כיצד ניתן לחמם מאכלים קרים בשבת?- שי"ח ד'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

כיצד ניתן לחמם מאכלים קרים בשבת?- שי"ח ד'

[מוזיקה] סיעתא דשמיא סימן ש יח סעיף ד נגדים קצת כללים לסעיפים הבאים צריך לדעת שיש דין של כלי ראשון מה הכוונה כלי ראשון הכלי שהתבשל על האש הדפנות של לוחמים לכן גם אחרי שהסירו אותו מהאש הוא מבשל למשל בישלתי מרק הורדתי את ציר המרק מהאש אסור להניח דבר מאחר משקה בשבת בתוך הסיר הזה כי זה מתבשל כלי שיני לקחתי מסיר המרק והעברתי לכלי אחר אפילו שהמרק עדיין חם שהיה צלדסבוי הדפנות של הכלי מקררות אז אמרו בגימורה שכליישיני לא מבשל אבל כמו שנראה בהמשך כמה אופנים אסור גם בקלישיני קודם כל חז"ל אסור להניח בו דבר מאכל משום מרק זה כמבשל נראה כמבשל אמנם לא בכל דבר גזרו כמו שנראה בהמשך דבר שני יש דברים שהם קלי הבישול הם מתבשלים בקלות הם מתבשלים גם בכלי שאני וקודם כל נלמד היום את הדין של בישול אחר בישול דבר שכבר התבשל האם יש איסור לחזור ולבשלו בשבת אז נראה שיש הבדל בין דבר לך לדבר יבש דבר לך כמו מרק הוא מאבד את חשיבות הבישול כשהוא מתקרר ולכן יש בו בישול מחדש אם אני מחמם אותו מחדש בשבת אז זה בישול אבל דבר יבש כמו פשטידה כזה דבר נשאר את החשיבות גם אחרי שהוא מתקרר ומותר לךממו מחדש בשבת אבל על האש עצמה אי אפשר להחזיר בשבת כי צריך את נוחזור אש הראינו בסימג אבל מעל מם או סמוך לאש אין בי של החביבשל כמו כן להכניס בתוך כלירישנ אחרי שהוא שם מאש אין בעיה והאמת היא שזה מחלוקס הראשונים הרמב"ם והרשבו מתירים גם בלך גם בלך שהצטנן לגמרי אין בשלח הבשל אבל המחבו פוסק כרשי ושער ראשונים שהם מוסרים ולכן פוסק המחבו שלך דווקא אם הוא עדיין חם בחום שעס שלדזבו לא שאר ביותר בישול אבל הרמול לעלום בסעיף תזבו מביא אתשיטסמתירים אפילו בלח שנצטנן לגמרי רישעם בשלח הבשל מסיים הרמו שהמנהג להקל כל זמן שלא נצטנן לגמרי דהיינו שהוא עדיין נאכל מחמת חמימותו כל זה כשהדבר כבר התבשל לגמרי והגדר הוא שסתם בן אדם אוכלים זאת שלא יבשה סתחק אפילו אז אפילו שעדיין שייר בו צימוק שי בו המשך בישול אין בישל אחב בישול בדוב הולך אם הוא עדיין חם בדוב יובש אפילו שיתקרו אבל אם הוא התבשל רק באופן חלקי אז אם התבשל של פחות ממיכל בן דרוסו פשוט ששייך בעוד בשל אבל אם הוא התבשל כמיכל בדרוסו ואילוך בזה יש מחלוקסרשוינים הרמבן רבנו יונה הרעשבו ועוד מתירים כי הם טוענים שזה כבר יתבשל אם היכלו בנרוסו נחשב כבישול אז גם לכול זה נחשב כבישול אבל השולחן ערוך פוסק לסו כי נכון שלהבי מאכל לשיעור שמח בדסוי זה נחשב כבישול המצד שני המשך הבישול גם נחשב כבישול ולכן כן צריך להיזהר בין בלח שעדיין חם ובין ביבש צריך לראות שיהיה מבושע לגמרי ולכן המרלוך המזיר כשמורידים בשבת את הסיר ורוצים להחזיר אותו על פי כל לחזורה אם ספק אם כבר נגמר לגמרי בשבילו לא יחזיר המשתבור המביא שכל מה שאסור אסור גם להניח על הקירה לפני שהסיק אותה אם הוא יודע שהגוי עוד מעט ישיק אותה כמו מובא כאן שאסור להעמיד בשבת דרה חמה על תנור כבוי שעתיד להידלק אפילו שכעתי הגדרה חמה כיוון שניכר שמניחה שם המנת שהתחם לתבשיל אחרי שהצטנן וזה מצוי גם בפלטה שאמורה להדלק על ידי שעון שבת וכדומה אסור להניח עליה אפילו כעתי מכובד אז נעבור לדברי המחבר תבשיל שנזבע של כל צורקוי יש בו מישול בישול אם נצטנן כמו שנראה בהמשך מדובר כאן בתבשילך ולכן אסור מדוייסה להניח אותו מקום שהיה צולב להניחו בי כלישיני המשתברו מקל המשתברו כותב לערבס בתשרותה בקלישני יש לו כל דבר שכבר בשל לפני שבת ויתקר כי בעצם כלישיני לא מבשל רק מחמירים מישהו מרזה או מחרש שזה קל להבישל אבל דבר שכבר התבשל מכילים מה שמע מילוש משברורו שיש מקום להחמיר בזה וכותב מחסי צחוק שכל זה לשיטס השולחן ערוך שהוא סובר שבישלח בישל בלך שנסתנה לגמרי אסור מדויסה אבל בדעשר אמור נוקט שהאיסור רק מדרבונון ולכן הוא כותב שמותר לכתחילה לערב תמציא תי צוננת במים רותחים הנמצאים בקלישיני כיוון שזה לך שנצטנן אלא אם כן המים שבכלישיני רותחים משוט שעד נכבז בהם באופן זה יש מקום להחמיר ורק בכלי שליש היא מותרה כמו שנראה לאלון וכותב הקשה זוהר בו של הסוברים שלדעס הרמו יסבשלחביש לבלך שלטנה לגמרי הוא רק חומרי אין מסתבר להחמיר בבישול החביש בלי שיניקשד נרבז בוי אפילו שהוא הצטנן לגמרי לך וכמו שהזכרנו המחבה כותב אם נצטנן זה לשיטתו לפי הרמו בסעיף תז כל זמן שעדיין יש בו חמימות שאוכלים את זה כמאכל חם אין בי בישל הגו הרמא דעה מחודשת שרבינו ירוכם וישרמים דווקא מצטמק ביופלו מה שאמרו שבלך שנצטןשבשלחל זה רק אם הצימוק המשך הבישול משביח אותו האם זה מצטעם גבר ורע לו אם מותר כמו ביובש אפילו שקפצתנן ככל שהם באשר חזורה למיסה כותבים הברך והגרו העיקר כעוסרים שאין הבדל במצטמק ויופא מצטמק ורלוי ממשיך המחבר ואם לא נזבע של כל צורקוי ואפילו נשבע של כמיכו מדרוסוי או יותר עד שיגמר לגמרי כמו שאמרנו שסתם אדם אוכל אותו גם שלישסתחק שיר בוי בישול אפילו בויד רותח הפשוט שגם על ידי גוי אסור אבל כמו שדיברנו ונמלה שיש בו בישלח אם הוא כבר התבשל לפני שבת והצטנן בתב של שיש בו עם מורק אבל דור שנזבע של כבר כל צורקו כמו שדיברנו והוא יובש בין אם מלכתחיל יבש כמו בשר או קוגל כאלה דברים או אפילו שיש בו רוטב ורוקנו ממנו את הרוטב מותר לשרויסוי בחמין בשבס מותר להכניס אותו אומר המשתב אפילו בקליריש רואי טיח שהוא שר מהאש כדי שינימוח שם ויה יהיה דבר לך כי אין בשלח הביש כשאני מכניס אותו הוא יבש אבל לקלירישן שעומד על גבי האש זה אסור כי אסור להניח על גבי האש בשבת בכל מקרה כותב המשתבורות דווקא דבר שהתבשל מרב שבת אבל דבר שרק נשרע מרב שבת בכלי ריש צלדסבוי בזה נחלקו הפוסקים הלבוש ישראל מדק מלשון המחבר שאסור לשרוותו בחמין שע צולת בבשעה בס אפילו שהוא עושה את אותה פעולה שהוא עשה בערב שבת כבר כי כל זמן שלא יתבשל ממש ממש מתוספת בו בישול כשמניחו פעם שני בחמין אבל הרמבם מקל אבל הפיימגוננים כותב שזה הכל בדבר שדרכו וטבו להיגמר בשבילו גם בשרה בקלירישן שהוא שר מן האש אז אם עשו פעולה זו בערב שבת מותר לחזור על התו פעולה בשבת א בסתם דבר יש לחשוש שהשרייה החדשה בשבת תוסיף בזה בישול והמשתבר מסיים שטוב להחמיר בכל גבנה לא לשרוות דבר בקלירי שנ נפלו שהוא כבר נשרע בערב שבת בכלי רישן אבל לשרוות אותו בכלי שיני שיהיה צלדסבוי בזה יש להקל אם הוא כבר נשאר בערב שבת בכלי ראשון המשך השיעי בעזרת השם בשיעורים הבאים עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: