הדף היומי מסכת שבועות דף ט

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת שבועות דף ט

[מוזיקה] שבוע דף טס מתחילים בסיעתא דשמיא אמצע השורה ראשונה הוא לרבי שמואל בשיעור הקודם למדנו ראינו במשנה שיש עקש בין סור פנימי שם הכיפורים לסוער חיצוני מה למדים הקש זה שכשם שסוער פנימי בא לטלוט על טומס מידש וקדושו שהם בידיעה בסוף רק בתחילה כך גם סירחיצו בא לכפר אז הוא שהם בידיעה דהיינו שהם בידיעה תחילו אלו בסוף אבל זה הכל מתאים לדעס חכומים שראינו במשנה שהם סוברים שחיו קור מילה ויוירדו דווקא באופן שהייתה גם ידיעה בתחילו וגם ידיעה בסוף ולכן באופן שלא הייתה ידיעה בתחילו אין לו כפור בקורבן אלא בסיר אבל שואלת כעת הגמור לרבי שמואל דאומר אין בו ידי בתחילו הוא לא ידע בכלל שהוא טמא הוא נכנס ביסמקדוש או שהוא אכל על קודשים ויש בו ידי בסוף כעת נודע לו שהיה טמא בר קור קורה ויוירד סיר הנסה בחוץ המים מחפר הרי באופן זה הוא חייב בקור מל ויוירד אז על מה כן מחפר סור הנעשה בחוץ הנה גימור לשיטתו על שאם בידיה לאי בתחילו ולאי בסוף על זה מחפר הסויר שואלת הגמורה הי על זה שעיר ארגולים וסיר רוח שלדוש עם החפרין כמו שראינו במשנה לדעס רבי יהודה שהלכה כמותו אונה הגמור סובל רבי שמואל סובר כרבי מאיר דאמר במשנתנו כל השעירים של כל המוספים שיהיהם כפר שראש חוידה שרגולים כפרוס שובה אל תומס מדש לקדושוב שאין על זה חיוב קרום ונפקמינה לטומה שירה בין זה לזה לא צליך להמתין עד יום כפרה עד ראש חודש הבא כולם מחפרים על זה המסבירים טויספס שהגמור לא מתכוונת לומר שרבי שמואל סובר לגמרי כמו רב מאיר כר לפי רב מאיר השעירים מחפרים על כל אלה שאין להם חיוב קרום גם על כזו טומ שאין בידי בתחילו ויש בדיה בסוף כישית התור שהוא סבר כחומים אם באופן כזה אין חיוב קור מול ויוירד אז גם זה מתכפר בשעירים לפי רבי שמואל על זה זה לא מכפר כרי יש חיוב קורב מלבי יוד אלו מה הגמרא מתכוונת לומר שכמו שלרב מיו כל השעירים שווים בחפרוסום גם לרבי שמואל כל השעירים מחפרים על אותו דבר על טומ שהם בידיה לא בתחילו ולא בסוף שואל את הגמורה אלו לפי רבי שמואל למה לחסי איסק בפסוק חיצן לפנימי כמו שראינו במשנה הרי זה לא הוכ שלן כמו שזה זה מכפר על ידיה גם זה מכפר על ידיה כ אתה אומר שזה מחפר על כשאין ידיעה בכלל אונה הגמורה לשיטתו זה בא לומר כך מה פנימי אין המחר פה בשר הוירס אלא על טומס מדש וקדושוב הפחיצר פה בשבירוס אלא על טומס מדש וקדושוב מה ראינו במשנה כמו שהזכרנו על שאם בידי בתחיל בסוף סיר גולים וסיר ראש חודש מחפרין דברי רבי יהודה אומר רבי יהודה מר שמואל מד רבי יהודה שהוא אומר שכל כל השעירים שראש חוידש ושרגולים חפרים השם בדיוק בסוף חוץ משם הכיפורים שזה בא כן על זה שאלה הייתה ידיה תחילו רק בסוף אומרת הגמור אומר קרו כתוב בסועיר של ראש חודיש הוא שעיר ריזים איךוד לכטוס להשם בשונה משאר הסעירים שלא כתוב המילה להשם מה זה בא לומר חיט שינמקרב אלו השם החוטה לא יודע בכלל על זה יסר זה מחפר שואלת הגמרא והי על השם מבקרבי שלוקיש דר שלוקש מה נשתיר שראש להשם אומר הקדוש ברוך הוא סיר זה י כפורה הראשון גורסים כפורה אולי ככה גרס בגימור חולין על שמיעתי היורח אומר רש"י להפייס דעתה של לבונה הגמרא בחול מביאה שבברי הסוילום השמש והירח נבראו שווים ואז הלבונה בא לפני הקדוש ברוך הוא אפשר לשני מלוכים שישתמשו בכס רכו אז הוא אמר לה לכיוס עצמיך אז היא אמרה ריבוני שלילום הוגוןסמי אז הוא ניסה לפייס אותה וכמה פיוסים והיא לא התפייסה אז הוא אמר הביאו כפורי שמיעתיסורח ומה הכוונה מובא כאן בגלליון מסורס השס זה הוא סויד מסוידס הקבולה ואין להבינו כמשי חס ושלום שהקדוש ברוך הוא כביכול צריך כפורה כי כל כבוד בס מלך פנימו יש כאן כמה דרכים ויש דבר מעניין דבר נדיר שהריף שהוא עושה הרלוכה הוא מסביר כאן חלק של הגדתה אז הוא אומר כך הוא מביא את הגמורה בחולין שהקדוש ברוך הוא ניסה לפייס אותה אז הוא מסביר שזה היה הפיוס האחרון הוא לא התכוון לומר שהכפורת תהיה עליו אלא הוא אומר לירח את הרי מתחדשת בכל ראש חודש אז אני אומר סויר זה אומר הקדוש ברוך הוא לישראל הוביאו כפור לפוני בראש חודש לכפר עליכם כדי שתשלימו אליי בקורבן כפורזה הכובץ שמרתי לאס ליוריה בשביל שמיעטתי וזהו פירוש שביו כפרה אולי שמיעטתי תביאו את זה כדי שאני אוכל לפי בזה את הירחק פודם להשם לא מיותר ותרץ הגמורה אם כן שלהשם בא רק לדרשה זו להם יקרו על השם זה הפשטות שהחתוס בא על השם מה היא להשם לקדמורון שזה בא לכפר עליו שרק השם יודע שואלת הגמרא ואם מכולה אולי כל הפסוק לאורך ודעוסה כל המילה להשם ואיך נדע דרשת שת רש לוקיש אונה הגמור אם כן יקרו חטוס השם חטוס שהשם יודע על מה החטוס בא שהשם יודע מה החטא מה היא להשם שמסמינתם מצד אחד לא כתוב על מצד שני כתוב לה אז הם לומדים שתי דרשות שואל את הגמורה מה כתוב על חטוס לשם אז אתה אומר שזה מחפר על עבירות שרק השם יודע מי אומר דווקא תומס מדש וקדושוב וניקע פנמה אפילו בשאר הויר אז כל הוירה שאדם לא יודע שהוא עבר אותה אסור יכפרו והיה גמ מור תונת ברבי שמואל אויל וזה אסור יום הכיפורים החיצון בו בזמן קבוע פעם בשנה ביום הכיפורים וזה הסור של ראש חוידי שאנחנו עוסקים בו בו בזמן קבוע כל ראש חודש מה זה סור ים כפר מחרפר על טומס וקדושוב כרקש לפנימי כמו שדיברנו זה מחפר ללטומס מדש דקדוש מבררת כרת הגמורה אשכחון סיר ראש חודשים שכתוב להשם זה מלמד אותי שזה בא לכפר על אויר שרק השם יודע סעיר הרגולי מנוללון שגם הם מחפרים על אולי יתכן שמחפרים רק על עבירות קלות יותר לא על חי וקריסס כתוב סמודש קדושוב וכי תמון נמה גם את זה הנה כדתונת ברבי שמואל שנלמד זאת או מסיר ראש חודיש או משרים הכיפורים דהיינו או שנאמר אויל וסור יום הכיפורים זמנו קבוע וסיר גונן זמן קבוע כשם שזה מכפר על תומס קדוש קר גם זה או שנלמד אויל וסוי ראש חודש זמנו קבוע והוא הריב על טומס מידש וקדושוב כמו שלמדנו סו הכיפורים קר גם סר גונש הזמנם קבוע באים לכפר על זה יקלם מיפרח אם מדראש חויד שאתה רוצה ללמוד שכן תודיר הוא בא כל חודש מידי חודש בחודשו אז יש לו כוח לכפר גם עלי של קריסטוס מה שאם כןסר גולים זה רק פעם בשנה כל רגל אם אלים הכיפורים אתה רוצה ללמוד שכמרו בכפרוסי יום הכיפורים היום עצמו מכפר על כל האוירס אז יש כוח בסועיר לכפר על טומס מיד וקדושוב הברגולים נכון נכון שכתוב לכפר לא כתוב לכפר להשם כתוב לכאפר אולי הם באים לכפר רק על עבירות קלות יותר או לא על עבירות שבמיזד יש קורס וכי תאים או גמרינ ראש חודשם הכיפורים ולא יפרחינן לא פרחנו איך אתה לומד ראש חיש הכיפורים יום הכיפורים מרו בכפורוסים זה לא ההשוואה אוסום כפורמטף כסיוה הרי כתוב בגופו לך תוס להשם אז פירש לך כתוב שזה בא לכפר על חטא שאינו ידוע אז אדרבה על כל חטא שלא ידוע אלו מי גילוימלסבמו עכשיו נלמד מיום הכיפורים אדרבה להמעיט את הפסוק שלא מכפר על כל האבי שרק השם יודע אלא על טומסמיד וקדודשוב שאף אחד לא יודע ולכן אי אפשר לפרוך מל עם הכיפורש כמרו בכפורוסי אדרבה אני בא למעט את הכפורה ולא לרבות אבל לא בסיר הרגולים לא כתוב בכלל מה זה מכפר לכפר אולי זה בא לכפר רק עבירות קלות אתה בא ללמוד ביום הכיפורים שיכפר על דבורות חמורות של טומס בקדושוב קלמולס גמרינן את כל העניין אי אפשר ללמוד משם כי אפשר להפריך מהלם הכיפור שקמרו בכפרוס אז יש כוח לסר לכפר גם על הוירס של קורס אל המקור כדאום רב חומר ברב חנינה שנראה לאלון הוא מסביר לפי רב מאיר סויר וסויר במוספים שפרשת פינחוס כתוב ראש חודש אחר כך כל הרגולים כתוב הוא שעיר עם ווב מוסיף אני רישן להקיש את כולם לשעיר ראש חודש כך הוא מסביר לפי רבי אז אנחנו נאמר גם לפי רבי יהודה אוכנסיר הוא סויר ויסקיר גולים לסיר ראש החודשים מה סיר ראש החודשים אינו מחפרים אלו על שהם בידי אלא בתחיל ולא בסוף כמו שלמדנו מים הכיפורים אף סיר הרגולים אין מחפרים אלא על שם בידי אלא בתחילו ולא י בסוף ורשי מציין הרי בקודשים הכלל כמו שנזכיר לאלון גם בדף הבא שאין למידים לומד מן הלומד זה דווקא דבר שנלמד בהקש הלמוד ממ ממנו מקום שלישי בהקש אבל כאן ראש יחודשים יום הכיפורים נלמד בממוצינו בבנייניו אפשר כת ללמוד מהקש מראש חודשים לסיר הרגולים יבוא אלו מסתפק את הגמורה כי אומר רבי יהודה שסיר ראש חודשים ורגולים מכפרים על שאם בידי לא בתחיל ולא בסוף אבח שאין סוי ליבודה אף אחד בעולם לא ראה שנטמע על זה זה מכפר אבל חסיפה ליבודה אדם ראה שהוא נטמע הוא נכנס לביסמידש בסוף הוא יודיע לו כמי שיש ידיה בסוף דומה ואז עושה ננסה בחוץ יום בכיפורים חרפה כמו שראינו במשנה או דילמה אפילו חטא שסעיף ליבודה אשתמי חטא שמקבו אלא השם קרינ הוא עדיין לא הודיע לו אז הוא מתכפר בסיר ראש חודשים אוגונים תושמ בריס מפורש אתתניה על שם בידי לא הי בתחילו ולא בסוף והח שסועיפו לבודה בינתיים לא נודע לו על כל האופנים האלו סיר הרגולים וסיר ראש החודשים מחפרים דברי רבי רבי יהודי מה ראינו בהמשך המשנה רב שמעון מרסעיר הרגולים מחפרין על זה שהם בו ידי לא בתחיל בסוף אבל לא סיר ראש חודשים וכולו אלא על מה הם מחפרים על תור שאוכל כוידשת אומר רבי לוז אומר רבי יש מית בדרב שימן שעל זה בא לכפר סיר ראש חודשים עומר קרו כתוב ביום השמיני בפרשת שמיני שמיני למילואים י מקום הסמישקון ראש חודש ניסן אז כתוב שסיר אחטוס דרש מוישה והנה סוירוף הוא קצף למה שרפו זאת ולמעשה שלושה שעירים קרבו בו ביום שעיר של ראש חודש זה היה ראש חודש ניסן סר של נחשון הוא היה הנוס הראשון נסים הביאו בימים הראשונים של ניסן ובכל הנסים כתוב סיריזם לחטוס היה סויר של שמיני למילויים כתוב בני יסודר בלימור קחו סיריזם לחטוס השניים של נחשון וסר שמיני נאכלו הבשר של בניאכל רק של ראש חודש נשרף כמו שהגמרא בזבוכי מבארת או בגלל שהם היו אויננים או בגלל שזה נטמע ומוישה קצף על זה שנשרף אמר להם ואוסויסו נוסן לוכם לאסבונו אז למה לא אכלתם את זה והיקרו בסור דראש חודש כסיב כרי הוא נשרף אז מה כתוב שזה ניתן לשת את אבוינוידו יופי כעת גזרשוין אובון מציץ כתוב בציץ שארון הכהן והכהן הגדולים למחר לבשו על מצחם ונוסו אהרון אבין הקדושים נאמר כאן אבין ונמר להלון אבין מה להלון טומס בוסו הציץ לא מרצה על כהן שהיה טמא אלא על דם קורבן שהיה טמא על חילב ועל בשר של אוילו שהם היו טמאים אסור להקריב אותם אם הקריבו אותם בטומאה הציץ מרצה על הקורבן שהוא מכשיר אותו והביל הם לא צריכים להביא קורבן אחר אז זה מרצה הציץ אז הוא מרצה על טומס בוסו אף כאן מה שכתוב אוסונוס לכם ססבנוידו טומס בוסו הוא בא לכפר הסועיר הזה על האויכל בשר קודש טומאה בשעה שהוא טהור זאת אומרת האדם טהור הבשר טמא אם להעלום בציץ אוילין הציץ לא מכפר על חטא הוא רק מרצה על האוילין על האימורים על הדם שנזרק שיהיה כשר אף כאן אוילין אז אולי גם הסיר של ראש חוידיש ירץ על האוילים כמו שהציץ מרצה אי למקמנה צריך את סירשת הציץ אומר רש"י כמו שהגמורות אומר עוד מעט באופן שנשבר הציץ ובאותו יום שראש חודש הקריבו קורבן שנטמע הבשר נטמע האדם נטמע אין את הציץ שירצה הסור של ראש חודיש הוא ירצה שהקורבן יהיה כשר אבל הוא לא יכפר על עוון אדם שאכל על בשר קודשט טמא תירוצו אבוינו אידו כסיב כתוב וסונוסחם לאסבוינו אידו האנשים זאת אומרת שמכפר על עוון אנשים שהם אכלו ולא שהוא בא לרצות את הקורבנות שהוא קרבו בטומ שואלת הגמור מירד מיגמר גמר מהדודה מה סיכמנו שיש גזר ראשו ובין ציץ ראש חודיש אם כך נקר פה דראש חודיש על שניהם עד ידי הוא יכפר גם על מה שהוא בא דהיינו כתוב אבוינודו על אדם טהור שאכל בשר קודשים טמא והדציץ שיעשה גם את הריצוי של הציץ דהיינו שאם ביום ראש חודש בשעה שהקריבו את הסועיר היה שם קורבן שהוא קרב בטומ הוא יהיה כשר מה תשאל ממילא יש לי את הציץ נפקמי לכך דנשבר הציץ יוכשר הקורבן על ידי הקרב צ ראש חודיש אומר קורנגמורה אבין או שיוחיד אוס דינו אבנו שלא אדם שאכל בשר טמא נויסה ביזבונו שאלה הפוכה כיוון שהוא כשוזל לזה ונק פרציץ אדידי על הבשר שהוא קרב בטומ מעל אמורים שקרבו בטומ על דם שהוא קרא בטומ שיהיה כשר ועדש חוידיש על מה שעשה ראש חוידיש בה שאם אדם אכל בשר טמא אז הציץ ירצל עליו מה אתה אומר במילה יש לי ס ראש חודש לכך נפקמינה לטומ דירו בין זה לא זה שלא יצטרך להמתין עד ראש חודש הבא בין ראש חודש לראש חודש אם אדם אכל בטומ הציץ ירצה את זה שהוא אכל בשר טמא נהג גמורה אומקרו כתוב בס ראש חודיש ואויסו נוסן לוחם לא ססבוינודו אויסו אוסבון של החילה של קודשים טמאים ואין החרס נויסון זה הציץ לא נושא עוון זה שומר מקור אחר לתר את שתי הקושיות האחרונות כסיבוכ בסכוידיש אבן או הידו הה היה מיותר אידו ולא קודושים זה לא מרצה מה שהציץ מרצה על הקודושים שנטמעו והוקרבו בטומ לא רק על עוון האנשים שאכלו את הבשר הטמא באוסם בציץ כסיב אבון הקודושים הוא בא לה רק לרצות על הקודושים שהוא קרבו שהם טמאים ולא אדו לעבון אנשים שאכלו פשר קודשים שנטמע עד כאן דף טס [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: