מהו איסור 'שטרי הדיוטות'?- ש"ז י"ב - ט"ו

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

מהו איסור 'שטרי הדיוטות'?- ש"ז י"ב - ט"ו

[מוזיקה] סיעית דשמיא סימן שז סעיף יבז אומר הרחמ זימן אורכים ואייכין להם מיני מגודים וכוסה בכסב כמה זימן וכמה מגודים איכה יש לו רשימת אורחים רשימה של תפריט אוסו לקרויס בשבס אפילו אם הוא כוסוב על גבי קוסלגוב יערב שהוא לא יכול להגיע לשם למחוק משום גזירו שמוקו פה בשטורי הדיוטוס זה מתחלף עם שטורדוס דהינו שטורי חיבס וחשבונו ואפילו לא בהם בלאקריסו בשטורדיוטוס כמו שנראה לאלון למיסה בגימורה יש טעם נוסף מביא משתברורו שמה ימחק מהאורחים ומן המגדים דהיינו לפעמים הוא רואה שלא הכין להם כל צורקם הוא מתחרשמן אורחים יותר מן הראוי הוא מוחק מהכתב כדי שהשמש לא יקרא להם וכן במיני בגדים גם כן מתנחם מתחרט לפעמים למעט אותם מה שנוהגים שהשמש קורה מתוך הכתב לסעודה אז בזה מביא המשבור שיש מחמירים כי נכון שאין לו סמכות למחוק רק לבעל הסעודה עצמו יש שמכות למחוק אבל יש לגזור הטעם השני שמקרא בשטורד יויטוס אבל כשהסעודה היא של מצווה יש להקל הקריאה לשמש כי זה בכלל חפצי שמיים אז לא גוזרים משום שתורדיוטוס והתם שמעמך כרי איננו כל שכן שמותר לשמש להכריז כרוז זה מסמדרש מתוך הקסב אמנם בשרשוב והביא לי אשר המנהג להקל לשמש לקרוא בתוך הכתב אפילו לסבלת הרשות כי הוא טוען שלכתחילה גזרו רק על בעל הבית ולא על השמש למה כדי שלא יטאה את מי להזמין אם הוא לא ילך עם הרשימה ויביא לידי חורבן ותקלה כמו שהיה במעשה של קמצו ברק קמצור שהביא לחורבן הבית וכותב הגרח קנייבסקי שהמשתבר סומך על זה גם לכתחילה מובא כאן כמה נידונים קודם כל מובא שמותר לאיים ברשימת מרי מקומות שהכין לשיעור תורה עוד מובא בפרמגודים ששני אנשים שקוראים רשימה ביחד אין לאסום מכש השם חקו כיוון שהם שומרים זה לזה שלא ימחקו אומנם כיוון שפרמגוד בניח דין זה בצורי חיון דס רבי ניסים קרליץ שעדיף שעד אחריקה שהוא לא יכול למחוק אישה שהכינה רשימה של המנות אותה רוצה להגיש בסעודות השבת והחג דס רביניסים קרלת שתקרא לאחד מבני הבית שאינו רשע למחוק מהרשימה ותאמר לו שיקראנה שכיוון שלא תהיה ל מנוחת הנפש שלא תסתכל ברשימה נחשב הדבר כצורך הגוף ולא גזרו בזה שמה תבוא לקרוא בשתורדיוטס הגרשה זו בו כתב שיתכן שמותר לאישה עצמה להבולם בחטף ברשימת המנות כדי להיזכר בסדר הגשתן גדי שרוצה ברשימת המתפללים כדי לראות מי קיבל עלייה לתורה בשבתות שעברו צידד אשרי אפרים מי שמותר שכיוון שאין קריאתו על דברים עתידיים אלא על דברים שעברו אין חשש שמה ימחק באות שהרבים שנמצאים בית הכנסת שומרים עליו שלא ימחק ואף מצד הגזרה של שם יקרא בשתור דיוטסן לסור כי זה קריאה כדבר מצווה קרה יש בכמה שדר כשאול תיפול קטה בני מתפללים הוא מסיים בצורך חיום כשוצה הגבאי לקרוא את העולים מתוך רשימה כתובה שהוא הכין לעצמו דס רב ניסים שרווי להחמיר ולמנה מזה כשאפשר כי אפילו שאין חשש שהוא ימחג בבית הכנסת קיים חשש שיעשה כן כשישוב לביתו אבל לקרוא רשימת אנשים כדי להזכירם בת משבר בית שמחה אז רמניסים אומר שאין חשש שם הימחק ויה בזה גם שם צורך מצווה כדי שלא יפגע יפגע מי שכחו להזכיר את שמו כן לקרוא רשמת חולים כדי להזכר מצבירח מותר אם מעמית שווימר כיוון שתפילה על החולים נרשמת מצווה גמורה ועל שומר מועין שלא ימחה כאלה שכבר יתרפו או שנפטרו לקרוא כתב שיש בו קדושה כמו הכתב שלגבי הפרוכת של אהרון הקודש כותב הקצס השולחון שמסתבר שמותר כמה שיש בו קדושה אין לחשו שמאבוד לקרוא בשתורד של חולין אבל הגשה הזו בו חיקשה שבגימוריה משמ כך לקרוא את שמות התורמים הכתובים על הפרויכס על בניין או בשער הספר דס רבי חיים קנסקי שמותר כיוון שנחשב כמרא שרקויח לנדיב ומפרסם אויס מצווה לקרוא מודעה בדבר מכירת ספר תורני חדש מותר אבל אין לקרוא את המחיר הנקוף בה גם לקרוא מודעה שהוא מסופק יתכן שכתוב בדבר מצווה או מלוח מודעות כזו מודעה מותר לקרוא את גליון הערכה תעודה של בנו כדי לפקח עלמודיו ולדו גם מותר כדי לצורך מצווה אבל לקרוא מודעות שהם מהם דבר מצווה למשל מודעות על טיול מפגש או כינוס אסור אפילו שהם בזה מיניינים משה ומתן משום גזירה שמיקרא בשתורדס ממשיך המחבר כל זה כתוב אפילו כתוב על הכותל אבול חוקק בכוסל חקיקו שיקסמותו כי שמה ימחק לקה כי חקיקה שהיא שוקעת קשה להימחק משום שמה יקרא בשטרי הדיותות למה לא גזרינן כי זה לא מתחלף עם שטר זה לא דומה לשטר אפילו שראינו שכתב בקונטל גבוה אסור שם היקרא שטורד יויטויס שם מכתיבה לכתבה מתחלף מחיקה לכתיבת שטר זה לא מתחלף כמוכם מותר לקרוא שמות שכתובים על לוח זיכרון מובע כאן כיוון שמחובר על הכותל אבל המחב מדגיש חקיקה שוקעת הבולטת אסור שגוזרים שמה עם חוק ואפילו גבוה הרבה שלא מגיע שחוק אז לא יפלוג זה הכל בכותל אבל בטבלו או פינקס משאבה שאפשר לחקוק אפילו אם הוא חוקוק אוסיקרויסוי כיוון שזה מטלטל זה מתחל בשטורד יויטויס אז דווקא אם זה על הקיר שזה לא דומה לשטר וגווקא שזה שקט אם יש את שני התנאים אז מותר פתקאות ששולחים הקונים שכתוב בהם ערב שבת סכום היין והשחרר שלוקחים דהינו משלם ערב שבת הוא מקבל קבלה אבל עם הקבלה הולך בשבת שיספקו לו את היין והשכר אסור לקרות בהם בשבת אבל אם יש בהם רק סימן מותר כמו כן להיים ממחרון המחיר המודפס הגבי מוצר ובה כאן שאסור מטעם זה אבל תלוש שתמורתו ניתן לקבל דבר מאחר ולשרות סעודה ו אין קו בהמחיר דס הגשה זור בו שכיוון שאין הכיתוב שבו נחשב אלא כסימם בלבד מותר לאיים ולהשתמש בו סעיף יג שתורי דיוטוס זה המקור לפי אחד התמים של הסעיף הקודם דהיינו שטורי חויבויס וחשבונו ורו של שאלה שם אדם שולח לו מכתב שש שאלה שלום אוסו לקרויסום בשבת אסתור דוטס שתי שיטות או מישהו ממצוי חפצחו זה התעסקות בחפצי חול או שמה עם חוק אגרות שלום כי זה מתחלף עם שטורד יויטוס ממשיך המחבא כמו שהרמות ציין לאיל ואפילו לאב לא יקרה בפה אוסור כי אי אפשר כשמעיין ניין שלא ישא ביתר מנייני השטרות אבל דווקא כשהוא יודע מה כתוב בזה כ עוד מעט נראה אם הוא לא יודע מה כתוב מותר לו לקרוא פעם ראשונה שטר כסובק מרבניסים שאסור לקרוא בו שדינו כשר שטרות חוב ואינו דומה לגט שהמשתבר עלון מתיר כיוון שגט אינו שטר חוב אלא שטר איסור ש כסובה עיקר עניינה הוא חיובי ממון אבל דעס הגרי שלישי שמותר לקרוא בכסוב על מנת ללמוד את דיניה ההגרשבו הסביר שכסוה אף על פי שעניינים חיובי ממון זה עניין של מצווה שאין כן שטרחו הוא רק עניין של חול תבית שמותפסת לגבי עטיפת מאכל ומשקה שמטרתה לזכות את בעלה בפרס רב ניסים שנרחש קשת רדיוט זה אסור לקרוא בה לקרוא בספר המנת להגיעו מובא קמרדז שאין לאסור מכשמה יתקן את הטעויות כיוון שיש לטלוט שעד שיביא קולמוס ודיו יזכר שאסור למחוק כי כרי לא מספיק למחוק הוא צריך גם לכתוב מהתאות עד שהוא יביא את הוא יזכר אבל הוא עוסר זאת משימצואי חפצכו עם כל מטרתו רק להגיע ולא לקרוא לשם ליבוד כל שק מביא אלישי שמותר לאדם לא במחבר את החידושי תורה שלו ואין לחשוש שםמחק את הטעויות ואת הכל כתב שאסור בקריאה משם שתורד יויטוס אבל הוא לא מתכוון לקרוא את הכתוב בו רק קורא וריה בעלמה ובא כאן שהם בזה יסאו סעיף יד לייקרויס באיגרס אשלוחי מגיע לו מכתב בשבת אם היינו יודע מה כוסו במטו כי שמה יש בה דבר שהוא צורך הגוף וזה לא דומה לשתורד יויטוי שהם צורכי ממונו אבל ולא יקרא בפיב אלא יעיין בה אז המש משתבור מסביר כך למיסה העניין הזה תלוי במחלוקת יש אוסרים גם באופן שהוא לא יודע מה כתוב באגרס מצד שני יש מתירים בשטורד יויטויס עיון בלי קירה בפה אז המחבר מחמיר לאיל בעיון בלי קירה בפה כמו שראינו בסעיף הקודם אבל כאן הוא מצרף את שתי הכולס דהיינו יש מתירים לקרוא באיגרת ש יודע מה כתוב בה ויש מתירים גם בשטורדיוטוס קריאה בפיו בלי קרה באיום בלי קריאה בפיו לכן בצירוף שניהם הוא מתיר מכתב שנמצא בתיבת דואר כותב בחי שביפות שמותר לקחתו בשבת ולהיכנס לבית הדואר אסור השד שמה ימרו שנכנס לשם לעשות דבר שאסור בשבת עוד מובא כאן שמשמע מדברי המשתברו שאחרי שקרה את האגרת פעם אחת אין לקרוא בה פעם שנייה כי כל העניין שמה יש בצורך הגוף הוא כבר יודע מה הוא צריך לעשות וכמו כן שאר הקריאות שהוא טור צורך הגוף מותר רק פעם אחת וגם בקריאה הראשונה כותב רב ניסים נוכח לדעת תוך כדי הקריאה שהם בדבר המצווה וצורך הגוף או שזה לא נוגע אליו צריך להפסיק את קריאתו מיד לכן אין התר לקרוא את דברי הברכה שבסופה וכן לא יעבירן על אדם אחר שיקר ב בשבת שהוא כבר יודע איך להתנהג עוד מובא המחלוקספסקנינו האם בזמנינו יש אתר זה הוסמו שמחמיר כי אם הייתה הודעה נחוצה היום ודים לה בטלפון כך דסניס מקרליץ מיד דעס הגרשה זוורך ורב חיים קנבסקי שגם בזמנינו קיים הטר זה שאר הדברים שקשורים התנהגותו של אדם בשבת גם זה נכלל בכלל היתר כמו קריאת שלטי הפנה בדרכים וכן קריאת מסמך שנוגע לצער האדם בדאגת נפשו פקס עוד ניתוח שדר קור משפחה בחול מברק שמודיע לם אשתו ילדה זה הכל כצורך הגוף הודעה על חיסון ילדים כל זה מותר לקרוא בשבת אבל מוסיף המחבר ואם הובו בישול מחוץ לתחום גוי הביא לו מכתב מחוץ לתחום שבת טועיב לזו שלא יגבו כי יש אומרים שזה מוקצה כיוון שזה עובה מחוץ לתחום בעצם מכתב זה לא מוקצה כי זה ראוי לשימוש בשבת לצור על פיץ לוטו אבל משום שובה מחוץ לתחום אלא יפתח כן הגוי והוא יאיים בה בלי להחזיק זאת ולכאורה אם זהוב מחוץ לתחום אסור לההנות מזה למי שהוא בא בשבילו אז איך הוא קורא בזה אומר המשתמור שתי דברים קודם כל כל הטעם שאסור להנות גזירה שם יאמר לגוי שיביא לו שוב מחוץ לתחום קם באיגרת לא שייך לומר לו לך תביא לי מכתב הוא יודע בכלל מי שולח לו וגם יש לומר שזה לא נחשב הנאה כיוון שהוא לא נהנה מגופה של מלאכה למיסה המחבר אומר רק טואב לזור והאחורנים הסכימו שהם בזה משום קצה כי קיימלון שדבר שבא מחוץ לתחום אסור רק לזה שהוא בא בשבילו ליהודים אחרים זה מותר אז כיוון שזה ראוי לאחרים אז זה לא מוקצה רק אם הוא מקפיד על האיגרת לא להשתמש בה כדרך הסוחרים שמניחים מתגרת המסחר מקום הוצנא שלא יעבדו אז זה מוקס מנסח סור כיס ואסור לטלטל זה בשבת עוד כתבו האחרונים נהגו שלא לקבל את האיגרת מיד הגוי הבי בשבת אלא אומרים לו שיניח על גבי קרקו על השולחן כי חוששים טרם שיעמוד לנוח איתו לישראל גגרת מידו ואז מה קורה שהגוי הוא עשה קיר מרשוס רבים והוא נכנס ראש סיוחיד והיהודי הוא לוקח מידו והוא עושה את האנוכה אלא אם כן הגוי כבר נעצר לכן אמרו אני הגוש מנייר זאת על הקרק ועל השולחן אם האיגרת חתומה אסור לפתוח זה בשבת אומר לגוי אני לא יכול לקרות כומה שלא פתוח זה רמז ממילא יבין הגוי ויפתחו אבל לא יאמר לגוי תפתח זאת כי אסור לומר אמיר להקום אינו לצורר גודל אז למדנו שבוס דשבוס מותר כמו כן הרוצה לאכול מקופסת שימורים שאסור לפותחה בשבת סגש שעזור בווך שמותר לרמז לגוי לומר אני לא יכול לאכול כי אני לא יכול לפתוח אבל דעת החזון איש האוכל בתוך קופסת השבורים הוא מוקצה אז זה לא יועיל סעיף תזבוב קוסל אוילון שיש בו צוריס חיוס משו של בני אודום של מיסים מלחומדגולס וסזפני וזהבס גזרה שמקרה בשטורטס אם הוא מתענג מקראת הכיתוף שתחת התמונה מה שמון ליל שמותר ו שרצון כותב שהחונן דרכו את שיטתו אבל מובאק מכם הגדול פוסקת בנינו שכתוב שלא מחדש או מוסיף שום הסבר לתמונה למשל כתוב שמו של רב ידוע מתחת לתמונתו אין איסור לקרו כי יסוד האיסור בכתב שמתחת לתמונה הוא כמחמד שהכתב יחד עם התמונה יוצר סיפור המסר מסוים תמונה שמביאה ידי יראת שמיים משל תמונת אודום גודל בשעת עשיית מצווה ציד רבניסים קרליץ שמותר לקרוא את הכיתור אפילו שהוא לא יודע מי זה כיוון שזה עשי ס מצווה עוד מקל בתמונה שמביאה ידיעבונה של דברי תורה למשל תבונת ארבעת הבנים שבגודש פסח אז מותר לקרוא את הקיטוס זה ממחיש לקות נתניין הגודם כך כותב רב ניסים דס הגשה זו בו שליחה יש לאסור אמנם דס הגר שלשי שבכלל כל האיסור של הסעיב זה לא בתמונות שנמצאות בתוך ספר כי כל הגזרה מחמד שורד יוטווי ספר זה לא דומה לשטר כיתוב שתחת התמונה שמיד לצורך הגוף או לצורך מצווה כגון כיתוב מתחת תמונה שמתאר כיצד להכין תרופה או כצד להתטב בטליס מותר לקורו להסתכל בתמונות הציורים עצמם הוא קם מכמה פוסקים שמותר הבית מדקרו כותב בשם החזון שאסור להסתכל בתמונות ורב ניסי מסביר שמסתום לא החמיר לכא שיש כיתוב מתחת התמונות שהם יעבו לקרוא גם את הכיתוב הוסיף שאף לפי המתירים להסתכל בתמונות עצמם עדיף שלא יסתכל אם כן הוא יודע בעצמו שלבוא לקרוא את הכיתוב או שחסר את הכיתוב בידו עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: