העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף סג עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף סג עמוד א

[מוזיקה] פסוחים דף סג השיעור מתחיל בעזרת השם ארבע שורות אחרונות של הדף הקודם תניה למדנו במשנה אדם ששחט את קורבן הפסח לשם ארילים ולשי מולין יש בחבורה כמה מולים כמה ארילים והוא חשב על שניהם לא משנה אם הוא חשב קודם על המולים אחר כך להריילים למעשה הוא שחט לשם שניהם זה כשר כאן הברייסה מחלקת איזה מהם הוא הזכיר ראשון כמו שנראה בהמשך רשי מביא כמו שנראה בגימורה כל מקום שלמדנו כאן מחשובה בקודשים הכוונה לדיבור הוא אומר אני שוחט למולים הוא אומר אני שוחט להריילים אומרת הברייסה תניה אחרים אומרים כידוע שהחירים זה כינוי לרב מאיר הקדים מולים להרימקושרו אם הוא הקדים הוא שחט למולים ולרילים כושר אבל אם הוא הקדים הריים למולים פוסל מה ההבדל מה ישני מולים להרילים דכושר דכול לבן כדי לפסול ולקה כמו שלמדנו בדף הקודם דורשים זאת מזויס שדווקא כל האור לפוסלת כל שאינו לא יחלו פוסל הרימונקול לבנה ולק למעשה הוא התכוון לשניהם מה זה משנה את מי יגדים לאמאים נאמר כוסברחירים אינו לשחיטה אלו בסוף וכדרו עדיין היא מחליקס הגמורה כאן מאוד מקצרת רשי מביא כאן באריכות סוג בזבוכים ישנה מחלוקס ידועה האם ישנו לשחיטה התחיל בעד סוף או ישנו לשחיטה רק בסוף מה הכוונה מיסה השחיטה זה הרי מעשה של שחיטת רוב שני סימני הבאמה כונה ובושת השאלה אם מתייחסים לכל השחיטה מתחילתה והצופה כאבוידה בקודשים שצריך לשחוט אותם ולעניין דברים אחרים גם נוגע או לא כל מה שאתה חותך בהתחלה זה רק הכנה השחיטה זה החיתוך האחרון של רוי וסימונים זו השחיטה עכשיו כך ישנם מחלייקס שלמדנו לפני כמה דפים בין רב מאיר לרב יוסי הזכרנו את זה לפני כמה דפים האם שרישן או בגמר דבורס לעניין מה הם נחלקו אחד שזה נוגע הם נחלקו לעניין אדם שאומר על בהמה הריזו תמורסלו תמורה שלומים רב מאיר אומר תפוסל שרישן היא רק תמור הסוילו רבי יויס אומר אב בגמר דבורבודם נדפס וממילא היא גם תמורסלו וגם תמורה שלומים צריך לחכות עד שהיא תקבל מום ואז נמכור אותה ובדמי חצי יוביא אוילו בדמי חצי יוביא שלומים עכשיו נחלקו שם הבאי ורובה בספק שהיה מה יהיה הדין כשהוא אומר בפירוש חציו אוילו וחצי שלו מים האם בזה רב מאיר מודה כר לכתחילה אמר רק חצי אוילו או לא גם בזה הוא אומר תפוסלו שרישן וברגע שאמר חצי אוילו אז חצי נהיה אוילו והקדושה מתפשטת בכל הקובן ככה דים בקודשים וזה רק אוילו לא מתייחסים לחצי השלמים נחלקו שם הבאי ורובה ורובה אומר עדיין מחלוקס גם בזה רמיר אומר כולו אוילו עכשיו יש שמה נידון שלם כמו שרשי מביא כאן באריכות שלפי זה יוצא שרובה בהכרח צריך לפרש שרב מאיר סובר שישנו לשחיטר רק בסוף. ממילא גם כאן נפרש את דברי אחרים שזה רב מאיר לפי זה שהשחיטה היא רק בסוף ובסוף אין זמן להתכוון שתי כוונות אז רק הכוונה הראשונה הייתה בשעת השחיטה הכוונה השנייה כבר הייתה אחרי אילכוך גדים מולים להרילים כשהוא שחט אז ברגע האחרון הוא התחיל הוא התחיל לומר למולין ולהרילים מולין חילה כי אתה מחשוב את הדיבור של המולין הוא אמר בשעה שהוא שחט הריילים לא יחילה כי אתה הריילים הוא הזכיר רק אחרי שהוא גמר ולכן זה כשר אבל גדם הריילים למולין אז מה הוא הספיק לומר ברגע האחרון של השחיטה רק את הריילים אז הריילים חיל מול לאחלה ממילא זה שחיט רק להריילים לכן זה פסול האם כך נפרש את דברי החירים אומר בלוי לאי לאכוסברחירים ישנו לשחיטם מתחיל ועד סוף כמו שהב אומר שם בזבוכים ואוכ במסכינן כגון שגומר בלי בלתרבו כמו שהזכרנו כל מחשבה בקודשים זה דווקא בדיבור והוא הוא חשב שאני רוצה לשחוט בין למולים בין לארילים אבל בפה הוא הוציא רק אחד והוא יציא בפיב להריילים ולא יספיק לאמה למולין עד שניג מראש חיטה בערילים זאת אומרת כך הוא התחיל עם המולים והוא גמר הריילים אז זה כשר כי הוא הספיק לומר רק מולים מה שאם כן גדים הרלילים למולים הוא הספיק לומר רק הרלים ואת המולים הוא כבר אמר אחרי השחיטה ובהופליגה דרמר סובר בענם פי ולי בוישובים למעשה בפה הוא חשב לומר הוא בלב הוא חשב לומר בין למולים בין הרלים המה שהוא הספיק לומר בפה בשעת השחיטה זה רק הריילים ולכן זה פסול ורבונוסב רבינפי ולי בישובים ולכון שהוא אמר בשס השחיטה רק מוילים אבל הוא רצה לומר גם הריים הוא לא הספיק ולכן זה לא פוסל את הקורבן שואלת הגמורה וכוסוב מיר לא בנם פי ולי בישוב טובים ורומינו למדנו סתם משנה וסתם משנה זה רב מאיר המזכה ואין לא ימר על פירות שהם תרומה ואומר הוא טעה בלשונו ואמר מייסר או שהוא התכוו מייסר ובטעות והוא אמר תרומה אוי הוא רצה לנדור שהני נכנס לבי זה והוא אמר לו זה בטעות אמר לא לבית הזה אלא לבית הזה או הוא רצה לנדור שאיןנה לזה לאדם זה וזה והוא אמר לזה בטעות הוא פלט לאדם אחר לא יאומר כלום עד שיהיו פי וליישוב אז אי אפשר לפרש שהחירים סוברים שלא צריך פיול בושובים אלמר הבעיה ראשה שלמדנו שקדי מולים להרין כושר דאומר סימן רישן למולים יש הרי שני סימנים כונב ובישת ושעה שהוא שחט את הסימן הראשון הוא אמר אני מתכוון למולים בלבד וסימן שיני אף להריילים הוא מוסיף גם למולים וגם לריילים דבסימן שיני נמ פסיכבי מולים הסימן הראשון רק למולין הסימן השני גם למולין וגם לריילים לכן אין סיבה לפסול כי אין כאן רקילים בלבד סיפדמר הוא התחיל גדים הריילים למולים זאת אומרת שאמר סימן ראשון לרק לריים סימן שני הוא מוסיף גם לרילים וגם למולים דבסימן רישן בעצמו אופסיכא מעורב בו מולין רק הרינים עכשיו רב מאיר שזה החירים ומשנתנו זה חכומים נחלקו לתימום לשיטתם ורב מאיר לטעמי דאומר מפגלי מחצימתיר ורבונ לטעמוד דמר אין מפגלי מחצי מהתיר יש מחלוקס לעניין פיגול פיגול זאת אומרת שאדם חושב שהוא יאכל את הקורבן מחוץ לזמן זה פוסל את הקורבן מי שאוכל לחקר חייב קורס אז מה יהיה הדין שהוא פיגל רק בחצי מתיר מה הכוונה כדי להתיר את שיור המינחו באכילה צריך להקטיר את הכומץ מהמנחו שמורידים את הסולת מהמנחה וגם את הלבוינו של המנחו שניהם ביחד מתירים את שיור המנחו הקטרת רת שניהם הוא חשב שיאכל את השיריים הכהן שהקטיר הוא חשב שאת השיריים הוא יאכל חוץ לזמנוי רק בשעת הקטרת הקומץ או רק בשעת הקטרת הלבוינו לפי רב מאיר חל על זה פיגל אפילו שהוא פיגל רק בחצי מטיר לפי חכמים לא עד שהוא לא יחשוב בין בקימץ ובין בלבוינו הוא לא יהיה פיגל כי פיגל צריך בכל המעטיר גם כאן זו המחלוקס רמר סובר מפגל מחצי מעט ובסימן אחד מהשחיטש זה חצי מתיר הוא חשב רק לרעילים לכן הקורבן פסול לפי חכומים של משנתינו אי מפגלים אחד סימטר לשיטתם כמו שמסוברים שם בזבוכים ממילא קם כאן מכיוון שבסימן השני הוא התכוון בי למולים בי להריילים הסימן הראשון בלבד הוא חשב רק להריילים אין מחשוב פוסלת בחצי מתיר וקורבן הפסח כשר אומרת המשנה השויחטס הפסח על החומץ בשעה שיש לו חמץ אובר בלוסס כמו שכתוב בתורה לאסישחת על חומיץ דם זבחי אבל מביאים תוספס מה תוספתה שהקורבן כשר הוא כשר לאכילה יוצאים בו דחו כי לאישון הכוסב לעקב רק הוא עובר בלויסס הוא לוק מלקס רבי יהודו אומר עף הטומד גם קורבן התומד של דניסן הוא דורש מפסוק כמו שנראה בדף הבא גם עליו חייבים מי ששחט על החומץ רבי שמעון מרשיטה שלישית הוא אומר כך ביד ניסן חייבים רק על קורבן הפסח אבל בכל הפסח בכל חולמו את פסח אז חייבים על כל הקורבנות מלבד שעוברים על בלועי בלימוצה גם עוברים על שחיטת כל קורבן שהוא בכל חג הפסח הוא דורשת מפסוקים כמו שנראה בדף הבא אז הוא אומר כך הפסח בערב אוסר אם הוא שחט אותו לשמוע לשם פסח חייב אם הוא שחט אותו שלא יה לשמוע יפוטו למה רב שמל שיטוסרי רב שמן סובר בכל הש"ס וכמה מקומות בש"ס שחיטו שאינו ראו שחיטה שלא מתירה את ה את הבשר באכילה אינה קרויה שחיטה זה נוגע לעניין כיסוי אדם לייסבז בנוי לעניין הרבה דינים אז גם כאן ברגע שהוא שחט את הקור פסח שלא לשמוי הוא פסול כמו שהזכרנו כבר אז שחיטה שנרויו אז אינשמה שחיטה והוא לא עבר על הסי שחטל חומץ דם זיפחי והוא פטור ושר כל הזבוכים שהוא שחט אותם ביהודה לדניסן ויש לו חמץ בין לשמון ובין שלא לשמון פוטו כביניסן חייבים רק על קורבן פסח ובמויד בתוך החג אם הוא שחט את הקורבן פסח לשמוי פטר כי קורבן פסח בשמוס שונו הוא פסול ממילא שוב שחיטה שנרושחיטה אם הוא שחט את הקורבן הפסח בכל הממוצ שלו לשמו לשם שלומים חייב כו כשר וכל קורבן ששוחטים אותו בפסח על חומץ חייבים הוא שר כל הזבוכים בין לשמון הוא שחט אותם במועיד בין שלא יה לישמון חייב כפ אפילו שלא לשמון הם כשרים כמו שהזכרנו המשנה הראשונה בזבוכים כל הזבוכים שנזבחו שלא לשמון כשרין חוץ מן הפסח והחטוס לכן באמת חוץ מן החטוס ששוכטו שלא לשמו שהיא פסולה כמו שכתוב במשנה הראשונה בזבוכים כי דורשים מחטוס היא שאם שחטו אותה שלא לשמו היא פסולה אז זה שוב שחיטו שאינו ראו ולא חייבים על Да.
לצפיה בתכנים נוספים: