העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף עו עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף עו עמוד א

סוכים דף בואו והשיעור מתחיל בעזרת השם במשנה שבסוף הדף הקודם למדנו בשיעור הקודם בעומד א' כתוב צלי איש צלי איש פעמיים דורשים חז"ל שהפסח צריך להצלות דווקא מהאש עצמה אבל אם הוא גרף כבר את האש מהתנור ועכשיו הוא צולה את הפסח בחום התנור שהוא טולדסאיש קורבן הפסח פסול אומרת המשנה נוגע קורבן הפסח בחרסוי של תנו רש"י מסביר כמו שנראה בגימורה במסכונס הגימורה מדובר בשעה שהתנור בוער ואז החרס חמה מחמת חומו אש אבל זה לא האש עצמה ולכן אם קורבן הפסח נגע בדופן של התנור אז החלק הזה שנגע הוא ניצלם מזד דבורחר ולא מחמת האש איקלו מקומי כהחלק הזה אסור בהכינה אותו דבר נוטף מרוידבוי מהשומן של קורבן הפסח לפני שנצלה לגמרי נטף על החרס הלוהטת וחוזר אילוב איתולס מקוים כרוטב הזה שהוא חלק מהפסח הוא ניצל מחמת חומך הרס ועכשיו הוא חזר אל קורבן הפסח והוא נבלא וכיוון שזה רוטב זה שומן אז כבר לא מספיק ליפה אלא הוא נכנס בעומק צריך להסיר משם כדי נטילה זה ברוחב אצבע אותו דבר נוטף מרוידבוי של קורבן הפסח לפני שנצלה לגמרי על הסוילס סולת לא התקויץ מקומו כרוטב הזה ניצל מחמת חום הסולט שזה לא אש אז הרוטב הזה נאסר ממילא אסור לאכול אותו צריך לקמוץ את הסולת היכן שהרוטב נכנס ולשרוף זאת כדין קודשים פסולים עוד דין אומרת המשנה סוכו את קורבן הפסח בשמן תרומה אם חבור אז קויינים יחילו כי מותר להם לאכול תרומה אבל אם הפסח שייך לחבור של ישראל שאסור להם לאכול תרומה אם חיו אם קורבן הפסח עדיין לא ניצלה ידחנו ישטוף את התרומה אפילו שהתרומה נעבדת אין ברירה אין מה לעשות אסור להם לאכול תרומה ואת קורבן הפסח אי אפשר לתת לכויענים לאכול כי הם לא מנויים ואם צליו אומרים טויסוס כמו שנראה בהמשך בגימורה גם שהכוונה לו דווקאח חם בין חם בין צונן כיוון שהוא כבר צלוי הוא יותר רך ממילא לא מספיק להדיח אלא הוא בולע מעט איקלו חיצו את כל החלק החיצוני ששם סחו עם שמשרומת צריך לקלוף סוחוי בשמן של מיסרשיני מיסרשני בירושלים קורבן הפסח הרי נאכל בירושלים לא יעשנו דום עם הבני חבורה זה ששייך לו השמן הוא טוען לבני חבורה תשלמו לי כי השמן שלי אסור להם לב אסור לו לבקש מהם כסף שאין רש"י גורס מיכרין מהסרשני בירושלים אפילו לאכול זאת בקדוש שם בירושלים כי כתוב כעיר בממכ הדרך ונוסעתו בכסף אבל אם אתה לא במקום רחוק אלא בתוך ירושלים אסור לך להעביר את הקדוש שמסרשני על כסף ולכן אסור לך לקבל תשלום על המסרשני משאר בני חבורה אומרת הגמורה איתמר זה מחלוקס ידועה יסוידס כל בעמוד הבא לעניין תערובס וזה נוגע למשנתנו כמו שנראה חם לתויחם דברי יעקלוס אומר רש"י חם לתחם יש שתי דוגמאות בשר רותח שנפל לתוך חלב רותח או אחד של איסור ואחד של חתיכת איסור וחתיכת התרערבו זה בזה שניהם חמים נבריא הקלוס הבוסה והחולוב יש כאן תרובס בוסה וחולוב האיסה ותר יש כאן תרוסיסו כאחד בולע השני צינ לתוך צונטרמותו כמו שנראה לון צריך לשטוף את האתר חם לתוך צונן או וצונן לתו חם בזה נחלקו רב אומר אילו גובה אומר רש"י העליון נוצח לכן אם נפל חם לתוך צון אוסו שהעליון מחמם את התחתון וה שניהם חמים חם לתו חם אמרנו אוסו זה בולע אחד מהשני מצד שני נפל צונ לתויחם מוטר שהעליון שהוא הצונן מצנן את התחתון והם לא בולים אחד מהשני ושמואל אמר תתוא גובה בדיוק להפך ולכן אם נפל חם לתוך צוינן מותר נפל צונן לתוך חם אוסר אומר רש"י אפילו שכידוע כשרב ושמואל נחלקו בייסורים הלוכה כרב בדין זה הלוך כשמואל כי לאלון הגמור תביא שתי ברייסס כמו שמואל תנן למדנו במשנתנו נוטף מריד של קורבן הפסח על החרס וחוזרילוב הרוטב חזר על קורבן הפסחק כוסל כדיתוך שזה נטף לא על חרס של התנור שהתנור עכשיו בוער אלא בחרסינס עכשיו כך בשלמלרב דומרי לא יגוב אפשר להבין את האיסור משומו כיטולס מקומ דוזל רוטב הוא נוטף מקורבן הפסח באמצע הצלייה הוא רותח הוא נופל על החרס הצוננת מרתך ליל לחרס וכאן כתוב דבר מאוד מעניין אפילו שכל חום החרס מגיע מחומו של הרויטב בכל זאת ועוד חרס מה תחלי לרוויטב הרוטב ממשיך להצלות קצת על ידי חום החרס וכיהודה רויתב הפסח קומית ופסח מחמס חממוסדחרס מעורב בתוך הפסח רוטב שהוא ניצל מחמת חמימות אחרס ורחמוצלי ולא הצליח מזדבורחו זה לכל לפיר אלו לשמועל חרסנו והוא התחתון הקורק ללטב אטב אונה הגמורה כדאמר רב אמר שמואל על המשך המשנה כמו שנראה שמדובר בסילסרוחס או כן מדובר בחרס ריתח כמו שפירשנו במשנה זה נפל על החרס של תנור שבו נצל קורבן הפסח והחרס רותח נן בהמשך המשנה נוטף מרוידבילסילס כמוצס כוסמדובר בסלר דומג משכס מקמרת לסילדוד הרוטב נופל על הסולת בשעה שהוא חם היא לא יגובה אז הוא מרתיח ומחמם את הסולת שסביבו ועדרסילס ומתחלדידי והיא ממשיכה לצלוט את הרוטב וקומית וריטב מחמס חממוסדסילס ורחמוצלי איש ולאצלי מחמז כמו אסור לאכול זאת אלו לשמואל דמגר לרוטב לא מוליקס ורשי מוחק מה שמוזג כאן כי גם איתו לא צריך זה לא סר בכלל כי זה לא המשיך בכלל להצלות אומר מרומ שמואל כמו שהזכרנו מקודם המשנה מדברת בסוילס רוי תחס ולכן יש כאן איסור כי היא צולה את הרוטב ויש כאן צלימח מסדובחר נען בהמשך המשנה סוכו את קורבן הפסח בשמן של תרומה אם חבורסקינים יוחילו אם של ישראל אם חיו ידחנו אם צליקסחיצל עכשיו אם צלי מדובר בין כשהפסח רותח בין שהוא צונן אבל גם כשהוא רותח ובכל זאת מספיק קליפה בשלמלרב דומרי לא יגוב אמתוךסגלי בקליפה למה כי אפילו שהפסח רותח אבל השמן שאיתו הניסח הוא צונן משום די לא צוננו ולכן אין כאן איסור כי זה היא לא הגובה אבל זה צונן למה כלפה כן צריך אומר רשי אפילו צונן גמור היה הפסח כמו שהזכרנו במשלה מאחר שנצלה ויבש אי אפשר דלא בו סיכס השם פורטה לכן צריך להסיר כדי קליף אלו לשמואל דמרת גובר כיבחמו קורבן הפסח לאט ואני מורח עליו סך עליו שמן קר אז השמן מתחמם ומבלה בולה המיסגל בקליפה ניצר לגמרי אז מפורש שמסבירים לא דוקה לגמרי אלא כדי נטילה בכל הצדדים זה כמעט כל קורבן הפסח אונה גמורה שינסיך דמשהו בעלמו דבידה שמים ממש מעט שמן ואין כאן שמן שיאסור יותר מכדי כלפה תניקס שמואל חם לתחם בין והתר בין עם חולוב אוסר כאחד בולשני צנן שנוסן לתוכם אוסר כיתו גובה חם לתוכנן אוצי לתוכנן מדיח רק אתה באנו צריך לשטוף שואלת הגמור חם לתצן מדיח נכון שתוה גובה אבל כיונדחמו עדמקרלי עד שהתחתון יספיק פיק לקרר אותו אי אפשר ליבולפורטה בכל זאת עד שהוא מתקרר הוא עדיין חם ש אז הוא בולע לפחות כדי קליפ הוא בולע קליף מי אני בוא אלא צריך לתקן את הבריסה אמ חם לתוך צן כילף צ לתוך צן מדיח תניך בוס רוטח שנופה לטובח וכ שנופה לטחם אוסו כתגובה חם לטנ לתוך צן מדיח שואלת הגמור חם לתוך צן מדיחמקדפורט כליפני אלוהמה חם לתוך צנן כילף צינ לתוך צונן מדיח וכידוע הרשבו אומר שאם מדובר בשר שנפל לחלב אז איך אפשר לומר אתה טועה שאם החלב הוא חם אז זה אסור כי אתה טועה גובה ואם להפך אז מותר. הרי כשהבשר נופל לחלב אז הוא נהיה התחתון כי הוא נופל למטה והחלב גולש מעליו. אומר הרשבו שתחתון הכוונה תטו הכוונה מי שנשאר במקומו ותמיד מי שמגיע מבחוץ הוא תמיד נחשב לאילוה. עוד אומרים טויספס למה היו צריכים להביא עוד ברייסה של בוס שלנופל לטחולוב מה לא מספיק בבריסה הראשונה אומרים טיססים רבינותם דקומש מלון שאפילו חולוב שורה דף על גב דחם לתחצן אז אמרנו שצריך לקלוף כעדמקר קובולה אז לכאורה את הבשר אני קולף מה עם החלב דבר שיכול לעשות קליפ לקלוף אותו אותו צריך לקלוף בדבר לאש שירך קליפה כמוי בכלוב מוטר אבל הריבו חולק והוא טוען שכדי קליפה באמת נאסר וצריך שיהיה שישים בכל החלב כנגד הקליפה ורק אז זה מותר אומר מה למדנו בברייס צונצונן שנתרבו מדיח אומר אבו לאישונו אלא שלא מולכו האיסור אינו מלוח אבל מולכי אוסר דומר שמול מולח קורטיח המלח יש לו כוח להפליט מור שהרתיחה מפליטה ממילא מהאיסור רותח והוא נפל אפילו כשהוא צונן לתוך התר הוא עוסר אותו כובש הריקמבושלוש אומר רש"י כבוש בחומץ אם הטר נכבשו ביחד אז יש כאן תערוב וסטיימים כי זה בולע על ידי הכבישה ולמעשה מה השיעור שיהיו כבושים ביחד ויהיה ויעסרו השיעור הוא כדי שיניח על האור וירטיח כמה זמן שלוקח להרתיח את זה על האש בשולחן ערוך נפסק כמו שכתוב ברישונים שלו דווקא בחוימץ אלא גם במים בכל נוזל יש את הדין של כוב כמבושל אבל אז אם זה לא חימץ צריך שיהיה כבוש 24 שעות ורק אז זה נחשב לכבוש כמבושל אומר עובה עוד שמואל מולח הריקרח לא יאמורון אלו שלא ינך מחמס מלכוי אומר רש"י שאמליכו הרבה עד שמגדי מתקלקל טעמו מחמת מלכו קצת ואינו ראוי לאוכלו אלא אם כן היה מדיחו אומר רש"י אין הכוונה שבכלל אי אפשר לאכול אלא שיתקלקל טעמו קצת ולפני שאוכלים זאת בדרך כלל שוטפים את זה אבלונך מחמס מילחויז רק מלוח באופן שטעים לאכול את זה כך לאיזה לא נחשב כרויטיח מספר את הגמורה ההוא בר גויזלה גוזל שחט דנופה לקדחמכה היה קד עם קותח שלמדנו בפרק שלישי הקותח מכיל מלח והוא מכיל מי חלב וחלבי נפל לתוכו גוזל לכאורה יש כאן תרובס בוס בכלוב שריה רבחינ בריובשר הוא התיר אומרובה מנחקים למשר מלסקו מי החכם שהתיר דבר זה רבחינברו ידגבר רבו אדם גדול אומר לו מהתנה לכאורה קותח ומלוח אז המלח מבליע את הטם וממילא יעשר כאן הגוזל והקוטח שכן פרס בחולוב אומר לוכי אומר שמואל מל אחרי כרתח שאינחל מחמס מלחוי אינכל מחמס מלחוי והנמלה חי הגוזל הזה היה חי הוא לא ניצלה אף פעם לכן הוא לא נאסר אבל צלי אפילו שהוא צונן כמו שאמרנו כיוון שהוא צלוי אז הוא יותר רך בוא קליפה כי הוא בולע מהקותח ולא יאמורון שמספיק ליפה אלו דלזפילה אין בוזדקים אבל ליז בפילה אוסרו כל הגוזל נאסר ואם מטובל בתבל גם זאת אומרת כך אם הגוזל היה חי אז מספיק להדיח אותו אבל אם הגוזל היה צלוי תלוי אם הוא היה בלי סדקים ולא מטובל בתבלינים מספיק דקליפה אבל אם אחד מהשניים או שיש בו סדקים שאז דרך הסדקים יש בליס או שמטובל בתבלין והתבלינים מרכחים אותו והם גורמים שיבלא כולו באופן זה כל הגוזל נאסר מהקותח
לצפיה בתכנים נוספים: