הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף מ

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף מ

סורכים דף מ אנחנו מתחילים בשורה השלישית לאוכליו כזיתים ושלו לאוכליו כזיתים כשר למדנו במשנה שאם אדם שוחט והוא חושב שזה יהיה לאוכליו ושלא לאוכליו משנה אמרה שזה כשר אז אם הוא חשב שאוכליו יאכלו כזיתים וגם שלא לאכליו יאכלו כזיתים אז זה אמרנו כשה לאוכלו כזיתים בשלא לאכלו כחצי זיתים אז במקרה כזה כל שכן קשר כי הוא לא חשב על אכילה גמורה לשלו לאוכליו. מה מתחילה השאלה? כשהוא חשב לאוכליו כחצי זיתים וגם כשהוא חשב על שלא לאוכליו הוא גם חשב על חצי זיתים. מה אנקיימים? האם נצרף כאן בעצם אין כאן מחשבת אכילה בכלל גם לכשרים. אם כשהייתה המחשבה לכושר, אם אתה רוצה להגיד שאנחנו נצרף את המחשבה שהוא חשב על השלו לאוכליו כדי שיחשב פה אכילה לגבי אוכליו אז אם אתה מצרף את זה להכשיר אז כבר תהיה מחשבה גם לפסול אז גם ביחס שלא לאכליוב יש כאן כזייתי ואם אתה אומר אם אינה המחשבה לפסול אז גם לא תהיה מחשבה לכושר אז מה יהיה הדין אמר רבי יוסף מתניתאה אמרה אנחנו יכולים לדייק מהמשנה בזבוחים שהמחשבה לכושר זאת אומרת שלא מצטרפים את המחשבות. אין להם מחשבות מצטרפות. לתנין אתמן. אדם שבשעת אחד מארבעת העבודות בקורבן הוא חושב לאכל כחצי זית ולהקטיב כחצי זית כמובן למחר חוץ מזמנו. הקורבן כשר. למה? כי באכילה היה חצי זית ובהקטרה חצי זית. שאין אכילה והקטרה מצטרפים. אז בעצם למדנו פה שאין צירופי מחשבות. אומר הרב נוחנמי, אין כאן צירוף מחשבות. אז גם אין כאן הכשר של הקורבן. גם לגבי הכשרת הקורבן אין אין צירוף כי הוא חשב על לאוכליו כחצי זית. שחתו שתתכפר בו חצי חבורתו. יש חבורה שלמה. הוא רצה שתתכפר. הוא חשב רק על חצי חבורה. על החצי השני הוא לא חשב. הגמרא למעלה בעמוד הקודם דיקה שזה כשר. כאן רב יונה פוסל למה נעשה כמדפיס כפרת אלו לאלו כפרת כל המינויים רק לאלו החלקיים אז מאחר שלא נתפרש שלא נתכפר לאלו שהם לא מנויים אז גם לא נתכפר לאלו הם מנויים והקורבן פסול רבי יוסא אמר כשר כשר למי כשר לאלה שהוא חשב עליהם זה היה כשהם למדו פסחים במחזור הראשון במחזור זורת עניין כשחזרו עוד פעם ללמוד פסחים חזר ברבי יוסי והסכים שזה הסכים שזה פסול אמר לרב פנחס לא כן אפן רבי כשר לא לימדת אותנו שזה כשר אמר לי מה הכבי גבך כמסמרה זה קבוע אצלך כמו מסמר שאני לא יכול לחזור בי ככה למדתי פעם קודמת עכשיו אני חוזר בי שחטו קודם לחצות פסול לאחר חצות מיד כשר קודם לתמיד כשר ותני כן מה למדנו בברייטה יכול אם קדם פסח לתמיד הכוונה של בן הארבעים לא יאוחר התמיד הכוונה נגיד שכבר אי אפשר להקריב תמיד ותמיד שיבוא אחרי זה יהיה פסול לא תמוד לומר בפרשת התמיד כתוב תעשה בין הארבים את תעשה ריבה שלפעמים גם שלא שמים אותו לא עושים אותו במצב שלה לכתחילה שלו אלא אחרי הפסח הוא כשר אמר רבי יבון מתניתאה אמרה שהפסח עצמו כשר זה מוכרח מהמשנה מוכח מהמשנה שהתמיד שיבוא אחריו הוא כשר. למה? כי מתניתה אמרה שהפסח עצמו כשר. פסח שהקדימו אותו לתמיד הוא כשר. אם תאמר שהתמיד שיעשו אותו אחרי הפסח הוא תמיד פסול, אז אז זה לא נחשב שהפסח הקדים לתמיד. אז כמי שלא קדמו, למה אתה צריך לספר לי שהפסח כשר? מוכח מכאן שגם התמיד כשר. אומרת הגמרא תמן תמר בברייטה כתוב שצריכים להקריב דם תמיד וגם איבריו הם שניהם קודמים לקורבן הפסח והפסח לקטורת והקטורת לטבת הנרות וכאן אצלנו אמרת שאם הוא שחט את התמיד לפני הפסח שיהיה אחד ממרץ בדמו כדי שקודם כל יזרקו את דם התמיד ואחר כך מיע לדם הפסח לא אמרת שקודם כל יזרקו את הדמיד את דם התמיד וגם את אמוריו. מה החילוק בין המשנה לברייתא? אמר רבי לה כאן בחי הברייתה עוסקת שקורבן הפסח עוד לא נשחט הוא חי. אז לכן מקריבים את דם התמיד וגם אתה את עבריו את האיברים של ה של עולת התמיד. אחרי זה תשחוט את הפסח. אבל כאן אצלנו במשנה מדובר שהפסח כבר שחוט. אז לכן קודם כל זורקים את דם התמיד ומיד את דם הפסח. רק אחר כך נעלה את איברי התמיד. הלכה ד' אומרת המשנה, השוחט את הפסח על החמץ. יש לו חמץ בבית. הגמרא תברר למי יש חמץ? לאחד בבני החבורה או לשוחט בעצמו. עובר ולא תעשה. רבי יהודה אומר גם מי ששוחט את קורבן התמיד של בן הארבים ויש לו חמץ בבית הוא גם עובר ולא תעשה. רב שמעון אומר הפסח ב-14 אם עשו אותו לשמו ויש לו חמץ בבית הוא חייב. אבל אם עשו אותו שלא לשמור שזה בעצם קורבן פסח פסול אז הוא פטור כי הקורבן נפסל הוא שאר כל הזבוחים בין לשמן בין שלא לשמן פטור אין איסור ביד לשחוט זבח אחר כשיש לו חמץ זה ביד ובמועד אז ככה אם הוא מקריב את הפסח לשמו שבעצם זה פסח פסול אז הוא פטור מהאיסור של חמץ בבית וש שלא לשמור, שפסח שלא לשמור במועד זה פסח כשר כי הוא נהיה שלמים אז הוא חייב. זאת אומרת מחדש לנו כאן רב שמעון שגם במועד יש איסור לא לשחוט על חמץ ולא רק את הפסח שלו לשמו שהוא שלמים, אלא שאר כל הזבוחים בין לשמן בין שלא לשמן. כיוון שהם כשרים הוא חייב בלו יש לו חמץ בבית. חוץ מן החטאת ששחט שלו לשמע שעה זה קורבן פסול. אז לכן הוא לא עובר בלה. אומרת הגמרא, מנין לשוחט פסח על החמץ שהוא עובר בלא תעשה. תמוד לומר לא תשחט על חמץ דם זבחי. אין לי אלא השוחט. אז זורק מנין. תמוד לומר לא על חמץ דם. כך כלול בפסוק. אמר רב שמואל ברבי יצחק, ממה שאמרת לי שהוא מתחייב על הזריקה. אז זה מוכיח שהאדם אמרה שהפסח עצמו נשאר כשר. למרות שכשהוא שחט אותו היה לו חמץ בבית והוא חייב על זה מלכות. הפסח כשר. ולכן אם הוא יבוא גם יזרוק את הדם הוא עוד פעם יעבור עליו אבל אם הפסח כבר נפסל למה הוא עובר עליו כשהוא זורק את הדם זה כבר דם של קורבן פסול אמר רבי יוסא אין לך ראיה תיפטר שנתמלה לו חמץ בין שחיטה לזריקה רק אז הזדמן לו חמץ או שהיה איזה אחד שוחט כשהוא היה לו חמץ וזורק לא היה או זה שוחט אדם שאין לו חמץ בבית הוא שחט והקורבן כשר ואחר כך זרק מישהו שיש לו חמץ בבית ואז הוא לוקה הוא יש לו לו תנחזקיה הוא דרש ככה לא תשחט על חמץ דם זבחי התורה קראת אותו זבחי זאת אומרת שזה נשאר כשר עד כאן דף
לצפיה בתכנים נוספים: