הדף היומי מסכת סנהדרין דף לט

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף לט

[מוזיקה] סנהדרין דף לט מתחילים בעזרת השם שורה שלישית מלמעלה מספרת הגמרא אמר לי כופר לרבן גמליאל אלוקיכם גנב הוא כתוב מפורש בתורה דכתיב ויפל השם אלוקים תרדמה על האדם וישן ויקח אחת מצלעותיו גנב ממנו את הצלע אמרה לי בתו של כופר לרבן גמליאל אמרה ליברטי שוקי עזוב את אבא שלי דנה דרנלי אני כבר אענה לו תשובה לשאלה שהוא שאל אמרה לי היא אמרה לאבא שלה תנו לי דוקוס אחד שופט אחד אני רוצה לטבוע אדם למשפט אמר לה למה ליך מה את רוצה לטבוע למה צריך שופט אנטה לו ליסטין באו עלינו הלילה לשדוד אותנו ונטלו ממנו קד קיתון של כסף והניחו לנו במקומו קיתון של זהב אני רוצה לטבוע אותם למשפט אמר לה ולוואי שיבואו עלינו כל יום הרווחנו הרי קד של זהב ולה יותר מקד של כסף ענתה לו ביתו אז אתה בעצמך עונה תשובה לשאלה ששאלת כעת את רבן גמליאל ולא יפה היה לו לאדם הראשון שהקדוש ברוך הוא נטל ממנו נטלו ממנו צלע אחת ובמקום זה נתנו לו שפחה לשמשו אמר לה אביה גם אני בהתחלה החיק מינה אבל מה שקשה לי אני גם כן יודע ש עדיף האישה יותר מהצל בפרט שהוא גם סגר בשר במקום זה אבל השאלה שלי היייתה למה היה צריך להרדים אותו לפני זה לשקלי באדיה שיקח את זה בלי להרדים אותו אמרה לי השיבה לו בתו התלי אומצה דביר תביאו לי חתיכת בשר מבושלת הביאו לה ייטו לה ווי תותי בחשה הניחה את הבשר תחת הגחלים כדי לצלות את הבשר אחרי שנגמרה צלייתו הפיקט הוציאה את הבשר ואמרה לי אמרה לאביה אכול י תאכל מהחתימות איך זה נראה ככה כשזה היה בשר לא מבושל לא לא צלוי אני לא לא יש לא לא טוב אני לא רוצה לאכול את זה זה מאוס עליי אמרה לי ואדם הראשון נמי הקדוש ברוך הוא עשה לטובתו שהוא הרדים אותו הי הב שקילה בהדיה אם היו לוקחים את הצלע לוקחים חתיכת בשר מגופו ומייצרים מזה את האישה בלי להרדים אותו הבה מאיס עלי זה היה מאוס עליו הוא היה רואת שא עדיין לא הייתה מתוקנת לכן הרדימו אותו לפני כן עוד מספרת הגמרא אמר לי כופר לרבן גמליאל אני יודע מה הקדוש ברוך הוא עושה ידנה אלוקיו מיק אביד אז רבן גמליאל נח ונאנח התנגד והתנך אמר לה אז שאל אותו הכופר מה הי היי למה אתה גונח אמר לה אז רבן גמליאל שיבלו בן אחד יש לי בכרכי הים מעבר לים יש לי געגועים עליו אני רוצה שתראה לי אותו בהינד מכותלי נילי אמר לו הכופר מי אדנה איך אני הוא וכי אני יודע היכן הוא אמר לי השיב לו רבן גמליאל דיק בהרה לא ידעת אם מה שנעשה כאן בעולם הזה אתה לא יודע דיק בשמא ידת מה שנושא בשמיים אתה יודע עוד מספרת הגמרא אמר לי כופר לרבן גמליאל בתהילים כתיב שהשם מונה מספר לכוכבים אז לא ידעו כמה כוכבים יש אמר לו מהי רבות מה הגדולה בזה הנם מצין לממנה כוכבי הוא חשב שהוא גם יכול לספור את הכוכבים היתי אז רבן גמליאל הביא מן פירות חבושים שדינו באבילה הוא זרק אותם במסננת עגולה וכמה הדר לי ווא סובב את המסננת אמר לי אמר לכופר עכשיו בוא נראה אותך סופר כמה חבושים יש כאן מנין הוא כופר אמר לי או קמינו תפסיק לסובב את הכלי ואז אני אוכל לספור אמר לי אז רבן גמליאל השיב לו רקיע נמי אחי אדר גם הרקיע עם הכוכבים מסתובבים כל הזמן אז לכן זה גדולה שאפשר לספור איק דמרי יש אומרים החי אמר לי ככה הכופר אמר לרבן גמליאל מני לי כוכבי הכוכבים מנועים לי אני יודע את המספר שלהם אמר אז רבן גמל אמר לו הימ לי כחך וינח כמה הבה הניבים והשיניים שלך כמה כמה שיניים וניבים יש לך שדה ידה פומי אז הוא התחיל הכניס את היד לתוך הפה כדי לספור את השיניים כמני להוא אמר לי אז רבן גמליאל אמר מה אתה צריך לספור אתה לא יודע כמה שיניים יש לך דיקא בפומ לא ידעת השיניים ש בפיך אתה לא יודע כמה הם אז דיקא ברקיע ידעת אתה יודע כמה כוכבים יש ברקיע בלי לספור ודאי שלא עוד מספרת הגמרא אמר לי כופר לרבן גמליאל שיש שני אלוהות ומי שברא את ההרים לא ברא רוח ויש לי ראייה שנאמר בפסוק כי הנ יוצר הרים זה אחד ובורא רוח זה שני שאל אותו רבן גמליאל אלא מעתה גבי בריאת האדם דכתיב לשון ויברא ולשון ויצר החינמי תאמר שמי שברא איבר זה לא ברא איבר זה ואם תאמר שזה כך טפ ל טפח יש בו באדם שזה הפנים ושני נקבים יש בו העין והאוזן גם על זה תאמר מי שברא זה לא ברא זה משום שנאמר בתהילים ה הנוטה האוזן הלא ישמע אז משמע שיש אחד שהוא נוטע לשיטתך ואם יוצר עין אל לא יביט אז יש מי שיצר את העין לשיטתך זה מישהו אחר האם זה נכון אמר לי אין אז הכופר אמר לו כן את האוזן ברא אחד ועין ברא אחר אמר לי אז רבן גמליאל אמר לו אם כל אחד ברא אחר ובשת מיטה למה כל האיברים מפסיקים לעבוד ברגע מה כולם נתפייס להרוג יחד את האדם שני האלוהים החליטו והתפייסו יחד להרוג את האדם באותו זמן אז זה לא מסתבר עוד מספרת הגמרא אמרלי ההוא מכשף אמגושה למימר על ידי הכשפים אני יודע שמחייך ולמעלה מפלג ולהלה ח לשד לאור מיז ומפלג ולתאי החצי השני מלמטה דו מיז הינו להשם אמר לי אז המר שאל את אותו מכשף אם כן איכי שוי כלי הורמיז הורמיז שהוא בעל החלק התחתון איך הוא נותן להור מיז לבעל החלק העליון להעביר מי מים סרוחים לבור מ בא במקומו הרי כל המאכל והמשכה שאדם אוכל ושותה חלק העליון שלפי דעתך זה שייך למישהו אחד יוצא כר בחלקו התחתון שלפי דעתך זה של מישהו אחר למה הוא נותן לו מה הוא ככה מוכן להיות מקופח שכל ה מי שופכין יעבור דרכו זה לא מסתבר עוד מספרת הגמרא מרלי קיסר לרבי תנחום ת לב הו כולן לעמה אחד למה שעם ישראל יהיו אחרת מכל האומות בואו נהיה יחד עם אחד כמו שיהיה באחרית הימים אמר רבי תנחום לקיסר לכי לחיים לבריאות מה שנקרא ענן דמלין אנחנו שאנחנו כבר עשינו ברית מילה לא מצינו למא קיבת אנחנו לא יוכלים לחזור להיות הרעלים הטון ליתו ואבו כותן בואו תעשו ברית מילה ותהיו כמותנו ואז נהיה עם אחד אמר לי הקיסר אמר ה אמרת טוב ממר שפירקה אמרת מי הוא אבל הכלל הוא במדינה כל דזכי למלכ מי שמנצח בויכוח את המלך לשדו לביו זורקים אותו לגובה האריות וחיות רעות שדיו לביבר זרקו את הממ לגובה הריות והחיות לא אכלו אותו אמר לי ההוא מינה היה שמה איזה אחד כופר אמר לקיסר אי ד לא אכלו זה שהם לא אכלו אותו משום דלא כפינו כרגע הם לא רעבים אז זרקו את את הכופר בשביל לבדוק את זה שדיו אלי לדידי והחיות אכלו אותו את הכופר עוד מספרת הגמרא אמר לי כופר לרבן גמליאל אתם אומרים אמריו כל ב עשרה כל מקום שיש עשרה ישראל שעוסקים בדבר שבקדושה יש השראת השכינה שכינתא שריה מה יש הרבה מניינים כמה שכינתה איקה אז רבן גמליאל קרא לשמש של אותו כופר קריה לשמה א ומכבי באפקה הכה אותו בצוואר אמר לי למה נתת לשמש להיכנס לביתו של הכופר המי על שמשה בבית יד כופר אמר להם אז השמש של הקופר אמר ל רבן גמליאל מה זאת אומרת אני נתתי לשמש להיכנס דווקא ביתו שמשה כו ילמה ניחה השמש זורחת בכל העולם ואגב זה היא זור זורחת גם בביתו של הכופר אמר רבן גמליאל הכופר ומה השמש שמשה שהיא אחת מאלף אלפי רבבות שמשמשים לפני הקדוש ברוך הוא דחד מן אלף אלפי ריבו שמ שדמי קודש בריך הוא בכל אופן ניח לקו עלמה היא מאירה לכל העולם שכינת קודש בריך הוא השכינה של הקדוש ברוך הוא לחדכ כמה ששרי לכל העולם ולכל עשרה מישראל עוד מספרת הגמרא אמר לי ההוא מינה כופר לרבי אבאו אלוקיכם גככ הוא משטא בנביאים שלו דכ אמר ל ליחזקאל שכב על צדך השמאלי ואחר כך כתיב ושכבת על צדך ימיני אתה הוא תלמידה תוך כדי הדברים הגיע ידי תלמיד אמר לי הוא שאל את רבי אבהו מה הי תמה ד שביתה למה התורה וסרת בשנת שביעית לעשות מלאכות בשדה אמר לרבי אבאו אש תאמין לכו מילת דשב לרוחו אני עכשיו אענה תשובה אחת לשתי השאלות אמר הקדוש ברוך הוא לישראל תזרעו שש שנים והשיט את השנה השביעית שהפירות יהיו הפקר ולא תעשו עבודות בשדה כדי שתדעו שהארץ שלי היא והן לא עשו כן אלא חטאו ויצאו לגלות בגלל שלא שמרו את השמיטה ומנהגו של עולם מלך בשר ודם שמרדה ושרה עליו מדינה אחת ממלכותו אם אכזרי הוא הורג את כולם ואם רחמן הוא הורג חצין ואם רחמן מלא רחמים הוא מייסר הגדולים שבהם בייסורים אף כך הקדוש ברוך הוא מייסר את יחזקאל שאומר לו תשכב על צדך ימני ואחר כך על צדך על שמאלי כדי למרק כוונותיהם של ישראל שלא שמרו שמיטה עוד מספרת הגרא אמר ליהו מינה לרבי אבאו אלוקיכם כהן הוא דכתיב ויקחו לי תרומה ותרומה נותנים לכהן אם כן כי קברי למשה כשכתוב שהקדוש ברוך הוא קבר את משה הרי הה צריך אחר כך להטהר במה ה תביל איך הוא תבע להאר מטומאתו וכי תמהים תאמר במים וכתיב ממדד באגרופו מים היינו כל המים שבעולם נכנסים בתוך אגרופו של הקדוש ברוך הוא אז איך יש לו מספיק מים כדי להטהר אמר לי השיב לו רבי אבאו הקדוש ברוך הוא טובל באש בנור ה תביל דכתיב כנ השם באש יבוא אז שאל אותו וכי סלקה בטבילת בנורה וכי אפשר לטבול ולתאר על ידי שטובלים באש אמר לי אדרבא כן עיקר טבילות ה בן נור הו מעיקר הדין התפילה הייתה צריכה להיות באש דכתיב לגבי כלים שגויים השתמשו בהם וצריך להכשיר אותם וכל כלים שאי אפשר להביא אותם באש וכל אשר לא יבוא באש אלה תעבירו במים משמע שעיקר הטהרה היייתה אמורה להיות באש מספרת הגמרא אמר לי ההוא מינה לרבי אבאו אותו כופר אמר לרבי אבאו כתיב פסוק אומר מי כעמך כישראל גוי אחד בארץ מיוחדים בארץ יותר משאר האומות מהרבות מה המיוחד בעם ישראל הרי התו נמי רתו בדן אתם גם מעורבים עם האומות יחד איתנו אתם נחשבים יחד איתנו דכתיב כלל הגויים כעי נגדו ואתם גם בכלל כל הגויים זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא בעצמו עירב אותכם יחד עם שאר האומות אמר לי השיב לו רבי אבינה מדדו מהנביא שלכם בלם הרשע שהיה נביא והיה גוי אז עידו עלן העידו עלינו שאנחנו לא נמנים עם שאר הגויים ומה שכתוב כל הגויים כעין נגדו זה הכוונה לשאר האומות זה לא הכוונה לעם ישראל לכתיב כמו שכתוב בנבואה של בלם שהוא התנבא על עם ישראל ובגויים בין הגויים עם ישראל לא נמנע לא התחשב רבי אלעזר קשה סטירה בין פסוקים רמי פסוק אחד כתיב טוב השם לכל משמע גם לרעים פסוק אחר כתיב טוב השם לקובו רק לצדיקים שמתפללים אליו הוא טוב אלא משל לאדם שיש לו פרדס כשהוא משקה משקה את השדה כולו בבת אחת הוא לא מכוון את ההשקעה שתיפול רק על העצים הטובים אין ריבוי טורח להשקות את כל השדה אבל כשההוא עודר לחפור מסביב לעץ כדי שיהיה מקום לשורשים לגדול ולהתפשט אינו ודר אלי את העצים הטובים שבהם כי להשקיע הוא משקיע דווקא בעצים הטובים אותו דבר הקדוש ברוך הוא טוב לכולם בדברים שהם כביכול לא ריבוי טורח אבל כשבאים לעשות טובה מיוחדת של טורח זה דווקא לטובים ראינו במשנה שאדם נברא יחידי אדם הראשון לפיכך כל אדם כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם וכולי וד ראינו שם שאומרים לעדים שבאים להעיד נגד אדם כדי להמיט אותו מיטת בית דין אומרים לו שאם בסוף ימצא שיהרגו בן אדם שלא היה ראוי להרג אז לא רק יענשו על מה שהרגו אותו אלא גם על מה ש כל האלה שהיו אומרים להיוולד ממנו שהיו אומרים להיוולד גם עליהם הם יתבעו שמה תאמרו אז אולי העדים יאמרו בשביל מה אנחנו בכלל צריכים את כל הדבר הזה אתם יודעים מה גם אם אנחנו יודעים שבן אדם הזה חייו אנחנו מעדיפים לא להיכנס לזה אולי לא ראינו אולי אולי אנחנו בכל זאת עושים משהו לא בסדר בזה שאנחנו מעידים נגדו אז אומרים להם לא אם אתם יודעים ודאי שהבן אדם הזה חייב מיטת בית דין אז תבואו ותעיד כי כבר נאמר בעבוד רשעים רינה אומרת הגמרא הפסוק הזה אפשר להביא אותו לגבי מיטתו של אכאב מלך ישראל שנהרג במלחמה פסוק אומר שכשנבוא ויבור ויעבור הרינה במחנה הרינה זה משמע עם הי הידיעה איזה רינה ידועה עברה מה היא אותה רינה אמר רבח רב אחא בר חנינה הארינה הזאת ידועה מהפסוק שכתוב בעבוד רשעים רינה בעבוד אכאב בן עומרי שהיה רשע רינה שואלת הגמרא רינה שמחה מי שמח הקדוש ברוך הוא ומחד קודש בריך פלטן של הרשעים וכי הוא שמח וכתיב בדברי הימים בצת יהו שפת לפני החלוץ להילחם בהמון ואומרים הוודו להשם כי לעולם חסדו למה לא כתוב כי טוב ואמר רבי יהונתן מפני מה לא נאמר בהודעה זו הודו להשם כי טוב כי לעולם חסדו כמו בשאר המקומות לפי שאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתם של הרשעים כי טוב זה הכוונה שטוב בעיני השם ההודעה והשמחה הזאת וכאן זה לא טוב בעיניו הוא לא רוצה שיאבדו הרשעים ף על פי שיהו שפת יצא להלחם ברשעים בבני אמון הקדוש ברוך הוא לא אומר על זה שזה טוב בעיניו וראיה לזה שאין הקדוש ברוך הוא שמח באובדן הרשעים דאמר ר שמואל בר נחמן אמר בשם רבי יונתן אפילו על המצרים עבדו העבידו וינו את עם ישראל בדברים נוראיים ובכל זאת כש הקדוש ברוך הוא העניש אותם מה דכתיב כתוב לפני קריאת ים סוף ותביעת של המצרים שם כתוב ולא קרב זה אל זה כל הלילה פשטות הכוונה שהמצרים לא התקרבו לעם ישראל אבל יש כאן דרשה שזה הכוונה שהמלאכים לא קרבו זה אל זה וקרא זה אל זה ואמר בדרך כלל הם אומרים שירה הם לא אמרו שירה באותה שעה ביקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא אמר ם הקדוש ברוך הוא לא לא מעשה הדי המצריים רשעים שאן כדוגמתם אבל הם בכל זאת מעשה הדי טובים בים ואתם באים ואומרים שירה לפניי אתם לא יכולים עכשיו לומר שירה אז אם כן השם לא שמח בהריגת הרשעים למה כתוב לכאב אחרי הכל הוא יהודי באבוד רשעים רינה איזה רינה אמר רבי יוסי בר חנינה זה לא שהוא הקדוש ברוך הוא שמח הוא אינו סס במפלתם של הרשעים אבל את הצדיקים שניצחו אותם אחרים מסיס ראיה די נמי דכתיב בקללות בפרשת כיתבו עם עם ישראל יחתו כתוב שהשם יצילנו ייס השם עליכם להעביד אתכם ישמח אחרים את האומות כדי להייד חלילה את עמו לא כתיב יסוס עליכם הקדוש ברוך הוא לא שמח כשישראל בצער אפילו אם הם חטאו שמע מן הרואים שהוא בעצמו לא שמח במות רשעים אבל הוא משמח אחרים זאת אומרת אותם אומות ש שעושים רע לישראל הם עצמם באמת רואים שיש בהם צהלות של שמחה כשהם עושים את זה כיוון שדברנו על אכאב שכשהוא נהרג היייתה רינה בעבוד רשעים רינה מביאה הגמרא ומבאר את הדרשות של הפסוקים שנאמרו שם לגבי מיתתו כתוב שם והזונות רחצו וגומר אמר רבי אלעזר זה מלשון חזיונות להעיר ולקיים למרק שתי חזיונות היינו רחצו והוו שתי נבואות שנאמרו על אכאב זה הכוונה והחזיות רחצו היינו התבררו החזיונות הנבואות אחת של מיכיהו הנביא והאחד של אליהו במחיה כתיב שהוא אמר לאחאב לפני שהוא יצא לאותה מלחמה שבה הוא מת אם שוב תשוב בשלום לא דיבר השם בי זאת אומרת שהוא לא יחזור בשלום אז חזיון אחד באמת הוברר וגם החיזיון של אליהו באליהו כתיב שהוא אמר כבר מתי שאחאב עשה את החטא שעליו נגזר עליו שההוא יענש שהוא ימות במלחמה שהוא ראה את הקרם של נבות הישראלי הוא חמד אותו את הקרם והוא בא הביתה והוא היה ככה לא שמח אז הזבל המרשה את אשתו שאלה אותו מה קרה אז הוא סיפר לה שהוא רוצה את הקרם ונבות הישראלי לא מוכנים ממכור לו את זה אז היא הלכה והלילה על נבות הישראלי כאילו קילל את המלך ביירך את האלוקים ומלך הביאו על זה דים שקרנים ובסוף הרגו את נבות הישראלי ו אכאיב ירש את הקרם ואז נגזר עליו שהוא ימות במלחמה ושם אליהו הנביא אמר לו כשהוא הוא בא לקחת את הקרם של נבות הישראלי במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות הישראלי שנהרג בגלל העלילה שלכם ילוקו הכלבים את דמך גםה באמת כתוב שם לקקו הכלבים מדמו של אכאב עוד ביאור מה הכוונה והזונות רחצו רב אמר זונות ממש רחצו בדמה אחב איש מצונן הה ועשתה לו שתי צורי זונות במרכבתו כדי שיראה אותן והתחמם ואלה בדמו רחצו מדמו כשהוא נהרג כתוב שם שאחאב נהרג אז זה שירה בו הוא בכלל לא ידע שמדובר כאן על אכאב מלך ישראל איש משך בקשת לתומו ויקה את מלך ישראל רבי אלעזר אמר לפי טומו בכלל לא התכוון להרוג דווקא את אכאב הוא לא ידע שהוא מלך רב אמר דרשה נוספת להתמם מלשון תמימות ושלמות להשלים שתי חזיונות אחת של מיכיהו ואחת של אליהו שבאמת התנבאו שזה מה שיהיה בגורלו מביאה הגמרא סימן ל שלוש ממרות של רבי יצחק קרא וזכה באדום אז דרשה ראשונה כתיב במלאכים ויקרא אחאב אל הנביא עובדיהו אשר היה אחראי על הבית ועובדיה היה ירי השם מאוד מה הקה אמר קרא מה הפסוק צריך להגיד שהוא היה ירא השם בדיוק כאן כשכאב בא לבקש ממנו מזון כי היה רעב מה צריך להזכיר לו מה צריך פה בדיוק להזכיר שעובדיה היה יראי שמיים אמר רבי צחק אמר ליחב לעובדיה אתה בכלל לא כזה צדיק אתה יודע ביעקב כתיב שאפילו לבן שהוא לא היה הצדיק הכי גדול בכל זאת כשיעקב היה אצל לבן הייתה ברכה מיוחדת בביתו של לבן כתיב שהוא אומר ליעקב כשתי ויברכני השם בגללך כן ביוסף כשהוא היה אחראי על בית פוטיפר עוד איזה אדם לא צדיק במיוחד שם גם כן כתיב ויברך השם את בית המצרי בגלל יוסף אני לא מבין למה בית ה דהו גברה לא אב ה מבריך איך יכול להיות שאתה עובדיה נמצא אצלי בבית בבית שלך אב אני יודע מי אני כן עם כל הכבוד אבל אתה היית צריך להביא כאן ברכה איך יכול להיות שן פה ברכה שמה לא ירא אלוקים אתה יצתה בת קול ואמרה ועובדיה היה ראה את השם מאוד אבל ביתו של אחו אינו מזומן להיות ראוי לברכה מתוך רשותו אמר רבי אבא גדול הדבר שנאמר בעובדיה יותר ממה שנאמר באברהם אבינו דלו באברהם אבינו כתיב ירא אלוקים מטה לא כתוב מאוד וב עובדיהו כתיב היה יראה את השם מאוד אמר רבי יצחק מפני מה זכה עובדיהו לנביעות יש פרק של נבואה של עובדיהו שזה כל ספר עובדיה זה בעצם פרק אחד איך הוא זכה להיות נביא מפני שהחביא 100 נביאים מפני איזבל במערה שנאמר ויהי בזמן שביקשה להכרית איזבל את נביאי השם ויקח עובדיהו נביאים ויביאם 50 איש במערה אחת ו-50 איש במערה אחרת ויכלכל אותם בלחם ומים שואלת הגמרא מה ישנה 50 איש למה הוא חילק אותם לשניים למה הוא לא שם את כל ה100 באותה מערה אמר רבי אלעזר הוא למדם יעקב אבינו ממנו הוא למד שבעץ הרד יש לחלק את המחנה לשניים ולא לרכז אותם למקום אחד שנאמר כשיצא לפגוש את עשו והוא חשש שעשיו רוצה להרוג את כולם אז הוא חילק אותם לשניים שאם יקום מחנה אחד והיה מחנה נשאר לפליטה רבי אבאו אמר מה הסיבה שהוא חילק את הנביאים לשני חלקים לפי שאין מערה מאותם המערות שהתחברו הנביאים שמחזקת יותר מ-50 איש לכן הוא היה חייב לחלק אותם לשניים הספר נביא שחיבר עובדיהו מתחיל חזון עובדיהו כה אמר השם אלוקים לאדום וגומר מה ישנה עובדיה למה דווקא הוא אומר דברי נבואה על הפורענות של אדום אמר רבי יצחק אמר הקדוש ברוך הוא יבוא עובדיהו הדר בן אחאב וזבל שני רשעים שאת ביתם הוא נהל והוא נשאר בצדקות לא למד ממעשיהם הרעים והוא ינבע לדום ש מצאצאיו של עשו הרשע שאותו עשו דר בין יצחק ורבקה שני צדיקים ונשאר ברשותו ולא למד ממעשיהם עוד הסבר אמר אפרים מקשה תלמידו של רבי מאיר משום רבו רבי מאיר עובדיה גר ממוצא אדומי היה ולכן דווקא הוא מתנבא פורנות על אדום והיינו דמרי אנשי על זה נאמר המשל שאנשים רגילים לומר מתוך עצה היער לוקחים את היידית לגרזן שחוטה עיצים של היער מני הובי אבא ניזיל בי נהרגה אבא זה הכוונה יער מני הובי מתוך היער עצמו נזיל בי נרגע מכניסים את הידית לתוך הגרזן שחותמת את העצים וחריטה את היער אותו דבר עובדיה מזרע אדום הוא היה והוא נבחר לנבה על הפורענות של אדום כך גם נאמר לגבי דוד שנאמר ויח את מואב וימדדם בחבל אשכב אותם ארצה והרי סבתה של דוד המלך הייתה רות המואבייה הייתה גיורת מהאומה של מואב והוא נבחר חריט את מואב ועל דבר זה אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי היינו דמרי אנשי על זה נאמר המשל שאנשים רגילים לומר מניו בי אבא מתוך היער עצמו להזיל בירגה מייצרים את הגרזן חריט אותו כעת הרב דימי כשהוא בא הוא אמר עוד משל לעניין הזה ירך מתוכם סרחת נטח בשר טוב של ירך איך הוא מתקלקל הוא מתחיל להתקלקל מתוכו בעצמו שיש חלק מסוים שמתקלקל וכולו מתקלקל אחר כך כשמש המלך מואב נלחם עם ישראל כתוב ויקח את בנו הבכור אשר ימלוך תחתיו והוא הקריב אותו ויעלה הוא עולה על החומה למי הוא הקריב אותו יש ויכוח בין רב שמואל אחד מהם אומר לשם השם שם שמיים ואחד מהם אומר לשם עבודה זרה כתוב שם שזה עשה קצף גדול על עם ישראל המעשה הזה שעשה מיש המלך מואב בשלמה למנדה אמר לשם שמיים זבחו הינו דכתיב ויה קצף גדול על ישראל תראה מלך מואב רוצה לעשות רצון השם הוא טעה כי לא זה רצון השם אבל בכל אופן הוא מנסה להקריב לשם השם ועם ישראל לא עושים את זה אלא למנדה אמר שהוא עשה כאן רשעות שהקריב את בנו לשם עבודה זרה מה והי קצב גדול על ישראל אדרבה זה שהגויים כל כך נמוכים ועושים מעשים רעים זה דווקא מראה את היופי של עם ישראל מתרצת הגמרא כמו דברי רבי יהושע בן לוי שהוא מביא סתירה בין שני פסוקים בספר יחזקאל דרבי יהוושע בן לוי רמי כתיב פעם אחת הנביא מוכיח את עם ישראל למה כמשפט הגויים אשר סביב אותכם לא עשייתם ופסוק אחר כתיב ולמה כ משפטי הגויים אשר סביבתכם כן עשייתם אז מה אתה רוצה שכן נעשה או שלא נעשה התשובה היא כ מתוקנים שבהם שבגויים לא עשיתם ורק כמו המקולקלים שבהם עשיתם ולכן כאן כשבא מש המלך מואב ומקריב את בנו עבודה זרה זה מזכיר את כל עם ישראל שגם כן עשו ככה שהקריבו את בניהם לעבודה זרה ולכן היה קצב גדול וכתוב שמה אחרי שכתוב שהיה קצב גדול על ישראל וישאו מעליו וישובו לארץ חזרו חזרה לארץ אמר רבי חנינא בר פפא למה לא כתוב שעם ישראל חזרו לארצם אלא וישובו לארץ היינו כותב רשי לשפלות ולתחת לארץ הנו ש שהם הגיעו לשפלות שנגזר עליהם עונש באותה שעה ירדו ראשיהם של ישראל המדרגה התחתונה שנגזר עליהם פורנות מחמת הקצף שנתעורר עליהם מסיימת הגמרא בדרשה לעניין אבישג שדוד לקח אותה בסוף ימיו כתוב עליה והנערה יפה עד מאוד אמר רבי חנינא בר פפה עדיין לא הגיעה לחצי יופי של שרה אמנו שהייתה יותר כי לגבי אבישג דכתיב עד מאוד ולא מאוד בכלל ושרה כתוב כי יפה היא מאוד הדרן הלך פרק רביעי פרק אחד דיני ממונות ועד כאן דף ט
לצפיה בתכנים נוספים: