הדף היומי מסכת עבודה זרה דף ל
הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
הדף היומי מסכת עבודה זרה דף ל
[מוזיקה] דזורה דף ל מתחילים בסיעתא דשמיא סוף דף קודם שורה 13 מלמטה בנקודתיים למדנו במשנה והחומץ שלא יבדק רחובים שהיום מתחילוס היין אז הוא אסור בנוהם טמאה גמור פשיטה משום דאח מצפוקה לאיסורה הרי האיסור חל עליו בהודו יין וכיה עולה בדעתינו שאחרי שהיין מחמיץ פוקע ממנו האיסור שהיה עליו והוא נהיה מותר בענוי אומר הבעשה נכון עצם דברי המשנה אין בהם חידוש רק המשנה כתבה זאת כדי לדקדק מכך או עושה להשמוני לדייק שדווקא השם התחילוס יין ולכן כבר נאסר באודו יין וגם אחר כך שהוא מחמיץ הוא נשאר באיסורו אבל חומץ כשלעצמו הם אינם מנסכים ונפקמינה מכך חומץ שלונו ביד ככ שהובקד בידו אין צורך חוסם בתוך חו סום כמו שנראה לאלון לגבי יין מספיק חותם אחד כיוון אם מישהו מינסורכה מה תחשוש שהגוי ניסך את החומץ לא ימנסכה כמו שראינו במשנה שהם לא מנסכים חומץ ואם מישהו מחלופה מה תחשוש שהגוי רצה להחליף את החומץ של היהודי בחומץ שלו שהוא פחות משובח כי אם נקר חוסם לתורך ומזייף מספיק חותם אחד שהגוי לא יתרח לפתוח לסתור את חותמו של ישראל להחליף את החומץ ולעשות חותם אחר מזויף לכן זה מספיק מה שאין כן ביין שרו לניסוך אז נראה לאלון שלדעסחוים צריך חוסם את חוסום אומר רבי אלוהי הגמרא מביאה דין דומה שנינו בבריסה יין מבושול שלאבד כרחובים שיומתחילוס יין רק אחר כך בשלו זאת אוסור דהיינו אם זה היה יין שאינו מבושל ביד בית ככובים ובישל זאת אוס בנו משום תחילתו לפני בישולו צמ שוב הגמור רבשיטה משום דיב שלפוקה ליסורה הרי בעודו היה יין חי היה אסור אז ודאי שאחרי בישולו לא הותר אומר הבא אוסלהשמונן דווקא שהגוי בשלו שהוא כבר נאסר קודם לו כן אבל אם ישראל בישל יין בהתר עכשיו יין ובוש שלונו שהופקד בידו דכחובים אין צורחם בטר חוסם אם מישהו מנסור מה תחשור חושב שהגוי ניסך את היין המבושל לא עם מנסחה כמו שואים בברייסה דווקא שום התחילוס היין אבל מבושל הם לא מנסחים ואם מישהו מכלופה כדי לשתות הוא רצה להחליף ביין ש של היסול יותר משובח כיב ככו סומך עוד לא תורך ומזיף תונ רבונון יין בבושול והלונטיס זה משקה עוד מעט נראה שמוארב בזה יין שלא הבדק רחוב עם אסורין כר מתחילתו זה היה יין האיסור לא פוקע אחרי שמבשלים או אחרי שמערבים בעוד מוצרים אלונטס כברסו זה לא היה יין מתחילה ביד הגוי אלא הוא קנה מישראל אלונטיס מוכנה מותרס בהנוה כולו מנסך זאת רש"י אומר מותרס בנוה משמע שבשתייה זה כן אסור מסביר הרשש משום סתם יינו מתראה אם באמת זה של הישראל אז לא אוסרים ואיזו לונטיס כדתניה צריך לתקן זובריסה כדתניה גבי טבס אויסין הנומלים מותר לייצר הנומלי בשבת כי זו שתייה אבן אויסין אלונטיס כי זה מוצר ששותים לרפואה להצטנן אחרי שיוצאים מבסמר חץ רפואה אסורה בשבת ואיזו נומלין ואיזויה לונטיס הנומלין זו תערובת של יין ודבש ופלפלין הלונטיס זה יין יושון או מים צלולין והפר סמואל רשי מסביר שמים צלולים זה שנשבו ועמדו בכלי יום או יומיים כדי שכל הפסולת תשקע למטה ואחר כך גם שופים את העליונים בנחת ומסננת גם העליונים מסננים עם הקצת סול ש נשארה בהם התערובת הזו משמשת דעבדל במסוסה כמו שדיברנו להתקרר מחום בית המרחץ אזו רפואה שאסור להכין אותה ואסור לשתות זאת בשבת מביא הגמור רבי ורב יוסף דאמר טרביו יין מוזוג בזמנם מזגו את היין החזק רשי מביא שני שליש מים וש שליש יין אין בו משום גילוי חז"ל גזרו לא לשתות יין מים ועוד שיתגלו שמה נחש מזה והוא הטיל בזה את ארסו וזה שישתה את היין המגולה הוא ינזק מהארס אבל יין מזוג אין בה משום גילוי כנחש לא שותה כזה יין יין מבושל אין בו משום ניסוך כי אויבדבדזור לא מנסכים יין מבושל בוילו יין מבושל יש בו משום גילוי או אין ב משום גילוי נחשים שותים מזה או לא תור שמע עיד רבי יין כבר ורידי על יין וושול שהמים בו משום גילויים מספרת הגמור רבי יניא בר שמואל חולש וחלה עוד לגבי נכנסו אליו רבי שמואל בן זירוד ורבונו וחומים לשיעולים לשאול בשלמה לבקר חולים ישבו שם בביקור החולים יס ובקו בוילו ישבו והסתפקו יין מבושול יש בה משום גילוי או יהן בה משום גילוי אומר לו רבי שמואל בן זירוד אוכי אומר רב שמ בן לוקיש משום שגבר רבי בשם אדם גדול ומנו מי האדם הגדול רב חיה יין מבושול אין בו משום גילוי אומר לי ניסמוך אפשר לסמוך על ממ רזו מחולר ינא בר שמואל שהוא היה חולה אז הוא הרא להם אולי ועל צבורי עשה תנועה בגופו אתם יכולים לסמוך עליי יין בבושול אפשר לשתות אפילו שהיה מגולה מספרת הגמורה שמואל ואבלט ואבלט היה גוי אבו יאספה הם ישבו עיסו לקמי הביאו לפניהם חם מר מבשלה יין מבושל משכיודי אבת ידע שאם הוא יגע ביין שמואל יוכל לשתות זאת אז הוא משח את ידו אמר למואל אתה לא צריך למשוך את ידך הרי יאמרו יין מבושול אין בוא מישום יין נסך אומר רש"י ושמינמכדה שתי מותר ולא רק בהנוה אומר הרשש כי כאן היין לא היה שייך לגוי אז אין כאן גזירה סתם יינו רק משום נסך ממש זה אין במבושול לאל דיבר באופן ששייך לגוי אז איסור סתם יינום נשאר לאסור בשתייה מספרת הגמורה אמס רבי חיא שפחתו של רבי חיא גלויה לו ההוא חם בבשלה היה לו יין מבושל שהתגלה אסלק לקמדר חירשאלה אותו האם אפשר לשתות את היין אומר לו הרי יאמרו יין מבושול אין בוא משום גילויים שם עדרבה דברה השמר דברוה איגללי חמר מזיגה היה לו יין מזוג במים והוא התגלה הוא שאל את רבה דבר האם אפשר לשתות את היין אומר ליר יאמרו יין מוזוג אין בוא משום גילוי אומר רב פופה לא יאמורון אלו דמוז כתובה שזה מזוג בהרבה מים כמו שאמרנו שני שליש מים אבל מוזג ולא מוזג אין ברבה מים שוסה הנחה שותה מיין כזה ויש בו משם גילוי שואלת הגמרא מוזיג ולא מוזיג מי שוסי והורה בברבונה אביוזל בערבה הוא הפליג בספינה בנוקית חמר בעדי היה לו איתו יין וחזיה להוא חיביה דצור ועושה הוא ראה נחש שמבקע במים הוא סוחה במים והוא מתקרב כדי לשתות מהיין אומר לאמר רבי לשם עי למשרט שלו סמי איןדין תשמא את העיניים של הנחש דהיינו תראה לו דבר שיקוץ ביין הזה ונתפטר ממנו מה הוא עשה השמ שלו שוקלקו למיה הוא נטל מעט מים שודבי והוא הוא הכני זאת ליין. הנחש ראה שמערבים קצת מים ביין וסור לחוירה הסתובב לאחוריו. אז רואים שאפילו אם מוזגים את היין בקצת מים, הנחש כבר לא רוצה לשתות אותו. אונה גמורים. החייה על יין חי בלי שום טיפת יין מים מוסר נפשי. הנחש מוסר את נפשו למות שהוא בא לשתות זאת לעיני אנשים. הרי היה כאן אנשים שראו אותו בא לשתות. המזיגה ברגע שמוזגים אפילו עם קצת מים לא ימוסה נפשי ולכן כשהיו כאן אנשים ששמרו על היין לא היה חשש לכן הוא הסתובב באמת אבל כשאנחנו מדברים על יין מגולה שהיה מגולה כזה זמן שלא ראוב יכול נחש לצאת מתחת הכלי ולשתות ממנו אז אם זה מזוג בהרבה מים אז אין חשש הוא לא שותה מהיין כזה אבל אם זה מזוג רק במעט מים הוא כן שותה ולכן אמרנו שאם זה מזוג בקצת מים וזה המגולה אסור לשתותו שואלת הגמור והמזיג אלוהים נפשי לשתות בעיני בני אדם ו רבי יני אבאבורה רבי ינה היה במקום שנקרא אחבורה ואמר לו שהמעשה אלוהים רבי ינרבר הד באחבורה אבוכושו חמר מזיגה הם ישבו ושתו יין מזוג פושלו חמרה בקובה נשאר להם קצת יין בחבית וצורינו בפרונקה הם לקחו כיסוי של בגד וקשרו זאת על פי החבית וחזיה ואז הוא ראה להור חיביה לנחש דשוק מי ורומה בקובה הנחש רצה לשתות מהיין שבחבית אבל החבית הייתה מחוסה עם בגד אז מה הוא עשה הנחש לקח מים והשליך לתוך החבית המים עברו דרך הבד ומילו את החבית ככה עשה עוד ועוד עדמולה בקובה עד שהחבית נמלאה כולה במים וסוליקח רילוי פרונקשוסה ואז היין עם המים שמעורבים בו עלה על גדותיו ויצא מחוץ לפרונק מחוץ לבגד והנחה שתה מהיין אז רואים שאפילו שזה מזוג הוא מוסר את נפשו לשתות אפילו בעוד אנשים מסתכלים עליו אונה גמורה אמרה דמוזגו שוסה יין שהוא מזג בעצמו אז הוא מסר את נפשו לשתות יין זה כאן הוא מזג הנחש הוא הכניס את המים דמזיג אחרי הנה שאחרים מזגו לא יש כשאחרים רואים אותו אומר הבשה ואיתי מרב משיה פרו כסכנתה אנחנו עוסקים בדבר שיש בו חשש סכנה אתה בא לתרץ ולהסתור ראיות שאנחנו מביאים אנחנו מביאים ראיות שהנחש שותה גם יין מזוג אתה רץ תלוי מי מזג אי אפשר לסמוך על כאלה תירוצים כשמדובר בדבר שיש בו חשבש סכנה אלא ודאי לא משנה מי מזג וכמה מזגו בכל מקרים אסור לשתות יין מזוג שהיה מגולה אומר גם רוב פוסק ח כך אלחסה יין מוזוג יש בו משום גילוי כי נחש עלול לשתות מזה ויש ב משום יין נסך כי מנסכים זאת לבזורה יין מבושול אין בו משום גילוי כי נחשים לא שותים ממנו ואין משום יין נסך כי לא מנסכים בתו לבדזור מספר את הגמור שמעי השמש המשרד הרב חלקי ברטובי גלי ההוקיסטה דמיה כיסטה זה שם מידת יין שתה בעיר המידה הזו של מים התגלתה ובני גבו אבל היא ישן ליד מים אלו עושה לגבי דרב חלקי ברובי לשאול האם מותר לשתות את המים אומר להרי יאמרו איס יושן עליהם האדם אפילו שהוא ישן הוא מטיל מורה לנחש אז הנחש לא הולך למסור את נפשו לשתות את המים כשורה האדם לידו מה שראינו שהוא מוסר את נפשו זה רק לי יין לא על מים אז כיוון שישן תריד המים אין חשש אבענמ בימומה א בליל בלילה שחשוך לאי יש חשש הנחש שותה גם אם יש אדם לידו ולאי מסיים את הגמור אלו לא כך לא ישנה בוממה ולא ישנה בלילה איסיו שנן עליהם לא אמרינן ואם לא היה אדם ער שראה שהנחש לא שותה מזה צריך לחשוש שהנחש שתה אפילו שאדם ישן היה ליד המים או היין במה גמורה את הנהגתם של רב ושמואל גרסה ראשונה כך רב לא ישוס לא שתה מים מבואה מבית גוימר לאזהירה בגילוי אין לו זהירים בגילוי אז יכול להיות שהמים האלה היו מגולים מבער מלסה מבית אלמנה ישראלית שוסה אפילו שנשים לא פקיעות בהלכות גילוי אומר סיר חדבר נקיתה היא בוודאי נוהגת מנהגי בעלה שהוא כבר הרגיל אותה בחייו שצריך להקפיד לא לגלות משקים זו הייתה הנהגתו של הרב שמואל שוסמים במלסה הוא נהג להפך מבית אלמנה הוא לא שתה מים אומר לסו אםדגבר מכס מים כיוון שאין לבעל אין להמת גבר עליה אז היא לא מכסה את המים לא מקפידה על כך העבול מבואש עושה מבית גוי הוא כן שתה למה נידה גילוי לקו דם לא מקפידים על גילוי מנקרוס קו דל נקיות גם הכוים מקפידים אז הם מכסים את המים שלא תיפול בהם פסולת מה שאין כן אלמנה לא מקפידה זו גרסה אחת היא כדאמרי לפי הגרסה צה שנייה אין הבדל בהנהגתו של רב רק בהגתו של שמואל רביש מים ברמו אבס שורסה כמו שדיברנו שמואל לאשמ לארמ ולא בר מלסה כי הם לא מקפידים על גילוי אומר רבי שב לוי שישסין ואין ב משום גילוי כנחש לא אוהב ינות ואילו אין חד מר מוסק חד תלכפה מן יין חזק דמצרזיקה מרוב חוזקו הוא מבקע את הנודות שמלאים את הים בנוד הנוד מתבקע רש"י אומר אין טעמו טוב ומתוק אלא כחומץ מתוך חוזקו אין אח שותהו מר זה ירנקה זרה ומר מוסויקחוליה זה הנביאים שהשמש יגדה עליהם הם מידיים מתוקים היין הזה לא אגון רב חומה מסנה לשלושת ינות אלו לילויה שזה ינות משובחים אבל למעשה רשי אומר שהוא לא חולק ללוכה גם הוא סובר שעל אף שהם משובחים הנחש לא אוהב אותם אז הוא פירט כך חד חמרו פלפלים הוא חריף מחמד שמכניסים לתוכו פלפלים סימונים מאר אף סינוסין רשי אומר לישנבל בלז מין צמח מוסיק מי ברג רשי אומר שברג בפרסית זה משובח משקה משובח אבל נחשי ינות האלו לכן אין בהם משום גילוי אומר שם בלוקיש קרינה זה יין מתוק חליה אין בה משום גילוי מה קרינה אומר הבור חמר חליה יין מתוק דאוסה באסיה שמגיע מהמקום אסיה אומר רובה ובמקום שם באסיה יש בו משום גילו מתחמר מדינו כיוון שזה היין שרגילים שם אז גם הנחשים שם רגילים ביין כזה רק עם קומינו שמגיע כזה יין הנחשים לא שותים ממנו אומר רובה אי חמר דעקרים יין שהתחיל להחמיץ עדיין לא חומץ גמור את לא סיומה בשלושת הימים הראשונים יש בו משום גילוי או משום יין נסך כנחשים שותים וגם מנסכים כזה יין מכאל אחריכי שלושה ימים זה כבר מקולקל הרבה אין בו משום גילוי כנחשים כותים מזה ואין בה משום י נסך כמובן אם זה הגיע ליד גוי אחרי שלושה ימים ונרד אמרה אפילו לבוס לוסךש משום גילויזמנין מקרש לפעמים הנחש כן ש מזה תו רבוננו יין טוסס אבא משום גילוי מיץ ענבים עד שהוא מחמיץ עד שהוא נעשה יין הוא תוסס הנחש לא שוטאים ממנו וקמוציסוסי ג יומי מה שסחתו את היין השכלים קרשן אומר רשי טרוב בכלי ושחוק ויין או מים נתונים בו בה משום גילוי כנחשים לא שותים מזה ובני גוי לא נהגו בן ניסו ולאמור שנהגו בני גוי לו אלו דלזבוה שלא מורה באיזה חומץ אבל ברוך למי גרבו החומץ מתגרה ונלחם בחיקן של נחשים ואין שותים בו ממנו קותח הבבלי זה תערובת חזק הוא כחומץ רשי מביא מגמור פסוכים זה מורכב מפת מאופשת נסיו ודכלווה אין בו משום גילו נכשים לא שוטלים מזה ובני גוי לא נהגו בו יסרו אומר בנשי איז בניקורה אם יש שמה מקום שמנוכר כן מקום נשיכת הנחש חיישינה שהוא כן נשך מזה והוא הטיל שם את הרסו אומר כי ברא שמר שמואל מי טיף טיף אם יש חבית יין שנוטף ממנה ויש כלי תחתיו שהיין נוטף לתוך הכלי וזה עושה כל נטיפות אין בו משם גילוי אומר רבשב ודאוב טיף לדי טף טיף זה מטפטף את הדיר והטיפים רוטפות זו את זו תקופות הנחש שומע והוא פוחד שזה אדם ובורח אומר רב חיא ברשמר שמואל אפילו שלמדנו שתאנה אם היא מנוקרת אז חוששים שנחש ניקר בה ואסור לאכול אותה אבל פיתאנו אין בה משום גילוי כשתולשים אותה נעשה לה פה קצר במקום הוקצה מקום היה עוקץ לא חוששים ששם בדיוק הנחה שטיל את רסו כמן כדעת מי אמר זאת שמואל כעוד את קתני אתני רביזר אומר אוי לאדמנובים בלילו אפילו שלא יכול לבדוק אולי מנוקרות והנה חוישש משום שנאמר שו מפסו השם השם שומר את אלה שנוהגים כמו כולם אז גם פי תאינו אנשים לא מקפידים על כך אנשים אוכלים כאלו תאינים אז הקדוש ברוך הוא שומר עליהם אומר רב ספרים משם רבי יהושע דורמה רבי ישעמדרום שלוישו מיני ארסן של בוחור של נחש צעיר שקיה לפי שחזק ובכבד הוא שוקע בתוך המשקה לקרקאיתו של הכלי של בינוני נחש באמצע ימיו מפעפע הוא באמצע ושזו כן צף למעלה כ הוא כבר חלש שואלת הגמורה לממר דקמ דקושישכו חושחילה ככל שהנחש מזכין אז כוחו יותר חלש ואותניה שלושו בשונה משאר בעלי חיים כל זמן שמזכי גבור מתפסבן אלו דג נוח וחזיר אונה גמור כוסוף ככול ש מזכין אבל זריק הארץ שלו כבר נחלש הגמורים מהנפקמינה מה שאמרנו שיש לו סע סוגים של ברוך הוא שקן חסניה חובי שנסגלסו אף על פי ששוסמנו טישו אנשים ולא מיסו לא ישתמנו עשירי כי אולי הארץ שקע למטה אז הם שתוב מעל הארץ והוא כעת ישתה את הארץ והוא ימות מה ישראל ששוסמנו תישו ולא ימיסו ושוסיר מיס אומר ברמי זהו שקיה זה הנחש צעיר שהטיל בו את הרסו והארס שקע למטה וכן הוטיח שנסגלסו אומר רש"י מלפפון מילון בלז מה שאנחנו קוראים מילון יש מפרשים הבטיח מה שאנחנו קוראים וגסאי כשפותחים אותה לאכול קצת ועומדת מגולה אוכל נחש ממנה והיא רכה והרס שוקע בה אז גם בזה אף על פי שאוכלו מנות שבדלמיסו לא יכל מנושירי מיסו ואוכל מנות שבמיסו ואכל הסיר ומיס אומרב זהו שקיה אומר רש"י לכן שמינם הרב ספרטובה רבות שמענו מדבריו שאם יש כאן חבית או הבטיח שהתגלה הראשון לא ישתה שם הנחש זקן שתה שם וצף הארץ למעלה אמצעים לא ישתה שם הנחש בינוני היה ומפעפע באמצע שטות תשעה גם לא ישתה עשירי שם הבחור היה נחש וזה שוקע אותו הרב מים שנסגלו הרי זה לאיש פכם שוס רבים שמה יעבור שם אדם יחף ויעמוד הארז בין כשרי אצבעותה בין האצבעות וכיוון שנכנס מעט ונוקה בבשר שוב אין לו רפואה ולא ירביץ בהם את הבית להשכיב את האפר והאבק שלא יעלה פעם ליום היו מרצפות אז הטיזו מים אז שוב לא יעשו מים בגולים שמה ילך אחר כך יחף יכנס לבין אצבעות הארס ולא יגבל בןסתית מים אלו הוא מגבל בידיים יכול להיכנס בין האצבעות ולא יאשם לאי בהמתו ולא במסחרוי כמלולות למות מלתשכי שרב לחיים ולא ירחץ בהם פונו ורגל שם יש בהם ארס אחרי ממרים מוקים שיש סירטה מקום בגוף שיש בו סדק שארס יכול להתעכב שם הוא לא מיד נופל משם אז עלול להתעכב לנקוב את הבשר אוסו אסור לרחו שם אין סרטמותו שואלת הגמרא אחי רמנו את הנקמי את הנקמה גם אמר שאסור לחוץ רק פה ורגלוב וזה שם יש פתחים וסדקים בין אצבע לאצבע בתוך כף היד סדקים והאזן השפתיים אונה גמור כבני הוא גב היד הצד הנגדי לכף היד וגב הרגל שם אין סדקים ורום נדעפי פומיל יש על פנים על החייים העליונות ליד העיניים אז אין שם סדק לפי החירי מותר שם להתרחץ במים אלו מה שק לפי תנק עשו במים מגולים לרחוץ את כל הפנים כל הידיים וכל הרגליים אומר אמר לא ישק בהם לבסחי ואותני משקיע לבס עצמו לבמת חברו לא ישק מים מגולים לבהמתו כן אז שתירה בן אבריססנה הגמור כיתניה היא הבריסה השנייה לשונרה הוא רוצה להשקוט את המים לשונרה לחתול הוא יכול אם החתול שייך לו כי ארס לא מזיק לחתול כי הרי אמרו בפסוחים שהחתול אוכל נחשים אז ודאי שארס לא מזיק לו שואלת הגמורי יוחש מדובר בחתול דחברינמ אז למה של חברו הוא לא יכול להכיל להשקות מים אילו הרי זה לא מזיק עונה גמור דחברי כוחיש נכון שהחתול לא מת מארץ נחש אבל זה מכחיש אותו שואלת הגמרא עוד ידי נמקו חישבלתשכיס אונה הגמור עודבריה אחר כך החתול חוזר לעצמו חברי נמודבר אז מה הבעיה אונה הגמור זמני דבזבונה אולי בדיוק כעת חברו רוצה למכור את החתול או מהפסיד למיני הוא שתה מים אלו ואולי יש בהם ארס והחתול יחלש וכעת הוא לא יוכל למכור זאת עד שהוא יתחזק לכן לחתול של חברו אסור להשקות מים מגולים עד כאן דף Ed
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה







