העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף סז עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף סז עמוד ב

אומר רבי יהודה אומר שמואל למדנו שמובוי שבאחד הבתים שאחד החצרות שייכות לגוי שייכת לגוי אז הגוי הזה עוסר על כל היהודים אפילו שהם עשו ביניהם שיתוף והם צריכים לזכור את רשותו של הגוי אומר שמואל נוכרי שמלבד הפתח שיש לו מחצרו אל המבוי יש לו עוד פתח פרטי שיש לו פתח ארבו על ארבו אפילו פתח קטן מאוד מצומצם של ארבו על ארבו תפוחים פוסח לבי ביקו מהצד השני של החצרו של הבית יש לו פתח שפתוח לביקה שטח ריק אפילו מכניס ומיצי גמלים וקרווינוסיס עגלות גמנים כל הם כולו דרך מובי דרך הפתח שיש לה במובי אינו רבני מובה אפילו שלא שחרו את רשותו מטימ בפסחדמיחד לי בהוניחלי כיוון שיש לו פתח פרטי לביקו אנחנו אומרים הפתח הזה הוא עיקר הפתח שלו שם יש אוויר יותר מאשר במובוי זה מקום פתוח מוב איזה מקום מצומצם וממילא אנחנו אומרים הפתח ההוא הוא יותר חשוב לו וממילא הוא לא עוסר על בני מובוי הפתח שיש למו נחשב פתח משני שהוא לא יקר פתחו ולכן הוא לא עוסר על המובוי כך אמר שמואל בואילו פסוח לקרפףפ מהו מה יהיה הדין כשיש לו פתח למוב ולגוי מצד השני יש לו פתח פרטי שנפתח לקרפף כרפף זה מקום מוקף שלא עשוי לדיורים אלא מחסן כזה לעצים כאלה דברים מהו האם גם בזה אומרים שכיונה שיש לו פתח שמקום יותר רחב ממו ולקרפף אז הפתח הזה הוא הפתח העיקרי שלו וכמובן אומר הרטב שמהכרפף יש לו פתח לצאת לרחוב אז זה עיקר פתחו או לא אומר רב נחמן ברעמי משמי דאולפנה משמי דאול פנה אומר רש הכוונה ששמע מרבו ורבו מרבו כך הלאה אפילו פוס לקרפ גם נוח לו יותר בפתח הזה זה כי בקף יש יותר אוויר מאשר במובוי וממילה הוא לא עוסר בני מובוי כך הוא אמר אבל רבי ורבי יוסף דמר רבה תלוי מה הגודל של הכרפף נוכרי שיש לו פתח למובי מצד שני פתח לכרפף ביסוסיים אם הקרפף בגודל של עד ביסוסים עד 15 הסלופים מורוביס אוסו כי זה לא מספיק גדול שהוא יעדיף את הפתח לקרפף מאשר את הפתח למוי אבל אם זה קרפף פנק יוס ביסים יותר מ-5000 עם אמרו בויס אינו כי ודאי נוח לו בפתח ההוא יותר מאשר הפתח של המובי מצד שני וישראל אם מדובר בודי שיש לו פתח למוי ומצד שני יש לו פתח לקרפף והוא לא השתתף בשיתוף מבויס יש כאן שיתוף מבויס שאחד מבני המובוי ישראל לא שתתף אז הוא עוסר על כולם אז באופן זה שיש לו פתח פרטי בצד השני לקרפף אז אם הקרפף הוא ביסוסים עד גודל של ביסים אינו יויסו כיוון שביסיים זה מקום רוי לשימוש זה יש לו דין שרשו היוחיד וזה אחרת מגוי כי גוי אומר רש"י נושא משאות בשבת הוא צריך מקום רחב אבל יהודי הרינח בשבת אז מספיק לו כזה מקום קטן אז המקום הזה עדיף לו מאשר הפתח לאמוב היה מצומצם ממילא הוא לא עושה רבני עמו אפילו שהוא לא השתתף בשיתוף אבל אם הקרפ שליו פתוח החצר של היהודי יויסר ביסים אוסר כי יויסר ביסים שלא יוקף לדירה למדנו כמה פעמים חז"ל גזרו כיוון שהוא דומה לרשו רבים כי זה לא מקום שלא מוקף לדירה והוא גדול הוא יותר מחף מהםמורוביס הוא יש לו דין של קרמליס ואסור להוציא מהבית אליו וגם שם אסור לטלטל יותר מידה לדמס ממילא אז היהודי לא נוח לו בקרפף הזה המובו יותר עדיף לו כמובדין שלשו סיוכד אחרי שתיקנו אותו ולכן הוא כן עוסר כי הוא משתמש בעיקר בפתח תך שיש לווי והוא לא ישתף בשיתוף מביא הגימור שעוד אחד סתפק בספק שהסתפקנו מקודם שרב יהודה אמר בשם שמואל שנוכי שיש לו פתח פרטי לביקו הוא לא עושה בני אובוי בוא מנרוב ברחק מרבונה מה הדין שהפתח הפרטי שיש לגוי פסוח לכרפף מהו אומר לי כמו שאמרנו מקודם שם רבי ורב יוסף הרי יאמרו אם זה כפף של עד ביסוסים אוסר אבל אם זה יוסר ביסים אינו יוסר אז הזכרנו את ההלכה שכרפו כף לדיר יוס בסיים יש לו מדרבון הדין של קרבס אומר לאומר רבי יחנון כפף יוס בסיסים שלו כף לדירה ואפילו הוא ענק אפילו קור ביסים הכוונה זה מקום שאפשר לזרוע בו שעתיים קורשים סע מקום שאפשר לזרוע בו 30 סו אפילו קוריים אזירק לתוכ מרשוס רבים לתוך קרפב זה חייב חטוס כו הוציא הוא הכניס מראשוסר הרבים לרשוס היוחיד למה אנחנו אומרים ר שזה קרמליס מהת מחיצי מדיריסה יש דין של רשוסיוחיד יש כמה מחיצות גמורות אלו שמחוסרס דיורין ולכן כיוון שמחוסר דיורים וזה מקום גדול זה דומה לרשו רבים גזרו חז"ל שיהיה לו דין של קרמליז ולא יתטלו בתוכו אלא בתור דלדם כמו בוש רבים אבל לכולה הם לא אמרו שזה קרמליס הם לא יכולים לעקור את דין רשוס היוחית שיש לו מדוייסה ולכן הוא חייב חטוס מוסי רבונברכיננה הוא מקשה על דינו של רבי יוחנן מבריסה למדנו סלע שבים יש סלע באמצע הים גובו יעשורו ורי חבר בו יש ברוחב של דלת פורכים וגוי ועסורו זה המידות של רשוכח ממילא הסל הזה ראשוסיו אי מטלטן לאכול לים כי הים הוא קרמלס ושוסיו מדרבון אסור מושיוחיד לכרמליס והוא הדין להפך ולא מן הים לטוכים אבל פוכס מכאן אם הוא בגובה של פחות מעשרות פורחים מטעלטלים כי ברגע שהוא בגובה פחות מעשרות תפוכים הוא קרמליס אז מקרמליס לכרמליס בתו ירדה לדמס מותר לטלטל עד כמה יהיה גודלו עד באיסוסיים אבל יותר באיסוסיים לא על מה זה הולך עכשיו הגימור התברר הה עולה עד כמה עד ביסוסיים אילי מהסיף שמה למדנו שאם עשה לה הגובה שלו פחות מעשור התפורכים אז מותר לטלטל מתויחלים נעים לתוויכוי ועל זה אומרים מה ביסוסה מותר תפי למה שיהיה שיהיה גדול כמה שיהיה גדול הוא דין של קרמליס יש לו והוא מקרמליס לקמלסטל בתורת דלדמס מה הבעיה אל עולה על מה עולים המילים עד כמה בסוסיים הרש ואוכמה מה למדה שב גבוכ ד אין מטלט למטיים ולא לתוכ להפך ועד כמה יהיה גודלו שיהיה לו דין שסיוחד ממילא יהיה אסור בתוכו עד בסיים אוס בסיים יש לו דין של קרמליס וממילא מטלת מתוכ בתור דלדמס כי זה מקרמליס לכרמליס מקרמליסי אפילו לכולה תיו רבי יכנון אומרוב מנדל לא יודע תרוצניסה מי שלא יודע לפרש ליישב ברייסס תיומוס לרבי יוחננו לא הרש נכון שזה עולה על הרש ולא על הסיפה אבל זה לא עולה על הדין של הרש אלא על הדיוק שמדו מדויק ברש ואקומה מה למד סל שים גובה אסור ורבר בו אי מטלט לא מתים ולא מנ לטוכ למה כז שסיוחד ממילא או בתוכיחוי על הסעצמו בטלטלין אפילו יותר מדלדמס כזהשיוחיד על זה ממשיכה בריסה ואומרת ואד קמו יה לו דין ששוסיוחיד לטלטל בתוכו יויס מדמס את ביסוסים כי ברגע שהוא יוסם ביסוסים והרי לא הוקף לדיר זה סלע שביים היש לדין קר מלסמ רבונון ואסור לטלטל בתוכו אלא בתורד לדמס רבה שומע תירוץ נוסף לא לומר רישה ובאמת כמו שרבון ברחינפירש שסלע שביים גוב יעשור יחבר בו אי מטלט לתו עד כמו יאסורו עד ביסוסים יוס ביסוסים יש לו דין של קרמליס ממילא מותר מתוכו לים ם לטויחוי כי זה מקרמליס לכרמליס אז הקשנו על כך מ על רבי יחנון כי רואים כאן שיש לדין של כרמלס גם לכולה התירוץ הוא הנומרו והיינו אמרו הם דרבונון הם אמרו את האיסור שאסור לטלטל משה סיוחיד לכרמליס זה רק איסור מדרבון אומר שסיוחיד לכרמליס והם אמרו עוד איסור ששטח שהוא שוסיוחיד שיותר מבסוסיים של כף לדירה יש לו דין של קרמליד אסור לטלטל אלא בתור דמס והם ידעו ששתי הגזרות לא יתקיימו גזירה אחת תבטל את השנייה ולכן הם ויטרו על גזירה אחת מסבירה הגמורה ק אין אומרו הם עצמם חכמים קבעו שקרפס שלו כף לדירה אי מטלטלים בוי אלא בדמס כי זה דומה לרשו וחששו שיבואו גם לטלטל בשור מדלדמס ואינו אמרו אי מטלטלים רשוסיו לקרמלס ביסים רשיו דורטלט בכולה יש לו גמור מותר לטלטל בתוכו יותר מטלמס אסרבו לטלטולה לא ולא גמור ולא יבוא מכאן זלזול בגזרה אחרת מה שאוס לטלט בכולה חז"ל גזרו שעשו לטל בכולו ממילא שור רבו לטלטולים לטו נתנו לזה דין של קרסגם לכולה שיוכלו לטלט מן הים לתוך בתלדם כי אם לא נתיר זאת מה נאמר לו אסור לך לטלטל מעשה הזה אל הים כי מדירשיוחיד אז הוא יאמר אה רושיוחיד דילמרסיו גמורי והוא עושה לטלטולה בכולה ותתבטל הגזירה השנייה הקודמת שאסור לטלטל בתוכו יוסמד על אדם שתי הגזרות לא יתקיימו כי אם ימרו שזהשוסיו ואסור לטלטל מתוכו לים מים לטוויכוי יאמרו זהשוסיוחיד אניטלטל בתוכו סמד על הדמס לכן אינו אמרו ואין אמרו אבל באופן שהוא זורק מרשו רבים למקום כזה שהוא מוקף מחייצו סיים בזה חז"ל לא יכולים לפתור אותו מחטוס וזה רבי יוחנן ודאי צודק שהוא חייב חטוס כמדירסזה רשוכח רק מה שהם אומר והמור הם יכולים להקל שואל את הגמורו מה ישנה למה חז"ל העדיפו שתתקיים הגזירה שלא לטלטל בתוכו סמד אמס וכדי שתתקיים הגזירה הם ויטרו על גזירה אחרת והתירו לטלטל מתוכול ם לטוויכוי אפילו שלמעשה הוא מטלטל מושיוכי דק מלס להפך מה העדיפות של הגזירה הזו על פני הגזירה הזו מסבירה הגמורת טויכוי שכיח מתויכו לים ומנים לטוויכו לאישכיח מה יותר שכיח יותר שכיח שיטלטלו על הסלע הזה יותר מדלדמס מתוכו לים לטוכו זה לא כ דבר השכיח ממילא מעדיפו שהגזירה שלא לטלטל בתוכיחס תתקיים שלב השכיח וכדי שהיא תתקיים ויטרו על הגזירה לטלטל מתוכ שזה דבר שאינו השכיח עד כאן דף סז [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: