האם יש איסור לישה בערבוב תבשיל עם רוטב?- שכ"א י"ד

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם יש איסור לישה בערבוב תבשיל עם רוטב?- שכ"א י"ד

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן ש כ אמצע סעיף יד עול תבואה בשיעור הקודם למדנו שקמח קולי מותר לגבל רק בשינוי מעט מעט שמה יבוא לגבל קמח רגיל אהבול אומר המחברתו שלא הביאו שליש קצרו אותה לפני שהיא צמכה שליש גדולה שכליסו בתנור ואחר כך תכנון סוות תחינו גסו שהרי ככל יאקרסיס מין מאכל זה לא דומה בכלל לקמח אז לא שייך לגזור שמה יבוא ללוש קמח שאין קולי לכן מותר לגבל ממנו בחמציוצב הרבה בבסחס אבל דווקא בהתקיים שתי תנאים קודם כל והוא שירח בלילה רכה אבל כושו אוסו מפני שני רקלוש אז כמובן אומר המשתבורו אם הוא רוצה לעשות מעט מעט ודאי שמותר גם בלי לא קושו כמו ליל בקמח קולי אם הוא רוצה לעשות הרבה בבת אחת אז דווקא בלי לא רכו החזון איש כותב שבלילה אהבה היא עשה שאי אפשר לערותה מכלי לכלי ובלילה רכה עשה שילה דיה באופן שאפשר להעביר אותה בעירוי מכלי לכלי אפילו שאיננה נוזלית ואף על פי שבתחילת שפיכת המיםילה רכה עדיין דיללה הביי שאסורה מן התאור לדעס רבי כותב החזוני שכוזמן שלא פסק כילוח המים אין זה נחשב כמלוכה ולכן צריך להכניס הרבה מים בבת אחת דהיינו שפיכת המים נכשל מתחילתה והצופה כמעשה אחד של תיקון על מאכל ואין מחלקים מעשה זה כמו שכבר הזכרנו בסימ כתוב זרע פישטון אוסומסום אסור להכניס למים שם אפילו שזה בלי לאורקו כיוון שזה נדבק מאוד זה אסור להכניס דבר שנמס למים כותב החזוני שאין בזה לישה אפילו מדרבונון וקר כתב בשוטו לציון שלכן מותר להכין מטרנה בכדומה כיוון שהאבקה נמסה במים אין זה נחשב כלישה אבל מכל מקום טוב לשפוך מיד מים בכמות מרובה מהכמות של האבקה שאז בכל מקרה אז בלי לא רק וגם לומר שזה לוש הנקות כלים באבקת חול אבקת רם דס הגריש דישי שמותר כיוון שהכל נהפח למים אין בזה משום מיסולישה עוד מעורר בניסים קרדיץ שמה שהתירו לשחות לימון לתוך סוכר הרי צריך שזה יהיה אוכל צריך שיהיה הרבה סוכר אז ההיתר הוא רק לצורך תינוק שם אפשר להקל דס הראשון שאין איסור בנתינת מים לכאורה יש בזה לוש כמו חן כשמכניסים תמצית תי וסוכר באופן שנעשה את העיסה בלילה רכה לפני ששופחים את שר המים דס רבניצים שיש בעצם משומיסוש ויש לשנות את סדר הנסינ שנראה כבר תנאי שני אומר המחבר ואפילו ברח צריך לשנויס מסדר הנתינה כיצד בדרך כלל המאכל הזה נעשה שמכניסים את הקמח לתוך המשקה לכן יעשה שינוי נויססיס מכניס לכלי את הקמח אחר כך נויסנב את החוימץ. הטז מורר שהיה בזמנם כזה מאכל שעשו זאת מקמח של מצה קמח מצה אפויה והכניס זאת ביין או דבש זה דומה לשיסק תחינה גסה ומותר ברכה לידי שינוי אבל יש בעיה לא ידוע מה המנהג האם מכניסים קודם את הקמח או קודם את המשקה כדי לעשות להפך ולכן אסור אם הוא עושה הרבה אבל יראב בחוקיים כמכילים שאם אין ידוע יעשה שינוי שמפורש בגימורה שיתן המאכל תחילה ואחר כך המשקה החזון וניש מסכים הטז שאם הנה גמור קם לא להקפיד עושים לפעמים כך לפעמים כך אין התר זה אבל אם הוא עושה באופן של בלילה רכה כותב החזוני שאפשר להקל ידי שיעשה שינוי באופן הגיבול דהיינו שלא יבחש את הבלילה כדרכו בחול אלא בשסי ועירב או על ידי עירוי הכיסא מכלי על כלי כיוון שהאיסור רק מדרבונון אפשר לסמוך על הפוסקים שהאיסור רק בגיבול ובגיבול הוא עושה שינוי אפילו לבלחי הוא התיר באופן שאין כאן גוי השינוי הזה של שינוי הסדר כותב חזון איש שהוא מועיל רק בבלי רקו בלי להעבר לא מועיל כיוון שהוא שונה מועט וכך מדייק גורסמו שמפר מגודים מוסיף המשתבור הגבלה שלישית וטוב להחמיר שלא לערב בכף רק מנענע את הכלי עד שיתערב מלבד השינוי שהוא עושה בנתינת המשקיעים יעשה גם שינוי בגיבול עצמו החזון איש כותב שהטרו השדה שמת מחמיר בזה אבל הדריש שחולק עליו כמשמעות הגימורה שבלילה רכה די בשינוי של נתינת הקמח תחילה ואין צורך לעשות שינוי גם בגיבול כותב משתבורו כמו שהזכרנו כל זה אם עושה הרבה אם הוא עושה מעט מעט מותר אפילו בלי לאהוב ובלי שום שינוי לשיטה זו כי כמו שהזכרנו בשיעור הקודם נראה בעזרת השם הסיף את הז שיט הסומרים שבכל מקרה אסור לעשות בלי לאהוב החזון איש כותב שדבר שהדרך ללוש ממנו כמות קטנה אין מועיל שינוי של מעט מעט ולכן אין יותר מאוחר לתת משקה בקמח מצה אפילו עושה מעט מעט כיוון שכך היא דרך עשיית מאכל זה מביא המשתבור מוגן אברום נראה לי שאסור להשתין עלתית משום גיבול דהיינו אפילו רוב הפוסקים שבדבר שהוא בר גיבול החיוב הוא עד שיגבל וכאן הוא רק נותן את המים אבל איסור דרבוננון יש והוא הדין עפרתי כוח וכול ואפילו שלא מתכוון ללישה זה פסיק ריש ללישה מובא כשמשים יש מדבוב כתב השולחן שמותר להתפנות בגינות וזה משם איסור משקה כמה שם מים שורפים את הזרעים ומעשמ שלא חששו ללישה גליטל מחלק בקרקע קשה על הקרקע רכה בריבוט שמיים למד בסימ שלז ידן שמותר לעשות מים על קרקע הבית כדי שלא יעלה אבק לא חששו ללישה מברגשה זור בוכ מטיזים רק מעט מים מי שיש לו תית יבש רגלו כותב בירלוכל שמשים בי שמותר לו ללחוץ את רגלו במים ואין לחוש לליכיוון שזה גיבול כלחיד מקום צר לגוזרו מוסיף המשתברו כלי שיורקים בו אוחץ פופים בשבת ותחתיו יש חול הדק או גס יש להיין אם הוא אסור או מותר כי אולי זה פסיקריסד לאניך אליי כי לא נוח לו בלישה הבסמרמת מתיר מטעם זה אפילו להשתין עלתיד במקום הצירך כפסיק שדלניך שהעורך מתיר כמו שלמדנו ליל ביסר דרבונון כיוון שזה רק נתינת מים אז אפשר להקל מסר משתבורו שאם תיתנו שלו שאז ודאי לא הניח לבישה יש לסמוך על זה כותב החי יודום כשמכסה מרגליים בחול ואפר וכשיכניס קצת זה מתערר מרגליים זה כמו לישה ולהרבה פוסקים נתינת מים כבר אסורה ויש חיוב מדוייסה אפילו לכן יתן הרבה איפה וכל בבת אחת ואז נק קרת כלל עלישה. עד כאן הדף היומי.
לצפיה בתכנים נוספים: