האם מותר לסנן משקה באמצעות בגד בשבת?- שי"ט י' - י"א

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר לסנן משקה באמצעות בגד בשבת?- שי"ט י' - י"א

סיעתא דשמיא סימן ש יט סעיף י כאן אלמד לגבי סינון משקאות בבד אז יש כמה נידונים בוירר ליבון סחיטה ובדכול אז לגבי בוירר תלוי האם הם צריכים סינון או לא אומר המחבא יין אומים שהם צלולים מוטר לסננו משמרס כיוון שגם בלי הסינון הם צלולים ורואים לשתות הם בזה משום שבוירו מה נחשב צלולים בזה מביא שתבור שתי דעות דעה ראשונה כל שרואה לשתות כך בלי סינון לרוב בני אדם אבל יש מחמירים דווקא כשכולם יכולים לשתות כך ומסנם רק כדי שיהיה צלולים ביותר כמו כן משקי שקדים שקטושים מערב שבת מותר לסנן בשבת כימן שאפשר לשתותו כך בלי סינון עם החתיכות הקטנות שבתוכו וכמו כם מובק פוסק כזמנינו שמותר לסנ מיצי פירות עם חתיכות פרי כיוון שרוב בני אדם שותים אותם עם הפרי המעורב בהם אז זה לא נחשב כבוירו אגו ואף על פי שיש בו ביין כיסמין דקין אויל ורין לשתס בלבוכי אין בזה משום בואירו אז בסמק שום מקור הדין הלשון קצס כיסמין הכוונה כי אם שיש הרבה זה לרואה לשתות כך לרוב בני אדם בלי סינון הוא הדיל אם יש ביין קצת קמחים שרואים לשתות כך לרוב בני אדם גם כן מותר לסנן אפילו במשמרס ויגלטל ל עומד על כך שלכאורה מה רואים כאן שכיוון שיש בזה רק קצת פסולת ואפשר לאכול את זה עם הפסולת לשתות עם הפסולת אין בזה משום בוירו אז לכורה לפי זה אוכל ש מצויה בו פסולת מועטת ורוב בני אדם לא מקפידים מלכול אותו יחד עם הפסולת יהיה מותר לברור את הפסולת אומר הגליטל ודאי שאסור זה לא דומה לברירת יין מכסמי שהכסמים כל עוד מעורבים ביין הם נחשמים כחלק ממנו ולא כפסולת הפסולת שמעורבת באוכל אפילו אם רוב אנשים אינם תורכים להפריד אותם האוכל איננה נחשבת כחלק מהאוכל ויש בזה בירו כמו אח מובא כאן חו שוני שסינון טריות ממרק אפילו שרוב בני אדם אוכלים את המרק עם היתריות זה בואירו כי מה שרוב בני אדם אוכלים את המרק עם האטריות זה לא כי לא אכפת להם האתריות אלא אדרבה רוצים לאכול אותם עם המרק לכן מי שמסנן משום שאינו רוצה בהן הרי זה בכלל ברירה מה שהי כב בכיסמין שביין שבני אדם לא מוציאים אותם לא כי הם רוצים את הכסמים אלא כי לא אכפת להם לכן אין בזה משום בירו כעת עוברים מה קוראים ליבו וסחיטה אז המחב מביא תחילה את דברי הטור שהוא אומר שיש הבדל בין סודר צעיף שבזה אסור לבין משמרת שעומדת לכך שבזה מותר אבזה נאמרו שתי דרכים אומר המחבא מה שהתר צלונים זה במשמרס בסודור מים אוסו לסנן אפילו מים צלולים לגמרי משום ליבון אז אז הבס יוסף מברר בדעסטור כישריוסוי זה הוא כיבוסי כמו שראינו בסימשים ביז עצם ההרתבה אסורה אבל המגמור מקשה אם כך למה במשמרס הוא כן מתיר שוב שריוס זהזה הוא כיבוסוי לכן מפרשים מגנבו ואגרו שהטור סובר כדס הראשון שרנו בסימשים ביז ששריית בגד נקי במים אין בכך משום ומדובר כאן בנקי ומה שכתב שבסעודה יש משומלן היינו שחששו שם אחרי הסינון ישחוט את הסודר ויבוא על איסור מלאבן כי בסחיטה יש גן כן משום מלבן אפילו בבגד נקי במשמרת שומדת לכך היא מיועדת לסינון ואדם לא מקפיד שתשאר הטובה לא חששו שישחותט אומר המשתבור לפי זה הוא הדין בסודר אם הוא עומד לכך מותר זה הכל במים אומר המחבה ויין ושר משקים כשהם צלולים והם משום בוירו מותר גם בסודו כי לא שייך שם היסחות כי אין הבגד מתכבש ומתלבן בין אדם אפילו אם כן מתלבן קצת כשיסחותט לא חוששים שיסחוט כי אין לו כלום מזה כי הוא לא יכול לנקות מהריח והמראה וגם לצורך המשקה שנבלא בו הוא גם לא סוחט אז דברנו שביין מותר מביא המשתבר מחלוקס לגבי יין לבן מדברי התז לכון בסימן שחוף משמע שדווקא ביין אדום אין משום ליבון ביין לבן אסור כמו במים אבל חולק עליו שאין הבדל בין יין לבן או יין אדום אבל זה הכל בצלולים אומר המכרב בבים הם אחורים בין מים בין יין אוסו לסנ משום בוירו בין המשמרת ומסודרים כמו כן בסקבית מוצנימים שנשרו במים מובק משמיר השבס שאסור לסנם המנת להפריד מם את המים בדינם כדין מים אחורים לגמרי כן דר בני אדם לאוכלם יחד במים אומר המשתברורו מדובר באחורים לגמרי שלו אי אפשר לשתות אותם כלל כי אם זה רק אחור קצת ואפשר לשתות את זה כך רק רוב אנשים שמקפידים לסנן לפני השתייה אז במשמרת שמיועדת לכך אסור בסודרים שאין הדרך זה שינוי מותר לסיין יין או שאר משקים שאחורים קצת עד כאן דעסתו מביא המכר בעו שתי חומרות קודם כל במשמרס אוסו ואפילו מים ויין צלולים שלא יעשה כדרך שהוא יסה בחול ואפילו בסודורים שזה שינוי מדרכו בחול לא התירו אלא בצלולין אבל לא באחורין דהיינו צלולין לגמרי אבל החורים קצת עשו כי בחורים לגמרי לכולה על מה אסור למיסה אומר המשתבור כך בחלק הראשון של הרמבם שהוא מחמיר במשמרס זה הלכה כדעה הראשונה שבצלולים לא צריך להחמיר אבל בחלק השני שבאחורים אפילו אחורים קצת יש להחמיר אפילו בסודרים בזה טוב לחוש לדברי הרמבם אומר המחבא ביין מגיטוי בשעה שמסוחטים את היין כל זמן שהוא תוסס ואז כולם כולם שותים את זה ביחד עם השמרים תוירף חובז בשמורו יכול לטרוף ולערבב את השמרים שעושה זה ממש אחור ונוסן לתוכח סודרות כיוון שכולם שותים כך אין כאן תיקון כי אפשר לשתות את זה עם השמרים ומה שיתנו דווקא בסודר זה לדעס הרמבם לפי הדעה הראשונה גם במשמרס מותר סעיף יא כשמסנן היין בסודר צריך לזור שלעשה גומה לקבל היין משום שינוי שליעשה קוב דין דחול להעשה זאת חלק אומר המשתמור זה דווקא משקה שאחור קצת שמותר רק בסודר צריך גם לעשות שינוי אבל אם הוא מסנן יין צלול שהתירו גם משמרס אז גם בסודר לא צריך לעשות שום שינוי עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: