העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף יד עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף יד עמוד א

[מוזיקה] פסוחים דף יד השיעור מתחיל בעזרת השם במשנה כאן אנחנו מתחילים סוגיס רבי חנינס גן הקינים הסוגיה הידועה העוסקת בדין טומה ותהרה והקשר לכאן הוא כמו שנראה במשנה לעניין שריפס תרומס חומץ בערב פסח כידוע יש כמה וכמה כמה דרגות בטומא. הדרגה הכי גבוהה זה מת הוא אביס הטומא. אדם או כלי שנוגע במת אז הוא יורה דרגה הוא אב הטומאה. כמו כן שאר מקורות הטומא חוץ ממת כמו שרץ, נבלילה, זהב וכיוצא בהם הם אב הטומא. אדם או כלילים שנוגעים באב הטומא נהים רישן לטומאה. רישן לא יכול לטמות אודום וכילים מדוייסה. רק או יחלימו מאשקים או יחלמו מאשקים והם ניים שיני עכשיו שיני לתמות שלישי יכול רק תרומה חול לא יכולים להיות דרגסטומ של שלישי הם נוגעים בשיני הם לא נטמאים אבל תרומה היא נוגעת בשיני היא נטמת קוראים לה תרומו פסולו ולא טמיו כי למעשה תרומה רביעי כבר לא יכול להיות תרומה זה רק עד שלישי אז היא תרומה פסולה ולא טמאה כי לא מטמת תרומה אחרת קודשים אין הם נטמעים גם משלישי להיות רביעי לטומאה אומרת המשנה רבי חנינס גן הכוינים אומר הוא מעיד ואומר מימיהם של קוינים כל שנות הכוינים לאנמנעו מליסרופס בוסר בשר קודשים שניתמו בולד הטומ ולד זה כמו בן הוא נגע באב אז הוא נהיה ולד אם הבוסר שניתמו באב הטומ למשל הוא נגע בשרץ אף אף על פי שמוסיפין טומל טומסו כיוון שממילא הוא טמא אין איסור להוסיף על טומתו והגימור מיד תקשה איזה תוספת טומ יש לי כאן אם הבשר נגע בולד הטומ שהוא רישן אז מה הבשר שיני אתה שורף אותו ביחד עם בשר שנקמע באבטומ שהוא רישן אז מה הוא יכול להפוך שוב את הבשר לשיני אז זה שיני ושיני איזה תוספת יש כאן נראה בגמורה אוסיף רבי עקיבא ואומר מימי של כוהנים לא נמנעו מלהדליקס השמן שנפסל בטבול יו בנר שניתמו בתוממס רשי בומד בז אומר אפילו רב עקיבא לא הזכיר בדבריו שמדובר בשמן של תרומה אין אפשרות לפרש שמדבר בשמן של קודשים למשל של מנוכס כי שמן של קודשים שנטמע צריך לשרוף אותו ואסור ליהנות בשעת שריפתו אבל שמן של תרומה שנטמע אסור לאכול אותו אבל מותר קויין להנות ממנו בשעת שריפתו כגון להדליק בו נר זו מפסוק כתוב משמרס תרומויסוי הקדוש ברוך הוא אומר אני נותן לקיים שתי תרומות תרומותה הוירו גם לאכילה תרומות מיו להנאה אז לא נמנעו מלדליק את השמן שנפסל בטבול יו טבול יום הכוונה לאדם שנטמע וכבר טבל במקווה אז הוא כבר נטהר אבל עד ערב שמש הוא נקרא טבול יוים שלעניין קודשים ותרומה הוא עדיין טמא יש לו דרגס טומה של שיני ואם הוא נוגע בשמן הוא של תרומה השמן הופך להיות שלישי אז מותר לקחת את השמן שהוא שלישי להכניס להכניס אותו לתוך נר שניתמו בתוםמס ולכאורה הנר הזה מה הוא אם הטוממס הוא אב אז הנר הוא ריש עכשיו אני שם בו שמן שהוא שלישי אף על פי שמוסיף טומלטומוסו שמעכשיו השמן יהיה שיני אפילו שאסור לטמא תרומו זה הכל שהתרום טהורה אם התרומה במילתה מותר להוסיף תוספת אומר רבי מאיר מדבריהם מדברי התנועים פשטס דבר התנועים של משנתנו נראה שתי דרכים בגימור מדבריהם לומדנו שסורפן תרומותה הוירו עם התמיו בפסח צריך לשרוף בזמן הביאור בערב פסח חומץ ויש לו תרומה של חומץ ויש לו תרומה טהורה ויש לו תרומה טמאה מותר לשרוף אותם ביחד אפילו שהוא מטמא את התרומה כי ממילא היא עומדת יפה אומר רבי יוסי אינו היא מידו אתה לא יכול ללמוד בדברי התנועי כמו שהגמורת תבאר את דברי רבי יוסי מוסיף רבי יוסי נכון שנחלקו התנועים לעניין שריפסטרומה אבל לא בתורה בטמיו ומועידים רב לזר ורבי יהושע עוד ממט נראה מה הם חולקים אבל הם מודעים שסורפין זו לעצמו וזו לעצמו את התרומות טמאו לעצמה ואת התרומות טוירו לעצמה משרפים אותם בערב פסח לא ביחד על מה נחלקו רבי יהושע ורבעזור על התלויו ועל התמיו לאדם יש חמץ תרומו טמיו ודאי ותרומו תלו מה זה תלו ספק טמאה ספק לא טמאה היא תלויה ועומדת אבל עכשיו בערב פסח היא חמץ חייבים לשרוף אותה שרב לזר אומר אפילו שהיא תלויה בכל זאת אסור לטמות אותה טומודית ולכן תסורב זו לעצמו וזו לעצמו התלויה בעצמה והתמאה בעצמה רבי ישוע אומר שורפים את שתי אין כאחס שואל את הגמורה מה שהזכרנו מקודם מרדי בוס שניתמו בולד הטומ אם הולד הוא רישן והוא נגע בבשר מי ושני כי סוריף לכשהוא שורף את הבשר הזה בהדי בוס שניתמו בהתומה אז הבשר הוא רישון כי הוא נגע בהב הבשר הריש נוגע בשיני מה הוא עושה אותו שוב פעם שיני מיוה שיני שיני ושיניו מה מוסיף טומל טומוסיקה אומר רב יהודה אורכם מה שהמשנה אומרת בוסו שניתמו בולדתום הכוונה בולד ולדסקינן הוא נגע בשיני דאבלי הבשר הזה שלישי עכשיו אני שורף אותו ביחד עם בשר שהוא רישן וכוסבר שלישי מותר לסוי סוישני כי ממילא הוא טמא שואלת הגמורה עדיין קשה איזה תוספת אומ יש כאן ואין אוי מטמא אויכל אחר אוי מטמא משקין לא אוי לתניה יאכל י אויכל מתם אויכל תלמוד לאמר כתוב בשמוננו שרוצים שמטמים אחרי מיטתם וחיותן מים על זרע אוכל כדי שיקבל טומ צריך להיות מוך של הקבל טומאה הוא נרתב ממים או שער שיבו משקים אחקר ונופל מנבלוסם של אשרות אולוב תומי הוא ההוא מיותר ההוא מיותר למעט הוא טומי הזרע הזה טמא ואין אויס כיוצב טומאה אם הוא נגע באוכל אחר בדומה לו הוא לא טמא כי אין אויכל מתמיכל ממילא איזה תוספת טומי יש כאן ממשיכה הגמורה באמת יש בזה שלוש שיטות אוניכה להבי דאמר לא ישונו שאין אויכל מתם אויכל אלו בחולין אבל בתרומה וקודשים אויסקיוצב ורא שמביא שהוא לומד זאת מנבואס חגי שנראה בעזרת השם בדף יז אז לפי הבהיה מובן כי בוסר קודשים כן מטמא בוסר קודשים אחר ולר דבר דונמי לאישנו שאינו מכלין ותרומ אבל בקודשים בן שפל כמה מדובר בקודשים לשיטה השלישית לרבשמר דומה מיקרו המקרא שממה הוא שאינוכל מקרו מול דיברכוסוב לא ישנה חולין לא ישנה תרומה לא ישנה קודשים ונבועס חגי זה רק מדרבונו שכבר נתקן לפני זמן חגי מהקלמר מה איזה תוספת יש כאן אונה גמורי אוכסינדי כמשקים בוס הבשר הזה שניתמו באבטומ נגע בשרץ למשל היה רטוב עם משקין אז יש לי כאן בשר שהוא רישן ויש לי כאן משקים שהם רישן ועדיין המשקינה על הבשר עכשיו אני בא לשרוף את הבשר הרטוב ביחד עם הבשר שהוא שלישי המשקים שהם רישן הם מטמים את הבשר השלישי להיות שיני דקת מחמס משקין שואל את הגמור יוכה נמצא שעיקר חוסר מן הסיפיו מה שנינו איבוסר שניתמו באבטומה אם הבוסר הוא משקין מבוא אלי כי זה העיקר אלו חוזרת הגמורה ואומרת נהידנוכל מתיכל מדויסה מדרבונו מיו מתמה ובאמת כל התוספת שרבי חנינא מוסיף שמותר להוסיף טומה על הבשר שבמיל טמא הכוונה לתוספת מדרבונון עד עכשיו הבשר הוא שלישי עכשיו הוא נהפך להיות שיני מדרבונון כ הוא נגע בבשר שהוא רישן מדרבו אוכל מטכל ل
לצפיה בתכנים נוספים: