העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף עח עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף עח עמוד א

עירובין דף חס השיעור מתחיל בעזרת השם שורה אחרונה של הדף הקודם ואומר רב נחמן בברבואה הוא ממשיך להביא אופנים איך אפשר למעט גובה של כותל כמו שלמדנו בסוגיה הקודמת כדי שנאמר שהראש הכותל א תשמישו בנחת לחצר וממילא הבטל החצר של הצידו אז אמרנו שברגע שהוא ממט את הגובה אין גוי ועשורו כך הוא ממעט אומר רב נחמן בשם רבי ברבואה זיז היוצ מן לד יש זיז כזה כזה מדף שיוצא מהכותל שיש בו רוחב ד על ד' והניח או לובסולם כלשהו מיטוי. זאת אומרת למדנו בשיעור הקודם שכדי למעט את הכותל צריך שהמיו תהיה בתוויך שלאיש תפוכי מהקרקע כי אם זה עומד באוויר זה לא יכול למעט את הגובה של הכותל. אז הזיז הזה אפילו שהוא עומד בגובה באמצע הכותל יותר משלא ישטפוכי מהקרקע אבל הוא העמיד סולם כדי שמהסולם יוכלו לעלות על הזיז. אז אפילו שהסולם עצמו אי אפשר להשתמש בו כדי למעט את גובה הכותל. כסולם עצמו אין בו רוחב רבותפוכים אבל כמו שלמדנו נהיה ניצטע בו כיוון שהסולם מתחבר להזיז וכמו שרשי אומר כמו שלמדנו בשיעור הקודם מדובר שבי מדרגה למדרגה של הסולם וכן בין הקרקע למדרגה הראשונה יש פחות משלושה תפוחים אז זה לא עובד זה הכל כאילו יחידה אחת יש כאן יחידה אחת שמתחילה ברוחב פחות מארבות תפוחים אבל בסוף היא נהית ברוחב ארבות תפוחים ומי יעזיז עד ראש הקודש פחות מסורת תפוחים זה מי ולא לא מורון אלא דאוסלי כשהוא המיד את הסולם השעין אותו על הזיז אפשר לעלות מהסולם אל הזיז אבל לא יסבעדי אבל אם ישעין את הסולם על הכותל ליד הזיז הוא לא עשה כלום אבל בסך הכל הרחיב את הזיז אבל עדיין זה עומד באוויר אי אפשר לחבר ביניהם ממילא נשאר כאן רק רוחב של ארבותפכים ויותר כולל הסולם אבל באוויר ולכן זה לא מועיל ואומר רב נחמן אמר בברבואה קויסל תשע אוסו עם כל גובה הכותל זה 19 תפוחים צור זיז איך עוד לאטירוי כי ברגע ש הוא שם את הזיז באמצע וכמובן עם סולם כדי להגיע אל הזיז אפילו שהסולם אין בו רוחב הבא תפוחים אבל הזיז יש ברוחב הבוחים אז מה יש לנו ב-19 יש מאזיז ולמטה פחות מעשורת תפוחים מאזיז עד ראש הכותל פחות מעשורת תפוחים ממילא זה נחשב כפתח אל ראש הכותל אבל קויסל 20 צריך שני זיזים לאטירוי כי צריך שיהיה שלא יהיה כאן גובה רצוף של עשור תפוחי מהכותל ממילא יש לי כאן 20 אם יש אשים רק זיז אחד יהיה 10 תפוחים מתחתיו 10 תפוחים מעליו זה לא מועיל לכלום אברגע שיש שתי זיזים אז הוא שם זיז אחד באמצע תפוחים התחתונים א זיז אחד באמצע בעשור תפוחים העליונים אז אין כאן אסור או תפוחים רצופים ממילא זה ממיט את הכותל אומר רב חיזדבו שהמיד זה שלא יה כנגד זה אם הוא המיד את הזיזים אחד מעל השני אז לא יכול לשים כאן סולם כדי לחבר כדי לעלות אל הזיז אז זה לא שווה כלום צריך שהזיזים יהיו אחד ליד השני ואז הוא שם סולם אפילו כלשהו לעלות אל הזיז הראשון ומהאזיז הראשון אל הזיז העליון הוא גם שם סולם וכך הוא מועיל למיט את הכותל דרך אגב למדנו על מי כותל מביאה הגמורה לעניין מיעוט שטח אומר אבונה עמוד ברשות רבים באמצע רשות רבים יש עמוד גובו יעשורו ורכב רבו אז ברגע שיש לו את המידות האלו של אסורות תפוך עם גובה ארבו על ארבו רוחב אז רשוס היוחיד ממי לא אדם שזורק כמו שהוסרבים מלעבר העמוד חייב כי הוא הוציא שסרב שסיוחד אבל אם היה יהיה ונועצב יוס כלשהו ונעץ יתד מסמר כלשהו מיטוי אין כאן שטח של ארבעו על ארבע תפוחים כי חלק מהשטח יש כאן את היתד יש כאן רק כמעט ארבו על ארבו אז אין כאן שושיוחד זה נהיה מוק פטור ברגע שאין לו ארבו על ארבו אפילו שהוא גוי ועשור זה מוקטור ומותר להעביר משם לא שסוס רבים משם לאשוכי זה מוקמטו אומר הבא דברוה ובגובו יש לו אישו הבא עבורו בדמתר רבי אף על פי שאין גובה שלוש הם נחלקו בדעס רבונה רבאדבר אומר דווקא שם יש בו גובה שלושות פורחים אז הוא נפרד מכל השטח הנותר אז אין כאן ארבעו על ארבו אבל אם אין בו גובה שלא ישטפוכים אז הוא כמו לובוד הוא נחשב כחלק מהשטח הבעיה ברוב אומרים לא אפילו שהמסמר פחות משלו ישטפו אפילו שהוא כלשהו זה גם אם אתה השטח מהתם אלוהי משתמש לה כי למעשה השטח של המסמר אי אפשר להשתמש בו אז אין כאן שטח של ארבו על הרבו כך אומר רב הונה ושתי ידעות בדעת רב הונה רבש אמר הוא חולק על רב הונה אפילו שגוביה שלו אישו אפילו שיש כאן מסמר אפילו שהוא גובה שלו אישו זה לא ממט את השטח מהתימ אפשר דטליה בימדה כל השטח של ארבו על ארבו ראוי לשימוש השטח של המסמר הוא יכול לתלוט עליו משהו שער השטח מניחים עליו אז יש כאן שטח של הרב על הרבו שמשתמש אותו סוג שימושים אומר לרבחברי דורו ולרבא שהוא שואל אותו אם אתה אומר שמסמ יש לי שאלה עבורך מי לא כולו בסיסמרו כל העמוד הוא מילה מלא יתדות כאן מה תאמר הוא לא יוכל להשתמש יכול לטלוט על כל הטדות משהו אבל בין היתדות יש כאן שטח לא מנוצל אז אין כאן שטח של ארבו על הרבו אומר לי ענה לו רבה שלו ישמיע לו עוד דומר רבי יוחנון ורבי יוחנון מדייק זאת ממשנה בשבס כמו שרשי מביא בואירוליוסו מצטרף לעשור כשיש בור שהוא עמוק אסור תפוך עם רוחב ארבו על ארבו זה רשו היוכיד עכשיו מה יהיה אדם חפר בור נניח תישו תפוכים אבל חוליוסו את העפר שהוציא הוא שם סביבות הבור בגובה של טפח אז יש לי כאן בור וחוליה בור טישו וחוליה אחד יש לי כאן 10 תפוח עם עומק וזה נחשב לרשוס היוחיד כמו כן עניין הרוחב הוא לא חפר ארבו על הרבו הוא חפר שלו איש על שלו אישו אבל החוליה הקיר שהוא בנה סביב הבור מהעפר יש בו רוחב של טפח ביחד יש כאן ארבעו על ארבו הם מצטרף וכל הבור הואשוס היוחיד והמאי או לא משתמש לי הוא לא יכול להשתמש בגג שיש כאן הרבו על הרבו כי יש כאן טפח ושלוש תפוח עם חלל הוא לא יכול להניח כאן דברים אלו מה יש סלחמ למה למה זה נחשב לרש היוחיד דמחמידו משתמש יכול לקחת אבן או איזה פלטה ולשים זאת על הבור והכולי וכך להשתמש בשטח של ארבעו על ארבו ולכן אפילו שהוא לא שם זאת זה נחשב שיש כאן שטח של ארבו על ארבו וכל הבור הוא רשוכיל אורכן מעל ההתדות הוא יכול דמנחמידה יכול לשים איזה דף או לפרוס כאן איזה בגד הוא משתמש בשטח של הרבו על הרבו לכן אפילו לפני שהוא שם את הדף או את ה את הבגד זה נחשב שיש כאן שטח של ארבו על הרבו וזה אז רשוכי נשאר הגמרא חוזרת לעניין כותל שבין שתי חצרות אומר רבי יהודה אומר שמואל קויס לעשור אדם שרוצה לחבר את שתי החצרות שיש כותל ביניהם אז רוצה להניח סולם מכאן וסולם מכאן כמו שאמרנו וכז נחשב לפתרח משתי החצרות ואפשר להרב עירוב חצרס משותף אז אם הכותל גבוה יעשור התפוחים צורך סולם ארבו סולטירו הסולם צריך להיות בגובה לפחות 14 תפוחים למה כדי לעלות על סולם בנחת צריך שהוא יעמוד בוד עקום ממילא צריך שיערב בו תפו אם יכנס לתוך החצר ואז מה ישאר גובה של עשור 14 פ זה עשור או זה יגיע לראש הכותל מעשה הראשון מתקשים עד עכשיו למדנו זיזטבו סולם לא צריך שיגיע לראש הכותל מספיק שהוא ממעט מראש הסולם עד ראש הכותל אין עשורתפורכים אז נחשב לפתח אז יש כמה דרכים בראשונים אחת הדרכים רבי נומיר הראש מביא שעד עכשיו דיברנו כדי למעט את ראש הכותל כדי שהתבטל אל החצר של הצידו ולא אל החצר שבצד השני. כי החצר שבצידו הוא תשמי שבנחס. לזה מספיק שעושים איזה מיעוט שמראש המיוט עד ראש הכותל אין עשורת פוחים. כאן מדברים כמו שאמרנו כדי לחבר בין שני חצרות שיהיה פתח ביניהם. כדי שיהיה פתח בין שני חצרות צריך הסולם להגיע עד ראש הכותל. רב יוסף אמר אפילו 13 משהו גם מספיק. למה? כי ברגע שהוא מרחיק את הסולם הוא מעמיד אותו טוב הרבות פורחים אז לאיפה הוא מגיע? 13 משהו פחות הרבה נשאר פחות מטפח מראש הסולם עד ראש הכותל זה לא פער של פחות מטפח לא נחשב הבעיה אמר אפילו 11 אוסרו משהו כי ברגע שמעמיד אותו במרחק של ארבות פוחים 11 משהו פחות ארבו אז זה שבע ומשהו מה נשאר פחות משלתפוכים זה כמו לובוד אז זה נחשב גם שמתחבר לראש הכותן רב הונה ברידר רבי ישע אמר אפילו שבעו הוא משהו למה הוא סובר כמו שרב הרב מביא עכשיו שסולם אפשר להעמיד אותו אפילו בזקיפה סולם זקוף גם נחשב כפתח אז אפשר להעמיד אותו זקוף לכותל ואז הוא יגיע פחות משלטפוכים לקותל אז הוא סובר גם כמו הבעיה שאומרים לא בוד וזה נחשב כפתח אומר רב סולום זו קוף ממעט גימורה יש לי את זה בקבול רבו יסי ולא ידע מהתמה הרי אין אי אפשר לעלות זה לא נוח לעלות על זה אומר שמואל ולא יודע אבא כך הוא קרא לרב טמה דמדס מדהצטרג למדנו בשיעור הקודם זה הייתה קבלה בידם כנראה מדורות קודמים שהצטבע שעל גבי הצטבע ויש למעלה רוח של הרבה תפוחים אפילו שלא נוח לעלות מהעליונה מהתחתונה לעליונה כי זה אחת מעל השנייה בכל זאת זה ממט אז גם כאן סולם גם שהוא זקוב וקשה לעלות עליו הוא נחשב כפתח אומר רבי אומר רבי חיא למד בשיעור הקודם כדי למעט כותל צריך להניח דבר שהוא לא ניטל בשבת אבל דבר שניטל בשבת הוא לא מבט את הכותל כי הוא יכול כל רגע להיעלה מכאן ושם למדנו שלו דווקא שהוא לא ניטל כי הוא מוקצה אלא גם אם הוא לא ניטל כי הוא כבד בדרך כלל לא מזיזים אותם מהמקום זה גם נחשב כדובש ניטל ממילא אומר הפחי את קולים שבבובל אומר רש"י פסקי תקלים גזעים של דקל שבבובל שהיניחום סמוך לכותל למעתו אינון צריך עם כבר לא צריך לקבוע אותם בקרקע אפילו שהם רואים לי ישיבה אז הם לא מוקצה אפילו אכ מיתמ כבי דון כויטון בגלל שהם כבדים יודעים אין אדם בא ונולם אז הם נחשבים כקבועים כאן ורב יוסף אמר רבי יש סול שבבובל היו כבדים אינון צריך קבע מהקבדון קובטון אומרת הגמור מנדומסולומויס כל שקנטקולים שהם היו כנראה יותר כבדים מסולמות ומנדומת קולים אבל סולומס לא כי אותם כן מטלטלים מדי פעם [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: