אחרי שיודעים מהגזרושוב של רבי שיש קום אוילה ויירד בטומס קודש למדים מההקש שגם בטומס מקדוש יש קור מל ויירד שואל הגמור יוכי תרומנ יהיה בקור מול ויירד מי שיאכל תרומה בשגג בטומאה כי גם מי יזכש לקודש דום אמר כתוב בכל קודש לאיגו מה זה בכל לרבוסטרומה שגם בה היולדת אסורה במי תויר שלו דהיינו יולדת יולדת יולדת זכרת מה שבעה ימים יולדת נקבה 14 יום תחילת פרשת סזריעה ואחר כך אחרי שהיא טובלת יטבו להסיו עם אורך אין לה ערב שמש עד מלות 40 לזוכו ומלות 80 לנקיבה וכל הימים האלה היא דינו כתבוים כמו אדם שתמב והוא טבל ועדיין לא העריף שמשו שהוא אסור בקודשים ואסור גם בתרומז למדים בכל אז זה גם מוקש אז תלמד שגם בתרומז יה קור ירד אונה הגמור סיכמנו אומ רחמו בוא בוא ולא בתרומה שואל תשובה גמור בוא למקדוש במקדוש לא יהיה קור וירת בטורמ כן יהיה אונה הגמרא מסתבר מקדוש ממטינן שכן בקורס כמוסו הרי אמרנו קודש יודעים מהגזרושוב ושרבי אמר מקדוש דומה לקודש ששניהם בקורז במיזיד אז לכן מסתבר יותר למה תרומה מבו הגמורה אדרבה תרומא ממתינש כן אחיל כמוסו אדרבה נאמר העקש זה תרומה לקודש כי שניהם זה אכילה הוא אכל קוידש בטומ אכל תרומה בטומא ומבו מזה נמט שאם הוא נכנס בטוב לבסמדוש אז לא יקום לביירד זה לא קשור לאכילה זה כניסה לבסמקדוש אז הגמרא מסכימה עם כך ונכון שנשאר לנו עדיין המקור הגזרשוב של רבי שקור מול יורד בטומס קוידש אבל לטומס מקדוש מביאים מקור אחר אלרובה שלוש קריס בשלומים באוכל שלומי בטומה לומשלוש קריסויס אז רשי מביא אחד כתוב בפרשס אמור כל איש אשר יקרא מכל זרחם אל הקודושים כולל כל הקודשים כולל שלומים כתוב שם בהמשך בתומוסולו ונכרסו וכתוב אשר יקרב אבל הגמורה בזבוכי מסבירה שיקרב זה אכילה ולמה נקת הפסוק לא שניה קרב שדווקא כשזה ראוי להקרבה שכבר הוקדש בכלי אחר כך כתובים עוד שתיים בפרשת סו כתוב והנפש על שתו יחל מפסע זבח השלומים כתוב בהמשך ותומסולה ונכרסו ואחר כך כתוב עוד פסוק והנפש כסיגה בכלומי וגוי ואורח מבשר זהחר שלם משל השם ונכסו למה צריך את שלושת הקריסיס אחס לכלל ואחס לפרט זו שכתבה בפרשה סמוד כתוב לשון כללית אל הקדושים כל הקודושים בכלל אחת מאלה משתי אלה שנכתבו בצו זה לפרט אז רשי מביא שמתחילת סקוינים דורשים זאת באופן דבר ש בכלל ביוצן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יוצו אלא ללמד על הכלל כולו יוצו דהיינו כתוב הנפשטחזחשלומים כתוב שם ונכרסו הרי שלומים בכלל כל הקודשים היו כתוב בפרשה סמ זרחם על הקדוש זה כולל שלומים לא מיוצו להקישליהם ללמד על הכלל מה שלומי מיוחד עם קודש מזבח אף כל קודש שמזביח דווקא אותה אם הוא אוכל בטומ אז הוא חייב חייב קורס אבל אם אכל קודש בדקביס לא חייב קורס שהוא אכל אותם בטומא ורשי אומר למה לא דנים זאת בכלל ופרט ואז נאמר אין בכלל אלא מה שבפרט ורק שלומים ולא קודשים אחרים מסביר רש"י כמה שהם רחוקים זה מזה זה בפרש אמור זה בפרשת סו אז למדים זאת בדרך שהיו צמן הכלל ובמה זה שונה ממילאס כלל ופרט הוא כלל שאתון כאין הפרט אומר רש"י כשאתדון כן הפרט אתה מוסיף דברים שדומים לזה דברים שדומים לקודשים שהוא בכלל. כאן לא מרבים דברים חיצוניים אלא זה מגלה במה הכלל מדבר. הכלל כולל את כל הקודשים וזה הפרט שכתוב לא לידו. אז הוא אומר הוא מגלה לך שהכלל קול בתוכו רק דברים שדומים לפרט אבל לא דברים חיצוניים. בתוך הקודשים רק כאלה שדומים לו. דהיינו קודשי מזבח ולא קודשי בדקבייס. ואחקורס השלישית המיותרת. לטומה כסובה בתוירו סתם ואינו יודע מה היא לגלות על טומה שכסובה אצל אוילה ויירד והפסוק לא אומר מה הייתה וירשוע באודוות ואת מחבת אותו קום אז הקורס השלישית אומרת לי אבואים טומס קוידש הקורס הזה מיותר לומר לך שהריקה מדובר בקורס על קודשים אז גם שם מדובר בק מלאכילס קודשים בטומה עכשיו כך ואם אינו יהיה לטומס קודש לטומס קודש לא צריך גילוי דנקד רבי מגזירשובה תני יוטומס מגדו שדומה לזה וכאן אי אפשר להקשות אומר תוספס תני יו לתרומה כר בתרומה אין קורס וכאן הקורס מיותר לומר לך שבאופן שיש קורס מתי זה טומס מקדוש בזה מדבר הפסוק שם בקורב יוירד בקשה הגמורה מה אמרנו הקורס השלישי מיותר ולכן זה מלמד אותי על זה והם יבוא לקדרבו דמר רבי אבו שיש קריסס בשלומים לומו אחס לכלל ואחס לפרט כמו שהסברנו ואחס לדבורים שאינו נכול עצמרוכה לבינוסמים במנחו קטיר שמקטירים דברים שלא רואים לאכילה בכל זאת הקורס השלישי המותר מלמד אותי שאם אדם טו מאכל דברים אלו גם הוא חייב קורס ממשיך הבהו זה הכל מתאים לדעס חומים ולרבי שמעון דור מסכזבוכים דבורים שאינו נאכלין אין חייב להן קורס משום טומאה אז הקורס השלישי בא ליסו חטוס הפנימיס חטאות שזורקים את דמם בפנים בויל מויד או גם בקודש הקודושים למשל פר וסורש עם הכיפורים פר כהן משיח פרדבר של ציבור הגם בהם אם אדם אוכל את הבשר שלהם בטומ הוא חייב קורס למה צריך קורס מי יותר לזה דסל כדוכמינה אויל ואומר רבי שמעון כל שאינוקור המזבח הכי צון כשלומים אינו אין חייב לו משום פיגל כתוב בתויר בשלומים שם כתוב פרשס פיגול מה זה פיגול שאם הכהן חשב באחד האבוידה של הקורבן בשחיטה בקבול הסדהם בילוך הסדם מזריקסדם הוא חשב שהוא יאכל את בשר הקורבן או שהוא יקטיר את האימורים אחרי הזמן שכבר זה לא ראוי אחרי שזה יהיה נויסו אז הקורבן מיד נפסל והוא פיגול המי שאוכל בשורה אפילו בזמן הנכון חייב קורס אז רבי שמעון אומר כיוון שפיגול נאמר בשלומים אז דווקא בדברים שדומים לשלומים שקריבים על המזבח החיצון ולא חטויס הפנימיוס אז הייתי אומר משום שום טומ נעמ לא תחייב מי שאוכל מחטוספניס בטומה קומשפנו הקורס השלישי דמי חייב אז זה לא מיותר אלו אמרדו אמרו חכמי משמרוב שוטוז בשלומים לומ פירשנו למה צריך שלוש קריס בכל אחד מהקריס כתוב טומטומוב אחס לכלל ואחס לפרט כמו שהסברנו חס לטומקס בטוסתם ואינו יודע מה דפרסקומסידש לומס מקדוש מקשה שוב הגמור והנב גם המילים נצרכות מכתף קורסרבו ה צריך את הקורס השלישי כמו שרבו הסביר לפי חכמים לדבורים שאנו נאכולים לפי רב שמלחתפנימיוס כוסבנטומוס אז חייב להיות כתוב שמה בטומוס דיסגל אי אפשר בלי זה צריך לפרש על מה בא הקורס אלרוב סומס מקדוש לחיוב קורד בגזרו כסיב בקורד לכול וכסיבוס בתחילת פרש חוקס בתומס מקדוש טומטומס מה ללון טומס מקדוש כתוב שמסכן השם טימי שהוא נכנס למישק בטומ אף כאן בקורמרד טומס מקדוש אז מה נשאר שיש לי גזרושוב של רבי שקור מול וייר מדובר בטומסקוידש ויש לי גזרושוב של רוב ואמר שמדובר גם בטומס מקדוש אבל תרומה אין לי מקור וללמוד משני אלה אי אפשר ללמוד כי בתרומה אין קורס אם קר ולא בו לא מולי למה צריך את הבו שאמרנו מקודם זה בא למרומה אונה הגמורה בול בא לרבות נבלסוף טוער אדם נוגע בנביס בא הוא נתמע נבלה שלוף טורר דינה שונה כתוב בתויר אשר תורח נביטריפו וחיבז בגודוב הגמור המידה בבלסוף טור בתור עמידים כך כמו שרש מביא ללוןסק אומר שם יוכל תתמ במגו תמוד לתומו בו אין לכו בו נבלס אפטור מתמר רק בביסבלי כשאוכלים אותה אז צריך את הבומר שגם אם אדם אכל נבל סוף טוב הוא נטמע והוא נכנס למקדוש או שאכל קודשים גם בזה יש חיוב קורבי יוירד אומרת הגמור אמרז בו מיוטו למעט ולא לרבות אונה הגמורה משום דמיות היתר למיוטו מיוטה אז זה מיוטח מיוט כמו שמיד נסביר כי יש כאן שתי מיוטים מצד אחד כסיב אוי כי איגע בטום הסודום כך כתוב בפרשה סוד ויוירד דבר נגיעין דבר שמטמא בנגי נאמרה בו פרשה זו דלב ברנגי אלוי זאת אומרת שנבלסופתו התמעתה מפרשה זו הוקסיב בו שוב מיוטה למת נבלסופטור אבל מיוטח חמיות והכללו ויוטח חמיות אלו לרבס שאדרבה גם אם נטמע על ידי שכן לב הסוף טוער יש בו טומס מקדוש וקדוש לחייב קרום אוהב וירד מרן במשנה יש בו ידי בתחילו הוא ידע שהוא טמא ואחר כך נעלם ממנו ונכנס לבס המקדוש או שאכל קודשים ואם בו ידיע בסוף כשהוא יוודע הוא יביא קורבן בינתיים הוא לא יודע סועיר שמקריבים ביום הכיפורים הנעשה בפנים שמקריבים אותו בפנים זה הסועיר השני של השם השני הזוג של הזה של הזוזל ויום הכיפור עם עצמו וכולי הם טולים לו שבינתיים לא יעבור עליו ייסורים עד שהוא יביא את הקורבן שלו מה המקור מי הגמור תון רבונו כתוב בסוריר הזה שנעשה בפנים כתוב בפרשה סכרי וחיפר על הקוידש מטומיס בני ישראל וגוימו זאת אומרת שהסיר בא לכפר על טומס בני ישראל יש ליבי זה לאשולש טומס שלוש מצינו בתורה שהתרה קורת להם בלשון טומה טומסורה ותומס גילו ותומס שפוסדומים זור למסדוש כתוב שמעביר את בנוך בגילמרתם יכול על מי שעבר על גוס לא יסור מחבר תמוד לא מי טו בני ישראל ולא כל טומס וירש לך עליזו מהם לא מסרן אלו לךחומים לפרש עליזו מדבר ציוו למד בבניו מה מוציאנו שחילק הוא מכלל כל טומס? איזו טומ מצינו שהיא חלוקה במקום אחר? איזוהי? אבואי מרס מדש בקדושוב כמו שהגמור תסביר לאלון שבהמצנו חילוק משאר הביירוס שיש עליהם קורס שהחיוב קורבן זה קורב מוילה ויוירד ולא חטוס קבועה. אף כאן בטומס מידש וקודושוב שחילק להיות בכפורש שלסועיר ואין שער טומוסימו דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר ממקום מוחה לא צריך להוכיח זאת מקום אחר כי בו עצמו הכריע פסוק שהוא מדבר דווקא בזה הרי יומר וחיפר על הכוידש מטור מויס בני ישראל מיטו מויס של קוידש יוכול על כל תומש שבקודש יאסור שמחה פה בין אם היה ידי בן לידיה דהיינו אפילו שיש ידי גם בתחילה וגם בסוף ואלם בינתיים גם יהיה מכפר לגמור תקשה בדף הבא הרי מקרה כזה יש קור ויירד נראה שמה גיבורי תעמוד לא ימר מפשאים לכל חטיסום חטוים דום ידי פשוים זה מכפר על חטאים שדומים לפשוים פשוים זה מיזיד מה הפשוים שאין בני קורב על מיזיד אין קורבן אף חטוים שמדובר כאן שהסור מכפר שאינום בני קורבן אז לא מדובר במי שהייתה ידיע בתחיל וידיע בסוף אלא בינתיים שהיא בסקום ומנין ליש בו ידיע בתחילו ואם בידי בסוף שסויר זה טועילה שעל זה זה בא לתלוט עד שהיו ודעה לו ולא שמדובר באים בידי בתחילו שהיא בכלל לא בסקורם על לכורה הפסוק מדבר בזה תמוד לאמה לכל חטוס חי וחטויס במשמע משמע שראוי לבוא לדרחטוס שבסוף יוודה לא יביא חטוס יוצוזו שהם בו ידיע בתחילו שהיא לעולם לא תבוא לך תוסא הייתה לו ידיע בתחילו אומר מה מרן יש לי זה לא גומסורס גילומדומים הגמורזורד לפי שסור יחפר במזבזור ברקול חיס בשגג ברק חיב חטוס כמו שמפורש בפרשה שלך בטוס מסבירים שבאופן שיש כפורה אחרת היה ברור לגמור שהס לא בא לכפר אונה הגמור בשתופני בטחן שהס יכפר לפי אב מינה שעבד בןזר במזיד ולא יעס ב יתרו בו שיח מיסה באופן כזה הוא לא נהרג ואז אסור יכפר או בשיג ולא סידלי לא נודע לו להביא קורבן הייתי אומר שזה מגן עליו מהאיסורים עד שיבוד לו שואלת שוב גמור גיל הרסדומה היא במזברו גם בגילה שאם בהיסורס הרי יש מלקס בשגור אשוב שתי האופנים במזג שוב שדוס יכפר במזו בשגרגולוסמקלות כאן יש שלוש אופנים או במזור אתה הסברה שעשור יכפר בשגידלי שגלה אז לא הולך גלות הנ בהנורדבני גולוסנינו אז רש אומר הרבה שנויים מסכסמסופנים שאין חיוב גולוס למשל הרגו דרך עלייה למשל הוא עלה בסולם ודרך עליה הוא נפל על אדם והוא הרג אותו יש מיוט מהפסוק שהוא לא גולה או שהוא זרק אבן אחרי שאבן יצא ממנו הוציא לה את ראשו וקיבלה צריך את הפוסוק מטומויס שדווקא על טומס מידוש וקדושוב מטומיס כמו ש נראה בעזרת השם בדף הבא שמסבירים בדברי רבי יהודה דברי רב שימ כמו שראינו שדווקא לל טומס מקדוש וקדושוב על זה בעשור לכפר ולא על שר טומויס עד כאן דף ไป
לצפיה בתכנים נוספים: