הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לב

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לב

[מוזיקה] עובדזור דף לז מתחיל בסיעתא דשמיא סוף שורה שלישית מלמעלה ראינו במשנה בין הדברים שאם קנו זאת מגוי זה אסור בענוה וחרסריוני מה הדריוני אומר רבי יהודה אומר שמואל חרס של הדריונוס קיסר הדריוס קיסר חייליו לקחו את החרס הזה למלחמה ועל שמם נקרא חרס זה על שם הפטנט שהם המציאו מה היה? הם רצו ללכת למלחמה ושיהיה להם יין. קשה לקחת איתם יין. אז כאוסר הבדימר שכך היה. קרקע בסולו סו שלעובדו אודומלום. הלכו לקרקע שמעולם לא נעבדה אז כל כוחה קיים. בקרקע כזו שנותים כפנים אז היא מוציאה כפנים יין חזק מאוד. וככה עשו עובדו ונוטעו נתשם קרמים ואת היין שיצא מקרמים אלו ורומלי לחמרי. בגולפי חברי בכלי חרס חדשים שהם בולים הרבה ומיצלו לחם וכלי החרס הם בלעו הרבה יין בתוכם ומטברלו בחספה שברו זאת לחתיכות של חרס ודורו בדיו ונשו זאת החיילים עמם וכלי דמותו ככל בכל פעם שנעצרו תורלו הם שרו את חתיכות החרס במים והמים הם קלטו אתם היין שבלוע בחרס הזה וזה על שמם נקרא חרס אדיוני אז כיוון שזה בלוע מיין נסך כמובן שזה אוסר בנוה אומר בשעה בליבי זה כזה יין משובח היה ורישן שלונו יין משובח שלונו הוא באותה רמה כשלישי שלו אין כשהם שרו פעם ראשונה במים פעם שנייה במים אז היין שיצא היה משובח יותר מהיין הכי משובח שלנו רק כששרו פעם שלישית את אותו חת חתיכת חרס אז יצא יין שלא כזה משובח אלא כמו המשובח שלנו היא בואילו מסתפק את הגמורים ראינו במשנה שחרס אדריוני דהיינו חרס שבלוע הרבה ביין והוא קונה זאת מגוי זה אסור בענוה אז אסור בענוה היין שבתוכו לכאורה דהיינו למכור את החרס לגוי שרוצה להפליט ממנו את היין כמו שהם נהגו שם החיילים שאלה היא מה הוא לסמוך בו אנקרמיתו האם מותר להשתמש בחתיכות החרס האלו כדי לסמוך מיטה שמתנדנדת רוצים להכניס זה תחת הרגליים מה השאלה הכלל הוא כמו שנראה לאלון שישראל אסור שירצה בקיומו של יין נסך או שר תקרו בסבדזורי כאן זה רוצה בקיומו על ידי דבורחו הוא רוצה בקיומו של היין נסך אבל לא בשבילו לא שהוא צריך את היין כדי לסמוך את קרי המיטה הוא לא צריך את היין שבלוע אלא הוא צריך את החרס והחרס הוא בלוע מיין שורה האם כזה קיום שהוא רוצה רוצה בקיום של החרס הזה זה מותר כיוון שהוא לא רוצה את היין שבתוכו זה לא מעניין אותו או יו אסור שמה גם זה אסור כי למעשה הוא רוצה את החרס הזה שבלוע ביין נסך תושמה שנחלקו בזה המרואים דרב לוזו ורב ירחוון חד אוסר וחד שורי ויש גורסים כאן וכסמן דוסר מקשה הגמורה על זה שהתיר מיסוי למד בבריסה הדורין זה לגינים קטנים כלחביות קטנות ורג בויס זה חמתות מעור שלא יבדק חובים יין של ישראל קונוס בהן אוסרו בשתיה ומטר בנוהם זה כדס חכומן במשנה שעל תערובת בליה של יין נסך לא גזרו יסרנו רק איסור שתייה איד שמעון בן גודל לפני בנו ש רבון גמליאל על רבון גמליאל אביו ששוסה עמנו באקו היה יין של ישראל שכנסו אותו בכלי של אקום שהאקו משתמש לפני זה ביי נסך והוא התיר זאת אפילו בשתייה ובראשונים נאמרו כמה דרכים למה הוא התיר לפי שיטה זו ולא יהוידוולי ופשטס אף אחד לא יודע לו לא בנו שרמן גמליאל יודע שקר מתנהג אביו ולא שרחומים עוד מעט נראה ממשיכה ברייסה וזה הנוגע לעניינינו נוידוס שלא יבד חובים רב שם גמליאל לא משום רבי ישע בן כפוסי אוסו ססמן שתיכין נחמשתס הוא חולק על חכומים והוא סובר קדס רמר משנתינו שכיוון שזה בלוע מאי נסך אז אסור לא רק בשתייה אלא גם בהנוה אז מה רואים שלא רק שאסור להנות מהין שכנסו בתוכו אלא גם להשתמש בזה כשטיח דהיינו הוקף לחמור גם אסור ואוכ דרוצה בקיומו על ידי דבר אחר הוא לא צריך את היין שבלוע בנוידינויסו נדו אז קושיה למתיר והמרם מוסיף שאין לתרץ שרב שם גמליאל הרי אמרנו שהוא סובר כרב מאיר שיערך שבא בכלי הוא אסור בהנוה ולכן הוא אסר גם להשתמש בזה כשטיח מה שאם כן רב לוזו רבי יחד מהם זה שהתיר ויצא בקיומוי הוא סובר כדעס חומים שהיין מותר בהנוה אז ודאי שאפשר להשתמש בכלים מסביר המרם כל מה שדנו מה שהסתפקנו עם רוצה בקיומו על דברך מותר או אסור ואמרנו שנחלקו בזה אמירים הכל מדובר בדבר שעשו בהנואה כגון היין שבחרסדריוני כמו שנראה בהמשך הוא נחשב כיין בעין ואז ודאי שעשו בנוה כל מה שהתירו חכמים בנוי משנתינו כי זה רק בלי ולכן מזה הם נחלקו האם אפשר להשתמש גם באופן שהוא לא צריך את היין שבתוכו או לא מה אנחנו אנחנו רואים כאן בדבר רבי שמן גמליאל שאם באמת היין אסור בנוה אז גם אסור להשתמש בכלי שימושים אחרים שלא קשורים ליין ובנקודה זו לא חולקים על אף חכומים ממילא קשה על דעת המתיר בקשה הגמור בחזרה ולתעיימיך שזהו תעמו של רב שמן גמליאל שהוא אסר לעשות שטיחין לחמו משום שהוא נהנה זהרוצה בקיום על דוד דברחו אם כך למה הוא אמר נודות זאת אומרת שדווקא נודות ולא קנקנים קלקנים שלא בכחו ליצור למזבן שיהיה אסור למכור אותם לג גוי כי הוא רוצה בקיומו אפילו שלא מעניין אותי הבלוע מה ישנה נוידוס שהוא עשר בהנס מזה שטיחים או מה שני קנקנים אלו מרובה מה שרב שמן גמליאל אסר לעשות שטיחים מנוידה שלקום זה לא משום שרוצה בקיומו אלא גזיר שמוי בואו כן דוי דוי אם היהודי שתמש בזה כעוקף לחמורו אז הוא ישא עם החמור והשטיח ההוקף הוא מינות נוד של גוי שבלוע בזה הנסך ובדרך ליהודי יהיה נוד מלא ביין והוא יבקע הוא יוצא לתקן אותו ויתלנו אז הוא יקח את השטיח שמונח על החמור ויתפרנו על גבי נוידו יעשה מזה תליי ואז מה יקרה היין יין נסך שבולע בתוכו הוא יתן טעם ביין הכשר שבנו של הישראל והישראל לא ישים לב לכך והוא ישתה את היין לכן גזרו לסוף מזה שטיח ולכן באמת גזרו גזרו רק על נודות של אור שבזה שייך לגזור גזירה כזו מה שאין כן מקנקני חרס לא שייך שהוא יתפור זאת על הענות שלו לכן באמת לא גזרו אומרת הגמורה אם כך עכשיו הקושיה נהפכת ולמען דומרצה בקיום דברך הורוסו מה ישני קנקנים דשורו אפילו שהוא מוכר את הקנקנים לגוי ולא מעניין אותה היין אבל זה רוץ בקיום דדבר אונה גמור אומלוך הוא יאמר לך כל מה שדיברנו זה רק בחר סדריונים אוסם בקנקנים לס לאיסור בעיניים האיסור לא נמצא בעין היין נסר בלוע לא רואים אותו לכן לא אסרו באופן שהוא לא נהנה מהין עצמו ורוצה בקיום הוא רק על דברחה אוכמה שאנחנו דיברנו בחרסדיוני לאיסור בעיני האיסור כאילו נמצא באין כיוון שזה בולע הרבה כמו שדיברנו כל התהליך ולכן בזה אסור להנות ממנו אפילו להנאות אחרות שלא קשורות ליין. מה הזכרנו במרייסה? ששמעון בגודה העיד לפני בנו של רבן גמליאל על אביו שהוא שתה מיין שהכניסו לנות של גוי ולא יהוידו לו טמאה גמורה ברומיני במראה אחרת למדנו יין הבו ברוקבו של דכוים ישראל הכניס את יינו לנו של גוי עוסו בשתיה ומטר בנו היד שמעון בן גודו לפני בנו של רבן גמליאל על רבן גמליאל ששוס ממנו בכזה יין בעקו והידו לו זתירה לבריס הקודמת שכתוב לא יוידו אז נראה כאן שתי דרכים דרך ראשונה מי לא יהודו דקוםסם הבריסה הקודמת כל סיתוי כל החכום הם לאו אבל בנוי מודלי ממילא צריך לגרוז בבריסה השנייה והוי דולוי בלשון יחיד שבנו הודעה אבל שער החוים לא עוד בוייסמה באמת בשתי הבריסס הגרסה היא הוידו או לא יוידו רק מה גודו לחוד וגודו לחוד זה שני אנשים שונים אחד קוראים לו שמעון מגודו עם א' אחד שמגודו עם ע דהיינו הבריס הראשונה אומרת לנו שבתחילה הגיע אדם שקראו לו שמעון עם מגודו עם א' בסוף ולא קיבלו את העדות שלו על רב גמליאל שהגיע עוד אחד שנקרא שם בגודו עיין והועיד גם כך אז ראו כבר יש עוד עדות כזו אז קיבלו את עדותו מה ראינו בהמשך המשנה ואיריס לבובין גם הם אסורים בנו נו אם קונים אותם מגוי תו רבונון איזהו אויר לובוב כל שקורוע כנגד הלב שכן דרך אויבדחובים שמביאים קורבן לבדזורה והם קוראים מחיים את האור כדגד הלב ומוציאים את הלב של השור מחיים להקריב אותו לבדזורי אז תקרוס בדזור אסור להנות מכזה עור אז צריך שיהיה קרוע כנגד הלב וקודור נקב עגול כי כך הם עשו כמין הרובה ואז אם יש לוב קוררת דם יש עליו גלד שאדם נקרא שעוסו כי זה מראה לנו שמחים קרעו את האור כדי להוציא את הלב אבל אם האור נקי אינו לוכירד מותר אנחנו אומרים הפשיטו רק אחר כך התאווה בכור זה זה לא קשור לתקורי וסבזורי אומר אבונה לא ישונו שמנה לו קורא דם אז מותר אלא שלא ימולכו את האור אבל מולכוי אוסו אייל על זה דם רק מלחוי עבר אוסווי המלך העביר את הדם מרן בהמשך המשנה רשם גמליא אלוהים בזמן שהקרע שלו היא או גול אוסום כי זו הדרך שלא דבדזור שהם קוראים קרע הגול הוציא את הלב אבל אם זה מושוך זה ישר מוותר כי זה לא מנהג דודזורי אומר רב יוסף אומר רב יד שמואל הלוח כרבש מגמליאל שאם החור משוך מותר אומר להב תלמידו לרב יוסף רבו הלוחם מכלל דפליגה אתה מתכוון לומר שהלוחקם שם גמליאל כיחוים חולקים על לכן אתה צריך לפסוק כך או שאתה אתה מתכוון לומר שהלוח בשם גמליאל כי כולם סוברים כך ולמה הצעד שרב שמן גמליאל רק הוא סובר כבר חכוים חולקים עליו מה הסיבה לחלוק עליו מסבירים הראשונים כי שמח החוים חלקו וגזרו על קרע משוך או תוקר העגול אומר לי אומר לו רב יוסף מהנף כלוך מינו מה זה משנה לך אם חכוים נחלקו עליו או לא נחלקו ממילא הלכה כמותו אומר לי גמור גמור זמור תתי אתה רוצה שאני אלמד הלכה כמו איזשהו זמר בלי להביא מה שאני אומר בלי מטרה מה העניין לומר סתם הלכה כמותו אם אין חולקים עליו אני רוצה לדעת האם חולקים עליו וצריך לפרש הלכה כמותו או שמה אין חולקים עליו אז אין עניין לזמר סתם עלוך כרבי שמ גמליאל אז למס רבי יוסף לענה לו אבל הלוך למיסה כבר דיברנו שאין אףקמינה כי בכל מקרה הלוך קרבון גמליאל מה ראינו בהמשך המשנה בוסו הנכנס לבוא לסכובים גוי שנותל איתו בשר והוא הולך לביסה ודזורי והיהודי לוקח את זה ממנו לפני שהוא נכנס לוודזורי מותר הוא עדיין לא הקריב זאת לבדזורים אומרת הגמורה מן טונה שבשר של גוי שהגוי שחט אותו מותר בנוה אומר בחיבר רבי יחנון דלא יקר בלוזו שהוא אומר מסכת זכון קר בלוז רומר סתם מחשבס אויבת ככובים לבוד ככובים כל בהמה שהוא שוחט אפילו בביתו הוא שוחט לשם בדזורה אז כל בשר בשר אי אפשר לקנות אצלו שיהיה מותר בהנוה כי זה תקורי בסבדזורה משנתנו לא סוברת כמותו ולכן אם הבשר עדיין לא היה בביסדזורה לא צריך לחשוש שהוא תיקויבס מה ראינו והיויצה אם הוא יוצא מבס בדזור עם בשר אסור לקנות את הבשר אצלו זה אסור בנו מפני שהוא כזיב מיסים תמי אפשר דלקת קרוסידסחובים ודאי שהוא הקריב את הבשר ולכן זה אסור בנוה אומרת הגמורמני כדעת מי שנוהיה משנת נו ובראש משמע שהשאלה היא מי סובר שתקר בסדזורה אסורה בנוה רבי יהודה בן בסירי תן רב בסיר רואים מאוד מנין לתקרוס ככ מי שמת באויל מי שנמצא עם התקרוס תחת אותו גג אז הוא נטמע שנאמר כתוב בסוף פרשזסבולו כלל ישראל ויצומדו לבעל פר שהייתה עבדזורה והיוכלו זבחי מיסים אז הפסוק קורא לתיקו סבדזור זבחי מיסים מה ההקש למת מה מיסטם מ באויל אב תקרו סבסק חובים מתמ באויל אומר רשי שם מאותו מקור יודעים גם שתקרו בסבדזור סורה בנוה כמו שלמדים בסנדרין וזה תמו דברי רש"י כי זה לא רק בסנדרין לפני כמה דפים למדנו זאת ותומוס שום אריום למדים גזרושו ושום שוםגל רופו שמסוס בנוה אז גם תקו בסבדזורה אסור בנוה הראשונים טויספז ועוד רשונטיים על רש"י למה רק כאן הגמורה אומרת מה נרבנ בסעירי? הרי כבר מיד אחרי המשנה הגמור הביא שהאיסור של יין נלמד מזה שזה הוקש לזבח וזבחי מיסים גם אחר כך למדנו עוד דברים במשנה שאסורים בנוה משום תקרוס כמו אירוס לבובין למה בדיוק כאן הגמורה אומרת שזה כרבדם בסירה לכן טוייסס בדרך אחת ועוד רישינים חולקים על רש"י שוודאי שגם חכומים מודים ללימוד מזיבחמיסים שתיקרוסבזורה הוקש למת הוקשה למס שתקרוס אסורה בהנאה כמת כל המחלוק זה רבנו בסר לחומים זהים למדים משם גם שתיקס זור מתמו כמס וזה מה שהגמור דקה כאן לשון המשנה ויוצו כזיב מיסים מה הצורך היה לסיים אישו כזיב חמיסים זה בא לדקדק שזה כזיב חימסים שמטמא כמס על זה אמרו שמני רבי יהודה בסיר שסובר שלא רק שלמדים מזבחי שתקזור אסורה בהנה כמס אלא גם בתמו כמס עד כאן דף ד بيז
לצפיה בתכנים נוספים: