מַצֶּקֶת – האם נחשבת כ'כלי ראשון' או כ'כלי שני'?- שי"ח י"ג - י"ד
הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
מַצֶּקֶת – האם נחשבת כ'כלי ראשון' או כ'כלי שני'?- שי"ח י"ג - י"ד
[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן ש יח סעיף יג בשיעור הקודם למדנו לגבי ערבוב מים צוננים במים חמים כאן עוסק המחבא בדין דומה להניח כלי מלא במים קרים בתוך מים חמים אומר המחבר מוטר ליטן קיטון של מים כלי מלא מים אוי של שר משקים בכלי שיני שיש בו מים חמים כי מים זה לא קל להבישל כאן מבואר כמו שדיברנו פשטס גם שם משקים כל המשקים זה לא קל להבישל והם לא מתבשלים בכלי שיני העבול בכלי ראשון אוסר אז למיסה גם מים בלבד בלי כלי גם מותר להכניס בכלי שיני כמו שלמדנו בסעיף יבז הכמחבנקת על ידי כלי להשמיע את הסיפה שלהכניס לתוך כלי ראשון למלא במים חמים אפילו על ידי הפסק כלי אסור וכלי שיני נקרא כשהעבירו מהכלי הראשון שהרתיחו באותח המין לתוך כלי זה ומותר אפילו שיצדסוי בכלי שני במקי שיני כי הם לא מבשלים תרמוס גם נחשב ככלישני כמו שמובא כמה חזון איש אבל אומר המשתברורו אם אדם שואב בכלי ריק מתוך כלי ראשון משל כמו כף גדולה ששאבים מן המרק כף מצקת הבזה יש מחמירים שדינו ככלי ראשון בפרט אם הוא מכניס את המצקת והוא משאה אותה בפנים עד שמעלה רתיחה בתוך המים שבתוכה ודאי שהוא נקרא כלי ראשון גם אחרי שהוציאו אותם מהכלי למיסה יש כאן קצת סתירה בדברי משתבורו כי להי בספקות ממ שם דיברנו החומר של הירים לא להכניס לחם לתוך מרק וכדומה אז הוא כותב שאם הוא שואב בכף מגדרה ומערה לקערה אז התבשיל שבקערה נחשב ככלי שלישי כיוון שההגדרה היא כלי ראשון הכף הוא כלי שני והגדרה היא כלי שלישי המטרץ המחצי צחוק שלמיסה זה מחליקספוסקים מה דין הכף אז ספיק כדינ אז כאן שנידונו האם הכף ככלי רישון או ככלי שיני זה סופק דיריסה אז בזה המשתבר המחמיר לאל הנידון הוא האם הקערה ככלישינו או ככלי שלישי זה כבר רק סופק דרבונו לכן הכריע להקל עוד הוא מוסיף שם יש גם עוד צד להקל כי מדובר בבישל אחרי אפייה שיש פוסקים שהתירו גם בכלי ראשון לכן שם הוא צירף להקל לגבי כף לחשיבה לכלי שיני החזון איש כותב שאם מכניסים את הכף לגדרה בהודה על גבי האש נחשב את הכף ככלי רישון לגבי תערובש שמבליעה ופולטת אם מכניסים אותה אחרי שהוסרה הגדרה מהאש אז אפילו שהגדרה עצמה נחשבת ככלי ראשון הכף נחשבת ככלי שני הדור לציון כותב שכך הוא הדין גם לגבי בישול בשבת אמנם כותב רב אלי שי שאם הכניס את המצקת לתוך כלי הראשון לזמן קצר מאוד הוציאה מיד לפני שהספיקה המצקת להתחמם בשור שצלדסבוי אין היא נחשבת ככלי ראשון ונעבור לסעיף יד כאן נלמד גזירה שכבר הזכרנו כמה פעמים גזירס אפשר דהיינו מותר להפשיר מים בשבת כל דבר מותר להפשיר אם זה לא ידולדסבוי אבל אם הוא מניח זה במקום המטרה שלו זה להפשיר אבל אם הוא יאשאיר זאת לזמן יותר ארוך זה תבשל אסור שמה הוא ישכח וישיר עד שיתבשל אומר המחבר מוותר ליטן כיתן של מים אושר משקים כנגדיש לאופיק צינוסם ובלבד שיתנם רוח כמוש בעניין שאינו יוכל סחמם ביסמוקים עד שיתה ה צלד בוי אפילו אם זה יעמוד שם הרבה זמן וידלדס בוי כשהיד נמשכת לאחוריה כדי שלא תיכווה החזון איש כותב אם יכול להניח את היד ולסלקה מיד אין להוכיח שאין זה חום בשיעור שעה צלדסבו רק אם אפשר להשאיר את היד בחום זה זמן ממושך זה נחשב שאין יד צלדסב אומר המחבר ביד קשה לשאר כי כל אחד אחרת אז דהיינו מוק שקריסי של טינוקנירזב ועוד מעט נזכיר כמה זה במעלות שבזמנינו אבל אומר המחבר אוסו לקרבו את הקיטון עם המים אלאיש למוק שכסחמם שתה יצדזב ואפילו להניח בישו קטנו שרק שתופקצו קים שיכול לזב שלשום וחוששים שהוא ישכח זאת עד שזה יתבשלטל בפשטס כל השיעור שהצלדס בו ה נאמר רק בלך שזה בישולו וכך כותב הגרשה זובוך מביא שכך הוא באגלטל שדבר יבש שהוא לא מבושל הוא לא נאכל חי מותר לשים אותו סמוך לאש אפילו שיתחמם משיעור שצלדבוי אם הוא לא יכול להגיע לידי שיעור של צלי או של מאיכל בן דרוסוי ומה שמבואה בדבר שולחו חורב שאסור זה רק באופן שהמאכל כבר ראוי לאכילה ועל ידי החימום נהיה צלי אבל לדוב בשביל שבסח חולקים ועוסרים אף חימום בשיעור שעצלת בו גם בדבר יבש הגור מוסיף הרמו והוא הדין בפירויס או ישר דבורים הנאכולים כמויס שאין חיים אסור להניח להניח אותם מקום החום להפיק צינתם פן ישכח עד שיצלו אם זה מקום שיכולים להצלות שם וכמו שדיברנו לפי התלדוב מספיק שהם יכולים להגיע לצלד זבוי ואפילו שפירות וכדור דומה נאכלים כמות שהם חיים גם כן יש בהם בישול כיוון שהם משתפחים על ידי הבישול כמו כן דבר לך מבושל שהצטנן שיש בו בישול אסור להניחו כנגד האש מקום שיכול להתחמם משול שעה צלדת בוי אפילו שהוא מתכוון להסירו קודם לו כן כך מבוא משתבור ללון הבור לציון כותב שבשעת הצורך יש להקל בזה יש לצרף ודעס הפויסקים שם בשליש לךביש בדובולך שהצטנן ודעס רשי שאין גזירה זוכר גם דס הגרי שלישי שמוקצר גודל יש להקל להפשיר דבר לך מבושל שהצטנן כנגד האש במטרה להסיר זאת משם לפני שיגיע ליד צלגזבו לגבי הנחת כלי עם מים בתוך כלי ראשון כאשר ידוע שהמים אינם יכולים להתחמם משול שצלדסבוים הסתפק הקשה זו שם הדבר אסור כיוון שלפעמים יכולים המים מתחמם כישור שצדבוי אז זה כמו נתינת מאכל לגבי האש כשיודעים שהאש תיכבה לפני שהמאכל להתחמם משיעור שהצולדת בו אישה אסורה כמבואר כאן עוד הוא הסתפק האם מותר להניח מאכל כנגד האש להפיק צינתו באופן שגם אם ישים זאת הרבה זמן כאן זה לא יתבשל אלא מוצאי שבת יתכן שבזה לא גזרו אם עבר והניח מאכל כנגד אש וסירו לפני שהתחמם אז אפילו שעבר על גזירס חז"ל שלא להניח שם אושכח כותב התיל לדובץ שבדיבד מותר לאוכלו בשבת מביא המשתברו מהפוסקים מותר להניח מגבת או כלי מעופרת סמוך לאש לחמם היינו שיש בה כלי תבשיל שלא נצטנן ורוצה שיהיה חם אפילו אם קרוב כל כך עד שיוכל הכלי להיות מותח שם או המגבת כל כך קרובה שיכולה להישרף כיוון שהוא לא רוצה בכך זה דוב שהם עזכב וגם מסתומ הוא לא ישכח ויזהר הרבה לקחת את זה משם לפני שינתח או ישרף אז בזה אין את הגזירה שדיברנו כאן לסיום דיברנו שהשיעור לחימום מים שיש בזה בישול זה יצלדסבוי ויש בזה כמה שיטות דפוסק כזמנינו כמה מעלות זה מבואר ברשי ובראש בחולין שביס השחיטה נחשב כצונן אדם שיוצא מבית השחיטה אז הגשה הזו בורבחן ברוז שהוא יש לו הכי חם ובאדם שהשחיטה זה יותר מ-45 מעלות זאת אומרת שעד שם זה לא היה צולד זבוי באור לציון חלק על דבריו כי במציאות רואים שכרסו של תינוק נכווה לפחות ב-45 מעלות אז הוא מבאר שמה שכתוב שבסשחי תצוינן זה כדין כלי שיני שהוא לא מבשל אפילו כשהוא חם משהו שצלדזבו הגיר של ישי מוסיף שברשמו מבואר שהנידון הוא רק לגבי האבלואה והפלוטה אז זה לא תלוי בשיעור החום שיצל דזבוי למעשה דעס החזון איש להחמיר ש0 מעלות זה שיעור חום שצולדסבוי למעלה מ-46 זה בוודאי שיעור שיהץ צולדסבוי וכך כותב בשיעור תור לציון קרדס הגרשבוזנר להחמיר 40 מעלות מיגרויס מוישה כותב שראוי להחמיר ולהחוש מ-43 מעלות כך צלד הגריש שלישיב רבן קוטלר והגרצה פרנק החמירו מחום שת מעלות זה הכל לחומרה אבל לכולה אם הבישול הראשון היה בחום פחות מ-71 מעלות כותב בגס מוישה שיש להחמיר ולחשוש שהוא עדיין לא נחשב כמבושל בחום שעצלדסבוי וכך צדו עוד פוסקים בואו לציון מחמיר על פי הבן איש חי שלכולז רק מחום של 80 מעלות נחשב כמבושל עד כאן הדף היומי [מוזיקה] เ
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה







