הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כט

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כט

[מוזיקה] דף חוף טס מתחילים בסיעתא דשמיא סוף דף קודם ארבע שורות מלמטה סוף השורה אומר רב יהודה ממשיכים בעניין רפואה אומר רב יהודה מי שיש לו אחת מאלה זיבורה נשחתו ציראה או ודחר זה סילוה נדחב קוץ בבשרו וסמתקלוג זה שדיברנו בשיעור הקודם שיש לו מוגלה ודכיבני יש לו כאב ביניים אוב ואוסלישתה יש לו קדחת חום כולו לכל אלו ביבנסנתה אם הוא נכנס למרחץ זה סקןו עוד הוא אומר חמו לחמו וסילקה לצינה רש"י גורס לזיקה חמו לחמו צנון יפה לכולי חמה וסילקה טרדין הם יפים לזיקה לשחפת שהיא צוננת וחילופה להפך סכנתה כהצנון מוסיף עליו קור טרדין מחממין חמים אל הקרבה וקריר לזיבורה מים חמים מרפים עקיצת הקרב מים קרים עקיצה דבורה וחילופה להפר זה סקנתה חמסילואה אדם שנכנס בבשרות צריך לשרוט את המכה בחמים אומר רש"י אמרנו לאל סילואה בבנסכנתה זה דווקא שהוא רווחץ את כל גופו זה סכנה אבל את המכה עצמה. אדרבה צריך לשרוט בחמים קרירה לחספניסה. אם יש לו סדקים בפנים אז מים קרים מועילים וחילוף סכנתה. אם הוא שם מים חמים לחספניסה או קרים לסילואה להפר זה סכנה. חלה חומץ זה טוב לסיבור אלא כזה דם ומונינה דגים קטנים אתעניסה. זאת אומרת אחרי הקזה דם טוב לשתות חומץ אחרי תענית טוב לאכול דגים קטנים וחילוף להפר דסקה תכלה וסיבורה אדם שמקיז דם כתפיים ואוכל תכלה זה שכליים סכנתה אישטה וסיבור סכנתא אדם שיש לו קדחת והוא עושה כזה דם זו סקן עבורו כמו כן כוי והנה כשאדם יש כאבים וסיבורה והוא מקיז דמו סכנתי שיני לדג דם אם הוא אכל ביום לפני הכז דגים אז זה יכול למחרת להכיס דם אותו דבר שאיני לדם דג אם הכיס דם היום אוכל דגים למחר אבל שליש לא סכנתא אחרי יומיים סכנה לאכול דגים תוון רבונון עמי כסדם לא יוכל אחרי כזתו ארבעת מאכלים אלו שראשי תיבות שלהם זה חגבש לא יחולוב ולאי גבינו ולאי בצולים ולאישים אם אוכל מאכלים אחרי הכזדם אומר הביה ניס רביעי סדחלה ורביעי דחמרי יביא רביעית חומז רביעית יין ונרבנו בדב יחד ונשתזות וכימפנה מי שאכל דברים אלו חגבש אחרי הכז דם ובא להתפנות מחוץ לעיר לא מפנה אלו למזרוכו של עיר שום דכושר ריכה דברים הללו יש להם ריח מעצועה והרוח מביאה תם לעיר אבל רוח מזרחית היא לא חזקה כמו שרשי מציין מקומות אחרים בשס אומר רבי שעבלי לוי מעלין אונקלי בשבס זה מסוכן מחללים שבת על כך מונקלי אומר רביבה סתום דליבה דופני הבשר שתחת הלב הוא טרפש לישחרי נראה שמה זה עיקר נוך שכנגד הלב שקוירי ניבלה הפעים שנכפף לצד פנים ומעכב את הנשימה אז מותר לעשות רפואה בשבת מה יעשו מה הרפואה מיסה קמונ קרויה כף אגרוף של קמון וניה זה מינתא וגן דעסב מר וציטרה שדרי אומר רש"י עבדת איזה אזוב אלו הדברים לליבה אם הוא צריך להתרפות לסתום דליבה שתי דברים אלו בחמר כשמורבים ביין וסמונך ויין ישמך לבב אנוש לבב טרפואה ללב זה יין יין שמורה בדברים אלו לרוכה אם יש לו שחפת מחמת רוח ישתה תרוב את זו במייה וסימונך ורוח אלוקים מרח אפס על פני המים מים מוזכרים עם רוח לקודה אישה יולדת שמצטננת על המשבר אז ישתה את הרוב את זו בשכרה וסימון מה שכתוב בתויר וחדו על שיכמו חדו זה דומה לקודה שיכמו שתאותיות הראשונות זה שנח זה דומה לשיח מביא הגמור רבחברו ושוכול כולבדוד הוא תחן את כל הדברים שהבאנו לאל ביחד ושוקלי מלא חומש אצבעוסי והוא נטל מלא חמש אצבעותה מלא דור ושוס לבושתה הזאת הבה שש שוכי כל אחד ואחד לחודי הוא תחן כל אחד מהמינים לחוד ושוקל מלא אצבו רבסי או מלא אצב סזוטרסי מלא אצבעה גדולה ומלא אצבע קטנה דהיינו הכמות שיכול לאחוז בזרת ואגודה יחד ואת זה הוא אכל לרפואה אומר רב פופה אנו אהבדי לכל אני עשיתי כל רפואות ולא התעסוי ולא התרפתי עד אומר להוות תי עד שאמר לישמעלי איס קוזחדתה תביא כלי קטן חדש ומל ימייה תמלא אותו מים ורומבי ותכניס בו טרד מלא כף דדוף שש דבש דולל בקווה שטלה בחצר הבית תחת הכוכבים ולמוכור אשתן מחרת תשתזות אבדכסית סי י שישור מרפס למרפוס רפואה וילן קרוב ותרודין ומי סיסין יבשו סיסין זה פול אומר רשי ולוקחים סיסים יבש שורים זאת במים זה מי סיסים את זה הוא שותה וקיבה סקבה של בהמה והרס רחם של בהמה וסרס הכובד טרפש דקבדה כל אלו מרפים את החולה ויש שמרים אבדוגים קטנים ואלו שדוגים קטנים מפרין מרבין כל גופ שלודם מצד שני אסור דבורים מחזיר נסכול לחוליו אם הוא אוכלז אחרי שהוא התרפא וחול יוי קושי עוד יותר מהפעם הראשונה אלוהן אוכל בשר שור או שהוא אוכל בשר שומן או שהוא אוכל בשר צלי בשר ציפורים ובייצלויו ושכליים ותגלהחס שמג מגלח את צערותיו ומרחץ זה לא טוב לחולה וגבינו וקובד וישר מים אף אגואיזים וישר מפקישין טו נדבר רבי שמואל לא מדליק שמון קישויין מפני שאין קושין לכל גופו של דום כחרובוס אבל כמו שהזכרנו בפרק ראשון זה דווקא קישוים גדולים מה ראינו במשנה ואין מסתפרין מהם בכל מקום כך סובר המיר אפילו אסור להסתפר ארץ על גוי לו להזיק לו רבונן ישראל ככוב במרו אז מותר לו ובכו מספר מישראל כי מי שהגיע לברס שמת כבר נבק ישראל פתחובים רוה במרה לראות ומספר אותו יפה באומנות ומותר איךדומה באיזה אופן מדובר אברוס רבים לא מולי מרו חומים שחוקים רב מאיר בשוס רבי מותר לא צריך מראה וי בושיוחיד כירועה מה תעזור לו המרה ה יכול להרוג אותו אונה הגמור אלו לו משוסיו וכני כמרו מסחז קודם חושוב הגוי רואה הוא מביא איתו מרה הוא צריך לספר שאני אספר אותו יפה זאת אומרת שהוא אדם חשוב אז מפחד להרוג אותו מפחד ממלכוס מספרת הגמרא רב חונה ברבי ביזנה אב מסתפם בבית כוחון בשבילי דנרדואה בשבילים שמובלים לנהרדוה מחוץ לעיר בשעה שהוא סיפר אותו אומר לי אמר לו הספר חונה חונה יוא כואך לזוגה יפה צברך לחתוך אותו אומר אמר רב חונ טיסלי מגיע לי דבר זה דעבר דרב מאיר שעשה להסתפר מהם בכל מקום בקשה הגמור דרבונ לא יבר אמדו רבו מתי תרוח בשורבים בשוכ מיומו אונה הגמור חונס אמר שבילדו כן דשיך רבים שעוברים ושבים שם תדיר כרשבים דומי חכו מותר אבל לפי רב מאיר אסור מה ראינו בבריסה בבית כוחו מסטרפה מישראל כי מי שהגיע לבליריסו שו בטסודוי כמו שכבר הזכרנו ליל היו מגדלים לבדזורה בלורית אבל לא מה שאנחנו קוראים בלורית בעברית אלא מה שקוראים קוקו מאחורה בעורף משאירים שם למשך שנה ואז מגלכים זאת לבדזורי אז שהיהודי מספר את כרחובים הוא צריך להניח מסביל בבלורית כי אם הוא ידי יהיק וישאיר לו רק את הבלורית אז הוא מתקן לבדזורי וכמה הוא צריך לשייר אומר רב מלכיו אומר דברה שלוישבס לכל רוח ורוח מסביב לבלורית לא יספר אותו היהודי בביאק את הגמורים יש בש"ס שני מירועים שיש להם שם דומה אחד נקרא רב מאל קיו והשני רב מאל קיוו ושניהם אמרו ממרס בשם רבדברו יחד זה שש ממרס שלוש אמר זה שלוש אמר זה אומר רבי חנינברידר אבי את הממרה של שפוד מסכס ביצה איך אפשר לטלטל שפוד שצלו בו ביום טב שפורחוזה מסכובה שהוא פוסק רב לזר וגומויס לגבי שתי שרות של גדל צריך שיהיה בהם גומות שלושתו רב מלכיו אמר זאת בשם רבדברוה שלושת הממות האחרות בלוירי שראינו כאן צריך להניח שלושה אצבעות איפה מקלה מה שראינו מסכת סמקס שאסור לאדם לתת את עפרמיקה לגבי מכתו כי זה נראה כקסבס קעקה איפר מקלה זה אפר קירה שקלוי ושרוף מאוד ושחור וזה נראה כקסיבובסקה הוא גבינו מה שנראה בהמשך שחז"ל עסרו גבינסום לפני שמחליקים פנו בשומ חזיר שלושת ממרס אילו אמר רב מליו בשם רבה דברה כך אמר רב חנינבריקה אבל אמר פופה הוא חולק הוא נותן כזה סימן מסניסן ומסניסה הממרס שהם מפרשות משנה אודרייסה את אלו אמר רב מלכיו שמיצה אלה שזה ממר בפני עצמו זה לא עולה על משנול ברייסה שלושתו אמר רב מלכיו וסמונה אומר רב פופה מסניסה מלכסה משנה הבריסה היא מלכה אפשר להקשות ממנה על המויר אמור לאחלוק עליה אז אלו אמר רב מלכיו רב מלכיו דומה לשם נקבה של מלכה מה היא בניו מה ההבדל מרב פופל רב חנינה היא כב בני שפוכוס שרב חנינא אומר שהממר ששפוכוס אמר רב מליו אבל לפי רב פופה הרי שפוכויס עולה על משני שהוא פוסק רב לזר שאפילו הכניסה לו אשתו מהשפוךס אז הוא קופה אותה לעשות לו בצמר הבעל כי שלא תשתעמם ותבוא לזנות תבוא לחטא אז לפי רב פופה רב מלקי אמר זאת כרי אומר שמה שמתייחס למשנבריסה אמר רב מלקיו אומר רשי בעצם יש עוד הבדל ביניהם שבמקום זה הוא מכניס איפה מל מקלה שלפי רב פופה אמר זאת רב מלכיו ולא כמו שרב חנינה אמר שרב מלכיו אמר זאת רק הגימורה מתייחסת היא גבני ישבוכוס לסימן שרב פופה אמר רב פופה אמר הסימן מסניסמלקסה לכן לפי הסימן הזה אז שפורחו צריך להוציא מהרשימה של המלכה להכניס לרשימה של הפופה אבל כנגד זה צריך להכניס את עומקלה ברשימה של רב מלכי יומרת המשנה אלו דבורם שלא הבדחובים אסורין ויסורון איסור הנוה היין סתם יינום של אקום גזרו על זה חכומים שיעשו בשתייה וגם עשו בנה נבר בתחלת הגמורים והחוימץ שלא יבדקחובים שהו מתחילוס יין הוא היה יין ביד הגוי אפילו אחר כך הוא מחמיץ הוא נשאר באיסורו להפוקה אם הגוי קנה חומץ מישראל הוא לא נאסר נוה כי כל הטעם זה שמה הוא ניסך זאת חומץ לא מנסך וחרס אדריוני נראה בגימורה זה מין חרס ששר אותה במים וכך יוצא היין שבלוע בו מלפני זה היה חבית של יין ועויריס לבובים דרכן היה לעשות לבדזורה שמביאים בהמה ומוצאים את הלב דרך הנקב אז אורות לבובים שיש נקב כנגד הלב זאת אומרת שזוחו בהמה זולבדזורה זה נאסר משוםזבחמיסים רב שם גמליאל בזמן שהקרע שלו היא או גול אוסור כי זה עושים דזור משוך אם הקרע משוך לא הגול מוטר עוד אומרת המשנה בוסור הנכנס לבד כוכבים ובדרך לבזורמותו כוא עדיין לא הוקרב והיוצא משם אוסו בנוק כי זה נעשה לתקרוס כנראה מפני שהוא כזב חמיסים דברי רבי עקיבא הוכין לטרפוס לטעות עבדזור הם הולכים למקום אבדזורה רשי אומר למרחוק האחור חמדנים למה דווקא מרחוק אוסו לוס ולאוסם אסור לסחור איתם אז רש"י מביא שתי טעמים שראינו אותם בעצם בתחילת המסכת אחת כי הוא ירוויח וילך להודות לבדזורה והישראל גורם לו שישמע על פיו שם בדזורה והוד שיתכן שהוא קונה דבר לתקרו וסבדזורה אבל הבואין אלה שחוזרים ממוקם בדזורה מותורן מותר לסחור איתם כי אין חששות אלו נוידוס אוכו עם נודות של אור וקנקם של חרס ויין של ישראל קונוס בואן אסורין ויסורון איסור הנוה דברי רב מיום אז רש"י אומר שמדובר שהישראל הכניס לשם יין לקיום מסביר הראש בעצם למה זה אסור כי היין הוא סופק בתוכו מוציא בליאות מהקנקן או מהנוד מיין גוי שהיה שם לפני זה אבל בעצם יין הוכר הוא צונן אז הוא לא בולע מהכלי אלא אם כן הוא שואה בו 24 שעות יש עוד שיטות אבל זה מה שרשי אומר אם הוא הכניס את היין לכלי לקיום כדי שיהיה שם זמן ארוך אז אפילו שהוא נמלך והוציא מיד גזרו שיער שיעסר בהנוהגזה משום יין ששיה שם זמן רב והוא כבר בלה הוציא את הבליאות מהיין הקודם ש התערב בתוכו ויש כאן את הרובס של יין נסך וככו אין איסורון איסור הנוה מסבירים הרשוינים ודאי שחכו מודים שתערובת של יין נסך היא גם עוסרת את כל היין אבל זה דווקא אם תערב ביין המותר ממשות של יין אסור אבל כאן שהתערב ביין הקשר של הישראל רק הבלייה של היין שנפלטה מהדפנות של הכלים אז אסרו רק בשתייה ולא בנוה עוד מחלוקס החרצנים והזגים הפסולת של הענבים הקליפות הגרעינים שלא יבדק רחובים אסורין ויסורון איסור הנוהם דבר מירחים להחין אם עדיין להכין דהינו כל 12 חודש ראשונים אסורין גם בנוה יב שילמוין אמוריוס שמן של דגים וגבינס בסונייקי זה שם של כפר שלב דכובים שני דברים אלו האסורין ויסורניסורנו שמה יראה בהם הגוי יין אבל דווקא גבינת ביתונייקי שאר גבינות מותרים בנוי נראה בגמורה דברי רבח אומרים אין ייסורון איסור הנוה גם גבינות של ביסונייקי וגם אוריס אין ייסורון יסורנו אבל באכילה הם עשורות הגבינות אומר רבי יהודה שואל רבי שמואלס רבי יהושע כשהוא מלכים בדרך אומר לו מפני מה אוסרו גבינו אויבד כחובים לפי חומים שהמסורות רק באכילה ולא בענד זאת אומרת שאין חשש על תערובת יין וגם אין לומר שהאיסור הוא שם הגבינה מחלב מותמיו כי כמו שנראה חלב במותמיו לא יכול להפוך לגבינה אומר לוי אמר לו רבי יהושע מפני שמעמידנו בקיבוש שנביא לו מעמידים מגבנים את הגבינה בחלב שמצתבר כששוחטים בהמה יש בקיבה גבינה שהיא שהיא חמוצה יש שמה חלף שהבהמה שתה וזה יש בזה אה תרכובת כזו שאפשר להעמיד בזה גבינה ממילא נבלה אסורה באכילה והקיבה של הנבלה היא העמיד את הגבינה אז גם הגבינה אסורה באכילה אומר לו אם זה נחשב כנבלה אז הרי לא חלק מהנבלה זה חלב שהבהמה שתתה בחייה ונמצאת כעת בכיבה של הנבלה אם כך אומר לבל קיבס אוילו חמור מקיבס נבלה אוילו הרי הסורה בענוה מי שנהנה מבשר עולה אז הוא מויל בכל זאת אומרו אדם שהיה בבס מקדוש כהן שחטו קורבן או בס המקדוש ופותחים את הקיבה ורואים שם חלב קצת אומרו כו שדייטו שהוא לא קץ ומועס בהורפו חיו יכול לגמוע את הקיבה כמו שהיא אומנם ולא יוידולי נחלקו החכומים ולא מתירים לכתחילה אבל לא אמרו אינהנין ולא עם אינהני מדרבונון אבל אם הוא נהנה אין בזה מעילה כי מלא שזה מותר אז רואים מכך שאין בזה מעילה זאת אומרת שהחלב שקנו נוס בקיבת העולה זה כפרש בעלמה זה לא נחשב כחלק מהוילה לכן הם בזה מעילה אז נכון שחז"ל גזרו לכתחילה לא להנות זה דווקא באוילה שחמורה הבנבי לא גזרו אמר לו אמר לו רבי ישוע טעם אחר למה עשרו את הגבינות באכילה מפני שמעמידנו בקיבס אגלי אבודס ככובים וזה תקרוס דזורה ותקרו וסבודזורה גם הפרש של הבהמה אסור בהנוה כינח לו בנפחי כשהוא מביא קורבן רוצה שהקורבן יהיה מה יותר נפוח והפרש וגם מה שיש בקיבה זה גורם נפיחות לכן זה אסור כתקרוס דזורה אומר לא אמר לו רבי שמואל אם כן שזה החשש לא מול לא עשרו בהנואה אם החשש הוא שהמידו את הגבינה בקיבו מתקרובסדזורה אז המיד אוסר בהנוה אז כל הגבינה אסורה בהנוה אלו מה למה לא אסרו בנוה כולכים אחרי הרוב והרוב לא משתמשים בקיבעת תגלה בדזור אז למה באחילה כן אסרו סי דברחו רבי ישוע לא רצה לגלות לו את הטעם האמיתי כמו שנראה בגימורה אז הוא השיא אותו לעניין אחר אומל שואל רבי ישוע את רבי שמואל במקום לענות ל שאלתו ישמואל איך תוקר את הפסוק בשיר השירים כי תואבים דוידךו מיין בלשון זכר אוי כיטובם דוידיך מיין לשון נקבה הפסוק אומר כך אישוקינם שיקו כי טובים דכו מיין שיר השירים זה מושל לה בנשכין לעם ישראל ועם ישראל נמשלו לאישה הקדוש ברוך הוא לדוד לבעל אז תחילת הפסוק ישקשיקו הספיעו זה ודאי בלשון זוכו דהיינו שישראל אומרים הלוואי שהקדוש ברוך הוא ינשק אותם לשיקו ספיו עכשיו שואל אותו רבי ישוע את רבי שמואל איך מפרשים את החץ השני של הפסוק האם נאמר כי תובבים דוידך מיין שגם זה מתפרש באותו אופן של החלק הראשון שכנס ישראל אומרת למה היא שוקם נשיקו ספיו כי טוב דוידך מיין אהבתך של הקדוש ברוך הוא טובה מיין אבל אפשר לומר שהחלק הראשון מדבר באמת מה שכנסת ישראל אומרים כלפי הקדוש ברוך הוא והחץ השני זה מתייחס לקדוש ברוך הוא דהיינו כנסת ישראל אומרת אישוקיני מנשיקספו למה כי הוא הקדוש ברוך הוא אומר תיבו אבסך מיין אז לפי זה דידיך ולא דודךו אומר לא אמר לו רבי שמואל כי טובים דודיך אני קורא את זה בלשון נקבה אמר לו רבי יהושע אין הדובו כן אלא כי טובים דוידך שהרי חוויר מלמדולוב המשך הפסוק אפשר ללמוד משם איך לנקד את דידכו כי מה כתוב בהמשך לריח שמונך תובים זה לשון זכר כי כתוב בהמשך הלא מויסיבוכו על המות בחורות אהבו אותך זה ודאי לא שייך לומר לנקיבה אלא בהכרח לריח שמונ חותיבים שכנסת ישראל אומרת לפני השכינה אז זה מלמד שגם מה שכתוב לפני זה כי תוים דוידך מיין ולא ידודיך אומרת הגמור יין של גויים מנולון שאסור בנוהם אז תוס מקשים מה השאלה ה כמו שפיר רשנו המשנה מדברת בסתם יינו לא ביין שידוע שנסחו לבדזור אלא כל יין של גויים וזה גזר דרבונו כמו שנראה בגימורה שגזרו לא לשתות יין של גויים כדי שלבוא להתחתן עם בנותיהם אז מה השאלה זה גזר חומים אומר טויספס ודאי עיקר הגזרת לסתם יינו משום בניסם אבל לא היו עוסרים אותו בהנוי מטעם זה כמו שפתם לחם של העקום פס העקום ושמש של העקום עסרו רק באכילה ולא עסרו בנוה אלו מי עשו זאת כין נסר גמור שהתנסך לפני עבדזורה שאסור מן התוירה כי זה דומה לזה זאת אומרת מחמס בנו יסיים אז גזרו על כל יין שמה ניסר זאת אז עכשיו שואל שואל את הגמורה מה המקור שכל יין נסך יין נסך ממש זכותו לפני דזורה מנטר שסור בנו אומר רב ברב מקרו כתוב על האלילים אשר חילב זבוכילו שתו י נסיכום אז הוקש כאפסוק הזבח והיין נסך מה זבח לבדזור בנוה אף נמשנסך לבדזור בנו זפי שלבזור שסור בנו צום וכל זים מהסנו אבזו בנו ומס גופ שעשו בנו אסור שומשו לרופו כסיב אוכה תומוס שומריום הוא כסיב אוסון כתוב מוצאים הרוג בשדה מודדים העיר הסמוכה ביותר והיא מביאה אגלרופו כתוב ואופו שום אסור אגל בנוכל אז למדים זהראשו ושום שום מה להלום בגללרופו אוסו בנוה אף כאן כל מסנוס בנוה ואוסגלרו מנוללון שהעגלה אסורה בנוה אמר דבר רב יני אמרו בישיבתו של רבי יני כפורק סיבו כקוצ'ים כתוב בעגלרופו כפר לעם חו ישראל אז כשם שקודשים אסורים בהנוה כרגלה לרופו אסורה בהנוה ומגלהרופו למדים על מס וממס למדים על זבח שלבדזורה וזבח שלבדזור הוקש לניסחבדזורה אז יודעים שניסחה ודזורה אסורים בנוה וחז"ל גזרו על כל יינום של אקום משום בנויסם כמו שדיברנו אז זה המקור לאיסור יי נסך מדוייסה ליינסך ממש וחזר להוסיף ולגזור על כל יין של גויים. עד כאן דף חופטס.
לצפיה בתכנים נוספים: